ריצ'רד קמפ

ריצ'רד קמפ
Richard Kemp
לידה	14 באפריל 1959 (בן 65); מלדון, הממלכה המאוחדת
מדינה	הממלכה המאוחדת
השכלה	האקדמיה הצבאית המלכותית בסנדהרסט
השתייכות	הצבא הבריטי
תקופת הפעילות	1977–2006 (כ־29 שנים)
דרגה	קולונל
תפקידים בשירות
	מפקד הכוחות הבריטיים באפגניסטן, 2003
פעולות ומבצעים
	מלחמת המפרץ 1990–1991; המלחמה בעיראק 2003–2009; המלחמה באפגניסטן; מלחמת בוסניה; הלחימה בצפון אירלנד
עיטורים
	מסדר האימפריה הבריטית; צל"ש המלכה בעבור גבורה

קולונל ריצ'רד ג'סטין קמפ CBE (באנגלית: Richard Justin Kemp‏; נולד ב-14 באפריל 1959) הוא לשעבר מפקד בכיר בצבא הבריטי,^[1] שירת בין השנים 1977–2007.

בין השאר, היה מפקד הכוחות הבריטיים באפגניסטן, והשלים כ-14 תקופות שירות (Tour of Duty) מסביב לעולם. לאחר פרישתו משירות, פנה קמפ לעסוק בספרות. ספרו הראשון, Attack State Red, המתאר את סיפורם של הרגימנט האנגליאני המלכותי בעת הצבתם באפגניסטן, הוכתר כרב-מכר כשבועיים בלבד לאחר יציאתו לאור.^[2] עמית מחקר בכיר במכון גייטסטון.

קורות חיים

קמפ גדל ולמד בקולצ'סטר. לאחר שסיים את לימודיו בתיכון, התגייס לצבא הבריטי, ובין השנים 1977 ו-2007 שירת כחייל וכקצין. הוא החל את אימוניו כחייל לוחם ב-1977 בקיימברידג'שייר, ולאחר כשנה נשלח לאקדמיה הצבאית המלכותית בסנדהרסט (המקבילה לבה"ד 1 בצה"ל), ועם סיום קורס הקצינים הוא הוצב בחזרה בצוותו שברגימנט האנגליאני המלכותי בדרגת לוטננט שני (מקביל לסגן-משנה). תפקידו הראשון היה מפקד מחלקה בגדוד השלישי, שהוצב ליד בלפסט. לאחר שעזב את בלפסט, שירת מסביב לעולם. בין השאר הוצב בגרמניה, קניה וקפריסין.

במהלך הקריירה הצבאית שלו, סיים קמפ כשבעה סבבי שירות במבצע באנר בצפון אירלנד (Operation Banner - העימות הארוך בין צבא בריטניה לצבא האירי הרפובליקני בתקופת הסכסוך בצפון אירלנד). ב-1985 הועלה לדרגת סרן^[3] ושירת כמפקד בבסיס הטירונים שאימן אותו עצמו בקיימברידג'שייר. עם השנים המשיך להתקדם בדרגות, שירת כסגן מפקד פלוגה, מפקד פלוגה, מפקד גדוד, קצין מבצעים, ואף שירת כחלק מכוח השלום המיוחד של האו"ם שנשלח לקפריסין. קמפ הקדיש זמן רב בתחילת שירותו בעבודה על חיל רגלים ממוכן, וייעץ ליחידות הצבא הבריטי בגרמניה ובממלכה המאוחדת בנושא. מדריך המבצעים שכתב בנושא משמש עד היום בעניין בדוקטרינה הצבאית הבריטית.

כסרן ברגימנט האנגליאני המלכותי, השתתף קמפ במלחמת המפרץ. בסוף המלחמה קודם לדרגת רב-סרן. בסוף שנות ה-90, פיתח קמפ מערכת חדשה בעזרתה אומנו צוותי ווריור. השיטה פותחה תוך ביסוסה על טכניקות אימון אמריקאיות, ואומצה עקרונית על ידי חיל השריון המלכותי.

