רחלים
רְחֵלִים היא התנחלות במתכונת של יישוב קהילתי דתי באזור השומרון, על כביש 60 מזרחית לאריאל, המשתייך למועצה אזורית שומרון. בסמוך ליישוב מצפון מזרח שוכן הכפר יתמא.
 חזית שורת מבני הקבע, 12/2006
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | יהודה ושומרון |
| מועצה אזורית | שומרון |
| גובה ממוצע[1] | 529 מטר |
| תאריך ייסוד | 1991 |
| תנועה מיישבת | אמנה |
| סוג יישוב | יישוב קהילתי |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,189 תושבים |
(למפת צפון השומרון רגילה)   רחלים  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
6 מתוך 10 |
נכון לשנת 2017 מונה היישוב כמאה משפחות. ועדת הקליטה שביישוב מקבלת רווקים להתגורר ביישוב, דבר שנחשב חריג ביישובים בעלי אופי דתי-לאומי. ביישוב פועל סניף של תנועת הנוער בני עקיבא.
היסטוריה
עריכההקמה
עריכההיישוב הוקם בשנת ה'תשנ"ב, 1991, מייד לאחר פיגוע ירי ב-28 באוקטובר 1991, על אוטובוס שהיה בדרך להפגנת תמיכה בשמיר בכיכר מלכי ישראל לקראת צאתו לועידת מדריד, בו נרצחו נהג האוטובוס, יצחק רופא, ותושבת שילה רחלה דרוק[3]. היישוב החל כמאחז באתר הפיגוע, בסמוך לצומת תפוח, ונקרא על שמן של רחלה דרוק, ושל רחל וייס שנשרפה למוות עם שלושת ילדיה בפיגוע בבקעה ב-1988[4][5].
באותו לילה שבו הוקם המאחז הוקם גם היישוב שבות רחל, כאשר ראשי יש"ע בהנהגת זאב חבר ויעקב כ"ץ (כצל'ה), ראו ברחלים פעולת הסחה כדי להסתיר את התבססות היישוב שבות רחל. המתנחלים הראשונים שהגיעו כבר באותו לילה למקום הפיגוע על מנת להישאר בו, לא ידעו על כוונה זו והתעקשו על הישארות במקום. בלילה הראשון אישר צה"ל רק לנשים חברותיה של רחלה דרוק להישאר במקום, וכן לשלושה גברים שישמרו במקום. למחרת נענה צה"ל לבקשה של גאולה כהן לאפשר לנשים להישאר במקום עד תום ימי השבעה[6]. השהות במקום התארכה, ולאחר חודש, בעקבות רצח תושב עפרה ברמאללה, הובאו למקום שלושה קראוונים[7], והמתנחלים קיימו טקס הנחת אבן פינה ליישוב[8]. שר הביטחון, משה ארנס, ביקש מצה"ל שלא לפנות את הקראוונים והדבר יצר עימות בינו ובין הרמטכ"ל, אהוד ברק[9][10], בעוד המתנחלים מתבצרים במקום כדי למנוע פינוי[11][12]. למחרת הושגו הסכמות שהתירו לנשים לשהות במקום במשך חודש נוסף[13][14]. בינואר 1992 אישר ארנס למתנחלים להישאר חודש נוסף ברחלים[15].
פעילות הנשים ברחלים הייתה לסמל ובחודשים שלאחר מכן התקיימו פעולות התנחלות של נשים תחת הכותרת "נשות רחלים"[16].
השנים הראשונות
עריכהבשנים 1992–1994 המקום הפך להיאחזות נח"ל תחת אחריות גדוד הבקעה של פיקוד הנח"ל. גרעיני נח"ל של תנועת הנוער בית"ר תחזקו את המקום, גרעין שר״ך (מחזור צ״ו) הקים את היאחזות רחלים הגרעין מתנועת בית״ר, גרעין אתג"ר (מחזור צ"ז) וגרעין לו"ל (מחזור צ"ח). במקביל שהו במקום קבוצה קטנה של מתנחלות[17].
במשך מספר שנים הוחזק המקום על ידי קבוצה קטנה של צעירים, אשר דאגו שהמקום לא יינטש. במשך שלוש שנים היו תקופות שלא התגוררו בפועל תושבים במקום. אישורים לשהייה במקום כמעט שלא ניתנו, והמקום הוחזק תוך הסכמה בשתיקה של ממשלת יצחק רבין.
בשנת ה'תשנ"ד 1994 הגיעו שישה בחורי ישיבה מישיבת בית אל בברכתו של רבם הרב זלמן ברוך מלמד על מנת לגור במקום ולהקים בו מדרשה תורנית בשם "מדרשת יצחק על שם יצחק רופא" (נהג האוטובוס שנהרג באותו פיגוע במקום).
השישה התגוררו במקום בלילות, ובמשך היום למדו בישיבה בבית אל. המדרשה פעלה בשבתות בלבד בניהולו של הראל כהן, אחד מששת בחורי הישיבה, מזכירו של הרב זלמן מלמד ולימים ראש לשכתו של ח"כ יעקב כ"ץ (כצל'ה). פעילותם נתמכה בתקציב זעום מטעם תנועת אמנה אשר הרוח החיה והמארגנת מטעמה הייתה תושבת שילה וחברתה של רחלה דרוק, אורית רפפורט. למקום נאסרה כל סלילה של דרך קבע, וההגעה למקום הייתה כרוכה בקשיים לא מעטים. חשמל סופק על ידי גנרטור. הקשר הטלפוני היה רק באמצעות מכשיר קשר; שכן הצבא אסר על חברת בזק לספק תשתית טלפון למקום. כל אותה שנה הוקצו כחמישה חיילים לשמור על המקום בש"ג ובמגדל שמירה. השישה בהנהגתו של אריאל בן דוד (בנדא) היוו למעשה את נוער הגבעות הראשון שייסד את השיטה להקים יישוב באמצעות בחורים רווקים המתגוררים לבדם באוהל על גבעת טרשים.
