רנט ל'אוראנז

רֶנֶט ל'אוֹראַנֶז (בצרפתית: Reinette l'Oranaise‏; 1918^{[דרושה הבהרה]} – 17 בנובמבר 1998), הוא שם הבמה של סולטנה דאוד (سلطانة داود), זמרת יהודיה ונגנית עוד של מוזיקה אנדלוסית-מוגרבית.

רנט ל'אוראנז
Reinette l'Oranaise

רנט ל'אוראנז (מימין),יחד עם המורה שלה, מסעוד אל מדיוני
לידה	25 באפריל 1915 תאהרת, צרפת
פטירה	17 בנובמבר 1998 (בגיל 83) אובון, צרפת
שם לידה	سلطانة داود
שם במה	Reinette l'Oranaise
מקום קבורה	Cimetière de Pantin
מוקד פעילות	צרפת
סוגה	מוזיקה אנדלוסית קלאסית, הוזי, אלג'יראי
שפה מועדפת	צרפתית
כלי נגינה	עוד

קורות חייה

סולטנה דאוד נולדה בעיר טִיאַרֵט שבצפון מערב אלג'יריה. אביה היה רב ממוצא מרוקאי. בגיל שנתיים התעוורה כתוצאה ממחלת אבעבועות שחורות קשה.

היא הושמה במוסד לעיוורים עד גיל 12, שם למדה לקרוא ולכתוב כתב ברייל. אמה, שהייתה נחושה להקנות לה מקצוע שיאפשר לה להיות מאושרת, רשמה אותה ללימודים אצל מסעוד אל מדיוני, זמר וכנר שהיה בקיא באמנות ההוזי (סגנון שנגזר מהמוזיקה הערבית-אנדלוסית). תוך זמן קצר הראתה רנט הקטנה הצטיינות בלימודיה, פיתחה את קולה, למדה לנגן בעוד, והחלה לעבוד כזמרת בבית-הקפה שבבעלותו של מסעוד אל מדיוני ברובע היהודי של אוראן. סעוד היה מי שהמציא את הכינוי שהפך לשם הבמה המוכר, "רנט ל'אוראנז" (בצרפתית: כינוי חיבה ל"מלכה מאוראן").

קריירה

במשך כעשר שנים הופיעו היא ומסעוד אל מדיוני כצמד ברחבי אלג'יריה וגם הוציאו את תקליטם הראשון. בשנת 1938 החליט מסעוד אל מדיוני לפתוח בית-קפה מוזיקלי בפריז שבצרפת, כשרנט נוסעת בעקבותיו, אך עד מהרה חזרה לאלג'יריה. תקופה מסוימת היא הופיעה לצד פדילה דז'יריה ואחותה. בזמן הכיבוש הנאצי נתפס מדיוני בפשיטה בעיר מרסיי ונשלח למחנה ריכוז, משם לא חזר.

רנט המשיכה את הקריירה שלה באלג'יריה ותפסה מקום של כבוד בין גדולי הזמרים המוסלמים והיהודים במדינה, לצידה של הזמרת המפורסמת אליס פיטוסי מהעיר קונסטנטין (אלג'יריה), שיחד איתה הפיחה חיוּת בחתונות וחגיגות יהודיות אחרות רבות.

באחת מחגיגות אלה היא פגשה את בעלה לעתיד, הכנר ז'ורז' נסים לאיאני (Georges Nessim Layani)‏ (1926–2003), שגם כונה "העיניים שלה", ושנהג ללוות אותה בהופעותיה בדרבוקה.

אחד מהשירים המפורסמים ביותר אותו ביצעה הוא שיר החתונה "אַבּיָאדִי יָאנַא" (הידוע גם בכינוי היותר עממי טִי פּארִי פּאטִי על שום הפזמון החוזר והקליט שבו). להלן מילות השיר כפי שנקלטו משמיעה של אחת מגרסותיה (ייתכנו לכן שיבושים קלים):

