רן ישי
רן ישי (נולד בה'תש"ל, 1970) הוא דיפלומט ישראלי, שירת כשגריר ישראל בקזחסטן, וכמנכ"ל משרד ירושלים ומורשת.
לידה |
1970 (בן 54 בערך) ישראל | ||||
---|---|---|---|---|---|
מדינה | ישראל | ||||
השכלה | אוניברסיטת בר-אילן | ||||
| |||||
| |||||
ישי מכהן כראש חטיבת המחקר של JCAP – מרכז ירושלים למדיניות יישומית ופעיל במיזם "אם אשכחך" שעוסק במחקר, הסברה וקידום מדיניות אסטרטגית לירושלים.[1]
רקע משפחתי
עריכהמצד אביו, שלמה, בן למשפחת ישי, ממגורשי ספרד, שהסתעפו בתקופת הגירוש לצפון אפריקה, צפון אירופה והבלקן (התיעוד הכתוב הקדום ביותר שנותר, לנוכחות בן משפחת ישי בתוניס, מופיע אצל רשב"ש, במחצית הראשונה של המאה ה-15, כשכתב על "רבי נתן מגזע ישי" שניהל דיון הלכתי מול רבי יוסף מחכמי תוניס). מצד אמו, רחל (למשפחת שור), בן למשפחת כובאני, שחלק מבניה היו מראשוני המתיישבים במושבה מגדל עדר שבגוש עציון, בשנות ה-20 של המאה הקודמת. נשוי ואב לחמישה, מתגורר באלעזר שבגוש עציון.
ביוגרפיה
עריכהרן ישי סיים לימודי תואר ראשון במדע המדינה ובהיסטוריה של המזרח התיכון מאוניברסיטת בר-אילן, בד בבד עם הצטרפותו לקורס הצוערים של משרד החוץ ב-1995. בין השנים 1999–2001 שירת בשגרירות ישראל בבלגיה ובמשלחת לאיחוד האירופי בבריסל. בשנת 2002 התמנה ראש הצוות המדיני בלשכתו של שר החוץ, בנימין נתניהו ולאחר הקמת הממשלה ה-30, עבר עמו למשרד האוצר כיועץ מדיני. בין השנים 2005–2006 כיהן כראש האגף לקשרי חו"ל מדעיים במשרד המדע והטכנולוגיה ובמסגרת זו חידש את קשרי המדע בין ישראל למדינות ברית המועצות והגוש המזרחי לשעבר.
בקיץ 2006 מונה לשגריר ישראל בקזחסטן. בתפקיד זה כיהן עד שנת 2008. במהלך כהונתו נסגרה שגרירות ישראל בעיר הבירה הישנה, אלמאטי ונפתחה מחדש בעיר הבירה הנוכחית, אסטנה ונחשבת כיום לשגרירות הישראלית הקרה ביותר בעולם (החליפה בכך את אוטווה). בעקבות שירותו במדינה, קיבל את אות מסדר היובל של קזחסטן(רו'),[2] לאחר שיזם את מבצע "ידידות" להצלת עשרות תינוקות נשאי נגיף האיידס, במחוז צ'ימקנט בדרום המדינה.
בין השנים 2010–2016 שירת כסמנכ"ל משרד ראש הממשלה למינהל ומשאבי אנוש. במסגרת זו, היה אחראי על מינהלת ההקמה של מטה הסייבר הלאומי.[3] כמו כן, היה אחראי להקמת יחידות נוספות, כמו אגף הממונה על היישומים הביומטריים במשרד ראש הממשלה ומטה היישום להתיישבות ופיתוח כלכלי של הבדואים בנגב ולסגירת יחידות אחרות, כמו מינהלת תנופה (במקור מינהלת "סלע"), לסיוע למפוני גוש קטיף ויישובי צפון השומרון, בהליך חריג בו צומצמו עשרות תקנים בשירות המדינה מבלי שיפוטרו עובדים, לאחר שלכולם נמצאו שיבוצים חדשים במסגרת תקנים פנויים קיימים בשירות.
בשנת 2013 נבחר למזכירות האגודה השיתופית ביישובו וכיהן כיו"ר (ברוטציה). בשנת 2021 נבחר שוב.
בנובמבר 2016 מונה למנכ"ל משרד ירושלים ומורשת, במסגרתו יזם הענקת עיטור חדש, אות "מגן ירושלים", לאישים שתרמו לחיזוק מעמדה של העיר המאוחדת כבירת ישראל.[4]
בשנת 2019 פרש מתפקיד מנכ"ל משרד ירושלים ומורשת והתמודד לכנסת ה-21 על המקום המיועד לנציג מחוז יש"ע בליכוד, אולם לא נבחר.
