ריצ'י גארין
ריצ'רד וינסנט "ריצ'י" גארין (באנגלית: Richard Vincent "Richie" Guerin; נולד ב-29 במאי 1932) הוא כדורסלן ומאמן עבר אמריקאי ששיחק במשך 13 עונות בליגת ה-NBA. ממוצעיו לאורך הקריירה הם 17.3 נקודות, 5.0 ריבאונדים ו-5.0 אסיסטים למשחק.[1] בשנת 2013 הוצג בהיכל התהילה של הכדורסל.[2]
 | |
| גארין בשנת 2014 | |
| לידה |
29 במאי 1932 (בן 92) ניו יורק שבארצות הברית |
|---|---|
| עמדה | קלע |
| גובה | 1.93 מטר |
| מכללה | איונה קולג' |
| דראפט |
בחירה מספר 17, 1954 ניו יורק ניקס |
| היכל התהילה | נבחר כשחקן בשנת 2013 |
| קבוצות כשחקן | |
|
1956–1963 1963–1967 1968–1970 |
ניו יורק ניקס סנט לואיס הוקס אטלנטה הוקס |
| הישגים כשחקן | |
|
3 בחירות לחמישיית העונה השנייה (1959, 1960, 1962) 6 בחירות למשחק האולסטאר (1958–1963) | |
| קבוצות כמאמן | |
| 1964–1972 | סנט לואיס/אטלנטה הוקס |
| הישגים כמאמן | |
| זכייה בפרס מאמן העונה (1968) | |
| קבוצות כג'נרל מנג'ר | |
| 1972–1973 | אטלנטה הוקס |
מכללות ושירות צבאי
עריכהגארין נולד וגדל בשכונת הברונקס שבניו יורק. בשנת 1947 התגייס לחיל הנחתים האמריקאי כחייל מילואים, ובשנת 1950 החל במקביל ללמוד באיונה קולג' שבניו רושל. בעונת הסיניור שלו, 1953/1954, קלע 24.7 נקודות למשחק עבור קבוצת הכדורסל של המכללה.[3] בשנת 1954 החל לשרת בצבא כחייל סדיר, ושוחרר בשנת 1956 בדרגת "First Lieutenant" (מקביל לדרגת קצין מקצועי אקדמאי).
קריירה מקצועית
עריכהניו יורק ניקס
עריכהגארין נבחר על ידי ניו יורק ניקס בבחירה ה-17 של דראפט ה-NBA לשנת 1954, והצטרף לקבוצה עם סיום שירותו הצבאי, בשנת 1956.[4] כבר בעונתו השנייה בקבוצה הפך לאחד מכוכביה, לצד קארל בראון וקני סירס, כשהעמיד ממוצעים של 16.5 נקודות, 7.8 ריבאונדים ו-5.0 אסיסטים למשחק. באותה עונה נבחר להשתתף במשחק האולסטאר, כמו גם בחמש העונות הבאות. ב-12 בדצמבר 1958 קבע שיא מועדון של 21 אסיסטים בניצחון קבוצתו על סנט לואיס הוקס, וב-11 בדצמבר 1959 קלע שיא מועדון של 57 נקודות בניצחון הניקס על סירקיוז נשיונלס.[5]
במהלך תקופתו בניו יורק העפילו הניקס לפלייאוף ה-NBA פעם אחת בלבד, בעונת 1958/1959, והודחו כבר בסיבוב הראשון כשהפסידו לסירקיוז בתוצאה 0–2. עונתו האישית הטובה ביותר של גארין הייתה עונת 1961/1962, בה רשם שיאי קריירה של 29.5 נקודות (שישי בליגה) ו-6.9 אסיסטים (רביעי בליגה) בממוצע למשחק. בסיום אותה עונה נבחר לחמישייה השנייה של העונה, בפעם השלישית והאחרונה בקריירה. גארין הוביל את קלעי הניקס ב-5 מתוך 7 עונותיו בקבוצה, והעמיד במדיה ממוצעים של 20.1 נקודות, 6.4 ריבאונדים ו-5.3 אסיסטים בממוצע למשחק.
סנט לואיס/אטלנטה הוקס
עריכהבתחילת עונת 1963/1964 נשלח גארין בטרייד לסנט לואיס הוקס, בה לקח תפקיד קטן יותר כששיחק לצד בוב פטיט, לו הדסון, לני וילקינס וקליף הייגן. עד סיום אותה עונה קלע גארין 13.1 נקודות למשחק, ובמהלך העונה הבאה החל לתפקד כמאמן-שחקן כשהחליף את המאמן הראשי הארי גלאטין. בעקבות דראפט ההרחבה של שנת 1967, בו נבחר על ידי סיאטל סופרסוניקס, הודיע גארין על פרישה ממשחק לטובת אימון ההוקס במשרה מלאה. באותה עונה הוליך את קבוצתו למאזן הטוב במחוז המערבי, 56-26, וזכה בתואר מאמן השנה ב-NBA.
לקראת עונת 1968/1969 עבר מועדון ההוקס לעיר אטלנטה, ובמקביל הוחזרו להוקס הזכויות על גארין, מה שאפשר לו לחתום בקבוצה כשחקן. בשתי עונותיו האחרונות כשחקן שימש כמחליף זניח למדי, ולקח חלק ב-35 משחקים בסך הכול. במשחק הרביעי של גמר המערב לשנת 1970, שהיה האחרון בקריירת המשחק שלו, התעלה גארין כשקלע 31 נקודות בהפסד קבוצתו ללוס אנג'לס לייקרס.[6] לאחר מכן המשיך לאמן את הקבוצה שתי עונות נוספות, ופרש מאימון בסיום עונת 1971/1972. בכל שמונה העונות של גארין כמאמן הקבוצה הגיעו ההוקס לפלייאוף ה-NBA, ובארבע מתוכן העפילו לגמר המערב. מאזנו המצטבר כמאמן עומד על 327 ניצחונות ו-291 הפסדים.[7]
קישורים חיצוניים
עריכה
- פרופיל, באתר Basketball-Reference
- פרופיל, באתר Sports-Reference
- פרופיל, באתר היכל התהילה של הכדורסל
- פרופיל, באתר ליגת ה-NBA
- סטטיסטיקות קריירת האימון ב-NBA, באתר Basketball-reference.com
הערות שוליים
עריכה- ^ סטטיסטיקות הקריירה של גארין ב-NBA, באתר basketball-reference.com
- ^ דף השחקן, באתר היכל התהילה של הכדורסל
- ^ סטטיסטיקות המכללות של גארין, באתר sports-reference.com
- ^ רשימת הנבחרים בדראפט 1954, באתר basketball-reference.com
- ^ דוח המשחק בין הניקס לנשיונלס, באתר basketball-reference.com
- ^ דוח המשחק בין ההוקס ללייקרס, באתר basketball-reference.com
- ^ סטטיסטיקות האימון של גארין ב-NBA, באתר basketball-reference.com