ויקיפדיה

ריצ'רד ייטס (מושל אילינוי)

פוליטיקאי אמריקאי
פירוש נוסף ערך זה עוסק במושל אילינוי ה-13. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו ריצ'רד ייטס (פירושונים).

ריצ'רד ייטס (באנגלית: Richard Yates;‏ 18 בינואר 1815 – 27 בנובמבר 1873) היה פוליטיקאי אמריקאי מאילינוי, איש המפלגה הוויגית, ולאחר 1854, איש המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כמושל אילינוי ה-13 בשנים 1861–1865, שנות מלחמת האזרחים האמריקאית, ונחשב לאחד ממושלי מדינות ארצות הברית רבי ההשפעה במהלך המלחמה. הוא נקט בצעדים נמרצים כדי להבטיח את שלומן של קהיר וסנט לואיס כנגד תקיפות צבא הקונפדרציה. כמי שכונה "ידיד החיילים", הוא סייע לארגן את חיל המשלוח של חיילי צבא האיחוד, כולל מינויו של יוליסס ס. גרנט כקולונל ברגימנט של אילינוי.[1] הוא גם תמך בהצהרת האמנציפציה.[2] ייטס גם ייצג את אילינוי בבית הנבחרים של ארצות הברית בשנים 1851–1855 ובסנאט של ארצות הברית בשנים 1865–1871. כסנאטור, הוא דיבר בעד הדחתו של אנדרו ג'ונסון והצביע בעדה.[3]

ריצ'רד ייטס
Richard Yates
ריצ'רד ייטס
ריצ'רד ייטס
לידה 18 בינואר 1815
ורסאו, קנטקי, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 27 בנובמבר 1873 (בגיל 58)
סנט לואיס, מיזורי, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות דיימונד גרוב, ג'קסונוויל, אילינוי, ארצות הברית
השכלה
  • קולג' אילינוי
  • אוניברסיטת טרנסילבניה
  • אוניברסיטת מיאמי
  • קולג' ג'ורג'טאון עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הרפובליקנית, המפלגה הוויגית עריכת הנתון בוויקינתונים
סנאטור מטעם מדינת אילינוי
4 במרץ 1865 – 3 במרץ 1871
(6 שנים)
מושל אילינוי ה־13
14 בינואר 1861 – 16 בינואר 1865
(4 שנים)
סגן מושל אילינוי פרנסיס הופמן
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם אילינוי
4 במרץ 1851 – 3 במרץ 1855
(4 שנים)
חבר בית הנבחרים של אילינוי
1848–1849
(כשנה)
1842–1845
(כ־3 שנים)
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ראשית חייו

עריכה

ריצ'רד ייטס נולד בבקתה בעיירה ורסאו שבקנטקי. משפחתו הייתה ממוצא אנגלי,[4] וב-1831 עברה לאילינוי. הוא למד באוניברסיטת מיאמי שבאוקספורד, אוהיו, ובקולג' ג'ורג'טאון שבקנטקי, וב-1835 סיים את לימודיו בקולג' אילינוי שבג'קסונוויל. לאחר מכן הוא למד משפטים באוניברסיטת טרנסילבניה שבלקסינגטון, וב-1837 הוא התקבל ללשכת עורכי הדין והחל לעסוק במקצוע בג'קסונוויל.[5]

קריירה פוליטית

עריכה

בשנים 1842–1845 ובשנים 1848–1849 כיהן ייטס כחבר בית הנבחרים של אילינוי.[5] ב-1850 הוא נבחר מטעם המפלגה הוויגית לבית הנבחרים של ארצות הברית, שם הוא היה החבר הצעיר ביותר בקונגרס ה-32. ב-1852 הוא נבחר לכהונה נוספת בבית הנבחרים.[6] במהלך תקופת כהונתו השנייה של ייטס בבית הנבחרים, ביטול פשרת מיזורי הצית מחדש את המחלוקת על העבדות בארצות הברית. הוא התנגד לביטול הפשרה, צעד שפתח את האפשרות להרחבת העבדות אל תחומי קנזס,[7] וזיהה את עצמו עם המפלגה הרפובליקנית שנוסדה אז. הדמוקרטים באילינוי שרטטו מחדש את גבולות מחוז הבחירה שלו כדי לתת יתרון למועמד שלהם, וייטס הפסיד בהפרש קטן בבחירות לכהונתו השלישית בבית הנבחרים.[8]

