ריחא לאו מילתא

ריחא לאו מילתא
(מקורות עיקריים)
תלמוד בבלי	תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ע"ו, עמוד ב' תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ס"ו, עמוד ב'
שולחן ערוך	שולחן ערוך, יורה דעה, סימן ק"ח, סעיף א'

ריחא לאו מילתא (מילולית: "ריח אינו דבר") הוא מושג בהלכה הקובע שריח של דבר שאסור באכילה אינו נחשב לדבר עצמו, ואם דבק במאכלים אחרים אינו אוסר אותם. במקרה של טענה הפוכה נזכר המושג "ריחא מילתא".

מקרה

בתלמוד במסכת פסחים מדובר על מקרה בו אוכל אסור התערבב במאכל כשר, ואף על פי שחתיכת האיסור הוצאה בשלמותה מהתערובת, המאכל אסור אם נותר בו טעם מורגש, כי טעם כעיקר.

נחלקו אמוראים בגמרא בשתי חתיכות בשר, אחת כשרה והשנייה אסורה, שניצלו באותו זמן בתנור אחד, אם ריח של איסור נחשב לדבר ממשי כמו טעם, ואסור ("ריחא מילתא היא"), או שמא הוא מותר ("ריחא לאו מילתא היא")^[1].

בסוגיה אחרת^[2] נשאלת השאלה האם מותר להריח יין של גויים. אביי סובר שאסור, שכן "ריחא מילתא", ואילו רבא סובר שמותר, שכן "ריחא לאו מילתא", ומוכיח מכך שתנור שהוסק בצמח תבלין שניתן כתרומה, מותר לאכול את הפת שנאפתה בו, אפילו שהריח נכנס בה^[3]. אביי עונה כי כאן הדבר האסור נשרף טרם שריחו נכנס בפת, וזהו מקרה שונה מהרחת היין.

להלכה נחלקו הראשונים, דעת בה"ג^[4], רב האי גאון^[5], הרי"ף^[6], רש"י^[7] ועוד שריחא לאו מילתא, ואילו דעת רבנו תם שריחא מילתא^[8], ולדעת הרמב"ן^[9] ישנו חילוק בין איסור בשר בחלב, שבו החמירו גם בריח בשר, לבין שאר איסורים, בהם ריחא לאו מילתא. ולמעשה באופן כללי לכתחילה ריחא מילתא היא, אבל בדיעבד ריחא לאו מילתא היא^[10].

הכלל "ריחא לאו מילתא" מתייחס לאיסורי אכילה, אבל אם ריח של איסורי הנאה הותיר את רישומו, לדעת חלק מהפוסקים, יש איסור בהרחתו אפילו אינו דבר שמיועד להריח, ולפי פוסקים אחרים, יש איסור רק במה שמיועד להריח^[11].

הפוסקים דנו בשאלה מה קורה עם מאכל חלבי או בשרי שנאפה בתנור יחד עם מאכל פרווה - האם "ריחא מילתא" והמאכל הפרווה הופך להיות חלבי/בשרי? (בהתאם למאכל עימו נאפה^[12]).

קישורים חיצוניים

שיעור על הלכות כשרות ובו דיון על"ריחא לאו מילתא", הרב אלי טרגין, בית המדרש הווירטואלי ע"ש ישראל קושיצקי
ריחא מילתא או לאו מילתא היא?, שיעור מצולם של הרב שי עובד
מידע על ריחא מילתא בקטלוג הספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ע"ו, עמוד ב'
^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ס"ו, עמוד ב'
^ משנה, מסכת תרומות, פרק י', משנה ד'
^ הלכות דם, מובא ברא"ש, עבודה זרה פרק ז, סימן ח, עם זאת מדגיש בה"ג כי ריח האיסור אינו אוסר בדיעבד כך שאם כבר ניתן הריח במאכל הוא מותר, אך לכתחילה ראוי להמנע מלתת ריח איסור במאכל
^ מובא בתוספות רי"ד, מסכת עבודה זרה, דף ס"ו, עמוד ב', ד"ה רבא, וראה שם שלדעת הרי"ד על ההיתר להיות גורף, אפילו לכתחילה
^ חולין פרק ז, וראה שם שלדעתו פת שעורים חמה שניתנה על גבי חבית יין תרומה שואבת מגופו של היין ונאסרת
^ פסחים עו,ב ד"ה אמר לך רב
^ ספר הישר, סימן תש"ל (במהדורת דבליצקי), וראה בהרחבה בתוספות, מסכת עבודה זרה, דף ס"ו, עמוד ב', ד"ה רבא
^ ע"ז סו,ב ד"ה אביי
^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן ק"ח, סעיף א'
^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן ק"ח, סעיף ז' ש״ך ס״ק כז, וביאור הגר"א שם לז.
^ פרווה שנאפה בו זמנית עם בשרי בתנור, סולמות

ערך זה הוא קצרמר בנושא הלכה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[1] תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ע"ו, עמוד ב'

[2] תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ס"ו, עמוד ב'

[3] משנה, מסכת תרומות, פרק י', משנה ד'

[4] הלכות דם, מובא ברא"ש, עבודה זרה פרק ז, סימן ח, עם זאת מדגיש בה"ג כי ריח האיסור אינו אוסר בדיעבד כך שאם כבר ניתן הריח במאכל הוא מותר, אך לכתחילה ראוי להמנע מלתת ריח איסור במאכל

[5] מובא בתוספות רי"ד, מסכת עבודה זרה, דף ס"ו, עמוד ב', ד"ה רבא, וראה שם שלדעת הרי"ד על ההיתר להיות גורף, אפילו לכתחילה

[6] חולין פרק ז, וראה שם שלדעתו פת שעורים חמה שניתנה על גבי חבית יין תרומה שואבת מגופו של היין ונאסרת

[7] פסחים עו,ב ד"ה אמר לך רב

[8] ספר הישר, סימן תש"ל (במהדורת דבליצקי), וראה בהרחבה בתוספות, מסכת עבודה זרה, דף ס"ו, עמוד ב', ד"ה רבא

[9] ע"ז סו,ב ד"ה אביי

[10] שולחן ערוך, יורה דעה, סימן ק"ח, סעיף א'

[11] שולחן ערוך, יורה דעה, סימן ק"ח, סעיף ז' ש״ך ס״ק כז, וביאור הגר"א שם לז.

[12] פרווה שנאפה בו זמנית עם בשרי בתנור, סולמות

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]