רמקו אוונפול

רמקו אוונפול
Remco Evenepoel
	אוונפול, לאחר זכייתו במדליית זהב באליפות העולם עד גיל 19
לידה	25 בינואר 2000 (בן 24); שפדאל, בלגיה
גובה	171 ס״מ
משקל	62 ק"ג
תחום	כביש
התמחות	רב גוני
קבוצה נוכחית	דקונינק קוויק-סטפ
הישגי שיא	מרוצי קטעים: וואלטה אספניה: דירוג כללי (2022) הטור של דנמרק (2021) הטור של פולין (2020) וולטה או אלגארבה (2020, 2022) וואלטה אה סאן חואן (2020) וואלטה אה בורגוס (2020) הטור של בלגיה (2019, 2021) חד-יומיים: אליפות העולם באופני כביש - עלית גברים וולונגונג (2022) אליפות העולם באופני כביש - עלית גברים (נגד השעון) גלאזגו (2023) ; ציריך (2024) לייז'–בסטון–לייז' (2023 ,2022) קלאסיקה סן סבסטיאן (2023, 2022, 2019) אליפות אירופה בנגד השעון (2019) קלאסיקת בריסל (2021) דרויוונקורס–אוורחייס (2021)
המשחקים האולימפיים
	מאזן מדליות
מתחרה עבור בלגיה
אליפות העולם
אליפות אירופה

רמקו אוונפול (באנגלית: Remco Evenepoel; נולד ב-25 בינואר 2000) הוא רוכב אופני כביש בלגי בקבוצת דקונינק קוויק-סטפ. מנצח הוואלטה אספניה 2022, אלוף העולם במרוץ הכביש לשנת 2022,אלוף העולם נגד השעון לשנים 2023 ו-2024^[1] ומנצח שני מרוצי הכביש האולימפיים באולימפיאדת פריז 2024; המרוץ נגד השעון ומרוץ הכביש. הוא הספורטאי (גבר) היחידי בהיסטוריה של המשחקים האולימפיים שהצליח לנצח בשני מרוצים אלו באולימפיאדה אחת.

כבר מגיל צעיר נחשב אוונפול לאחד מהרוכבים הטובים בעולם. כבר כשהיה בן 19 ניצח את אליפות אירופה במרוץ נגד השעון וזכה במדליית כסף באליפות העולם במרוץ נגד השעון במקצה העלית גברים. הוא ניצח פעמיים במרוץ הקלאסי, לייז'–בסטון–לייז' (2022 ו-2023) וניצח שלוש פעמים במרוץ קלאסיקה סן סבסטיאן (2019, 2022 ו-2023). במרוצי הג'וניורס (עד גיל 19) שלט אוונפול וניצח את אליפות העולם ואליפות אירופה בכביש ובנגד השעון בשנת 2018.

ביוגרפיה

אוונפול הוא הבן של פטריק אוונפול, שהוא בעצמו רוכב אופניים לשעבר. הוא החל כשחקן כדורגל בנוער של אנדרלכט, אך עבר לאופניים בהמשך.

כחובבן

אוונפול התחיל את דרכו כרוכב במרוצים של עד גיל 19. ב-2018, הוא ניצח במרוץ הקורנה–בריסל–קורנה עד גיל 19, את מרוץ גוידו רייברוק, את מרוץ גנט–וייפלחם עד גיל 19, ואת אליפות בלגיה עד גיל 19 נגד שעון. הוא ניצח את מרוץ הקורס דה לה פאייה בצ'כיה, תוך כדי שהוא מנצח את הקטע השני (שהיה נגד שעון), ואת הקטע הרביעי, אוונפול גם ניצח את קטגוריית המאיצים והמטפסים. אוונפול ניצח את מרוץ הטרופי סנטר מורביהאן, הוא ניצח את הקטע הראשון במרוץ זה וגם את קטגוריית המאיצים. אוונפול ניצח את אליפות בלגיה עד גיל 19 במקצה הכביש, ובמרוץ הגנרל פאטון בלוקסמבורג, ניצח את שני הקטעים היחידים במרוץ וגם את קטגוריית המאיצים והמטפסים, וגם את המרוץ כולו. הוא זכה במדליית זהב באליפות אירופה עד גיל 19 במקצה נגד השעון, וגם במקצה הכביש. במרוץ האובל - טימיסטר - סטאבלוט, אוונפול ניצח את הקטע השלישי והאחרון במרוץ, וניצח בעקבות כך את הדירוג הכללי, את דירוג המאיצים ואת דירוג המטפסים. במרוץ הג'ירו דלה לוניגיאנה, אוונפול ניצח את החלק הראשון של הקטע הראשון, ואת הקטע האחרון. הוא ניצח בדירוג המאיצים, המטפסים, ואת הדירוג הכללי במרוץ זה. הוא זכה במדליית זהב באליפות העולם עד גיל 19, כשהוא מקדים ב-1:25 דקות את מריוס מיירהופר, שזכה במדליית הכסף. במקצה נגד השעון, זכה אוונפול במדליית הזהב כשהוא מקדים את לוק פלאפ האוסטרלי ב-1:24 דקות.

