רמי וייץ

רמי וייץ (נולד ב-11 במרץ 1953) הוא שדרן ספורט ישראלי המשדר בערוצי ספורט 1 של צ'רלטון, ובעבר בערוצי ספורט 5. נחשב מבכירי שדרני הספורט בישראל.

רמי וייץ

וייץ בהיכל הספורט יד אליהו במהלך משחק של מכבי תל אביב בכדורסל מול ז'לגיריס קובנה, 2004
לידה	11 במרץ 1953 (בן 71)
מעסיק	הערוץ הראשון, ערוץ הספורט
צאצאים	מיכל ויץ

ביוגרפיה

וייץ החל את דרכו ככתב במחלקת הספורט של ערוץ 1 ב-1975, וכעבור מספר שנים עבר למחלקת החדשות ושימש ככתב משפטי במבט לחדשות. ב-1987 חזר לשדר ספורט, ולאחר שיורם ארבל עזב את רשות השידור ב-1990 הפך יחד עם מאיר איינשטיין לאחד משני השדרים המובילים בערוץ. בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 שידר את משחקי ליגת העל בכדורגל וליגת האלופות. בקיץ 1994 עבר וייץ לערוץ הספורט כמחליפו של יורם ארבל שעבר לערוץ 2. עם מעבר זכויות השידור של ליגת האלופות לערוץ הספורט הפך וייץ לשדר המזוהה עם המפעל לצד הפרשן שגיא כהן, כאשר השידור הזכור ביותר שלו היה הניצחון הדרמטי של מנצ'סטר יונייטד על באיירן מינכן בגמר ליגת האלופות 1999. בנוסף, שידר וייץ בערוץ הספורט: כדורגל ישראלי, ליגה אנגלית, ליגה ספרדית ואת מונדיאל 2002.

במקביל לעבודתו בערוץ הספורט, שידר וייץ כדורגל ישראלי בתוכנית "הדקה ה-91" ברשת ולאחר מכן בטלעד, זכייניותיה דאז של ערוץ 2. הוא אף המשיך לשדר במונדיאל 1998, יורו 2000 ויורו 2004, אם כי עבור הערוץ הראשון. שידר בשנים אלו גם את מכבי תל אביב בכדורסל במסגרת טורניר היורוליג בשנים 2003–2005, השנתיים בהן זכתה הקבוצה ביורוליג.

בשנת 2003 עבר וייץ לשדר עבור ערוצי הספורט של צ'רלטון (ערוצי "ספורט 1"), אבל המשיך לשדר עבור ערוץ הספורט במשחקי ליגת האלופות ובהזדמנויות אחרות.

בזמן עבודתו בצ'רלטון, ידע וייץ רגע מביך כאשר דווח עליו ביולי 2012, כי הלך לישון במהלך משחק ששידר בשלהי חודש ינואר של אותה שנה, במסגרת הגביע הספרדי, בין אספניול ומיראנדס .

בסוף שנת 2009 השתתף בתפקיד אורח בטלנובלה האלופה כאיתן, מנהל התוכנית של זהבה אבוקסיס.

בשנת 2011 עזב רמי וייץ את ערוץ הספורט. באותה שנה, החל לשדר ביחד עם רון קופמן, משה פרימו ואחד הקולגות שלו, מאיר איינשטיין, בתוכנית רדיו יומית בתחום הספורט, אך עזב אותה לאחר תקופה קצרה. בסוף שנת 2013 התפטר מצ'רלטון לאחר מחלוקות. בקיץ 2014 וייץ חזר לערוץ ושימש שדרן במשחקי יורו 2016.

בשנת 2017 מונה וייץ לשדר הכדורגל הבכיר של תאגיד השידור כאן עם הקמתו, ולקראת מונדיאל 2018 מונה למנהל מבצע השידורים ולשדר הבכיר בטורניר, ושידר לראשונה את משחקי חצי הגמר והגמר, כשלצידו הפרשן מוטי איוניר.

וייץ ידוע בהקפדתו על הגיית שמותיהם של שחקנים באופן הנהוג במדינתם, על אף שספג ביקורת על כך במהלך השנים.

חיים אישיים

מתגורר במושב גבעת יערים. נכדו של איש קק"ל, יוסף ויץ, ואחיינם של פעילי הציונות רענן ויץ ויחיעם ויץ.

בתו, מיכל ויץ, היא מפיקת סרטים דוקומנטריים. בשנת 2021 רמי וייץ השתתף בסרט התיעודי (בקרב רבים מהחוגים הציוניים בישראל, סרט זה נחשב לכזה המציג עמדות פוסט-ציוניות ואף האשמות אנטי-ציוניות נגד קק"ל והתנועה הציונית במהלך העשורים בהם הצטרכו לסייע בהקמת המדינה) שביימה בתו "קופסה כחולה" ששודר ב-yes דוקו, על חייו של סבו של רמי ורב-סבה של מיכל – יוסף ויץ – מראשי קרן קיימת לישראל ומהפעילים בה ומהפעילים המרכזיים בהתיישבות וברכישת קרקעות בארץ ישראל, . הסרט מציג קונפליקט ועימות בין הנרטיב המקובל ברוב חלקי משפחתה של הבמאית מיכל ואף בקרב רמי וייץ עצמו – ובין הנרטיב ה"ציוני-מידיי" המשתקף לטענתם ביומניו האישיים של סבם ואביהם המנוח, יוסף ויץ.

קישורים חיצוניים

• רן לוי, רמי וייץ איים להתאבד, וברח, חדשות, 4 במרץ 1987
• אורן יוסיפוביץ‏, רמי וייץ בראיון: "לא אוהב תוכניות שנוצרו בשביל ברברת", באתר וואלה, 11 באפריל 2017
• שיר זיו, "כבר בכיתה ב' היה ברור לכולם שאגיע לתקשורת", באתר ישראל היום, 7 ביוני 2018
• אבנר בורוכוב, "סבא שלי, ממציא הטרנספר", באתר "ידיעות אחרונות", 9 ביולי 2021