רובן איילנד

האי רובן (אנגלית Robben Island; אפריקאנס Robbeneiland, מהולנדית "אי כלבי הים") הוא אי השוכן במפרץ השולחן באוקיינוס האטלנטי, כ-9.3 ק"מ מצפון לחופי העיר קייפטאון בדרום אפריקה ובמרחק של כ-6.5 ק"מ מהחוף שממזרח לו. לאי צורת אליפסה, אורכו כ-3.5 ק"מ ורוחבו כ-1.5 ק"מ, והוא מכסה שטח של 4.75 קמ"ר. האי הוא פסגתו של הר תת-ימי, הוא שטוח כמעט לחלוטין ומגיע לגובה של מטרים ספורים בלבד מעל פני הים.

רובן איילנד
Robbeneiland

אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1999, לפי קריטריונים 3, 6 שטח האתר 475 הקטאר (אתר מורשת עולמית) חלק מתוך Liberation Heritage Route
נתונים גאוגרפיים
מיקום	האוקיינוס האטלנטי
קואורדינטות	33°48′18″S 18°22′12″E
שטח	5.18 קילומטר רבוע, 475 הקטאר
אורך	3.2 קילומטר
רוחב	1.3 קילומטר
נתונים מדיניים
מדינה	דרום אפריקה
אזור זמן	UTC+2
מפת האי (למפת קייפטאון מוגדלת)   רובן איילנד (למפת קייפטאון רגילה)   רובן איילנד (למפת דרום אפריקה רגילה)   פרטוריה קייפטאון בלומפונטיין יוהנסבורג דרבן פורט אליזבת נמיביה בוטסואנה זימבבואה מוזמביק לסוטו אסוואטיני האוקיינוס ההודי רובן איילנד (למפת דרום אפריקה מוגדלת)   פרטוריה קייפטאון בלומפונטיין יוהנסבורג דרבן פורט אליזבת נמיביה בוטסואנה זימבבואה מוזמביק לסוטו אסוואטיני האוקיינוס ההודי רובן איילנד

מבט על קייפטאון מהר השולחן: האי נראה למעלה משמאל

האי שימש כמתקן כליאה, בית חולים למנודים ובסיס צבאי מאז המאה ה-17, ועיקר פרסומו בא לו ממתקן הכליאה שפעל בו בשנות משטר האפרטהייד בדרום אפריקה, עת נכלאו בו מתנגדי הממשל ולוחמי חירות, שהמפורסם בהם הוא נלסון מנדלה. עם ביטול האפרטהייד, נסגר מתקן הכליאה באופן סופי בשנת 1996, ומאז משמש האי כמוזיאון וכאתר תיירות פופולרי. בשנת 1999 הוכרז רובן איילנד כאתר מורשת עולמית.

היסטוריה

לא ידוע אם האי יושב לפני בוא האירופים, אך סביר שהראשונים שדרכו במקום היו אנשיו של ואסקו דה גאמה בדרכם הימית דרך נתיב הכף לעבר דרום-מזרח אסיה. אלה עצרו באי ב-1498 בחיפוש אחר מקלט ואספקה. במאה ה-16 ובמאה ה-17 פקדו את האי ספינות אירופיות נוספות, שכן הוא סיפק מזון והגנה מהשבטים בחופי היבשת עצמה וניתן היה לאסוף בו מי גשמים לשתייה. מאידך היו חופי האי למקום בו נטרפו מספר ספינות בשל הרוחות החזקות וגלי הגאות הפוקדים את חופיו הצפוניים והמערביים.