לאחר שירות מסביב לעולם עם חטיבת השריון 7, חזר קמפ לגדוד השני ברגימנט האנגליאני המלכותי ופיקד עליה בבוסניה, גרמניה וקנדה. בבוסניה, שירת במבצעים עם כוח ההגנה של האו"ם (UNPROFOR). ב-1997 קודם לדרגת לוטננט-קולונל (המקבילה לסגן-אלוף) ופיקד על גדוד 1 של הרגימנט עד שנת 2000. לאחר מכן, שירת כיועץ בנושא לוחמה בטרור ואבטחה לממשלת מקדוניה.

במשרד הקבינט

קמפ הוצב במשרד הקבינט הבריטי מ-2001 עד 2006, עם מינוי באפגניסטן לשישה חודשים במהלך 2003. במהלך שנותיו במשרד עבד עם ועדת המודיעין המשולבת וקבוצת ניהול המשברים הלאומית, COBR, במהלך הפיגועים בלונדון ב-2005 ובעת סדרת חטיפות של אזרחים בריטיים בעיראק ובאפגניסטן. בעת עבודתו במשרד, אחריותיו כללו את עיראק, והוא ביקר מספר פעמים בבגדאד, פאלוג'ה ומוסול. היה מעורב בפיתוח ושיפור מדיניות ואסטרטגית לוחמה בטרור של ממשלתו. ב-2004 קודם קמפ לדרגת קולונל, ובאמצע 2006 פרש משירות פעיל.^[4]

אפגניסטן

קמפ היה מפקד הכוחות הבריטיים באפגניסטן ב-2003,^[5] ובמסגרת תפקיד זה פיקד על כלל הכוחות הבריטיים שהוצבו שם, כולל יחידות הסיור של כוח הסיוע הביטחוני הבינלאומי בקאבול, צוות האימון של הצבא האפגני, וצוות השיקום במזאר-י שריף. במסגרת תפקיד זה אף תפקד כנספח הצבאי, ועבד בצמוד לשגריר הבריטי באפגניסטן, מפקד כוח המשימה האמריקאי בבגראם והנציג המיוחד של מזכיר האו"ם.

קמפ תכנן והוביל צוות משולב ללוחמה בטרור שהורכב מכוחות נחתים אמריקאים וחיילים בריטיים, והגיע להשגים מוצלחים כנגד קבוצות קיצוניים המשויכים לאל-קאעידה בקאבול. בנוסף, בעת שירותו באפגניסטן, כתב דוקטרינה על לוחמת-נגד בפיגועי התאבדות, שלא הייתה קיימת לפני כן בצבא הבריטי.

קריירה פוליטית

בין 2007 ל-2008, הוביל ריצ'רד קמפ קמפיין הקורא להכיר בהקרבה של חיילים בריטיים שנהרגו ונפצעו בקרב על ידי הענקת עיטור בדומה לעיטור לב הארגמן המוענק בארצות הברית. הקמפיין זכה לתמיכה של רוב חברי הפרלמנט הבריטי, ושל חיילים רבים, כאלה שעדיין נמצאים בשירות פעיל וכאלה שפרשו, דוגמת טוראי הארי פאטצ', השורד האחרון של קרב פשנדל, ופילדמרשל סר אדווין בראמל, לשעבר הרמטכ"ל הבריטי.

הקמפיין הוביל לדיונים בעניין בבית הנבחרים ובבית הלורדים והוביל בסופו של דבר להכרזה ב-2009 על יישומו של עיטור חדש שיוענק מעתה ואילך לחיילים בריטיים שנפלו בקרב. העיטור החדש הוענק החל מיולי 2009. העיטור, שנקרא "צלב אליזבת", הוא העיטור הראשון שנקרא על שם מלך\מלכה פעילים מאז עיטור "צלב ג'ורג'" שהוענק החל מ-1941. העיטור הוענק לראויים לו החל מסוף מלחמת העולם השנייה.

