חלי אברהם איתן

משוררת וסופרת ישראלית
(הופנה מהדף רחלי אברהם-איתן)
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: נראה כדף הלל ולא ערך אנציקלופדי.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.

רחלי (חלי) אברהם־איתן (נולדה ב-24 במאי 1956) היא משוררת, סופרת, עורכת, מו"ל שבילי־אור וחוקרת ספרות ישראלית. שיריה תורגמו לשפות רבות.

ד"ר רחלי אברהם־איתן
רחלי אברהם־איתן, 6 ביוני 2023
רחלי אברהם־איתן, 6 ביוני 2023
לידה 24 במאי 1956 (בת 68) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
www.chellyabraham-eitan.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

אברהם־איתן סיימה בהצטיינות לימודי תואר שני במחלקה לספרות עם ישראל של אוניברסיטת בר־אילן, ובעלת תואר דוקטור מטעם אותה אוניברסיטה. קיבלה את פרס המחלקה ע"ש ישראל אפרת על עבודות המסטר (1998) והדוקטורט (2006) ופרס יד ושם על עבודת הדוקטורט (2004). עסקה בחינוך ובהוראה. ממשיכה במחקר הספרות העברית, משוררת־אורחת, מרצה במוסדות חינוך ותרבות ומנחה סדנאות לכתיבה יוצרת. ייסדה את בית הסופר מודיעין והסביבה ואת כתב העת לספרות ולאמנות – "שבילים" (2008). יו"ר בית הסופר מודיעין והסביבה ועורכת כתב־העת שבילים.

פרסמה שישה־עשר ספרים: שני ספרי מחקר, ספר ילדים ושלושה־עשר ספרי שירה, שזיכו אותה בפרסים פרס שר החינוך לספרי ביכורים, פרס אדלר; פרס ישראל אפרת מאוניברסיטת בר־אילן, פרס יד ושם על עבודת הדוקטורט (2004).

קיבלה מספר תעודות כבוד ודוקטורט של כבוד מהאקדמיה הבינלאומית לאומנות והקונגרס העולמי לשירה, פרס שירה בקונגרס העולמי  WCP ה-36 ב-2016 ובקונגרס העולמי WCP ה-38 ב-2018;

כלת פרס ראש הממשלה ע"ש לוי אשכול לשנת תשע"ז–2017.

שיריה תורגמו לסינית, לאנגלית, לספרדית, לרוסית, לצרפתית, לערבית, לתורכית, לרומנית, לטמילית, להינדית ולמונגולית ופורסמו בכתבי עת בינלאומיים.

אברהם-איתן מופיעה בתוכניות המיועדות לתלמידים ומבוגרים גם בשיריה המולחנים: בשירי הדיסק והספר "מחזור אור, שיר ואישה", שהלחין ניסן פרידמן, בשירי אלבום השירים והספר: "שירת השחרור" שהולחנו על ידי המוזיקאי, עודד גדיר ובשירים מולחנים רבים מכל ספריה, שהולחנו על ידי המוזיקאי־המשורר דוד ברבי, ע"י המוזיקאי זאב אולמן ומבוצעים על ידי מקהלת "קולות מודיעין" וכן שירים שהולחנו מתוך הספר "כמעט בית" על ידי המוסיקאי רמי שולר ואחרים.

ספרה הראשון "בוקר ירוק" (ספריית פועלים 1997) זכה בפרס שר החינוך לספרי בכורים, בפרס אדלר ובפרס אח"י. ספרה השני זכה בפרס האגודה לטיפוח חברה ותרבות ובפרס אח"י.

ב-2012 קיבלה תואר דוקטור כבוד מטעם הקונגרס הבינלאומי לשירה WCP והאקמיה העולמית לאמנויות WAAC וכן בציון לשבח על שירתה.

ב-2016 זכתה במקום השני בתחרות השירה הבינלאומית של קונגרס השירה העולמי WCP ה-36 בפראג.

כלת פרס ראש הממשלה ליצירה לשנת תשע"ז 2017.

ב-2018 זכתה במקום הראשון בתחרות השירה הבינלאומית של קונגרס המשוררים העולמי WCP ה-38 בסין.