קוויק סטפ (2019–היום)

פרק זה טעון עדכון. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לעדכן אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

אוונפול, מנצח את מרוץ הקלאסיקה סן סבסטיאן 2019

היכולת של אוונפול במרוצים השונים והשליטה שלו במרוצי עד גיל 19 השונים, הביאה את קבוצת דקונינק קוויק-סטפ הבלגית לצרף אותו לשורותיה^[2]. הוא פתח את העונה בוואלטה של סאן חואן, הוא סיים שלישי בקטע נגד השעון, סיים תשיעי כללי אך ניצח את קטגוריית הצעירים. הוא סיים רביעי בטור של טורקיה, וניצח את הטור של בלגיה ואת קטגוריית המאיצים, לאחר ששמר על הפער שפתח אחרי שניצח את הקטע השני. הוא סיים שלישי באליפות בלגיה בנגד שעון(אנ'), וניצח את הקטע השלישי של מרוץ אדריאטיקה איוניקה(אנ'), לאחר בריחת יחיד. רגע שיאו של אוונפול בעונה הגיע באוגוסט, כאשר ניצח את המרוץ היוקרתי קלאסיקה סן סבסטיאן, בגיל 19 בלבד. לאחר מכן, ניצח גם את אליפות אירופה נגד שעון לאחר שהקדים את קספר אסגרן ואדוארדו אפיני. בסוף העונה התחרה באליפות העולם לבוגרים והעיד על עצמו שהוא נמצא בכושר הכי טוב עד כה בעונה, אך לבסוף זכה במדליית הכסף, לאחר שהגיע אחרי רוהאן דניס, זוכה מדליית הזהב. אוונפול בתואר "איש השנה בספורט" של בלגיה (2019) ובכך הפך לרוכב השלישי בעשור השני של המאה ה-21 שזוכה בתואר, אחרי פיליפ ז'ילבר (2010, 2011) וגרג ואן אוורמאט (2016).

ב-2020, ניצח אוונפול את הוואלטה אה סאן חואן וגם את הקטע השלישי במרוץ. לאחר מכן, אוונפול ניצח את הקטע השני בוולטה או אלגארבה, כשהוא מקדים את מקסימיליאן שכמן ואת דן מרטין, אוונפול השלים ניצחון גם בקטע ה-4 והאחרון במרוץ, כשהוא מקדים את אלוף העולם של 2019, רוהאן דניס ואת שטפן קינג, בכך השלים אוונפול ניצחון במרוץ כולו. בהמשך העונה, לאחר תום פגרת הקורונה, חזר אוונפול להתחרות בוואלטה אה בורגוס בספרד. אוונפול הראה את הכישרון שלו העליות והראה שהוא יכול להתמודד גם מטפסים ברמה גבוהה כאשר ניצח את הקטע השלישי ההררי, כשהוא מקדים את ג'ורג' בנט ב-18 שניות ואת מיקל לנדה ב-32 שניות. בקטע החמישי והאחרון סיים שלישי, 11 שניות אחרי איוואן סוסה המנצח ו-2 שניות מלנדה שסיים שני, בעקבות כך ניצח אוונפול את המרוץ כולו. לאחר מכן עבר להתחרות בטור של פולין וניצח את הקטע הרביעי לאחר בריחת יחיד שהתחילה יותר מ-52 ק"מ לסיום, שבסופה הקדים את יאקוב פוגלסן ב-1:48 דקות ואת סיימון ייטס ב-2:22 דקות, כשהוא חצה את קו הסיום, הניף אוונפול כמחווה את המספר 75 שהיה של בן קבוצתו, פאביו יאקובסן, שהתרסק בצורה קשה בקטע הראשון לאחר תקרית עם דילן חרונבייחן והיה שרוי בקומה יומיים. בסופו של דבר שמר אוונפול על הובלתו במרוץ עד לסיומו וניצח אותו, מה שהפך את המרוץ למרוץ הקטעים בדרג הוורלד טור הראשון שאוונפול ניצח, וקבע עבורו רצף של ארבעה מרוצי קטעים שניצח ברציפות. לג'ירו די לומברדיה, המוניומנט הראשון בקריירה שלו, הגיע אוונפול כאחד הפייבוריטים לאור הצלחותיו הרבות בעונה. במהלך הירידה מהמורו די סונרמו, התנגש אוונפול בגשר שלא סומן על המסלול ועף כמה מטרים למטה, לתוך העצים באזור. אוונפול סבל משבר באגן ובעקבות כך נאלץ להחמיץ את הג'ירו ד'איטליה, בו תוכנן להוביל את קבוצתו, לאחר שגמר את העונה.