לאחר מכן שימש ייטס לזמן מה כנשיא של חברת רכבת. כמי שנותר פעיל בזירה הפוליטית, הוא היה פעיל במסע הבחירות של מועמד הרפובליקנים לנשיאות בבחירות של 1856, ג'ון פרימונט.[8] הוא נודע כנואם מוכשר.[9] הייתה לו חולשה לוויסקי, אם כי בזמנים מסוימים הוא השתדל להתנזר משתייה.[10] בשנותיו האחרונות שתיינותו בלטה לעין, גם באירועים ציבוריים.[11] ב-1867 הוא גמר אומר שלא לשתות כלל, אך לא הצליח לקיים את החלטתו.[12]

מושל אילינוי

עריכה

ב-1860 נבחר ייטס כמושל אילינוי. הוא היה מיודד עם אברהם לינקולן, והשניים תמכו זה בזה במערכות הבחירות שלהם באילינוי שהתקיימו באותה שנה.[13] בנאום ההשבעה שלו הוא דחה מכל וכול את זכות הפרישה של מדינות הדרום מהאיחוד והכריז שזו "טענה כה יומרנית ואבסורדית שלעולם לא ניתן יהיה להסכים לה". הוא גם צפה שהאיחוד "בסופו של דבר יהיה חזק יותר, עשיר יותר ומפואר יותר, בעל שם וחופשי, יותר מאשר הוא היה קודם לכן, מתוך התגובה הנחוצה אל מול המשבר שאותו אנו חווים".[14]

ייטס המשיך להיות מתנגד בולט לעבדות, ועם פרוץ מלחמת האזרחים הוא היה פעיל מאוד בגיוס מתנדבים.[5] הוא כינס את בית המחוקקים של אילינוי למושב מיוחד ב-12 באפריל 1861, יום לאחר קרב פורט סאמטר, הכריז על קהיר כנכס צבאי, והציב בה חיל מצב סדיר. הבנקים באילינוי העמידו לרשותו של ייטס סכומים שהסתכמו במיליון דולר לטובת ציוד הכוחות שגויסו במדינה כתגובה לקריאתו של הנשיא לינקולן. בהצעתו של ייטס, אישר לינקולן לכוחות מאילינוי להגן על מאגר הנשק הפדרלי בסנט לואיס.[15]

בלשכתו של ייטס, קיבל הגנרל יוליסס ס. גרנט את ההכרה המובהקת הראשונה בהיותו לוחם במלחמת האזרחים, זאת לאחר שמונה על ידי ייטס כקצין הגיוס של אילינוי, ולאחר מכן כקולונל ברגימנט הרגלים ה-21 של אילינוי.[5] ייטס גם דאג למינויים צבאיים לג'ון לוגן, ג'ון מקלירננד וג'ון פאלמר, כולם דמוקרטים בולטים.[16] לינקולן התעלם מרמז של ייטס שהוא יקבל מינוי כבריגדיר גנרל על רקע השיקול שייטס היה חשוב מדי כמושל נאמן.[17] לאחר קרב שילה, העביר ייטס באופן אישי אספקה רפואית לטיפול בפצועים ממדינתו, כפי שעשו מושל ויסקונסין אדוארד סלומון ומושל אינדיאנה אוליבר מורטון. מחוות הומניטריות כאלו ייצבו את הפופולרייות של ייטס, והוא זכה לכינוי "ידיד החיילים".[18] בספטמבר 1862 נכח ייטס בוועידת מושלי המלחמה הנאמנים שהתקיימה באלטונה, פנסילבניה, שבסופו של דבר העניקה לנשיא לינקולן את התמיכה בהצהרת האמנציפציה.[2]

במהלך המלחמה הפיק ייטס תועלת מיחסיו עם הנשיא לינקולן כדי להעביר סיוע פיננסי פדרלי משמעותי לאילינוי בכלל, ולשיקגו בפרט. שיקגו הפכה למיקומו של מחנה השבויים הגדול ביותר של האיחוד, קמפ דאגלס, שהוקם על אחוזתו של מתנגדו הפוליטי לשעבר של לינקולן, הסנאטור המנוח סטיבן דאגלס. במהלך תקופה זו גייס ייטס את שירותיו של ראש עיריית שיקגו לשעבר, ג'יימס האצ'ינסון וודוורת', רפובליקני עם דעות נחרצות נגד העבדות שדמו לאלו של ייטס, כדי לפקח על ההוצאה והניהול של הכספים הפדרליים שהתקבלו.

בנאומו השנתי שנשא ב-1863, הוקיע ייטס את הדיבורים בקרב כמה ממצדדי הפרישה שהאיחוד צריך להיבנות מחדש עם הדרה של מדינות ניו אינגלנד.[19]

לאחר הצהרת האמנציפציה, הוכיח את עצמו בית המחוקקים של אילינוי, שהיה בשליטת הדמוקרטים, כבלתי משתף פעולה. ייטס, מתוך חשש שלשורות הדמוקרטים חדרו "אבירי מעגל הזהב" (אנ') תומכי הפרישה,[20] פיזר את בית המחוקקים של אילינוי ב-10 ביוני 1863, בהכריזו "שההיסטוריה של האספה לא מראה שום תקווה לתוצאות מועילות עבור אזרחי מדינה זו, או לצבאות בשטח מכאן והלאה".[21]

סנאטור

עריכה

לאחר תום כהונתו של ייטס כמושל, הוא נבחר מטעם הרפובליקנים לסנאט של ארצות הברית, בו הוא כיהן ממרץ 1865 ועד מרץ 1871. בעת כהונתו בסנאט הוא שימש כיושב ראש ועדת התביעות של הסנאט (בקונגרסים ה-39 וה-41) וכיושב ראש ועדת הטריטוריות (בקונגרס ה-40). הוא זוהה כעמיתו ונושא כליו של צ'ארלס סאמנר, הסנאטור הרדיקלי ממסצ'וסטס.[22] במהלך משפט ההדחה של אנדרו ג'ונסון דיבר ייטס בעד הרשעתו של הנשיא, שאותו הוא תיאר כ"מזיק הגדול ביותר לשלום הציבור ...שבאמצעות רצח ירש את המפקד העליון ומחפש כיצד לבגוד בנו לנוכח פני האויב".[3]

שנותיו האחרונות

עריכה

ייטס בחר שלא להתמודד לכהונה נוספת בסנאט. לאחר תום כהונתו, הוא מונה על ידי הנשיא יוליסס ס. גרנט כנציב הפיקוח על מענקי הקרקעות למסילות הברזל.

ריצ'רד ייטס נפטר באופן פתאומי בסנט לואיס ב-27 בנובמבר 1873. הוא נטמן בבית הקברות דיימונד גרוב שבג'קסונוויל, אילינוי. ב-1923 הוצב פסל בדמותו, מעשי ידי הפסל אלבין פולסק, בשטחי הקפיטול המדיני של אילינוי. בנו, ריצ'רד ייטס הבן, היה גם הוא פעיל בפוליטיקה של אילינוי וכיהן גם הוא כמושל המדינה ה-22 בשנים 1901–1905.