ציטוטים מדברי מבקרים על שירתה

עריכה

פרופ' ניצה בן־דב: "מאורעות לאומיים, אסונות ושברונים שפקדו לאחרונה את העולם והמדינה נמהלים עם חוויותיה האינטימיים ביותר והופכים בנפשה של המשוררת, רחלי אברהם־איתן, למקשה אחת. את כל אלה היא מכילה בתוכה ונותנת להם מבע שירי אישי מרגש. לפנינו שירה שבה התנסויותיה היומיומיות של המשוררת מתערבבות עם מחשבות מטאפיזיות והופכות למכלול אחד."

פרופ' נורית גוברין: "...יש בשירי הספר "כמעט בית" גם שילוב של ההיסטוריה היהודית רבת "בתים חרוכים" (67) עם זכר השואה: "אותו סרט על הצג / רק הצורר החלף." (66). מצאתי בשירים שורות רבות, יפות, תמציתיות ומביעות מערכות ניגודים של עולם ומלואו, בצליליות מרשימה. כגון: ""שׂרועה על סף הסוף" (35); "השירה – חִסון למוטציות-הבדידות" (43); "גבעות-הלב המפֻיָּחות" (97). אלה שלוש דוגמאות מתוך רבות יותר, בשבח הביטוי התמציתי חובק־העולם שבשורות שירי "כמעט בית".

ספר עצוב, שעקבות הזמן ניכרים בו היטב ובה בעת חדור תקווה ואופטימיות, הוא חוליה חשובה ומגוונת במכלול יצירתך: מחקר, ספרות ילדים ובעיקר שירה. אני מאחלת לך המשך יצירה פורייה כמשוררת, כחוקרת, כעורכת, כמו"לית! ועיני אוהביך רואות ושמחות.".

נשיא המדינה יצחק הרצוג: "...עיינתי בספרייך ('כמעט בית' ו'דעסא־קרקוביאק ומחול הקורונה') ומצאתי בין שורותיהם חיבור עדין ואינטיליגנטי בין האישי ללאומי, בין הפרטי לכללי - חיבור אשר מאתגר אותנו, יותר מתמיד, גם בחודשים האחרונים. אשרייך שהתברכת בכשרון המאפשר לך לבטא בצורה רהוטה וייחודית את אשר משקף בוודאי תחושותיהם של רבות ורבים.מאחל לך עוד שנים רבות של וטובות של יצירה ועשייה".

ד"ר יאיר קורן מימון: רחלי אברהם איתן היא אחת המשוררות החשובות שפועלות כיום בנוף השירה העברית והישראלית. רחלי, שהחלה את כתיבתה הספרותית עם צאת ספרה הראשון "בוקר ירוק" ב-1997 בהוצאת ספריית פועלים בעריכתו של המשורר נתן יונתן, הוכתרה כבר אז על ידו בתואר "משוררת", ואכן הספר זכה בפרס שר החינוך לספרי ביכורים, בפרס אדלר ובפרסים אחרים. מאז ממשיכה רחלי לכתוב ולהוציא לאור ספרי שירה שאף הם זכו להערכה ולהוקרה וכן בפרסים.

כתיבתה הלירית של רחלי מחוברת לסובב אותה במעגלי משפחה, חברה ולאום. לרחלי יש את הכישרון המיוחד ליטול את היומיומי והפרוזאי ולהפוך אותו להתרחשות מפעימה ורבת עוצמה בממלכת הרגש והדמיון. רבים משיריה בעלי ניחוח מיסטי שמעוררים התרוממות רוח ומשיבים את האמונה ביכולת לשנות. שירים שמעודדים להוסיף ולעשות מעשים טובים."

פרופ' הלל ברזל: "...'שירת השַּׁחרור' כמנוף למבע חוויתי, שקול, קצוב וממושמע. כל שיר כעולם מלא בפני עצמו, וכל השירים כמחרוזת אחת באחדות של מראות ורגשות. ספר שירים יצוק בצורת־יסוד של ערגה לטוב, ובתבניות שיר בהתגוונות. הישגים של הרוח היוצרת בהיענות להוויה החיצונית ובמבט אישי מופנם, רצוף מהימנות רגשית ונשמה יתרה. בשיריה באה לידי גילוי פואטיקה מכוננת שירה ההופכת אבל־יחיד לאבל־עם. מצבים מתעתעים, בהתגברות עליהם בתעצומות נפש, בכוח לשוני־ציורי, במתכונת פיוטית אקספרסיוניסטית ולירית בולטים. כל שלוש־עשרה הדמויות במחזור "שבת אחים" במעלות קדושים ובמורדות החיים, בתהפוכות גורל ובזיכרונות המציירים את הקרובים ללב במיטב הצירופים הראויים לשבח־עולם.

