רנו קפוסון

כנר צרפתי

רנו קפוסוןצרפתית: Renaud Capuçon) (נולד 27 בינואר 1976) הוא כנר צרפתי שזכה בפרסים בתחרויות חשובות, מופיע עם התזמורות הידועות בעולם, ברסיטלים רבים ומנגן מוזיקה קאמרית בשיתוף עם מוזיקאים מהשורה הראשונה.

רנו קפוסון
Renaud Capuçon
לידה 27 בינואר 1976 (בן 48)
שאמברי, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הקונסרבטואר של פריז עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה כינור, ויולה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג לורונס פרארי (2009–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • קצין מסדר האמנויות והספרות (12 במרץ 2019)
  • אביר בלגיון הכבוד (25 במרץ 2016)
  • אביר במסדר ההצטיינות הלאומי (13 בנובמבר 2009)
  • קצין במסדר ההצטיינות הלאומי (2020, 31 בדצמבר 2020) עריכת הנתון בוויקינתונים
renaudcapucon.com/fr
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תחילת הדרך

עריכה

קפוסון נולד בשאמברי צרפת ב 27 בינואר 1976. החל את לימודי הנגינה בכינור בגיל 4 בעיר הולדתו. בגיל 14 התקבל ללימודים בקונסרבטוריון הלאומי העליון בפריז, שם למד אצל הכנרים ז'ראר פולה (צר') וודה רנולד (צר'). במשך שנות לימודיו בקונסרבטוריון, זכה קפוסון במספר תחרויות יוקרתיות. בשנת 1992 זכה בפרס הראשון למוזיקה קאמרית, בשנת 1993 זכה בפרס הראשון לנגינה בכינור בהצטיינות יתרה ובשנת 1995 זכה בפרס האקדמיה לאמנויות בברלין[1][2]. עם סיום לימודיו בקונסרבטוריון בפריז, עבר להתגורר בברלין, שם למד אצל תומאס ברנדיס ואיזק שטרן[3][4].

הישגיו משכו את תשומת לבו של המנצח קלאודיו אבדו, שהזמינו בשנת 1997 לשמש כנר ראשון בתזמורת גוסטב מהלר לנגנים צעירים בניצוחו. במהלך שלושה קייצים, שימש בתפקיד זה ובמסגרתו יצר מפגשים מוזיקליים עם פייר בולז, סייג'י אוזאווה, דניאל בארנבוים, פרנץ וולרס-מואסט וכן קלאודיו אבדו עצמו[2][1].

התפתחותו כסולן

עריכה

עם התקדמותו, ביסס את מעמדו כסולן. הוא ניגן בין השאר עם ההפילהרמונית בשל ברלין תחת שרביטו של ברנרד היטינק, עם התזמורת הסימפונית של בוסטון והמנצח כריסטוף פון דוהנאני, עם תזמורת פריז והמנצחים דניאל גטי, וולרי גרגייב, התזמורת של סיימון בוליבר בניצוחו של גוסטבו דודאמל, התזמורת הפילהרמונית של ניו יורק, התזמורת הפילהרמונית של וינה, תזמורת לה סקאלה, תזמורת גוונדהאוז בליפציג, התזמורת הפילהרמונית של לונדון ועוד[4][3].

בנוסף להופעותיו עם תזמורות סימפוניות, מרבה קפוסון לנגן ברסיטלים וקונצרטים של מוזיקה קאמרית. במסגרות אלה הופיע עם מרתה ארחריץ ', ניקולס אנג'ליץ', דניאל ברנבוים יוג'ה וואנג, יו יו מה, הלן גרימו, מריה ז'ואו פירש, טרול מורק ואחרים[4][5].

בשנת 2013 הקים את פסטיבל הפסחא באקס אן פרובנס בו הוא מכהן כמנהל אמנותי. משנת 2016 הוא מכהן כמנהל האמנותי של פסטיבל הפסגות המוזיקליות של גשטאד[3]. קפוסון הופיע בפסטיבלים רבים ברחבי העולם, ביניהם באדינבורו, ברלין, לוצרן, ורבייר, אייקס-אן-פרובאנס, רוק ד'אנת'רון, סן סבסטיאן, סטרסה, טנגלווד, זלצבורג, שטרסבורג ורשה ואחרים[2].

משנת 2014 הוא מכהן כפרופסור לכינור בבית הספר הגבוה למוזיקה בלוזאן[5][3]. בשנת 2017 הקים קפוצ'ון הרכב חדש, סולני לוזאן, המורכב מסטודנטים בהווה ובעבר של מוסד זה[3].

קפוסון מנגן בכנור גוארנרי בשם Vicomte de Panette שיוצר בשנת 1737, על ידי ג'וזפה גוארנרי. הכינור היה שייך לפני כן לאייזק שטרן[4][2].

הקלטות

עריכה

קפוסון מרבה להקליט, בעיקר לחברת Erato / Warner Classics UK ולחברת EMI Classics[6]. החל משנת 1999 ועד שנת 2020 הקליט קפוסון כ 44 תקליטורים ואלבומים, הכוללים, קונצ'רטי עם תזמורות שונות, סונטות לכינור ולפסנתר ומוזיקה קאמרית בהרכבים שונים. הקלטותיו כוללות את כל המוזיקה הקאמרית של גבריאל פורה, בשתוף פעולה עם אחיו גוטיה קפוסון[7], צ'לן ידוע בזכות עצמו, שלוש הסונטות לכינור ופסנתר מאת ברהמס, הקונצ'רטו הכפול של ברהמס, קונצ'רטי של מנדלסון, מוצרט, ברטוק, ברג, בטהובן, ברהמס ואחרים. כן כוללת הדיסקוגרפיה שלו מוזיקה קאמרית מאת דביוסי, רוול, פרנק, שוברט ועוד[6][2].

פרסים ועיטורים לאומיים

עריכה

בנוסף לתחרויות הבינלאומיות בהן זכה, הוענקו לקפוסון גם עיטורים לאומיים. ביוני 2011 הוענק לו עיטור 'Chevalier dans l'Ordre National du Mérite' ובמארס 2016 קיבל את עיטור אביר לגיון הכבוד מממשלת צרפת[4][2][3].

חייו האישיים

עריכה

בשנת 2009 נישא קפוסון לעיתונאית לורנס פרארי ובשנת 2010 נולד בנם אליוט [8].

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא רנו קפוסון בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 Renaud Capuçon : biographie, actualités et musique à écouter, France Musique (בצרפתית)
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 Renaud Capuçon | Warner Classics, www.warnerclassics.com (באנגלית)
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 Renaud Capuçon, Gulbenkian Música (באנגלית)
  4. ^ 1 2 3 4 5 Renaud Capucon, nyphil.org (באנגלית)
  5. ^ 1 2 Fryderyk Chopin - Information Centre - Renaud Capuçon - Biography, en.chopin.nifc.pl
  6. ^ 1 2 Renaud Capuçon | Album Discography, AllMusic (באנגלית)
  7. ^ Gautier Capuçon | Official site, www.gautiercapucon.com
  8. ^ Prisma Média, Renaud Capuçon - La biographie de Renaud Capuçon avec Gala.fr, Gala.fr (בצרפתית)