ריצ'רד סטולמן

ריצ'רד סטולמן
Richard Matthew Stallman
	סטולמן, 2019
	סטולמן, 2019
לידה	16 במרץ 1953 (בן 71); מנהטן, ארצות הברית
שם לידה	Richard Matthew Stallman
מדינה	ארצות הברית
מקום מגורים	בוסטון
כינויים נוספים	rms
השכלה	אוניברסיטת הרווארד; המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס; בית הספר להנדסה ומדע שימושי של הרווארד ;
מעסיק	המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, המוסד לתוכנה חופשית
תפקיד	Chief GNUisance (1984); נשיא (1985–2019); Emacs maintainer (ערך בלתי־ידוע–ערך בלתי־ידוע) ;
השקפה דתית	אתאיזם
פרסים והוקרה	עמיתי מקארתור (1990); פרס ACM למערכת תוכנה (2015); דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת פריז VI: פייר ומארי קירי (11 באוקטובר 2016); דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה החופשית של בריסל (2003); דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת גלאזגו (2001); פרס לזכר יורי רובינסקי (1999); פרס גרייס הופר (1990); פרס חלוץ קרן החזית האלקטרונית (1998); היכל התהילה של האינטרנט (2013); Takeda Awards; דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה הלאומית של קורדובה ;
חתימה
	stallman.org

ריצ'רד מת'יו סטולמן (באנגלית: Richard Matthew Stallman, ומוכר בראשי התיבות rms; נולד ב־16 במרץ 1953) הוא פעיל למען תוכנה חופשית ומתכנת מחשבים אמריקאי ממוצא יהודי. בשנת 1983 יזם את פרויקט GNU ליצירת מערכת הפעלה חופשית, דמוית יוניקס ומשמש מאז כארכיטקט המוביל שלה.

העקרונות הרעיוניים אותם ביטא סטולמן כשייסד את GNU, מהווים את התשתית לתנועה חברתית בשם תנועת התוכנה החופשית. סטולמן הוא הוגה רעיון רישיונות ה־copyleft (כגון ה־GPL) וכותב הגרסאות המקוריות של העורך Emacs, המהדר GCC ומנפה השגיאות GDB.

ב־1985 ייסד סטולמן גם את המוסד לתוכנה חופשית (FSF) ופרסם את המנשר של GNU.

ביוגרפיה

סטולמן נולד במנהטן, ניו יורק, לאליס ליפמן ודניאל סטולמן. הוריו ממוצא יהודי. ב־1958 התגרשו הוריו, המשמורת התחלקה ביניהם והוא התגורר במהלך השבוע עם אמו במנהטן ובסוף השבוע עם אביו בקווינס. בגיל 12 התקבל לתוכנית מדעית של אוניברסיטת קולומביה לילדים מחוננים, שם נחשף לעולם המחשבים. בשנתו השלישית בתיכון, כאשר המחשב האישי היה עדיין חזון רחוק, ריצ'רד סטולמן זכה לגישה למחשב כאשר התקבל לעבודה במרכז המדעי של IBM במנהטן וכתב תוכנות למחשב IBM 7094. סטולמן הקדיש את הקיץ שלאחר סיום התיכון לכתיבת קדם־מעבד לשפת התכנות PL/I עבור מחשב IBM System/360.

בשנת 1971, בתור סטודנט לתואר ראשון באוניברסיטת הרווארד, הצטרף סטולמן למעבדת המחקר לבינה מלאכותית של MIT בתור מתכנת. הוא בילה שנים רבות במעבדה, בה התגבשה תרבות של האקרים. סטולמן נודע באותה תקופה כ־RMS, ראשי התיבות של שמו, ששימשו גם כשמו בחשבונות המחשב. ב־1974 קיבל תואר ראשון בהצטיינות יתירה בפיזיקה והמשיך בעבודתו ב־MIT.

תוכנה חופשית ופרויקט GNU

ערך מורחב – תוכנה חופשית וקוד פתוח

בראשית שנות השמונים, החל תהליך מסחור תוכנה במעבדה, ומספר קבוצות חוקרים פרשו והקימו את החברות "סימבוליקס" ו"ליספ משינס". חלק גדול מהחוקרים במעבדה גויסו לסימבוליקס. במהלך שנתיים, החל מ־1982 ועד סוף 1983, סטולמן פיתח בעצמו תוכנה שהתחרתה ביכולותיה בתוכנה שפותחה על ידי כל המתכנתים בסימבוליקס. לאחר שהתבקש לחתום על הסכמי סודיות ולבצע פעולות אחרות שהיו בניגוד לעקרונותיו ולעמדותיו לגבי הפתיחות שאמורה להיות במחקר מדעי, פרש סטולמן מעבודתו והכריז על מיזם GNU שמטרתו הייתה ליצור גרסה חופשית של UNIX.

ב־1985 פרסם את המנשר של גנו (GNU Manifesto), בו פרש את מניעיו בנוגע למיזם גנו. אחד מהם היה "להחזיר את תחושת שיתוף־הפעולה אשר שלטה בקהילת המחשוב בימים עברו". כדי להבטיח שהתוכנה של GNU תישאר חופשית לכל משתמשיה "להרצה, העתקה, שינוי והפצה", היא הופצה עם רישיון אשר מיועד לתת לכל אחד את ההיתרים הנ"ל, בעת שהוא גם מונע מכולם להוסיף הגבלות משל עצמם לרישיון המקורי. רעיון זה, אשר זכה לכינוי כ־copyleft (משחק מילים באנגלית עם הביטוי "copyright", אשר מתורגם כ"זכויות יוצרים"), הפך מאוחר יותר לבסיס ה־GPL, הוא "הרישיון הציבורי הכללי של GNU".

על פי הגדרה זו, תוכנית מוגדרת תוכנה חופשית אם היא מעניקה למשתמשיה ארבעה חירויות:

חירות 0: החופש להריץ את התכנית כרצון המשתמש, לכל מטרה.
חירות 1: החופש ללמוד כיצד התוכנה עובדת, ולשנות אותה כדי שתרוץ כפי רצון המשתמש. גישה לקוד המקור הכרחית לטובת חירות 1.
חירות 2: החופש להפיץ עותקים כדי לסייע לאחרים.
חירות 3: החופש להפיץ עותקים שנערכו על ידי משתמש לאחרים. בכך ניתנת תרומת משתמש של יצירה נגזרת באופן פומבי לטובת הכלל.

על מטרותיו הוא אמר:

רציתי ליצור מחדש קהילה שבה אנשים יעבדו יחד ויתרמו ברוח שיתוף הפעולה של המדע ליצירת תכנות שכל אחד יוכל להשתמש בהן. […] אז הבנתי שהדרך היחידה שבה תיווצר קהילה כזו, היא אם נשתמש בתכנה חופשית. נהיה חייבים להיות בטוחים שכל התכנות שאנחנו משתמשים בהן באמת חופשיות, ו[רק] אז נוכל ליצור קהילה שכזו. אבל באותה התקופה לא היו מספיק תכנות חופשיות שכאלה. זו הייתה העבודה שלי. הייתי חייב להביא לעולם מערכת הפעלה חופשית – אבל הפעם מערכת הפעלה שמותאמת למחשבים מודרניים, במקום אחת שמתאימה למחשבים שפותחו ב-1968. אז זה מה שעשיתי. הכרזתי שאני מתחיל לפתח את מערכת ההפעלה GNU, וביקשתי מאנשים להצטרף ולסייע.

— ריצ'רד סטולמן, פודקאסט "עושים היסטוריה"

באותה שנה סטולמן הקים את "המוסד לתוכנה חופשית" (FSF), מוסד ללא כוונת רווח, כדי לספק תמיכה לוגיסטית, חוקית ופיננסית לפרויקט גנו. הוא משמש כנשיאה ללא שכר עד היום. סטולמן כתב חלק משמעותי מגנו בעצמו.

בשנת 1991 הוא כתב "שיר התוכנה החופשית".

דעותיו

סטולמן מגדיר עצמו כאתאיסט, וכן כסוציאליסט. הוא תומך במפלגה הירוקה האמריקאית.

לינוקס

סטולמן מתנגד לשימוש בשם "לינוקס" על מנת לתאר מערכת GNU הכוללת גרעין לינוקס ומעדיף את השם גנו\לינוקס (באנגלית: GNU/Linux "גנו סלש לינוקס").

סטולמן טוען כי הגרעין "לינוקס" הוא אכן חשוב ומרכזי, אך הוא עדיין מהווה רק חלק ממערכת גדולה יותר. חשיבות השם, לדברי סטולמן, היא בהכרה של ציבור המשתמשים בערכים והרעיונות האתיים אותם מייצג מיזם GNU. סטולמן מבקש לקרוא למערכת ההפעלה GNU/LINUX, GNU+Linux או כל צירוף אחר שייתן קרדיט לשני המיזמים.