פרופ' זיוה שמיר: "לפנינו משוררת מוכשרת, השולטת בכלי המבע ומביאה אותם למחוזות חדשים. שיריה האַרְס-פואטיים מגלים הלכה למעשה את כשרונה לבנות ארמון חדש ממכיתותיו של מבנה ישן."

ד"ר ליליאן דבי גורי: "כתיבתה של רחלי אברהם־איתן עוצמתית וכובשת, שופעת רוך הנובע מיכולות ומנכונות של קשב שאינו מחמיץ דבר. תהפוכות חייה הפרסונאליים עגונים ברצף המטלטל של חיי דורהּ במציאות הישראלית."

פרופ' ארנסטו קהאן: "שירתה האותנטית של רחלי אברהם־איתן, הנובעת מתוך עולם רגשי עשיר, מהלכת עליי קסם. לכן גם תרגמתי משיריה לספרדית. לצד היותה ד"ר לפילוסופיה מאוניברסיטת ב"א, זכתה רחלי בתעודות הוקרה ובתעודת דוקטור של כבוד מטעם האקדמיה הבינלאומית לאמנות ומטעם הקונגרס העולמי לשירה."

פרופ' מירון איזקסון: "רחלי אברהם־איתן היא משוררת הנוגעת ללִב. כּנותם וצבעם העז של השירים הופך את כולנו למעין קרובי משפחה השותפים באותו אירוע, שיש בו קשיים וחיבוקים, מאבקים ונאמנות."

פרופ' סמדר דוניצה־שמידט: "באמצעות השירים מוצאת המשוררת רחלי אברהם־איתן את דרכה. היא כותבת  'לצמוח מחדש במעשה השיר'. גם הטבע נוכח בשירתה באופן בולט ביותר, וניכר כי החיבור לטבע חשוב לא פחות. החינוך, השירה והטבע משתלבים זה בזה. הספרים והטבע הצילו את נפשה לאורך השנים, אבל אני סבורה שמי שהציל אותה היתה היא עצמה והאופן הפרו־אקטיבי שבו היא נוקטת בחייה, והדבר בא לידי ביטוי גם בשיר 'מורים' בספר 'דעסא־קרקוביאק ומחול הקורונה'."

ספריה

עריכה

שירה

עריכה
  • בוקר ירוק, שירים, הוצאת ספרית פועלים 1997, בעריכת המשורר, נתן יונתן. זכה בשני פרסים: פרס שר החינוך לספרי ביכורים ופרס אדלר.
  • קרן עין כחולה, שירים, הוצאת עקד, 2000, בסיועה של קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב.
  • נופי הבית, שירים, הוצאת כרמל, 2003.
  • מעלית אל הים, שירים, הוצאת עיתון 77, 2005.
  • מחזור אור, שיר ואישה, שירים, הוצאת שבילים, 2009.
  • להעיר את האנזימים, שירים, הוצאת שבילי-אור, 2011.
  • סימפוניית אביב, שירים באנגלית ובעברית, הוצאת שבילי-אור, 2011.
  • בובת האשבול, שירים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2014. הספר יצא לאור בסיוע אקו"ם.
  • שירת השחרור, שירים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, מרץ 2017.
  • Tomorrow The Tangles Will Unravel (translated poems), Amazon April 2018
  • . Waking the Enzymes,  שירים מתורגמים, שבילי־אור, 1911 (הספר זכה בפרס הקונגרס העולמי לשירה WCP 36th  בפראג 2016).
  • דעסא־קרקוביאק ומחות הקורונה (מודיעין שבילי־אור, יוני 2020)
  • כמעט־בית, (תל־אביב, שבילי־אור ועמדה, 2024)

מחקר

עריכה
  • כאב השורשים הכפולים: עיון ומחקר, הוצאת עקד, 2008. הספר מבוסס על עבודת המסטר שזכתה לפרס ישראל אפרת מאוניברסיטת בר-אילן.
  • מבגדאד לישראל: עיון משווה בטרילוגיה של אלי עמיר: יסמין מול מפריח היונים ותרנגול כפרות: עיון ומחקר, הוצאת עם עובד, 2011.

