רוברט ויליאם המילטון
רוברט ויליאם המילטון (באנגלית: Robert William Hamilton; 26 בנובמבר 1905 – 25 בספטמבר 1995) היה ארכאולוג בריטי. בשנים 1938–1948 שימש כמנהל מחלקת העתיקות של ממשלת המנדט הבריטי בארץ ישראל. כיהן עד לפרישתו כאוצר מחלקת העתיקות של מוזיאון אשמוליאן באוקספורד.
 | |
| לידה |
26 בנובמבר 1905  |
|---|---|
| פטירה |
25 בספטמבר 1995 (בגיל 89) |
| ענף מדעי |
ארכאולוגיה של המזרח הקרוב, Christian archaeology, ארכאולוגיה מקראית, אדריכלות אסלאמית |
| מקום לימודים |
|
| מוסדות | |
| פרסים והוקרה |
|
| בן או בת זוג |
איילין הטי לוויק (3 באפריל 1935–?) |
| צאצאים |
פנלופי פרנסס המילטון, תומאס המילטון, ויליאם אלכסנדר יוברט המילטון, אנדרו רוברט המילטון, קתרין ג'יין פטרישה המילטון |
  | |
קורות חייו ופועלו
עריכהרוברט המילטון התחנך בקולג' וינצ'סטר (אנ') והשתלם בלימודים קלאסיים במודלין קולג' שבאוניברסיטת אוקספורד. הוא החל את דרכו כארכאולוג במשלחת המשותפת של אוניברסיטת ייל ושל בית הספר הבריטי לארכאולוגיה בירושלים לחפירות ג'רש בעבר הירדן. תקופה מסוימת השתתף בחפירות תל מגידו במשלחת המכון המזרחני של אוניברסיטת שיקגו. ב-1930–1931 היה עוזרו של רג'ינלד תומפסון בחפירותיו בנינווה.
ב-1931 מונה המילטון למפקח עתיקות ראשי במחלקת העתיקות המנדטורית בארץ ישראל, ובשנים 1938–1948 כיהן כמנהל המחלקה, והיה בין היתר מבוני התצוגה המתמדת של מוזיאון רוקפלר בירושלים. המילטון חפר בתל אבו הוואם במפרץ חיפה, אך עיקר עניינו היה בתקופות מוסלמיות. הוא עסק בבדיקה ובחקר מסגד אל-אקצא בהר הבית וניהל חפירות שונות בח'רבת אל-מפג'ר ליד יריחו. דוחותיו פורסמו ב-QDAP (כתב העת של מחלקת העתיקות). יצוינו במיוחד חיבורו על מסגד אל-אקצא (1949), שנכתב על יסוד המידע שריכז בשנים 1938–1942,[1][2] וחיבורו המונומנטלי ח'רבת אל-מפג'ר (1959).[3] אל ח'רבת מפג'ר חזר כמה פעמים בשנות ה-50 של המאה ה-20 לצורך עיונים נוספים, ובניגוד להשגותיו של החופר הקודם באתר, דימיטרי בראמכי, ייחס את בניית הארמון לח'ליף האומיי חובב העינוגים, אל-וַליד השני, אחיינו של הִשׁאם.[4] בצד אלה חיבר המילטון מדריכים לאתר סמריה-סבסטיה בשומרון (1944) ולכנסיית המולד בבית לחם (1947).
ב-1948, בתום המנדט הבריטי, פרש המילטון מתפקידו במחלקת העתיקות והצטרף למשלחת החפירות של בית הספר הבריטי לארכאולוגיה בעיראק, שבה פעל גם כמנהלן וכספרן. בתוך כך סייע במשך כמה עונות בחפירותיו של מקס מלוואן בתל נמרוד.
מ-1949 ועד 1956 שימש המילטון כמרצה בכיר במחלקה ללימודי המזרח הקדום במודלין קולג', אוקספורד, ובשנים 1959–1962 כיהן כעמית בקולג' זה. משנת 1959 ועד לפרישתו ב-1972 פעל כאוצר מחלקת העתיקות של מוזיאון אשמוליאן. בד בבד, החל מ-1962, כיהן כאוצר הראשי של המוזיאון ויזם הקמת שתי מחלקות חדשות בו – למטבעות ולאמנות המזרח. ב-1960 נבחר לחבר האקדמיה הבריטית (FBA).
בערוב ימיו תיאר המילטון את פועלו אחרי 1949 בספרו "מכתבים מהמזרח התיכון מאת ארכאולוג מזדמן" (1992).[5]
קישורים חיצוניים
עריכה- אולג גרבר על רוברט המילטון באינדפנדנט הבריטי, 6 באוקטובר 1995
- על רוברט המילטון בתוך Proceedings of the British Academy, כרך 4 (1997), עמ' 491–509
- יהושע בן אריה, המוסדות הזרים לארכאולוגיה ולחקירת ארץ-ישראל בתקופת המנדט, חלק א, קתדרה 92, יוני 1999, עמ' 155
- כתביו של Robert Hamilton בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ The Structural History of the Aqsa Mosque: a Record of Archaeological Gleanings from the Repairs of 1938-1942 (Oxford University Press)
- ^ שמו עלה בהקשר לחפירות של הווקף שם, אשר נערכו בשנים 2001–2007, שכן בארכיון מחלקת העתיקות המנדטורית נמצא תיעוד שלא פורסם על עבודות שנעשו במתחם בתקופתו כמפקח ראשי וכמנהל במחלקת העתיקות; ראו: גדעון אבני ויוחנן (ג'ון) זליגמן, הר הבית 1917–2001, תיעוד מחקר ושמירת עתיקות, ירושלים: רשות העתיקות, 2001; יצחק צויג, " מידע חדש מחפירות שונות בהר הבית במאה השנים האחרונות", בתוך: חידושים בחקר ירושלים 14, 2008, עמ' 293–355; רוני רייך, יובל ברוך, דבורה סנדהאוס, "הר הבית: תוצאות החקירה הארכאולוגית בעשור האחרון", בתוך: חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה, כרך י', אוקטובר 2016, עמ' 33–54
- ^ Khirbat al-Mafjar: an Arabian Mansion in the Jordan Valley (Oxford University Press) הספר נכתב בשיתוף עם אולג גרבר
- ^ המילטון הקדיש לאל-וליד השני את ספרו מ-1988, "וַליד וידידיו: טרגדיה אומיית" Walid and His Friends: An Umayyad Tragedy (Oxford University Press)
- ^ Letters from the Middle East by an Occasional Archaeologist (Edinburgh: Pentland Press)