רדסטון (טיל)
ה-PGM-11 רדסטון היה הטיל הבליסטי הגדול הראשון של ארצות הברית. כטיל בליסטי לטווח קצר הוא היה בשימוש צבא ארצות הברית בגרמניה המערבית בין יוני 1958 ליוני 1964, כחלק ממערכת ההגנה של נאט"ו במערב אירופה במהלך המלחמה הקרה. הרדסטון היה גם הטיל הראשון שנשא פצצה גרעינית "חיה", בעת ניסוי שבוצע באוקיינוס השקט ב-1958.
מידע בסיסי | |
---|---|
ייעוד | טיל קרקע-קרקע |
ארץ ייצור | ארצות הברית |
יצרן | קרייזלר |
פיתוח | 1950-1952, ABMA |
תקופת השירות | 1958–1964 (כ־6 שנים) |
משתמשים | צבא ארצות הברית |
פלטפורמת שיגור | M-74 |
גרסאות | מרקורי-רדסטון |
מאפיינים כלליים | |
משקל | 27,763 ק"ג |
ממדים | |
אורך | 21.1 מטרים |
קוטר | 1.8 מטרים |
ביצועים | |
טווח | 92.5 - 323 ק"מ |
תקרת גובה | 94.5 ק"מ |
הטיל פותח ישירות מה-V-2 הגרמני, והיה הראשון מסדרת טילי הרדסטון. צוות הפיתוח של הטיל כלל בעיקר מדענים ומהנדסי טילים גרמניים, בראשותו של ורנר פון בראון, שהובאו לארצות הברית במבצע פייפרקליפ ב-1945, ועבדו עבור הסוכנות הצבאית לטילים בליסטיים. הטיל יוצר בחברת קרייזלר.
מטיל הרדסטון פותח בסוף שנות ה-50 ותחילת שנות ה-60 המרקורי-רדסטון, משגר ששימש את תוכנית מרקורי של נאס"א, שהייתה תוכנית החלל המאוישת הראשונה של ארצות הברית. במסגרת התוכנית שוגר הרדסטון לשתי טיסות מאוישות: מרקורי-רדסטון 3 ומרקורי-רדסטון 4.
קישורים חיצוניים
עריכה- רדסטון, הטיל שהצטיין במלחמה הקרה, ביטאון חיל האוויר גיליון 60 (נובמבר-דצמבר 1962), עמ' 52-64