רנה פרידור
רִנה פרידור (נולדה ב-4 בספטמבר 1940) היא מייסדת תוכנית החממות הטכנולוגיות של לשכת המדען הראשי במשרד התעשייה והמסחר, ומנהלת התוכנית בין השנים 1990–2008. סגנית המדען הראשי הראשון ומחלוצות תחום ההון סיכון בישראל.
 | |
| לידה |
4 בספטמבר 1940 (בת 84) תל אביב, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| השכלה |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
  | |
ביוגרפיה
עריכהפרידור נולדה בתל אביב, בת שנייה לחיים ויטל ושרה טרבס, שעלו לישראל מטורקיה. אביה הקים בית מסחר לסדקית בדרום תל אביב, ומאוחר יותר הקים מפעל לייצור תוויות לטקסטיל.
פרידור למדה בתיכון עירוני ה' והתגייסה לצה"ל במסגרת גרעין התיישבות של הנח"ל. ב-1964 נישאה לאדיר פרבר (פרידור) שהכירה בתנועת הנוער "הצופים". בשנת 1966 סיימה את לימודיה וקיבלה תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים[1]. במשך לימודיה עבדה כמדריכת גדנ"ע. לאחר לימודיה החלה לעבוד כעורכת דין.
בשנת 1968, בעקבות מכרז ממשלתי, התמנתה לעוזרת ליועץ המדעי של משרד המסחר והתעשייה. בעקבות המלצות ועדת קצ'לסקי[2], בראשותו של פרופ' אפרים קצ'לסקי (קציר), נוסדו לשכות מדענים ראשיים במשרדי הממשלה השונים. חיים בר-לב שר המסחר והתעשייה, מינה בשנת 1974 את יצחק יעקב (יצה) למדען הראשי הראשון במשרד המסחר והתעשייה. פרידור שימשה עוזרת של יצה, והוא מינה אותה לסגנית המדען הראשי בשנת 1975.
בשנת 1976 יצאה פרידור עם משפחתה, במסגרת שבתון של בעלה, לשלוש שנות שהות בטרוי שבניו יורק, שם ניהלה את בית הספר של הקהילה היהודית המקומית.
עם חזרתה לישראל בשנת 1979 חברה ליצחק יעקב בשנית, הפעם בחברת וורלדטק (Worldtech), שעסקה בגיוס השקעות ממשקיעים אזרחי ארצות הברית עבור פרויקטים של מחקר ופיתוח בישראל. החברה הייתה קרן הון סיכון שגייסה הון עבור סטרטאפים (עוד בטרם נטבעו מושגים אלו). רנה ניהלה את האופרציה בצד הישראלי, בעוד יצה גר בניו-יורק וניהל את החברה ואת האופרציה בצד האמריקאי. העסק היה מבוסס על מסלול של מקלט מס עבור המשקיעים בישראל. החברה גייסה הון ראשוני עבור מספר חברות שהפכו להיות ענקיות בינלאומיות כגון קומברס (אפרת), Lanet, Teledata, עוש"פ, Tecnomatix ואחרות. החברה נסגרה בשנת 1989 בעקבות שינויים בחוק האמריקאי שבעקבותיהם השקעות מחוץ לארצות הברית לא הוכרו לצורכי מס[3].
הקמה וניהול של תוכנית החממות הטכנולוגיות
עריכהבדצמבר 1990, בשיאה של עליית יהודי ברית המועצות, התקבלה החלטה במשרד התעשייה והמסחר בשיתוף משרד האוצר, להשתמש במודל החממות הטכנולוגיות, שהיה נהוג במספר מקומות בעולם, לצורך קליטת מדענים מקרב העולים החדשים. למשימה זו גויסה פרידור. תקציב הפרויקט בשנת פעילותו הראשונה היה מיליון שקל.
תוכנית החממות הטכנולוגיות יצאה לדרך בסוף שנת 1990. פרידור התמנתה למנהלת התוכנית וקיבלה על עצמה לעצב תוכנית שמטרותיה המרכזיות הן לתמוך במחקר ובפיתוח ישראלי ולקלוט יזמים עולים מארצות חבר המדינות. פרידור עיצבה מודל חדש וייחודי של "חממות טכנולוגיות" המוכר כיום בעולם בתור "המודל הישראלי"[4], במסגרתו הוחלט להתמקד בתמיכה בפיתוח טכנולוגיה חדשנית, בשלב סיכון גבוה שבו משקיעים פרטיים אינם מוכנים לרוב להשקיע. בשלב זה, המדינה לוקחת את רוב הסיכון. במודל זה, 90% מכספי ההשקעה מגיעים לפרויקטים עצמם (בשונה מן המודל האמריקאי, שם החלק הגדול של ההשקעה מגיע לחממה עצמה לצורכי תפעול). מחמש חממות שהוקמו בשלב הראשון, צמחה התוכנית תחת ניהולה של פרידור ל-28 חממות בתוך שלוש שנים בלבד. בכל שנה נקלטו בחממות בין 80 ל-100 פרויקטים חדשים ובסך הכול, בשנות כהונתה של פרידור, החלו את דרכן בתוכנית כ-2,000 חברות. מספר רב מהן זכו להצלחה בינלאומית, והיוו גורם משמעותי בהתפתחות תעשיית ההייטק וההון סיכון בישראל בשנות ה-90 ובעשור הראשון של המאה ה-21[5].
בשנת 2008 הודיעה פרידור על פרישתה מתפקידה כמנהלת תוכנית החממות לאחר 18 שנים והוחלפה על ידי יוסי סמולר. באותה שנה נבחרה לאחת מ-50 הנשים המשפיעות בישראל, ברשימה שפרסם העיתון "גלובס"[6]. בנוסף, פרידור מעורבת בהנחיה, בתחרויות ובשיפוט התוכנית "יזמים צעירים" בישראל.
פעילות אחרי 2008
עריכהאחרי פרישתה מתפקיד מנהלת תוכנית החממות הטכנולוגיות, המשיכה רנה פרידור בפעילות מלאה, על בסיס התנדבות במספר גופים. היא המשיכה בפעילותה כחברת דירקטוריון בארגון "יזמים צעירים" ובשנת 2015 התמנתה לתפקיד יו"ר הדירקטוריון של הארגון. פרידור חברה מלאה בחבר הנאמנים - הקורטוריון - של הטכניון. בנוסף, פרידור חברה בחבר הנאמנים של המכללה האקדמית תל-חי ורשת החינוך אורט ישראל.
קישורים חיצוניים
עריכה
- האמא של תוכנית החממות, רנה פרידור, עוזבת את תפקידה, באתר גלובס, 4 באוגוסט 2008
- רנה פרידור בראיון פרידה, באתר גלובס, 18 באוגוסט 2008
- Dr. David Nordfors and Orren Shalit, Incubators in Israel
- BBC Business 06.11.08, Israel's booming hi-tech industry
הערות שוליים
עריכה- ^ עורכי־דין חדשים, על המשמר, 1 במרץ 1966
- ^ ועדת קצ'לסקי
- ^ "התגלגלתי למשרד המדען הראשי במקרה. חיפשו שם בכלל מהנדס או כלכלן", באתר גלובס, 26 באוקטובר 2006
- ^ המודל הישראלי
- ^ גיא גרימלנד, סיכום שנה בתוכנית החממות הטכנולוגיות: 167 חברות חממה גייסו כ-250 מיליון דולר ב-2008, באתר הארץ, 23 במרץ 2009
- ^ אשת השנה