רוברט רוזנטל
רוברט רוזנטל (באנגלית: Robert Rosenthal; 2 במרץ 1933 – 5 בינואר 2024) היה פסיכולוג יהודי אמריקאי. רוזנטל לימד באוניברסיטת הרווארד משנת 1962 ועד שנת 1999. בשנת 2002 נבחר על ידי כתב העת לאחד ממאה הפסיכולוגים הבולטים במאה העשרים. רוזנטל התפרסם בניסוי שערך ביחד עם ליאונור ג'ייקובסון בבית ספר. הניסוי הראה כי ביצועי תלמידים הושפעו מהאופן בו התייחסו אליהם המורים.[1]
 | |
| לידה |
2 במרץ 1933 גיסן, גרמניה הנאצית  |
|---|---|
| פטירה |
5 בינואר 2024 (בגיל 90) ריברסייד, ארצות הברית |
| ענף מדעי |
פסיכולוגיה, פסיכולוגיה חברתית, פסיכולוגיה קלינית |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (1956) |
| מנחה לדוקטורט |
ברונו קלופפר |
| מוסדות | |
| תלמידי דוקטורט |
Nalini Ambady |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
ביוגרפיה
עריכהרוזנטל נולד בעיר גיסן בגרמניה. היה בן יחיד. הוריו הרמין קאהן ויולויוס רוזנטל עסקו במסחר בבגדים. בשנת 1938 ברחה המשפחה רודזיה הדרומית וב-1940 לניו יורק. למד פסיכולוגיה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס. עבד כפסיכולוג קליני ואחרי כן במחקר בפסיכולוגיה חברתית. עבד באוניברסיטת דקוטה הצפונית ובאוניברסיטת הרווארד משנת 1962 ועד פרישתו לגמלאות בשנת 1999.[1]
מחקר
עריכהמחקר השפעת ציפיות של אחרים על מנת המשכל
עריכהמדובר במחקר פורץ דרך שערך ביחד עם ליאונור ג'ייקובסון בבית ספר אותו ניהלה. לתלמידים נערכו מבחני IQ. למוריהם דווחו תוצאות אקראיות, לא אמיתיות, שעל פיהן קבוצת תלמידים קיבלה ציונים גבוהים.
במבחן IQ שערך כמה חודשים אחרי זה נמצא כי התלמידים שסומנו כבעלי ציון גבוה שיפרו את הציון שלהם במבחן.
ההסבר לממצא הוא שהביצועים של אנשים מושפעים מהציפיות של אחרים. אפקט הגשמת הציפיות נקרא אפקט פיגמליון. תוצאות המחקר פורסמו על ידי רוזנטל וג'ייקובסון בספר "אפקט פיגמליון בכיתה", שפורסם בשנת 1968.
המחקר הוא אחד המחקרים המצוטטים ביותר בפסיכולוגיה והתברר כנכון גם בהקשרים של מערכות יחסים מחוץ למערכת החינוך, כגון: יחסים בין רופאים למטופלים, שופטים ונאשמים מפקדים וחיילים.[1]
מחקר החולדות
עריכהבשנות ה-50 של המאה העשרים, כשעבד באוניברסיטת דקוטה הצפונית ערך ניסוי בו הציג לתלמידיו שתי קבוצות של חולדות. הוא אמר לתלמידים שקבוצת חולדות אחת אומנה לעבור מבוך במהירות והשנייה לא אומנה. שתי קבוצות החולדות עברו את אותו האימון. בניסוי נמצא כי קבוצת החולדות שסומנה כבעלת פוטנציאל גבוה יותר למעבר מהיר של המבוך, עברה את המבוך מהר יותר מהקבוצה השנייה. מסקנת הניסוי הייתה שהצלחת קבוצות החולדות המסומנת כבעלת פוטנציאל גבוה יותר נבעה מהציפייה החיובית של הסטודנטים במעבדה. הציפייה גרמה לסטודנטים להעניק טיפול מועדף לחולדות אלה ולכן הצליחו יותר. פרסום המחקר על החולדות היה הגורם לפנייה של ליאונור ג'ייקובסון איו לעריכת מחקר השפעת ציפיות של אחרים על מנת המשכל.[1]
אפקט המגירה
עריכה
ערך מורחב – הטיית פרסום
הטיית פרסום הנקראת גם אפקט המגירה מתייחסת לסיכויים הגדולים יותר להתפרסם של מחקר המציג תוצאה עם מובהקת סטטיסטית מאשר מחקר שאינו מציג תוצאה כזו. את המונח "אפקט המגירה" טבע הפסיכולוג רוברט רוזנטל במאמר משנת 1979. במאמרו הוא טוען שבכל תחומי המחקר הספרות המקצועית מלאה בתוצאות מובהקות שגויות, בעוד שהמחקרים שלא הגיעו לתוצאה מובהקת נשארים במגירה.[2]