בשנים 2017–2018 השתתף בארגון "קמפ ישי",[5] מרפאת שדה שהקים ארגון הסיוע ההומניטרי האמריקני Friendships עבור נפגעי מלחמת האזרחים בסוריה, מעבר לגדר המערכת ברמת הגולן, במסגרת פרויקט שכנות טובה של פיקוד הצפון.[6] לאחר שכוחות המשטר הסורי השתלטו על האזור, התפנתה המרפאה והוקמה מחדש מדרום למעבר ארז,[7][8] עבור תושבי עזה. כמו ניסיונות קודמים, גם ניסיון זה נכשל, לאחר ששלטונות חמאס בעזה סירבו לשלוח מטופלים למתקן הרפואי שהוקם. המתחם פונה חזרה לישראל כשנה וחצי לפני התקפת חמאס על ישובי דרום מערב הנגב.
בתחילת 2020 מונה חבר במועצת הנציגים של בוניורו-קיטארה[9] ובמסגרת זו קיבל אות מסדר אומוקמה צ'ווא, על פעילות הומניטארית.
ספרים ומאמרים
עריכהלאחר תום תקופת כהונתו כשגריר, כתב את הספר שחר בחצות ליל, מטעם הקהילה היהודית בקזחסטן. ספרו השני, שומר גבולך, הוא ספר היסטוריה של ישראל באנגלית. בנוסף, ערך את הפרסום הממשלתי "Israel's Right",[10] בדבר זכותה של ישראל לריבונות בירושלים על פי הדין הבינ"ל וכתב מספר מאמרים בנושאים מדיניים וביטחוניים בכתבי העת "נתיב" ו"מערכות".
שירות ביטחוני
עריכהשירת בסדיר ובמילואים בחיל התותחנים ומתנדב כקצין סיור במשמר הגבול וביחידה האווירית של משטרת ישראל,[11] במסגרתה טס, בין היתר, במהלך מבצע עמוד ענן ואינתיפאדת הסכינים.
ב-7 באוקטובר 2023, במוצאי החג ובמהלך מתקפת הפתע של חמאס על הנגב המערבי, השתתף בהגנה על מושב באזור נתיבות שאליו חדרו שב"חים לא חמושים מעזה במהלך היום, עד להגעת הצבא. בשבועיים הבאים פינה באופן עצמאי תושבים מישובי העוטף, עד הפעלת תוכנית הפינוי הממשלתית, יחד עם מתנדבים אחרים וארגונים, שפיזרו את המפונים ליעדים שונים בארץ, ובהמשך השתתף בפעילות לאיתור ומניעה של חדירות שב"חים לשטח ישראל, גם במסגרת גיחות סיור של המערך האווירי של המשטרה.[12]
קישורים חיצוניים
עריכה- רן ישי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- רן ישי, דף שער בספרייה הלאומית
- רשימת הפרסומים של רן ישי, בקטלוג הספרייה הלאומית
- רשימת המאמרים של רן ישי באתר רמב"י
- ממאמריו
- הקשר המשולש: אירופה, דה-לגיטימציה של ישראל ופוסט-ציונות, נתיב, מאי 2002.
- אז"מ ככלי לוחמה אווירית, נתיב, ספטמבר 2004.
- שובר שוויון בעימות בלתי מאוזן: הממד הנוסף, מערכות 476, מרץ 2018
- הגנה על גדר ההפרדה - סיור אווירי באמצעות אווירון זעיר משקל, מערכות 402, אוגוסט 2005
הערות שוליים
עריכה- ^ אנה ברסקי, "נתמוך בבנייה בכל חלקי העיר המאוחדת ובפרט בעטרות": ח"כים מהקואליציה סיירו בצפון ירושלים, באתר מעריב אונליין, 8 בפברואר 2023
- ^ Семерых израильтян наградят по указанию Назарбаева, Tengrinews.kz (ברוסית)
- ^ קידום היכולת הלאומית במרחב הקיברנטי, החלטה מספר 3611 של ממשלת ישראל השלושים ושתיים, משנת 2011, באתר של משרד ראש הממשלה
- ^ חזקי ברוך, השר אלקין: הגיע הזמן שמדינות אירופה יכירו בי-ם, באתר ערוץ 7, 26 בנובמבר 2018
- ^ Camp Ichay Across the Syrian Border 2018
- ^ "Israelis, Christians Work Together to Bring Medical Attention, Love to Syrians". CBN News (באנגלית). 2017-12-22. נבדק ב-2018-11-28.
- ^ Providing Needed Medical and Trauma Aid to Gazan Citizens – The Wexner Foundation, The Wexner Foundation, 11 ביוני 2020
- ^ גל ברגר, מתקן התפלה ובית חולים שדה: כך תשוקם הרצועה?, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 21 בספטמבר 2019
- ^ נצחיה יעקב, יהודי נודד: האיש שמגלה איך נראים חיי דיפלומט שומר מצוות, באתר ynet, 20 בדצמבר 2021
- ^ ישי פרידמן, פרסום ממשלתי ראשוני מסוגו: רק לישראל הזכות על ירושלים ויו"ש, בעיתון מקור ראשון, 16 בספטמבר 2018
- ^ יערה שפירא, הרופא הסיר את האזיקים והשוטר לא עודכן: כך נמלט העציר המסוכן מבית החולים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 11 ביוני 2019
- ^ אור צעידי, כביש 6 נחסם בשל חשד לאירוע בטחוני, מסוק הוזנק לאזור, באתר עכשיו 14