חברת הודו המזרחית ההולנדית גילתה את הפוטנציאל של אזור כף התקווה הטובה באמצע המאה ה-17, וב-1657 ייסד יאן ואן ריבק מושבה בקייפטאון אליה הצטרפו הוגנוטים מצרפת בשנת 1688 ומוסלמים שהגיעו מאיי הודו המזרחית. המתיישבים החלו לעסוק בסחר עבדים ויתרונו של האי כמתקן כליאה התברר עד מהרה. תחילה נשלחו אליו עבדים ושבויי מלחמה, ולאחר מכן חיילים ומלחים שהורשעו ונידונו למאסר, מנהיגים פוליטיים ודתיים מוסלמים ומתנגדים לשלטון. אלה נכלאו בחלקו הדרומי והמזרחי של האי אשר איפשר מגורי אדם והקמת מבנים, והועסקו בחציבת אבן גיר וצפחה ובשריפת צדפות שנועדו לספק את חומרי הבנייה למושבה. על הגבעה הגבוהה באי שנודעה כ"גבעת האש" הוצתה מדורה כדי להזהיר את האוניות הקרבות, וכיום ניצב במקום מגדלור בגובה של 18 מטר, שהוקם בשנת 1864.

הבריטים שהשתלטו על האזור באופן סופי בשנת 1806 הקימו באי את המבנים הניצבים בו עד היום. מבנים אלה שנודעו בכינוי "הכפר" המשיכו ושימשו כמתקן כליאה עד 1846, עת הוקם במקום בית חולים שיועד לחולים כרוניים, אנשים הלוקים בנפשם ומצורעים, אם כי עדיין נשלחו אליו גם אסירים פוליטיים חשובים. החל בשנות השישים של המאה ה-19 החלה הנהלת בית החולים להפריד בין האסירים והחולים בהתאם לגזעם. ההשגחה הרפואית באי הייתה ירודה ועד מהרה הוא הפך למושבת המצורעים העיקרית באזור, ובה מעל אלף איש. ב-1931 נסגר בית החולים והועלו תוכניות להפיכת המקום לאתר נופש, אך אלה נגנזו עם התקרב מלחמת העולם השנייה. האי הוכרז כשטח צבאי והיה למעוז ההגנה הקדמי על מפרץ השולחן. בחלקו הצפון-מזרחי הוקם המעגן ששרד בו עד היום, והוצבו בו סוללות תותחים, מגדלי שמירה, מחסני תחמושת, קסרקטין וסוללות הגנה לאורך החוף. לאחר המלחמה המשיך האי לשמש כבסיס אימונים וב-1951 עבר לרשות חיל הים הדרום-אפריקאי.

ב-1959 הוקם באי מתקן כליאה ברמת רגישות גבוהה לאסירים פוליטיים שנשפטו על ידי משטר האפרטהייד וכן לאסירים רגילים. האסירים הפליליים הראשונים, שהיו כולם שחורים, הועברו אל האי ב-1961, ושנה לאחר מכן הגיעו אליו ראשוני האסירים הפוליטיים. אלה השתייכו בעיקר לקונגרס הלאומי האפריקני ולקונגרס הפאן-אפריקאי, והאסיר הידוע ביותר שהוחזק באי הוא ללא ספק נלסון מנדלה. מנדלה, מנהיג הקונגרס הלאומי האפריקני ולימים נשיא דרום אפריקה, היה אסור באי למשך 18 שנה, עד מרץ 1982. באמצע שנות השישים של המאה ה-20 נסלל צינור לאספקת מים אל האי, וזה הונח על קרקעית הים. לאחר ביטול משטר האפרטהייד, עזבו אחרוני האסירים את האי בשנת 1991, וב-1996 נסגר מתקן הכליאה באופן סופי והיה ל"מוזיאון רובן איילנד", שמטרתו לשמר את מורשת המקום במישור הלאומי והבינלאומי. המוזיאון בחר לעצמו לוגו בו נראים ארבעה קווים אנכיים המתפתחים מסורגים משמאל לדמות אנושית שזרועותיה מושטות כלפי מעלה מימין, וזאת כסמל לחירות. אלה מצוירים על רקע כחול, המסמל את תכול השמיים שנראו מחלונות מתקן הכליאה, ועל כן את התקווה.

גלריה

• 
  שער הכניסה אל האי
• 
  מחצבת אבן-הגיר
• 
  חצר הכלא
• 
  תאי מאסר
• 
  מתקן כליאה באי רובן. הר השולחן ברקע

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רובן איילנד בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של רובן איילנד
• רובן איילנד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

• Explore Robben Island in 360°| Reception and office | Dining hall | Corridors | Isolation cells | Google Arts & Culture, 2019