דעותיו על הסכסוך הישראלי-פלסטיני

קמפ מעביר שיחה על הסכסוך הערבי ישראלי

כמומחה ללוחמה בטרור, ניתח קמפ גם את המבצעים והטקטיקה של צה"ל במסגרת הסכסוך הישראלי-פלסטיני. מסקנתו הייתה שצה"ל עושה מאמצים גדולים למנוע נפגעים אזרחיים במהלך הקרבות בעוד שארגוני הטרור הפלסטינים משתמשים באזרחים, ובפרט בילדים, כמגן אנושי.

עדות בעקבות מבצע עופרת יצוקה

ראו גם – צוות הבדיקה של האו"ם בנושא העימות בעזה

קמפ תקף את הטענות שבמהלך מבצע עופרת יצוקה בדצמבר 2008, ביצעה ישראל פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות בעזה. קמפ לא ביקר בעזה, אבל ביסס את השערותיו על מידע שפורסם בשני הצדדים, מדיווחים תקשורתיים ועל ניסיונו בן ה-30 שנה במלחמה בטרור.^[6]

ביוני 2009, קמפ כתב מסמך שכותרתו "חמאס, המלחמה בעזה והנשיאה באחריות על פי החוק הבינלאומי" בשביל המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה.^[7] במאמר זה, כותב קמפ שפעילי חמאס השליכו את מדיהם כשהחלה הלחימה ודאגו לפריסת נשים וילדים לביצוע פיגועי התאבדות. קמפ אף ציין שבמהלך המבצע "נשים וילדים אומנו וצוידו ללחימה, לאיסוף מודיעין ולהעברת תחמושת ונשק בין קרבות".

באוקטובר 2009, הופיע קמפ בפני מועצת האומות המאוחדות לזכויות אדם בתגובה לפרסום דו"ח גולדסטון שהאשים את ישראל וחמאס בביצוע פשעי מלחמה וביצוע פשעים נגד האנושות במהלך מבצע עופרת יצוקה. קמפ נשא דברים בפני המועצה בשם ה-UN Watch.^[8] תוך שקמפ מכיר בכך ש"ברור שאזרחים חפים מפשע נהרגו. מלחמה היא תוהו ובוהו ומלאה בטעויות. טעויות בוצעו על ידי הכוחות הבריטים, האמריקאים ואחרים באפגניסטן ובעיראק, שרבים מהם מקורם בטעויות אנוש" הוא אומר כי - "אך טעויות אינן פשעי מלחמה". קמפ ציין כי: "למיטב ידיעתי ונסיוני, אני יכול לומר את זה: במהלך מבצע עופרת יצוקה, הצבא הישראלי עשה יותר לשמירת אזרחים בשטחי מלחמה יותר מכל צבא אחר בהיסטוריה".^[8]^[9]

קמפ אף טען כי הסתמך על הניסיון והמומחיות הישראלית בעת שירותו באפגניסטן, וציין כי קיבל עזרה ממומחה בצה"ל למניעת פיגועי התאבדות. עוד טען, כי קיבל עזרה מהמוסד לאחר הפיגועים בלונדון ב-2005, והוא מכיר היטב את המודיעין הישראלי משיתופי פעולה בעבר. קמפ ביקר בחריפות את מה שהוא מגדיר "ההנחה האוטומטית שכל מה שצה"ל עושה הוא בלתי חוקי", תוך ציון כי "ישנה ביקורת נוקבת גם נגד צבאות ארצות הברית ובריטניה, אך הם נהנים מחמת הספק. ישראל תמיד מגונה בצורה אוטומטית, לא משנה מה. זוהי בדיחה. אפילו תאוריית הקונספירציה שהאחראית לפיגועי 11 בספטמבר היא ישראל ולא אל-קאעידה מסרבת למות, זה לא ייאמן".