הסדרה
עריכהבתחילת 1994, בעת ביקורו של אלוף פיקוד המרכז במקום נחמיה תמרי ימים ספורים לפני מותו, הוא ביקש לקבוע סטטוס קוו והסיר את איומי ההריסה מהמקום. בהמשך הוקמה במקום היאחזות נח"ל וכן התבצע תהליך הגדלת ההיאחזות. ממשלת ישראל לא ראתה ברחלים יישוב עצמאי, אלא שכונה של כפר תפוח, ולכן הלמ"ס מנה את תושביו בתוך אוכלוסיית כפר תפוח. בשנת ה'תשנ"ח 1998, ביקשה מפלגת מולדת להצטרף לממשלת בנימין נתניהו. אחד התנאים שהוצג מטעמה היה אזרוח של ההיאחזות, ואכן משרד השיכון אישר תכנון שכונת מגורים במקום.
בחודש מרץ 2009, בעקבות עתירת ראש מועצת כפר א-סאוויה השכן, הוציא בג"ץ צו האוסר על המשך בנייה ואכלוס של תשעה בתים שנבנו ללא היתר על אדמות מדינה טרם הסדרת היישוב.[18] ב-23 באפריל 2012, במהלך כהונתה של ממשלת ישראל השלושים ושתיים, החליט צוות שרים לפעול להסדרת המעמד של רחלים.[19] בתחילת 2013 חתם אלוף פיקוד המרכז על הכרה ברחלים כיישוב עצמאי, תוך כדי כך אישר גם את נופי נחמיה (המכונה "רחלים מערב"). בכך הפכה רחלים ליישוב ה-32 במועצה אזורית שומרון.[20] בשנת ה'תשע"ה הוקמה בסמוך ליישוב ישיבה קטנה ברוח חסידית בשם "פרי הארץ".
בנובמבר 2017 פורסמה התב"ע של רחלים.[21]
ב-3 בנובמבר 2023, במהלך מלחמת חרבות ברזל, נורו עשרות יריות לעבר בתי היישוב מכפר ערבי סמוך[22].
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של רחלים
רחלים (יהודה ושומרון), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ רחל דרוק, אם לשבעה, נהרגה לעיני בנה רועי, מעריב, 29 באוקטובר 1991
- ^ שתי הנשים נרצחו בתאריכים סמוכים זה לזה: רחל וייס- אור לכ' בחשוון, ורחלה דרוק - אור לכ"א בחשוון
- ^ עשרות תושבים הצטרפו להתנחלות באתר הפיגוע, מעריב, 30 באוקטובר 1991
- ^ בחשאי ובחסות החשיכה עלה על הקרקע הישוב מצפה רחל, מעריב, 31 באוקטובר 1991
- ^ מתנחלים חסמו דרכים בשומרון הרמטכ״ל: תרסנו את עצמכם, מעריב, 3 בדצמבר 1991
- ^ חנן שלאין, המתנהלים: ההבלגה שלנו נגמרה ברור לכולם שסיר הלחץ יתפוצץ, מעריב, 3 בדצמבר 1991
- ^ בכיר במטכ״ל: "שר הביטחון נותן לגיטימציה למעשים בלתי חוקיים", מעריב, 4 בדצמבר 1991
- ^ מחריף עימות ארנס־ברק על פינוי התנחלות רחלים, מעריב, 5 בדצמבר 1991
- ^ מתנחלים באו למנוע פינוי רחלים ורקדו הורה בגשם, מעריב, 5 בדצמבר 1991
- ^ צבא השלום ערוך ומונן לפקודתך, ביילין, חדשות, 29 בספטמבר 1993
- ^ צה״ל מבהיר: האל״מ שהעביר מידע לראשי התחיה – ביצע את תפקידו, מעריב, 8 בדצמבר 1991
שמחת חנוכה ברחלים, מעריב, 9 בדצמבר 1991 - ^ אביבה לורי, רחלים. עזרת נשים, מעריב, 13 בדצמבר 1991
- ^ עמנואל רוזן, ארנס אישר בחשאי: המתנחלים ישארו עוד חודש ברחלים, מעריב, 13 בינואר 1992
- ^ שפרה הורן, הוקמה שדולת נשים ציוניות: "תשובה הולמת לנשים בשחור", מעריב, 19 בפברואר 1992
בית ספר למתנחלים צעירים, מעריב, 17 בינואר 1992
מתנחלות בקו העימות, חדשות, 2 בפברואר 1992 - ^ דירות מוצעות ברחלים, יישוב שלא אושר, חדשות, 6 במאי 1992
- ^ צו ביניים שהוצא על ידי השופט מלצר בבג"ץ 2295/09 ב-22.03.09. פסק הדין בעתירה ניתן ב-31.07.13 והותיר את הצו על כנו עד לשינוי המעמד התכנוני של השטח.
- ^ עמרי נחמיאס, צוות השרים של הממשלה החליט להסדיר מעמדן של סנסנה, רחלים וברוכין, באתר nana10, 23 באפריל 2012
- ^ רחלים יהפוך לישוב מן המניין, באתר ערוץ 7, 6 בינואר 2013
- ^ עדו בן פורת, פורסמה התב"ע ליישוב רחלים, באתר ערוץ 7, 9 בנובמבר 2017
- ^ אלישע בן קימון, אחרי ארוחת שבת: ירי לעבר בתים ברחלים שבשומרון, קליע חלף מעל ראשו של בן 6, באתר ynet, 5 בנובמבר 2023