ספר ילדים

עריכה
  • אורי ואלמוג מדברים בסקייפ – הוצאת שבילי־אור וסגול, יוני 2018.[1]

על המחברת ויצירתה

עריכה
  • רחלי אברהם איתן, מדרש הצדף, באנתולוגיה "תמונה קבוצתית" (ספרות ישראלית במאה ה-21), עמ' 552–553, הוצאת כרמל, 2017.
  • נורית גוברין: "הקטר והקרון: שבילי מודיעין", בתוך: 'קריאת הדורות - ספרות עברית במעגליה', כרך ו', הוצאת גוונים ואוניברסיטת תל אביב, תשע"ה/2015, עמ' 214 - 220. על 'שבילים' בעריכת רחל אברהם איתן.
    • יעוז, חנה. חלונות ללשון המטאפורה עם חלי אברהם-איתן (פגישות). פסיפס, חוב' 57 (2004), עמ' 39־41.
על "קרן עין כחולה"
עריכה
  • דליס. על שלושה ספרי שירה. פסיפס, חוב' 49 (2002), עמ' 49־53.
  • חקק, הרצל. העין הכחולה במהירות האור. מבוע, קובץ 37 (2002), עמ' 89־93.
  • יעוז, חנה. שאלות ותשובות: חלי אברהם-איתן. פסיפס, חוב' 44 (2000), עמ' 41־43.
על "נופי הבית"
עריכה
  • דליס. נופי הבית. אפיריון, גל' 86 (2004), עמ' 21־22.
  • חקק, בלפור.  נופי הבית - נופי הנפש.  אפיריון, גל' 94 (תשס"ה 2005), עמ' 18-19 <נדפס גם ב'דימוי', גל' 29 (אביב תשס"ז), עמ'  82־83>
  • טוקר, נפתלי הרץ. אהבת אשה - תהום רבה. פסיפס, גל' 57 (2004), עמ' 49־52.
  • לוי, אביבית. שפת הנוף - שפת הבית : התבוננות בסדרת השירים חלונות 2002.  תהודה, חוב' 23 (תשס"ד-תשס"ו), עמ' 77־79 <פורסם גם ב'הצופה', כ"ב בטבת תשס"ז, 12 בינואר 2007>
  • שתל, שמואל. נכנסת כשיר אהבה ויוצאת כהספד על אובדנה. עתון 77, גל' 298 (שבט תשס"ה, ינואר 2005), עמ' 6־7.
על "מעלית אל הים"
עריכה
  • ויתקון־זילבר, אסתר. עיון ב"מעלית אל הים", לחלי אברהם-איתן. פסיפס, גל'  62.(חורף תשס"ו 2005), עמ' 31־33.
  • חקק, הרצל. החיפוש אחר מהות אחרת. הצופה, 23 בספטמבר 2005.
  • טוקר, נפתלי הרץ. שירים כמשל, חלומות כשירים. ירושלים, מאסף לדברי ספרות, כרך כ"ב (תשס"ו 2005), עמ' 283־288.
  • יעוז־קסט, חנה.  עם חלי אברהם-איתן לרגל הופעת ספר שיריה "מעלית אל הים".  פסיפס, גל' 64 (סתיו תשס"ז 2006), עמ' 42־45.
  • פאלק, מנחם מ. "מעלית אל הים": ריאיון עם המשוררת חלי אברהם-איתן. BSH.com <מקוון>, 26 ביולי 2005.
  • שתל, שמואל. פתאום הקשת מבפנים. עתון77, גל' 303 (תמוז-אב תשס"ה, יולי-אוגוסט 2005), עמ' 8.
על "כאב השורשים הכפולים"
עריכה
  • חקק, בלפור.  מיסות של באך ביהודית מרוקאית.  מקור ראשון, שבת, ה' בשבט תשס"ט, 30 בינואר 2009, עמ' 18.
  • לוי, אביבית.  שורשי הכאב וכאב השורשים.  פסיפס, גל' 75 (סתיו תש"ע 2009), עמ' 47־49.
  • עשהאל, אורה. "כאב השורשים הכפולים". פסיפס, גל' 68 (חורף תשס"ח 2007/2008), עמ' 37־40.
על "מחזור אור, שיר ואישה"
עריכה
  • אברהם־איתן, חלי.  "מחזור אור, שיר ואישה".  תהודה, חוב' 26 (תש"ע), עמ' 103־108.
  • איזקסון, מירון ח.  מלים על שירים נוגעים ללב.  מאזנים, כרך פ"ב, גל' 5־6 (טבת-שבט תשס"ט, ינואר-פברואר 2009), עמ' 90.