פיתוח תוכנה באוניברסיטאות

סטולמן סבור כי אוניברסיטאות צריכות לעודד תוכנה חופשית למען קידום הידע האנושי, בדיוק כפי שהן מעודדות חוקרים לפרסם את עבודותיהם לאותו צורך. יחד עם זאת, לטענתו היחס לתוכנה נוטה להיות תועלתני וכמקור הכנסה, יותר מאשר כתרומה להרחבת הידע האנושי.^[1]

מחשוב ענן

סטולמן מתנגד למחשוב ענן. בהרצאה ששודרה באתר Mashable ב־2010 אמר: ”המשמעות האמיתית של מחשוב ענן היא להציע גישה זדונית למחשוב שלך. הענן אומר לך לא לשאול שאלות, לבטוח בכולם ללא היסוס ולא לדאוג מי מחזיק במידע שלך”.

עתיד התוכנה החופשית

על עתיד התוכנה החופשית: ”אני חושש שיבוא היום שבו נזדקק לתכנן ולייצר בעצמנו חמרה חופשית כדי שיהיו בידינו מחשבים שבכלל מסוגלים להריץ תכנה חופשית. תראה את מכשירי ה-i [iPhone, iPad.. ר.ל.], המפלצות האלה של אפל. הם מתוכננים כך שיהיה קשה להתקין עליהם כל תכנה שונה. אפל מנסה להשיג שליטה מלאה על התכנות שהמשתמשים יכולים להתקין. למעשה, הדרך היחידה שבה אנשים יכולים להתקין תכנות שאפל לא אישרה מראש באמצעות 'פריצה' (Jail-break) של המכשיר. תחשוב רגע על המשמעות של המושג הזה: המשתמשים של מוצרי אפל אומרים שהמכשירים האלה הם כמו בתי כלא עבורם. והם צודקים. וטלפונים וטאבלטים של חלונות עושים אותו הדבר בדיוק. אני מקווה שזה לא יקרה, אבל יכול להיות שבעוד מספר שנים רק חומרה חופשית תאפשר לנו להריץ תכנות חופשיות.”^[2]

ישראל

ב־2011 הוזמן סטולמן על ידי פעילי תוכנה חופשית פלסטינים להרצות באחת האוניברסיטאות הפלסטיניות. לרגל הביקור הוא ביקש מפעילים ישראלים לארגן עבורו הרצאות, שהיו אמורות להינתן באוניברסיטת חיפה ובשנקר. כאשר נודע למארגנים הפלסטינים, אשר היו תומכי BDS, על תוכניותיו, הם התנו את מימון הטיסה בכך שלא ירצה באוניברסיטאות בישראל.^[3] סטולמן הסביר בבלוג שלו כי אינו תומך בחרם כולל על ישראל, אבל נעתר לבקשת מארחיו הפלסטינים והודיע לפעילים בישראל כי נאלץ לבטל את ההרצאות: ”אני חושב שעדיף שאבקר ואעביר את ההרצאות שאותן הוזמנתי להעביר במקור. אני מצטער על האכזבה שתיגרם עקב כך.”^[4] בהמשך ארגן מפגשים נפרדים ביפו ובחיפה.^[5]

פרישתו מ-MIT ו-FSF

ב־16 בספטמבר 2019 הודיע סטולמן על התפטרותו מתפקידו ב־MIT ו-FSF, לאחר שהגן על מרווין מינסקי שנחשד בתקיפה מינית בפרשת ג'פרי אפשטיין.^[6] במרץ 2021 הודיע על חזרתו אל דירקטוריון קרן התוכנה החופשית. ארגוני תוכנה חופשית שונים גינו או מחו על חזרתו^[7] ומספר חברות הפסיקו את המימון שהעניקו לקרן (כ-3% בלבד מהכנסות הקרן).^[8]

עובדות מעניינות

סטולמן טבע את המונח POSIX - תקן ה־API שממומש על ידי מערכות UNIX.
סטולמן מעביר הרצאות ברחבי העולם באנגלית, ספרדית וצרפתית.
סטולמן מביע התנגדות לשימוש בטלפונים סלולרים בגלל בעיות של פגיעה בפרטיות המשתמשים.
סטולמן קיבל תשעה תוארי דוקטור לשם כבוד ממוסדות אקדמיים שונים.

ספריו

מסות

Stallman, Richard M (2015). Free Software, Free Society: Selected Essays of Richard M. Stallman (Third ed.). Boston, Massachusetts: GNU Press. ISBN 978-0-9831592-5-4.

מדריכים

Stallman, Richard M (1980). EMACS: The Extensible, Customizable, Self-Documenting Display Editor. Cambridge Massachusetts: MIT: MIT Artificial Intelligence Laboratory publication. AIM-519A.
Stallman, Richard M (2002). GNU Emacs Manual. Boston, Massachusetts: GNU Press. ISBN 1-882114-85-X.
Stallman, Richard M; McGrath, Roland; Smith, Paul D (2004). GNU Make: A Program for Directed Compilation. Boston, Massachusetts: GNU Press. ISBN 1-882114-83-3.