עו"ד פרופסור אלן דרשוביץ ציטט את עדותו של קמפ על מבצע עופרת יצוקה:^[10]

מהידע שלי על צה"ל וממה שאני עוקב אחריו במבצע הנוכחי, אני לא חושב שהיה אי פעם בהיסטוריה של הלחימה מצב שבו צבא עשה יותר מאמצים להפחית אבדות אזרחיות ומוות של אנשים חפים מפשע, מאשר צה"ל עושה כיום בעזה... חמאס, האויב נגדו הם נלחמים, אומן באופן נרחב על ידי איראן וחזבאללה, להילחם בקרב אנשים, להשתמש באוכלוסייה האזרחית של עזה כמגן אנושי... הפקטור של שימוש חמאס באוכלוסייה היא חלק עיקרי בתוכנית ההגנה שלהם. למרות זאת, כפי שאני אומר, ישראל, צה"ל, נקטו בצעדים ענקיים... להפחתת אבדות אזרחיות, זה בלתי אפשרי, זה בלתי אפשרי למנוע את זה לחלוטין כאשר האויב משתמש באזרחים כמגן אנושי.

— ריצ'רד קמפ, 2009

השקפותיו על מבצע עמוד ענן

ב--18 בנובמבר 2012, במהלך מבצע עמוד ענן, קולונל קמפ רואיין על ידי כתב צה"ל יאיר ברזילי, וציין כי "במבצע הנוכחי, חמאס פועל לפי הטקטיקות הישנות לפיהן הוא מציב אזרחים בפני קו האש ואחראי לחייהם. באותו הזמן, הוא ממשיך לירות טילים על אוכלוסייה אזרחית ישראלית, ללא פרובוקציה וללא סיבה מוצדקת". הוא אף הוסיף ש"האנשים הרגילים בעזה לא חופשיים לומר מה שהם באמת חושבים כאשר הם נשאלים על ידי התקשורת או אם הם מתושאלים על ידי חוקרים. הם תחת לחץ כביר לומר מה שחמאס דורש מהם לומר".

בנוגע לעמדותיו הפרו-ישראליות, אמר קמפ לברזילי: "אנשים שואלים אותי מדוע יש לי עמדות פרו-צה"ליות. אני מחשיב את עצמי כמישהו בעל ראיה אובייקטיבית על מה שקורה שם. צה"ל לא צריך אותי להגן עליו, הוא הוכיח זאת בעצמו במהלך השנים, זוהי נקודת המבט הצבאית הקרה שאני מביא."

לגבי נטיית חלק מכלי התקשורת לסקר בצורה חד צדדית את האירועים, הוא ציין בראיון כי המצב לעיתים מוצג בצורה שגויה בעקבות חוסר הניסיון של כלי התקשורת באזורי מלחמה כה "עדינים": "היה לי ברור שישנה פרופגנדה גדולה המיוצרת נגד ישראל, ואז נוצלה על ידי אנשים שלא מבינים בעניינים צבאיים ושלא רצו לחלוק עליה מאחר שהיא תאמה את האג'נדה שלהם להשמיץ את ישראל.^[11]

השקפותיו על מבצע צוק איתן

ריצ'רד קמפ היה נוכח כמשקיף, במהלך העימות בעזה. בדיון במסגרת מושב של המועצה לזכויות האדם של האו"ם בז'נבה, נאם ריצ'רד הביע תמיכה נלהבת בישראל וציין כי "החמאס מיקם במכוון את הלוחמים וכלי הנשק שלו באזורים מאוכלסים, בידיעה שלישראל לא תהיה ברירה אלא לתקוף את המטרות האלו שהיוו עבור ישראל סיכון ממשי ומיידי לחיי האזרחים."^[12]

קמפ הופיע בסרט וידאו של ערוץ "אוניברסיטת פרגר",^[13] שבו הוא משבח את המוסריות של צה"ל במהלך המבצע תוך שהוא קובע שצה"ל פעל יותר מכל צבא אחר בהיסטוריה למזעור נפגעים אזרחיים, אפילו במחיר סיכון מבצעי לחיילים, בעוד שמהצד השני חמאס השתמש באזרחים כמגן אנושי, ביים סרטוני זוועות ("פאליווד") ויצר מצג שקר שבו המחבלים ההרוגים הוצגו כאזרחים. קמפ תיאר את המבצע כמבצע הגנתי מובהק של ישראל נגד ירי רקטות מסיבי על ישראל ומנהרות טרור שנועדו לחדור ליישובי עוטף עזה ולבצע טבח באזרחים הישראליים שגרים בהם.^[14]

