רוזנות סיציליה
| ערך ללא מקורות | |
רוזנות סיציליה, הידועה גם כרוזנות סיציליה וקלבריה, הייתה מדינה נורמנית שכללה את האיים סיציליה ומלטה וחלק מקלבריה משנת 1071 עד 1130. הקמת הרוזנות החלה במהלך הכיבוש הנוצרי מחדש של סיציליה (1061–1091) מאמירות סיציליה המוסלמית, שקמה ב-965.
 | |
 | |
| הרוזנות בשנת 1112, לפני מיזוגו עם דוכסות אפוליה וקלבריה היבשתית | |
| ממשל | |
|---|---|
| עיר בירה | פלרמו |
| גאוגרפיה | |
| יבשת |
אירופה  |
| היסטוריה | |
| תאריכי הקמה |
1071 |
| תאריכי פירוק |
1130 |
| ישות קודמת | אמירות סיציליה |
| ישות יורשת | ממלכת סיציליה |
  | |
היסטוריה
עריכהרוזנות סיציליה הוקמה על ידי רובר גיסקאר בשנת 1071 עבור אחיו הצעיר רוג'רו בוסו. גיסקאר עצמו קיבל את התואר דוכס סיציליה (dux Siciliae) בשנת 1059 מהאפיפיור ניקולאוס השני כעידוד לכבוש אותה מהמוסלמים. בשנת 1061 נערך הכיבוש הנורמני הקבוע הראשון (מסינה). בשנת 1071, לאחר נפילת פלרמו, בירת האמירות ובירת הרוזנות לעתיד, גיסקאר העניק לרוג'רו את תואר הרוזן והעניק לו סמכות שיפוט מלאה באי, חוץ ממחצית העיר פאלרמו, מסינה והדמון ואל, שאותם הוא שמר לעצמו. רוג'רו היה אמור להחזיק את הרוזנות שכללה כיבושים שטרם נעשו תחת גיסקאר. בפברואר 1091 הושלם כיבוש סיציליה כאשר נוטו (איטליה) נפלה[1]. כיבוש מלטה החל מאוחר יותר באותה שנה; הוא הושלם בשנת 1127 כאשר הממשל הערבי של האי גורש.
רוברט גיסקאר השאיר את רוג'רו במערכת יחסים מעורפלת עם יורשי דוכסות אפוליה וקלבריה. לאחר מותו של רובר בשנת 1085, רוג'רו הראשון השיג מהדוכס החדש, רוג'רו בורסה, את כל הזכויות על הטירות בקלבריה, שאותן חלק בעבר עם רוברט גיסקאר. למעשה, מקום מושבה של ממשלתו של רוג'רו הראשון היה העיירה מילטו שבקלבריה. לפי ההיסטוריונים אגוסטינו אינבג'ס ומטאו קאמרה, רוג'רו הראשון התחיל להשתמש בתואר "הרוזן הגדול של סיציליה וקלבריה" ב-1096. לאחר מותו של רוג'רו הראשון, השינוי הגדול היה העברת הבירה: פאלרמו הפכה לבירה בשנת 1112, כאשר רוג'רו השני הוכתר כרוזן, לאחר העוצרות של האם אדלייד דל ואסטו. עם השינוי הזה, סיציליה נשלטה על ידי השלטון המרכזי, בעוד ששטחי קלבריה הפכו ליחידה מנהלית פרובינציאלית. בתקופת שלטונם של רוג'רו השני מסיציליה וגוליילמו השני מאפוליה פרץ סכסוך בין שתי הנסיכויות הנורמניות, בני דודים ראשונים דרך רוג'רו ורובר בהתאמה. בתיווכו של האפיפיור קליקסטוס השני ובתמורה לסיוע נגד מרד בראשות ג'ורדנו מאריאנו ב-1121, גוליילמו חסר הילדים מסר את כל השטחים הסיציליאניים שלו לרוג'רו וקרא לו יורשו.
כשגוליילמו מת ב-1127, רוג'רו ירש את הדוכסות בחצי האי האפניני; שלוש שנים מאוחר יותר, בשנת 1130 בפאלרמו, הוא מיזג את נחלותיו ליצירת ממלכת סיציליה באישורו של האנטי-אפיפיור אנקלטוס השני.
