רון רוזנפלד
רון רוזנפלד (נולד ב-16 ביוני 1964 בתל אביב-יפו שבישראל) הוא זמר-יוצר, פזמונאי ומלחין ישראלי; סולן וכותב השירים של להקת "פורטרט". רוזנפלד הוא גם הבעלים של חברת רהיטי קונספט, המעוצבים בהשראת ז'אנר הרוק אנד רול.
לידה |
16 ביוני 1964 (בן 60) תל אביב-יפו, ישראל |
---|---|
מוקד פעילות | ישראל |
תקופת הפעילות | מ-1989 |
עיסוק | זמר-יוצר • פזמונאי • מלחין |
סוגה | פאנק • פופ |
כלי נגינה | תופים |
חברת תקליטים | הד ארצי |
ביוגרפיה
עריכהרוזנפלד נולד בתל אביב-יפו לשרה וליורם. בגיל 6 עבר עם הוריו להרצליה. את לימודיו התיכוניים עשה בבית הספר "אורט" בעיר במגמת אדריכלות. באותה עת, הקים עם חבריו הקרובים להקה שהופיעה בקביעות במועדון "הפינגווין" בתל אביב. את שירותו בצה"ל עשה כטבח.
בשנת 1988 כתב עבור אילנה אביטל את השיר "סוף הצד", שהגיע למקום ה-32 במצעד הפזמונים השנתי של רשת ג'. שנה לאחר מכן הלחין לאדם את "תפקיד חיי", הסינגל המצליח ביותר מתוך האלבום חופשי. באותה שנה הקים יחד עם אלי ניסן (גיטרה, זמרה), נושי פז (תופים), יוסי עזר (בס), ערן שרון (קלידים), ליאור בלכר ואמיר פרי (חצוצרות) את להקת פורטרט. סינגל הבכורה שלהם, "הכל מבינה", פורסם בשנת 1991, ובוצע על בימת הפסטיגל. אלבום הבכורה של הלהקה, הכל מבינה, יצא לאור כשנה לאחר מכן, וכלל גרסת כיסוי לשירו של דורי בן זאב, "ואתם רוקדים" ואת "כמה זה מתוק".[1] האלבום השני נקרא "הפורטרט האחרון" (1993)[2] בשנת 1995 פורסם האלבום האחרון של הלהקה לפני ההפסקה שלקחו, "פונקי ביזנס".
בשנת 2003 הקליטה להקת חמסה את השיר "חייב למות עליי", שכתב רוזנפלד. הוא סיים במקום השביעי במצעד הפזמונים השנתי של תשס"ג – שירו הגבוה ביותר של רוזנפלד במצעדי הפזמונים השונים.[3]
בשנת 2006 התאחד עם להקת פורטרט בהוצאת האלבום "ארבע על ארבע".
ב-2010 הקים רוזנפלד חברת רהיטים. את הרעיון הגה בזמן שביקש מיצרן תיבות להגברה להרכיב עברו מזנון לטלוויזיה שלו בהשראת ארגזי הבמה.
קישורים חיצוניים
עריכה- רון רוזנפלד, ברשת החברתית פייסבוק
- רון רוזנפלד, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
- רון רוזנפלד, באתר ספוטיפיי
- רון רוזנפלד (1964-), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ הכול מבינה (אלבום) - פורטרט, פזמונט
- ^ הפורטרט האחרון, באתר MOOMA
- ^ אתה חייב למות עליי - חמסה, פזמונט
- ^ אלעד בילו, פורטרט עצבני: רון רוזנפלד מוציא אלבום סולו ראשון, באתר כלכליסט, 25 ביולי 2017