  • ברזל, הלל.  שירה של מעלה באפיקי הזמן.  שבילים, גל' 3 (אייר-סיון תשס"ט, מאי-יוני 2009), עמ' 31־48 <פורסם גם ב'מעמקים' : כתב עת וירטואלי לספרות ואמנות>
  • יהושע, בן־ציון.  שירת האור מתנגנת בלב אישה.  e-mago <מקוון>, 21 במארס 2009 <חזר ונדפס בספרו ריח של לחם חם : על יוצרים ויצירות  (ירושלים : בציר ירושלים, תש"ע 2010), עמ'  318־324>
  • קווה, ציפי.  חלי אברהם־איתן, מחזור אור, שיר ואישה".  פסיפס, גל' 81 (חורף תשע"א 2011), עמ' 39־40.
על "להעיר את האנזימים"
עריכה
  • ברזל, הלל.  מן המעגל אל הניצב.  מקור ראשון, שבת, ג' באלול תשע"א, 2 בספטמבר 2011, עמ' 22.
  • חקק, הרצל. לפני המעוף, בעקבות הזמן.  פסיפס, גל' 87 (קיץ תשע"ב 2012), עמ' 34־36.
  • לוי, אביבית. הפסטיבל, הפחד והשירה שביניהם. מאזנים, כרך פ"ה, גל' 5 (חשון תשע"ב, נובמבר 2011), עמ' 60־61.
על "בובת האשבול"
עריכה
  • ברזל, הלל. בין מבע לחוויה, בין מושג למוצג. האומה, שנה נ"ב, גל' 197 (אביב תשע"ה, פברואר 2015), עמ' 117־121.
  • הלפרין, חגית.  הולדתו של שיר.  גג, גל' 36 (2015), עמ' 139־140.
  • לוי, אביבית. שתי מצלמות מול שיר, על הספר "בובת האשבול" מאת רחלי אברהם־איתן, עתון77, גיליון 378, עמ' 10.
  • ראובן, שבת. מאזנים, כרך פט, גליון 4, אוגוסט 2015, עמ' 56-57.
על "שירת השחרור"
עריכה
  • קינר (קיסינגר), גד.  החור שבלב ושירת השחרור.  גג:כתב-עת לספרות, גל' 44 (2018), עמ' 119־123.
  • גולן, ארנה. ממבט של הציפור, חדשות בן עזר, גיליון 1281, (2017), עמ' 19-23.
  • ברזל, הלל. כוחה של 'שירת השחרור', שבילים, גיליון 19, (2018), 69-78.
  • מצוב־כהן, עופרה. לכוד בסחרחרת מחשבות, על 'שירת השחרור' מאת רחלי אברהם־איתן, <יקום תרבות> (מקוון), 2018.
  • עלון, צדוק. הטבע וטבע־האדם בשיר 'כל עפאי הסגלון' בספר "שירת השחרור"מאת רחלי איתן־אברהם, <על מקרא, הוראה וחינוך>, בלוג, 2018.
על "דעסא־קרקוביאק ומחול הקורונה"
עריכה
  • בן־דב, ניצה. אסונות ושברונים שפקדו את הארץ והעולם נמהלים עם חוויותיה, על דעסא-קרקוביאק ומחול הקורונה, שבילים ג 25, עמ 125-121.
  • גולן, ארנה. האם מחול הקורונה הקוסמי והנוגף יביא לאיחודם של מחולות  הדעסא והקרקוביאק הארציים? על דעסא-קרקוביאק, חדשות בן עזר, גיליון 1580, עמ' 17-20.
  • דוניצה־שמידט, סמדר. על השיר "מורים" מאת רחלי אברהם־איתן, קשר עין, עתון ארגון המורים, גיליון 300, 2020.
  • לוי, אביבית. על מחול כמחולל שירה בספרה של רחלי אברהם־איתן, עתון77, גיליון 416, עמ' 18-19.
על "כמעט בית"
עריכה
  • אהרוני, שרה. לירי ולאומי בכפיפה אחת, על הספר 'כמעט בית' מאת רחלי אברהם־איתן <סלונט> 18.2.24.
  • ברץ, לאה. למה אשה בונה 'כמעט בית'? - עיון בספרה של רחלי אברהם איתן "כמעט בית", <יקום תרבות>, 2024.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה