רמירו השני, מלך אראגון
רָמִירוֹ השני, מלך אראגון ("הנזיר") (24 באפריל 1086 - 16 באוגוסט 1157) היה מלך אראגון בין השנים 1134 ל-1137.
לידה | 24 באפריל 1086 |
---|---|
פטירה |
16 באוגוסט 1157 (בגיל 71) כנסיית סן פדרו אל וייחו, וסקה, ממלכת אראגון |
מדינה | ממלכת אראגון |
מקום קבורה | Chapel of Saint Bartholomew (Huesca) |
בן או בת זוג | אינֶס מפואטייה (13 בנובמבר 1135–?) |
חתימה | |
ביוגרפיה
עריכהרמירו נולד ב-24 באפריל 1086, והיה בנם של סנצ'ו הראשון, מלך אראגון ופליסיה דה רוסי, בתם של אילדואין הרביעי, רוזן מונדידיר ואליס דה רוסי. אביו הכניס את רמירו בילדותו למנזר הבנדיקטיני של סנט פונס דה טומייר במחו בזייה. כנזיר מכובד, רמירו נבחר לאב המנזר המלכותי הקסטיליאני Santos Fecundo y Primitivo ב-Sahagún ומאוחר יותר היה אב המנזר של מנזר סן פדרו אל וייחו ב-Huesca. ברצונו להגביל את כוחו של רמירו בתוך ממלכת נווארה-אראגון, אחיו אלפונסו הלוחם חסם את בחירתו לבישוף של בורגוס ולבישוף של פמפלונה.
בשנת 1134 נבחר רמירו לבישוף של ברסטרו-רודה כאשר מותו של אחיו חשוך הילדים הפך אותו לאחד המועמדים לירושה לכתר. אחיו אלפונסו הראשון הוריש במותו את כל אדמותיו למסדרי אבירים. לאצילי הממלכה לא הייתה כמובן שום כוונה לקיים את צוואתו; הם בחרו במקומו את אחיו רמירו, איש כנסייה שגילה עניין מועט בניהול הממלכה והקדיש את מיטב מאמציו למציאת יורש. הוא נשא לאשה את אינֶס מפואטייה, שילדה לו את הנסיכה פֶּטְרוֹנִילָה. בתחילה התכוון לחתנה עם סנצ'ו מקסטיליה, אך תוכניותיו לא עלו יפה, ולבסוף החליט להשיאה (בגיל שנה בלבד) לרמון ברנגר הרביעי, רוזן ברצלונה. משהנישואין נכנסו לתוקפם פרש למנזר והותיר את ניהול הממלכה בידיו של רמון ברנגר, אם כי נותר מלך אראגון להלכה עד יום מותו.
אילן יוחסין
עריכה
קישורים חיצוניים
עריכה- רמירו השני, מלך אראגון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- רמירו השני, מלך אראגון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הקודם: אלפונסו הראשון |
מלך אראגון 1137–1134 |
הבא: רמון ברנגר הרביעי, רוזן ברצלונה ופרונלה, מלכת אראגון |