מילות השיר בערבית מוגרבית	תרגום חופשי לעברית
אַבּיָאדִי יָאנַא עַלַא סָבּאח אל יום אַ סבּאחנַא פרחַנִין וּאלעָדוֹ סָבּאח מהמום וּבּיתנַא בּלהַלַא אל לִיל וּמטוֹלוֹ א לִפרחנַא פהַד אל ערוֹסָא וּקבּאל מַא נרדוֹלוֹ פערסךּ יא אל ערוס ירבּחו בּיךּ יִידַךּ וּרָנִי כּיף נחנִי לךּ וּבּאבּאךּ ישקִי אל כּאס אַבּיָאדִי יָאנַא אל בּארח וּלִילַא הַד אל עַם ערוֹסָא עַם אַכוֹר תּעמל מִילַה	בת מזל אני, בבוקרו של יום התעוררנו שמחים, והאויב התעורר מוטרד וישננו בהמולת השמחה לאורכו של הליל ששימח אותנו בכלה הזאת שנזכה להחזיר לו בחתונתך יא חתן שתצליח במעשי ידיך על כף ידך אשים חינה ואביך ימזוג כוס בת מזל אני אתמול והלילה השנה כלה – שנה הבאה תעשה ברית מילה
יָא נָאשׂ יָא נָאשׂ קולו בּרַבוֹ עלַא אל ערוֹס וּעלַא סחַבּוֹ וּפתש א זִין חתַא סַבּו א פרחו לוֹ א זמִיע חבּאבּוֹ יָא אל חבּאבּ קולו ברבו עלִיהַ אלִי כדמת שוּרַה בּידִיהַ חתַא ווָאחד מַא עַווּנהַה פִיהַ א... ה... א קולו בּרַבוֹ עלא בּנת אל בּלַד טִי פּארִי פּאטִי, פּארִי פּאטִי, פּארִי פּאטִירו, טִי פּארִי פּאטִי, פּארִי פּאטִי, פּארִי פּאטִי, טִי פּארִי פּאטִי, פּארִי פּאטִי, פּארִי פּאטִירו, טִי פּארִי פּאטִי, פּארִי פּאטִי, פּארִי פּאטִי, סור לֵרוז !	רבותי רבותי, אימרו הידד לחתן ולחבריו חיפש את היופי עד שמצאו שימחו עבורו כל יקיריו יא חביבים, אימרו לה הידד היא שבעבודת כפיה השיגה נדוניה ללא עזרה מאיש אימרו הידד לבת הכפר טִי פּארִי פּאטִי, פּארִי פּאטִי, פּארִי פּאטִירו, טִי פּארִי פּאטִי, פּארִי פּאטִי, פּארִי פּאטִי, טִי פּארִי פּאטִי, פּארִי פּאטִי, פּארִי פּאטִירו, טִי פּארִי פּאטִי, פּארִי פּאטִי, פּארִי פּאטִי, לחיי הוורדים !
יָא נאָשּׂ יָא נאָשּׂ מַא תעִייבּוש פִייָא עמרִי מַא גנִית פדניָא לוּכּאן מָא אל ערוֹס וּלערוֹסָא עזָז עלִיָא א... ה... מָא תשמעושׂ חסּי יָא דָיירִין בּייָא אָנַא נגנִי מן סרר עיוני א... ה... א קולו עלִיָא יָא לי תחבּוּנִי יָא נאָשּׂ יָא נאָשּׂ זִית נהנִיהום לחבּאבּ כּלהום דַיירִין בּיהום אל וורד וּזהר הוא בן יעבּיהום א קולו בּרַבוֹ אל ערוֹס וּלערוֹסָא טִי פּארִי פּאטִי, פּארִי פּאטִי, פּארִי פּאטִירו, טִי פּארִי פּאטִי, פּארִי פּאטִי, פּארִי פּאטִי, טִי פּארִי פּאטִי, פּארִי פּאטִי, פּארִי פּאטִירו, טִי פּארִי פּאטִי, פּארִי פּאטִי, פּארִי פּאטִי, סור לֵרוז !	רבותי רבותי, אל תלעגו לי מעודי לא שרתי בציבור אילולא החתן והכלה יקרים לי לא הייתם שומעים את קולי, כל סובבי אני שרה מתוך חומד לבבי אימרו לי כל אוהבי רבותי רבותי, באתי לברכם כל אוהביהם סובבים אותם פרחים ובשמים ילוו אותם אימרו הידד לחתן ולכלה טִי פּארִי פּאטִי, פּארִי פּאטִי, פּארִי פּאטִירו, טִי פּארִי פּאטִי, פּארִי פּאטִי, פּארִי פּאטִי, טִי פּארִי פּאטִי, פּארִי פּאטִי, פּארִי פּאטִירו, טִי פּארִי פּאטִי, פּארִי פּאטִי, פּארִי פּאטִי, לחיי הוורדים !

בעקבות מלחמת אלג'יריה נאלצה לעבור לגור בצרפת. תקופה ארוכה הופיעה שם בעיקר בחגיגות של היהודים שבאו מצפון אפריקה. אחרי שבשנת 1980 פורסמה כתבה עליה בעיתון "ליברסיון" התעורר העניין בכשרונה ובשירתה גם בקרב הקהל הרחב. הוזמנה להופעות באולמות "בטקלן" ו"אולימפיה" ויצאה לסיורים מתוקשרים, בין השאר, באנגליה וספרד.

נפטרה בשנת 1988 והובאה לקבורת ישראל בבית הקברות פאנטן בפריז. בעלה, שנפטר בשנת 2003 נקבר לצידה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רנט ל'אוראנז בוויקישיתוף

• רנט ל'אוראנז, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• רנט ל'אוראנז, באתר Discogs (באנגלית)
• על ל'אוראנז, באתר שעבי דיאלנא (בצרפתית)
• עוד על רנט ל'אוראנז, באתר "האולם" (בצרפתית)
• השיר "קום תרא" בביצוע רנט ל'אוראנז, באתר הטלוויזיה הציבורית בארצות הברית (PBS)
• פרטים ותמונת קברה באתר על בתי הקברות הפריזאים – בית הקברות פאנטן
• רנט ל'אוראנז, באתר "Find a Grave" (באנגלית)