רחוב חב"ד (העיר העתיקה)
רְחוֹב חַבָּ"ד הוא רחוב עיקרי והארוך ביותר ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים. קרוי על שמה של חסידות חב"ד, ובו בית הכנסת ובית המדרש של חב"ד.
 | |
| מיקום | |
|---|---|
| עיר | ירושלים |
| רובע | הרובע היהודי |
| קואורדינטות | 31°46′30″N 35°13′51″E / 31.774944444444°N 35.23075°E |
  | |
הרחוב, ומקבילו (הנמוך ממנו) רחוב היהודים, בנויים לאורך ציר הקארדו של העיר העתיקה ומעליו; הם גבוהים בכ-2–5 מטר ממפלס החיים בתקופה הרומאית והביזנטית.
היסטוריה
עריכהבראשית התקופה העות'מאנית, במאה ה-16, הוקם ברחוב מבנה גדול (הממוקם בקרן הרחובות חב"ד-אור החיים הצפון-מערבית; על גבי המבנה תוספת משנות ה-70 של המאה ה-20). ההתיישבות היהודית ברחוב התגברה בשנות ה-50 של המאה ה-19[1].
במאה ה-19, היה רחוב חב"ד מרכז מסחרי, שכלל חנויות רבות ויריד קבוע בשם "ח'אן חברון", אליו היו תושבי חברון הערבים מביאים תוצרת חקלאית: ירקות, ביצים ועופות למכירה; יהודים אנשי הגליל מצפת ומטבריה היו מביאים אליו: שמן זית, גבינה צפתית, דגי טבריה, וקצת מרכולת מדמשק, שהייתה עוברת דרך טבריה - פירות יבשים וכדומה. כן הם היו קונים שם "גליונות לשנה טובה", לוחות שנה, "מחצית השקל", קבלות מוזהבות, "מזרחים", מפיות לחלות וכיוצא בזה", מבתי הדפוס בירושלים[2].
בשנת 1918 ערך המשרד הארצישראלי מפקד ברחוב ומצא שהתגוררו בו 781 נפש[3].
במלחמת העצמאות נהרס רוב הרחוב, לאחר שהלגיון הערבי כבש אותו, ותושביו היהודים נכנעו ונאלצו לעזוב; ולאחר תקופת שבי בירדן, עברו להתגורר בשכונות המערביות של ירושלים.
לאחר מלחמת ששת הימים בשנות ה-70 של המאה ה-20, שומרו ושופצו הבתים הישנים ושרידיהם, ונבנו בתים חדשים למגורים כחלק משיקום הרובע היהודי כולו. בראשית המאה ה-21, הרחוב משמש בעיקר למגורים ופועלות בו חנויות אחדות, למזון, מזכרות לתיירים ועתיקות.
לקריאה נוספת
עריכה- יהושע בן-אריה, עיר בראי תקופה - ירושלים במאה התשע-עשרה, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, 1979, באתר "כותר"
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ יהושע בן-אריה, עיר בראי תקופה, א, ירושלים, הוצאת יד יצחק בן-צבי, 1979, עמ' 358.
- ^ גד פרומקין, דרך שופט בירושלים, עמ' 42.
- ^ המשרד הארץ-ישראלי של ההסתדרות הציונית, ספירת יהודי ארץ ישראל, חוברת א, יהודה, יפו תרע"ח, עמ' 5.