רכבת רוכנת
רכבת רוכנת (באנגלית Tilting train "טילטינג") היא רכבת בעלת מנגנון המאפשר לרכבת להטות עצמה בעיקולי תוואי המסילה. כאשר רכבת נוסעת בקטע מסילה מעוקל, היא מפעילה כוח צנטריפוגלי על הנוסעים שבתוכה, הדבר גורם לאי-נוחות לנוסעים, עלול לגרום לנפילת חפצים ולנוסעים עומדים לזוז ממקומם. הטיית הרכבת בכיוון העיקול גורמת להקטנת התאוצה הצדדית (שנוצרת על ידי הכוח הצנטריפוגלי) על הנוסעים ובכך מאפשרת לנסוע במהירות גבוהה יותר בעיקול בלי לחרוג מערכי התאוצה הצדדית המקסימלית על הנוסעים. יתרון מנגנון זה בא לידי ביטוי בשימוש במסילות מפותלות - הוא מאפשר קיצור זמן הנסיעה ללא השקעה רבה בתשתית ליישור העיקולים.
סוגי מנגנונים
עריכהנהוג להבדיל בין שני סוגי מנגנונים:
- רכינה פסיבית
- כאשר בסיס הקרון מחובר ישירות למרכז הכובד של גוף הקרון ומאפשר לו חופש תנועה סיבובי - ההטייה מתבצעת סביב מרכז הכובד של גוף הקרון בעזרת הכוח הצנטריפטלי כך שהחלק מעל מרכז הכובד נוטה לפנים העיקול ואילו מתחת למרכז הכובד ההטייה היא בכיוון ההפוך.
- רכינה אקטיבית
- כאשר הטיית גוף הקרון מבוצעת בצורה חשמלית או הידראולית לפי הוראות ממערכת הבקרה והאיתות המסלתית - בכך מתאפשרת זווית הטיה גדולה יותר.
הרכבות הראשונות ביצור המוני שהיו מצוידות במנגנון רכינה, היו רכבות מסדרת 381, בשירות הרכבות הלאומי היפני, שנכנסו לשירות בשנת 1973.
כיום נפוצים מספר מימושים שונים של המנגנון - בעיקר ברכבות מהירות.
היצרנים הגדולים של רכבות רוכנות
עריכהניסוי בישראל
עריכה
במרץ-אפריל 1998 רכבת ישראל ערכה ניסוי שנועד לבדוק את התאמת רכבות רוכנות לתשתית המסילתית בישראל ואת הקיצור בזמן הנסיעה שהן יכולים להביא[1]. לצורכי הניסוי הובאה, במרץ 1998, רכבת בודדת (קרונוע המורכב משתי יחידות נפרדות) מסוג רוכנת, מדגם 611 של חברת ADtranz (היום בומברדיה). הרכבת הושכרה מחברת הרכבת הלאומית של גרמניה למשך חודש, וביצעה נסיעות מבחן והדגמה בקווים: תל אביב - ירושלים, תל אביב - באר שבע, תל אביב - חיפה[2].
בעקבות הניסוי יצאה רכבת ישראל במכרז לרכישת שמונה רכבות רוכנות[3]. בשנת 2000 זכתה החברה האיטלקית FIAT Ferroviaria (היום אלסטום) במכרז להספקת 8 מערכי רכבות רוכנות מדגם Pendolino בשווי 60 מיליון אירו. במסגרת המכרז הייתה שמורה אופציה להספקת 16 מערכים הנוספים. המכרז כלל גם חוזה לתחזוקה לתקופה של 10 שנים. אך למרות הזכייה, בעקבות בחינה המחודשת של ההיבטים הכלכלים וההנדסים, הוחלט ב-2002 לבטל את המכרז ולסגת מכוונות הרכישה[4].
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ מחר מתחיל הניסוי ברכבת ה"טילטינג" מת"א לבאר שבע, באתר גלובס, 16 במרץ 1998
רכבת ה"טילטינג" תשולב כניסיון במערך הרגיל של קווי הנוסעים, באתר גלובס, 23 במרץ 1998 - ^ דוד חיון, ה"טילטינג" בקו ת"א-חיפה: זמן נסיעה של 40 דקות, באתר גלובס, 2 באפריל 1998
- ^ דוד חיון, 3 חברות זרות עלו לשלב הגמר במיכרז לקרונות טילטינג - בהיקף עשרות מיליוני ד', באתר גלובס, 19 באוגוסט 1998
- ^ מאת ענת ג'ורג'י, רכבת ישראל לא תשתמש ברכבות טילטינג בתוואי ת"א-ירושלים, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2002