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא ריצ'רד ייטס בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Bohn, Roger E. (2011). "Richard Yates: An Appraisal of his Value as the Civil War Governor of Illinois". Journal of the Illinois State Historical Society. 104 (1/2), pp. 18, 21.
  2. ^ 1 2 Bohn, Roger E. (2011). "Richard Yates: An Appraisal of his Value as the Civil War Governor of Illinois". Journal of the Illinois State Historical Society. 104 (1/2), pp. 28-29.
  3. ^ 1 2 Reavis, L. U. (February 7, 1881). The Life and Public Services of Richard Yates, the War Governor of Illinois: A Lecture Delivered in the Hall of the House of Representatives, Springfield, Illinois, Tuesday Evening, March 1st, 1881. J.H. Chambers & Company, p. 29.
  4. ^ Reavis, L. U. (February 7, 1881). The Life and Public Services of Richard Yates, the War Governor of Illinois: A Lecture Delivered in the Hall of the House of Representatives, Springfield, Illinois, Tuesday Evening, March 1st, 1881. J.H. Chambers & Company, p. 7.
  5. ^ 1 2 3 4 Bohn, Roger E. (2011). "Richard Yates: An Appraisal of his Value as the Civil War Governor of Illinois". Journal of the Illinois State Historical Society. 104 (1/2), p. 18.
  6. ^ Reavis, L. U. (February 7, 1881). The Life and Public Services of Richard Yates, the War Governor of Illinois: A Lecture Delivered in the Hall of the House of Representatives, Springfield, Illinois, Tuesday Evening, March 1st, 1881. J.H. Chambers & Company, p. 11.
  7. ^ Reavis, L. U. (February 7, 1881). The Life and Public Services of Richard Yates, the War Governor of Illinois: A Lecture Delivered in the Hall of the House of Representatives, Springfield, Illinois, Tuesday Evening, March 1st, 1881. J.H. Chambers & Company, p. 12.
  8. ^ 1 2 Reavis, L. U. (February 7, 1881). The Life and Public Services of Richard Yates, the War Governor of Illinois: A Lecture Delivered in the Hall of the House of Representatives, Springfield, Illinois, Tuesday Evening, March 1st, 1881. J.H. Chambers & Company, p. 13.
  9. ^ Bohn, Roger E. (2011). "Richard Yates: An Appraisal of his Value as the Civil War Governor of Illinois". Journal of the Illinois State Historical Society. 104 (1/2), p.22.
  10. ^ Bohn, Roger E. (2011). "Richard Yates: An Appraisal of his Value as the Civil War Governor of Illinois". Journal of the Illinois State Historical Society. 104 (1/2), p.34.
  11. ^ Bohn, Roger E. (2011). "Richard Yates: An Appraisal of his Value as the Civil War Governor of Illinois". Journal of the Illinois State Historical Society. 104 (1/2), p.17, 24-25.
  12. ^ Bohn, Roger E. (2011). "Richard Yates: An Appraisal of his Value as the Civil War Governor of Illinois". Journal of the Illinois State Historical Society. 104 (1/2), pp. 34-35.
  13. ^ Bohn, Roger E. (2011). "Richard Yates: An Appraisal of his Value as the Civil War Governor of Illinois". Journal of the Illinois State Historical Society. 104 (1/2), p. 17.
  14. ^ Reavis, L. U. (February 7, 1881). The Life and Public Services of Richard Yates, the War Governor of Illinois: A Lecture Delivered in the Hall of the House of Representatives, Springfield, Illinois, Tuesday Evening, March 1st, 1881. J.H. Chambers & Company, pp. 19-20.
  15. ^ Bohn, Roger E. (2011). "Richard Yates: An Appraisal of his Value as the Civil War Governor of Illinois". Journal of the Illinois State Historical Society. 104 (1/2), p. 21.
  16. ^ Bohn, Roger E. (2011). "Richard Yates: An Appraisal of his Value as the Civil War Governor of Illinois". Journal of the Illinois State Historical Society. 104 (1/2), p. 26.
  17. ^ Bohn, Roger E. (2011). "Richard Yates: An Appraisal of his Value as the Civil War Governor of Illinois". Journal of the Illinois State Historical Society. 104 (1/2), pp. 22-23.
  18. ^ Bohn, Roger E. (2011). "Richard Yates: An Appraisal of his Value as the Civil War Governor of Illinois". Journal of the Illinois State Historical Society. 104 (1/2), pp. 18, 24.
  19. ^ Reavis, L. U. (February 7, 1881). The Life and Public Services of Richard Yates, the War Governor of Illinois: A Lecture Delivered in the Hall of the House of Representatives, Springfield, Illinois, Tuesday Evening, March 1st, 1881. J.H. Chambers & Company, p. 25.
  20. ^ Bohn, Roger E. (2011). "Richard Yates: An Appraisal of his Value as the Civil War Governor of Illinois". Journal of the Illinois State Historical Society. 104 (1/2), pp. 29-30.
  21. ^ Reavis, L. U. (February 7, 1881). The Life and Public Services of Richard Yates, the War Governor of Illinois: A Lecture Delivered in the Hall of the House of Representatives, Springfield, Illinois, Tuesday Evening, March 1st, 1881. J.H. Chambers & Company, pp. 26-27.
  22. ^ Reavis, L. U. (February 7, 1881). The Life and Public Services of Richard Yates, the War Governor of Illinois: A Lecture Delivered in the Hall of the House of Representatives, Springfield, Illinois, Tuesday Evening, March 1st, 1881. J.H. Chambers & Company, p. 30.


אוחזר מתוך "https://he.wiki.x.io/w/index.php?title=ריצ%27רד_ייטס_(מושל_אילינוי)&oldid=40081630"