רגליים קרות (סרט)
סרט ישראלי משנת 2006
"רגליים קרות" הוא סרט קולנוע ישראלי, בבימויו של דורון ערן, שיצא לאקרנים ב-2009. הסרט מבוסס על ספרו של הסופר אורי אדלמן "חתונה" ומוקדש לזכרו. הסרט הופק ב-2004 אך הושלם רק לאחר שאיש עסקים רכש את הזכויות על הסרט[1].
בימוי | דורון ערן |
---|---|
הופק בידי | פניליין פרודקשן בע"מ |
תסריט | עופר כספי |
שחקנים ראשיים |
רון שחר הילה וידור ציון ברוך איריס פן |
מוזיקה |
קרני אלדד פלג חג'יבי אווה ספיטקובסקי |
מדינה | ישראל |
הקרנת בכורה | 2009 |
משך הקרנה | 82 דקות |
שפת הסרט | עברית, צרפתית |
דף הסרט ב־IMDb | |
הסרט זכה לביקורות שליליות בעיקרו[1]. בין השאר תיאר אותו מבקר הקולנוע מאיר שניצר כ"סוג של סרט המתחנן לתחרות כלל-ארצית, שבה יתמודדו רבים וטובים על ניסוח עלבונות ודברי גנאי כלפיו"[2], ואורי קליין כ"סרט חובבני ומרושל"[3].
תקציר העלילה
עריכהחתן (המגולם על ידי רון שחר) ננטש על ידי כלתו (המגולמת על ידי הילה וידור) בערב החתונה, כאשר המוזמנים החלו להגיע לטקס החתונה באולם האירועים. החתן יוצא לחפש את הכלה, המגיעה למסעדה ומתלבטת האם היא אוהבת את החתן.
שחקנים
עריכהשחקנ/ית | דמות |
---|---|
רון שחר | עומר |
הילה וידור | רוני |
ציון ברוך | שי |
איריס פן | איריס |
איריס ברנע | אם החתן |
יוסי יבלונקה | אבי החתן |
דינה לימון | אם הכלה |
ארנון צדוק | שוטר |
הילה ערן | שירי |
ריקי בליך | |
ז'יל בן-דוד | מלצר צרפתי |
הפקה
עריכההמוזיקה בסרט הולחנה על ידי המוזיקאית קרני אלדד.
קישורים חיצוניים
עריכה- "רגליים קרות", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "רגליים קרות", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- "רגליים קרות", באתר ספר הקולנוע הישראלי
- "רגליים קרות", באתר אידיבי
- "רגליים קרות", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- "רגליים קרות", במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- "רגליים קרות" באתר "קרן הקולנוע הישראלי"
- תיאור הסרט באתר הבמה
- קדימון הסרט באתר "סרט"
- דודי ליפט, חתונת רפאים: על הסרט "רגליים קרות", באתר nrg, 30 במרץ 2009
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 דורון חלוץ, לרון אלכסנדרי שרכש את זכויות הסרט הישראלי "רגליים קרות", יש תוכנית שתהפוך אותו לשלאגר, באתר הארץ, 3 באפריל 2009
- ^ מאיר שניצר, צופי "רגליים קרות" זכאים להחזר כספי, באתר nrg, 25 במרץ 2009
- ^ אורי קליין, רגליים קרות: סרט חובבני ומרושל, באתר הארץ, 26 במרץ 2009