קריירה כסופר

קמפ השתתף בכתיבת ספרו Attack State Red המתאר את פריסתם של הרגימנט האנגליאני המלכותי במחוז הלמנד באפגניסטן, כחלק ממבצע האריק ב-2007. קמפ כתב את הספר בשיתוף עם כריס יוז, כתב של הדיילי מירור. הספר מנסה להכניס את הקורא אל נעליו של לוחם, ונכתב בכוונה לספק נקודת מבט ותובנה על המפגש עם אויב תחת תנאי קרב קשים. הספר יצא לאור בספטמבר 2009, וכשבועיים לאחר פרסומו הוכתר כרב-מכר.^[15]

עיטורים

קמפ הוא חבר מסדר האימפריה הבריטית מאז אפריל 1994,^[16] כהכרה בתרומתו המודיעינית בצפון אירלנד ב-1993, וקיבל את ציון לשבח בעבור גבורה מהמלכה על שירותו כמפקד כוח האו"ם בבוסניה ב-1994.^[17] הוא קודם במסדר האימפריה הבריטית למפקד (CBE) ב-2006^[18] בנוסף, הוא חבר בוועדה המייעצת הבינלאומית של העמותה לאחריות ארגונים לא ממשלתיים ושל הוועדה לקידום זכויות אדם.

זכה בתואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן (2015).^[19]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ריצ'רד קמפ בוויקישיתוף

מאמריו של ריצ'רד קמפ באתר מידה

ריצ'רד קמפ, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
אתר האינטרנט הרשמי של ריצ'רד קמפ
חוות דעת מקצועית של קולונל ריצ'רד קמפ בישיבה של המועצה לזכויות אדם באו"ם, בנוגע להתנהלות צה"ל במסגרת מבצע עופרת יצוקה. באתר יוטיוב.
נאום של ריצ'רד קמפ בנושא הגנה עצמית ופשעי מלחמה בוועידה בנושא שנערכה בתל אביב ב-3 באוגוסט 2014. באתר יוטיוב.
עדות של ריצ'רד קמפ על מבצע צוק איתן בפני מועצת זכויות האדם של האו"ם, 30 ביוני 2015 (ביוטיוב)
ריצ'רד קמפ, Israel: The World's Most Moral Army, בערוץ היוטיוב של "אוניברסיטת פרגר", 7 בדצמבר 2015
ריצ'רד קמפ, "בצוק איתן הושגה התוצאה האפשרית הטובה ביותר", באתר ישראל היום, 7 במרץ 2017.

הערות שוליים

^ http://www.parliament.the-stationery-office.co.uk/pa/cm200203/cmhansrd/vo031103/debtext/31103-01.htm
^ TLS - Times Literary Supplement, TLS (באנגלית בריטית)
^ http://www.london-gazette.co.uk/issues/50032/supplements/2001
^ http://www.london-gazette.co.uk/issues/57945/supplements/4707
^ Thomas Harding, Defence Correspondent, ‏Call for second Iraq medal clasp, The Telegraph, 28 August 2007
^ First line of defense, Ynetnews, ‏2010-09-16 (באנגלית)
^ http://www.jcpa.org/JCPA/Templates/ShowPage.asp?DBID=1&TMID=111&LNGID=1&FID=378&PID=0&IID=3026
^ ¹ ² http://www.unwatch.org/site/apps/nlnet/content2.aspx?c=bdKKISNqEmG&b=1313923&ct=7536409
^ אנשיל פפר, הקרב על דו"ח גולדסטון: הקולונל נגד העו"ד, באתר הארץ, 29 באוקטובר 2009
^ Alan Dershowitz, The Hypocrisy of "Universal Jurisdiction", Hudson Institute 06-10-2009
^ Yair Barzilai, Col. Richard Kemp: IDF protects civilian rights, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 18 בנובמבר 2012
^ יוני קמפינסקי, הקולונל הבריטי נגד הדו"ח האנטי ישראלי, באתר ערוץ 7, 30 ביוני 2015.
^ "אוניברסיטת פרגר" הוא מיזם של הפקת סרטוני וידאו קצרים בנושאים אקטואליים ועניינים שעל סדר היום הציבורי. הם מפעילים ערוץ וידאו ביוטיוב.
^ ריצ'רד קמפ, Israel: The World's Most Moral Army, בערוץ היוטיוב של "אוניברסיטת פרגר", 7 בדצמבר 2015.
^ http://www.penguin.co.uk/nf/Book/BookDisplay/0,,9780718155063,00.html?Attack_State_Red_Richard_Kemp
^ http://www.london-gazette.co.uk/issues/53653/supplements/6165
^ http://www.london-gazette.co.uk/issues/54028/supplements/6612
^ http://www.london-gazette.co.uk/issues/57855/supplements/5
^ קולונל ריצ'רד קמפ, ‏2015

