רוקוטרוסית:Ро́кот, רעש) הוא משגר לוויינים וחלליות רב־שלבי בעל מנוע דלק נוזלי, אשר שימש את רוסיה לשיגור לוויינים. המשגר מבוסס על טיל בליסטי UR-100N שפותח במרכז חרוניצ'ב למחקר מדעי וייצור בתחום החלל וייצורם החל בשנת 1974. רוב הטילים שנבנו יצאו משימוש צבאי.

רוקוט
Ро́кот
משגר בטיסה
משגר בטיסה
ייעוד משגר לוויינים וחלליות
יצרן מרכז חרוניצ'ב למחקר מדעי וייצור בתחום החלל
ארץ ייצור רוסיהרוסיה רוסיה
עלות שיגור 42 מיליון $
גרסאות רוקוט
רוקוט M
היסטוריית שיגורים
סטטוס פעיל
אתרי שיגור קוסמודרום בייקונור 175/1
קוסמודרום פלסצק 133/3
שיגורים 34
כישלונות 1
חלקיות 2
שיגור ראשון 20 בנובמבר 1990
שיגור אחרון 27 בדצמבר 2019
יכולת
מטען ל־LEO 1,950 ק"ג
מידע נוסף
גובה 29.15 מטרים
קוטר 2.5 מטרים
משקל 107,300 ק"ג
שלבים 3
מאיץ ראשון בלוק A/B/V/G
גובה 17.2
מספר מנועים 2
סוג מנוע RD-0233, RD-0234
דחף 1880 קילו ניוטון
זמן בעירה 121 שניות
דלק נוזלי
שלב שני
גובה 3.9
מספר מנועים 1
סוג מנוע RD-0235
דחף 240 קילו ניוטון
זמן בעירה 183 שניות
דלק נוזלי
שלב שלישי briz-km
מספר מנועים 1
סוג מנוע С5.98М
דלק נוזלי

השיגורים לטיסה תת-מסלולית החלו בסוף 1990 מקוסמודרום בייקונור. בשנת 1994 בוצע שיגור ראשון שכלל לוויין. בשנת 2000 השיגורים עברו לקוסמודרום פלסצק מכן שיגור משופץ שהיה מנוצל בעבר למשגרים מדגם "קוסמוס".

כל השיגורים בוצעו עם מאיץ מדגם "Briz" בגרסאות שונות. בהתאם לכך שונתה גם גרסת המשגר.

בשנת 1995 מרכז חרוניצ'ב למחקר מדעי וייצור בתחום החלל הקים בשותפות עם מרצדס-בנץ AG חברה שעסקה בשיגורים מסחריים. לצורך כך נרכשו 45 טילים בליסטיים. בשנת 2000 החברה נרכשה על ידי חברה שבבעלות Arianespace. חברה זו קיבלה 51% מהמניות.

בשנת 2019 אוקראינה אסרה על אספקת מערכות בקרה למשגר. בעקבות כך השיגורים הופסקו. בשנת 2020 פורסם ש"מרכז חרוניצ'ב למחקר מדעי וייצור בתחום החלל" רכש טילים בליסטים נוספים ובכוונתו לפתח מערכת בקרה חדשה. השיגור הראשון של "רוקוט M" היה תוכנן לשנת 2022. ייצור המשגר הראשון החל באפריל 2023 ושיגור מתוכנן לשנת 2024[1].

בסך הכול בוצעו 34 שיגורים מהם רק שיגור בודד נכשל. חלק מהשיגורים היו לוויינים רוסים והיתר של מדינות אחרות.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא רוקוט בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה