רות אורנבך

ציירת ישראלית

רות אורנבך (נולדה ב-1955) היא אמנית ישראלית.

רות אורנבך
לידה 1955 (בת 69 בערך)
טיאצ'יב, אוקראינה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
תחום יצירה ציור עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
www.ruth-orenbach.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

רות אורנבך נולדה במחוז זקרפטיה, ברית המועצות, כיום אוקראינה. היא דור שני להורים ניצולי שואה: ב-1966 משפחתה מסורבת העלייה עלתה לישראל והתיישבה בשיכון העולים יוספטל במורשה, רמת השרון. רות למדה בבית הספר אלי כהן ובתיכון השרון (כיום ע"ש רוטברג), שניהם ברמת השרון. בצה"ל שירתה בחיל האוויר.

בשנים 1974–1976 למדה אורנבך במכון אבני, בשנים 1993–1995 סיימה לימודי מדריך מוסמך לאמנות במדרשה לאמנות רמת השרון. בשנים 2004–2005 למדה בסדנה להדפס במרכז מאירהוף, תל אביב, בהנחייתו של דן קריגר. בשנים 2015–2016 למדה בבית לאמנות ישראלית תל אביב. עברה סדנאות כתיבה במֶדְיָטֶק חולון בהנחייתו של סמי ברדוגו ובבית אריאלה בהנחייתם של דרור בורשטיין, שי צור ואסתי ג. חיים.

הדריכה ציור ורישום במרכז אמנות בארי לילדים מחוננים. הפעילה קייטנת אמנות בהיכל התרבות מאיר ניצן ראשון לציון ובמרכזי קהילה. הדריכה ציור ורישום לילדים ומבוגרים בחברה העירונית, ולהורים שכולים בבית יד לבנים, ראשון לציון.

אורנבך זכתה בפרס אמנית מצטיינת לשנת 2017 מטעם העמותה לאמנות חזותית בראשון לציון. היא חברה באיגוד האמנים הפלסטיים בישראל, יוצרת בסטודיו שבקריית המלאכה בתל אביב.

רות אורנבך נשואה ליחיאל אורנבך, אם לבן ושתי בנות, מתגוררת בראשון לציון.

אודות יצירתה

עריכה

מתוך דבריו של מבקר הספרות עמר לחמנוביץ:[1]

"דומה שהחיפוש אחר מחוז אבוד – בין אם זהו מקום גאוגרפי, דמות או הלך רוח שנצרב ואין ללכוד אותו שוב – צף ועולה שוב ושוב בעבודותיה של אורנבך. זהו חיפוש מתמיד, קדחתני, פוצע. גם אם הוא מגבש עבודות שיש בכוחן ליצור זיכרון, הוא מציף בעיקר כאב על אובדנו. אורנבך מנסחת גלויה מן המולדת, אלא שלגלויה אין תאריך ואין כתובת, היא מרחפת בחלל התודעה, מתעתעת...

אלו דמויות המשפחה הגרעינית מן המזרח (Vostok) משפחה שהייתה באמת, בצומת שהרחובות המובילים אליו הם אדם אהוב, זמן, מקום. באמצעות תצלומים ישנים וחיוורים, משחזרת אורנבך את הצומת הזה. הניגודים בצבעים שהיא מציעה ברורים. בוהק הכפתורים המוזהבים המסודרים בשורה לאורך מעיל הצמר. הלובן הביתי, המנחם, של מטפחות הראש לשיערן של הילדות.

התצלום הצהבהב, המתפורר, שהוא הזיכרון היחיד להיאחז בו, העדות הדוממת שאינה נדיבה במילים אך עשירה בפרטים, זוכה בעבודותיה של אורנבך לנרטיב חדש. הפעולה המתמשכת מפנה את מקומה לקורפוס נע של אסתטיקה וצבע: החורף המונוכרומטי מנהל יחסי גומלין עם שלכת של צבעים."

גלריה

עריכה

תערוכות יחיד נבחרות

עריכה
  • 1997 - 19 שנים ועוד שנתיים, תערוכה לזכרו של סמ"ל איתי דינר, בבית זרובבל חביב בראשון לציון.
  • 2007 - המעט מן היופי שנשאר, גלריה דקל, אילת. אוצרת: אביבה דקל.[2]
  • 2012 - פרחי כפור - הגלריה בבית יד לבנים בראשון לציון. אוצרת: קרן ויסהוז.[3]
  • 2012 - ציור וכו' - מיצג "משחק זיכרון" - בית קנר, הגלריה העירונית לאמנות בראשון לציון. אוצרת: אפי גן. קטלוג[4]
  • 2013 - "ממורנדום"- גלריה אורבן, תל אביב. אוצרת: סיגל אלקיים. קטלוג[5][6]
  • 2015 - "הכל היה אפשרי, דבר לא היה אפשרי"- בית האמנים תל אביב. אוצרת: אפי גן. קטלוג[7][8]
  • 2016 – "פרחי כפור", התיאטרון הקאמרי, תערוכה באַכְסַדְרָה, טקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה בחסות עיריית תל אביב-יפו
  • 2019 - "שמיכת עננים כהה מעל העיר", הסדנה לאמנות יבנה, אוצרת: ג"ניפר בלוך[9]
  • 2019 - "אביב, קיץ, סתיו, חורף ואביב", גלריה אורבן, תל אביב, אוצרת: סיגל אלקיים. קטלוג[10]
  • 2019 - "גלויות שלא שלחתי-חודש מאי 1944", בית האמנים בראשון לציון. ליווי אוצרות: י. ג"ניפר בלוך[11]
  • 2019 – "הכי רחוק", בית האמנים תל אביב. אוצרות: שמעון פינטו.[12]
  • תערוכות קבוצתיות נבחרות:
  • 2022-2021 – מוזיאון הנגב, "בים, בם בום". אוצרים: נירית דהן וארמנו טדסקי.
  • 2022-2021 – המוזיאון הלאומי לארכאולוגיה נאפולי – לשחק לפי החוקים, אוצרים: פאולו גילריני וארמנו טדסקי.
  • בשבח הצללים, הסדנה לאמנות ביבנה, אוצרת: חניתה אליצור
  • 2021 - עגול למען הרוח הישראליץ, בנק דיסקונט, אוצרות: שולמית נוס וורה פלפול.
  • 2020 - 2018, ילדות בלתי נשכחת, איטליה - וילה בורגזה רומא, המוזיאון היהודי, בולוניה, המוזיאון הלאומי ברוונה, מוזיאון סן רוקו במטרה. אוצר: ארמנו טדסקי.
  • 2020 - בדלת אמות, פארק השקמה, ראשון לציון, אוצרות: אפי גן ועדי אנג'ל.
  • 2019 - מקום לאמנות, 9 קירות אמן. אוצרת: דליה דנון
  • 2019 - בנק דיסקונט, למען מגן דוד אדום. אוצרות: שולמית נוס וורה פלפול.
  • 2018 - בית האמנים תל אביב, ילדות בלתי נשכח. אוצרים: ורה פלפול וארמנו טדסקי.
  • 2018 - מוז"א, נקוגת זכות, אוצרות: שולמית נוס וורה פלפול.
  • 2018 - מקום לאמנות, קריית המלאכה קיר אמן, אוצרת: ג"ניפר בלוך.
  • 2017 - סלון הקוביה 2017 ירושלים. אוצרים: דן אורימיאן ואלה כהן-ונסובר.
  • 2017 - מוזיאון הרצלילינבלום - "אישה לאחותה". אוצרות: שולמית נוס וורה פלפול.
  • 2017 - נקודת זכות-הגלריה בשנקר, אוצרות: שולמית נוס וורה פלפול.
  • 2017 - תערוכת מכירה למען ספריית גן לוינסקי, אוצרת רווית הררי.
  • 2017 - מיצג, גלריה לאמנות. טלי וקותי נבון.
  • 2016 - קירות אמן" פלורנטין 45, גלריה לאמנות עכשווית, תל אביב. אוצרות: וורה פלפול וגילת אלקסלסי-נדיבי.
  • 2016 - לגרש את החושך"- גלריה בנימין, קריית המלאכה, תל אביב. אוצרת: כרמל גופר.
  • 2016 - יריד אמנות עכשווית, גלריה רוזנבך, ירושלים. אוצר: נתנאל בולג.
  • 2016 - נקודת זכות- בנק דיסקונט, תערוכת מכירת אמנות ישראלית, למען ילדים ובני נוער בסיכון, אוצרת: שולמית נוס.
  • 2016 - "זהות חומרית, זהות תרבותית"- הסדנא לאמנות ביבנה, אוצר: רוני ראובן.
  • 2016 - גלריה תירוש – "קוביות בונות חיים", אוצרת: שולמית נוס.
  • 2014 - "ממעמקים" מוזיאון עוקשי, עכו, אוצרת רחל זמר.
  • 2014 - "נקודתיים:" – בצלאל 7, גלריה לאמנות, ירושלים. אוצרים: מרב קמל ואמיר מנשהוף.
  • 2012 - כתוב בקיר"-בית קנר, הגלריה העירונית לאמנות עכשווית, ראשון לציון. אוצרת: אפי גן.
  • 2012 - בית מדרש לאמנים-מוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן. אוצרת: מוניקה לביא.
  • 2012 - ברשוב, רומניה Art Connections- Contemporary Art Exposition.
  • 2011 - Drawing Connections, Siena, Itali.
  • 2008 - אמנות בחזית, בית קנר, הגלריה העירונית לאמנות עכשווית, ראשון לציון. אוצרת: אפי גן.
  • 2008 - "פורטרט ישראלי", גלריה ארליך תל אביב, אוצרת: שרה אנג"ל.

פרויקטים

עריכה
  • 2010 - עיצוב חלונות ראווה לרשת החנויות של חברת השעונים סאב כרונו בישראל ובעולם.
  • 2013 - סדנת אמנות "משחק זיכרון" ערב יום השואה, תלמידי כיתה ה', בית ספר גרץ, תל אביב.
  • 2013 - "ירחי זיכרון"- פרויקט משותף עם אמני העיר להצבת עבודות אמנות של בני נוער באולם הראשי בבית יד לבנים בראשון לציון.
  • 2018 - "אף מילה", בית האמנים בראשון לציון, תערוכה קבוצתית במסגרת השפה העברית "לשון ראשון", אוצרות משותפת עם ג'ניפר בלוך.[13]
  • 2019-2016 - עיצוב תפאורה לערב יום הזיכרון "שרים לזכרם", היכל התרבות מאיר ניצן ראשון לציון.
  • הדרכה ציור ורישום: מרכז אמנות בארי, לילדים מחוננים באמנות, ראשון לציון.
  • הפעלת קייטנות אמנות בהיכל מאיר ניצן בראשון לציון.
  • הנחיה להורים שכולים בבית יד לבנים בראשון לציון.

אוספים

עריכה
  • אוסף אמנות מוזיאון יָד וָשֵׁם, ירושלים.
  • תיק אמן דור שני - מוזיאון יד ושם.
  • אוסף גלריה אורבן, תל אביב.
  • אוסף אמנות בנק דיסקונט.
  • אוסף בית יד לבנים בראשון לציון.
  • אוסף עיריית ראשון לציון.
  • אוסף מוזיאון עוקשי, עכו.
  • אוספים פרטיים בישראל ומחוצה לה.

לעיון נוסף

עריכה
  • ציור הוליסטי, מגזין עיצוב 104, 2007, עמודים 22–23.
  • מירב אפק, תערוכת ציורי רות אורבך בגלריה דקל אילת (ריאיון), תחנת רדיו קול הים האדום, שישי חופשי, 26 אוקטובר 2007
  • מירי קרימולובסקי, על התערוכה "הכל היה אפשרי, דבר לא היה אפשרי" בתוכנית הרדיו של יואב גינאי ביום שישי "מה יהיה", רשת ב', 2015.
  • גלויות שלא שלחתי מעולם: רות אורנבך בבית האמנים בראשון לציון, מגזין כאן: מציאות ישראלית באמנות 60, מרץ-אפריל 2019, עמ' 12–15.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא רות אורנבך בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ "גלויות מהמולדת", טקסט התערוכה: 'אביב, קיץ, סתיו, חורף ואביב', גלריה אורבן, תל אביב, 2019
  2. ^ מוסף 24 שעות, ידיעות אחרונות, אוקטובר 2007, עמ' 15
  3. ^ גלריה, הארץ, דצמבר 2012, עמ' 9
  4. ^ פתיחת תערוכה-ציור וכו', באתר החברה העירונית ראשון לציון
  5. ^ Memmorandum, תערוכת יחיד של רות אורנבך, באתר עֵרֶב רַב
  6. ^ תערוכות חדשות, גלריה, הארץ, יוני 2013, עמ' 16
  7. ^ הכל היה אפשרי, דבר לא היה אפשרי..., באתר Artbeat
  8. ^ הארץ, גלריה, יולי 2015, עמ' 12
  9. ^ שמיכת עננים כהה מעל העיר, באתר החברה למתנ"סים עיריית יבנה
  10. ^   איתמר זהר, התערוכות המומלצות של סוף השבוע: 17.1 עד 19.1, באתר הארץ, 16 בינואר 2019
  11. ^ סוס עץ וגלויות שלא שלחתי - תערוכות לציון יום השואה, באתר archijob
  12. ^ רות אורנבך -הכי רחוק, בבלוג "החלון" של סמדר שפי, טקסט: שמעון פינטו
  13. ^ ליהיא גלמן רם, אף מילה: מחשבות על השפה העברית, באתר Mynet ראשון לציון, 31 בינואר 2018