[1] ttp://www.parliament.the-stationery-office.co.uk/pa/cm200203/cmhansrd/vo031103/debtext/31103-01.htm

[2] TLS - Times Literary Supplement, TLS (באנגלית בריטית)

[3] ttp://www.london-gazette.co.uk/issues/50032/supplements/2001

[4] ttp://www.london-gazette.co.uk/issues/57945/supplements/4707

[5] Thomas Harding, Defence Correspondent, ‏Call for second Iraq medal clasp, The Telegraph, 28 August 2007

[6] First line of defense, Ynetnews, ‏2010-09-16 (באנגלית)

[7] ttp://www.jcpa.org/JCPA/Templates/ShowPage.asp?DBID=1&TMID=111&LNGID=1&FID=378&PID=0&IID=3026

[נאום_של_קמפ_בני_ה-UN_Watch-8] ¹ ² http://www.unwatch.org/site/apps/nlnet/content2.aspx?c=bdKKISNqEmG&b=1313923&ct=7536409

[הארץ-9] אנשיל פפר, הקרב על דו"ח גולדסטון: הקולונל נגד העו"ד, באתר הארץ, 29 באוקטובר 2009

[10] Alan Dershowitz, The Hypocrisy of "Universal Jurisdiction", Hudson Institute 06-10-2009

[11] Yair Barzilai, Col. Richard Kemp: IDF protects civilian rights, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 18 בנובמבר 2012

[12] יוני קמפינסקי, הקולונל הבריטי נגד הדו"ח האנטי ישראלי, באתר ערוץ 7, 30 ביוני 2015.

[13] "אוניברסיטת פרגר" הוא מיזם של הפקת סרטוני וידאו קצרים בנושאים אקטואליים ועניינים שעל סדר היום הציבורי. הם מפעילים ערוץ וידאו ביוטיוב.

[14] ריצ'רד קמפ, Israel: The World's Most Moral Army, בערוץ היוטיוב של "אוניברסיטת פרגר", 7 בדצמבר 2015.

[15] ttp://www.penguin.co.uk/nf/Book/BookDisplay/0,,9780718155063,00.html?Attack_State_Red_Richard_Kemp

[16] ttp://www.london-gazette.co.uk/issues/53653/supplements/6165

[17] ttp://www.london-gazette.co.uk/issues/54028/supplements/6612

[18] ttp://www.london-gazette.co.uk/issues/57855/supplements/5

[19] קולונל ריצ'רד קמפ, ‏2015

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

תפקידים בשירות

לידה	14 באפריל 1959 (בן 65) מלדון, הממלכה המאוחדת
מדינה	הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
השכלה	האקדמיה הצבאית המלכותית בסנדהרסט
השתייכות	הצבא הבריטי הצבא הבריטי
תקופת הפעילות	1977–2006 (כ־29 שנים)
דרגה	קולונל
מפקד הכוחות הבריטיים באפגניסטן, 2003
פעולות ומבצעים
מלחמת המפרץ 1990–1991 המלחמה בעיראק 2003–2009 המלחמה באפגניסטן מלחמת בוסניה הלחימה בצפון אירלנד
עיטורים
מסדר האימפריה הבריטית צל"ש המלכה בעבור גבורה