רפאל סברון
רפאל (רפי) סברון (נולד ב-1935) הוא קצין צה"ל בדימוס בדרגת תת-אלוף, היה ממתכנני מבצע מוקד, בעל עיטור המופת וצל"ש הרמטכ"ל.
 | |
| רפאל סברון 1973 | |
| לידה |
1935 (בן 89 בערך) חיפה, פלשתינה (א"י) |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| מספר צאצאים |
5 |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| דרגה |
 תת-אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת סיני מלחמת ששת הימים מלחמת ההתשה מלחמת יום הכיפורים | |
| עיטורים | |
 עיטור המופת צל"ש הרמטכ"ל | |
  | |
ביוגרפיה
עריכהסברון נולד בשם רפאל הופנונג בחיפה לרודולף-ראובן ד"ר למשפטים ולוטה, עולים חדשים מברלין, גרמניה שעלו לישראל שנה קודם לכן בשנת 1934. סיים לימודיו בתיכון חדש בחיפה וגויס לצה"ל ביולי 1953. בשל פרופיל רפואי נמוך, הוצב בחיל הקשר, לאחר כשנה התנדב לקורס טיס מס' 19, אותו סיים במרץ 1956 במגמת נווטים. לאחר הקורס הוצב כנווט בטייסת 109, טייסות מטוסי מוסקיטו מדגם קרב/הפצצה. ביוני אותה השנה הוצב כנווט בטייסת 115, טייסת צילום שהפעילה מטוסי מוסקיטו וגלוסטר מטאור. השתתף בשנים 1956–1957 כשגרת הטייסת, בגיחות צילום במדינות ערב ובהם בחצי האי סיני כהכנה למבצע קדש, וכן היה בן זוגו של דני שפירא בגיחת צילום בעיראק באוקטובר 1956[1]. בדצמבר 1956 שימש כנווט בגיחת צילום בערב הסעודית ובמאי 1957 בגיחת צילום בצפון מזרח סוריה[2].
באוקטובר 1957 הוצב בבית הספר לטיסה במקביל לביצוע טיסות צילום ולאחר מכן בטייסת 103 (תובלה). בינואר 1959 לבקשתו הוצב בטייסת 124, טייסת המסוקים הראשונה בחיל האוויר והוכשר כטייס משנה, עסק בתכנונים מבצעיים והדרכת טייסים בניווט[3]. בסוף שנת 1962 נשלח לקורס לוחמה נגד צוללות של נאט"ו במלטה ולאחר מכן בשנת 1963 על פי דרישת מטה חיל האוויר הוצב במדור תכנון מבצעי במטה חיל האוויר (ענף אוויר 3), במסגרת זו היה שותף בתכנון מבצעי סיירת מטכ"ל לאיסוף מודיעין במצרים. במסגרת תפקידו היה אחראי לתוכניות חיל האוויר לעליונות אווירית, להגנה על חופי הארץ, סיוע אווירי למלחמה על המים ועוד. באותה השנה מונה "ראש מדור תכנון מבצעי". במקביל לתכנון מבצעים סברון השתתף כנווט וטייס משנה של אורי ירום ב"מבצע חלוץ" באוגוסט 1963 עליה עוטר בעיטור המופת וב"מבצע שרקרק" עם חיים נווה במרץ 1964 עליה עוטר בצל"ש הרמטכ"ל.
בתפקיד ראש מדור תכנון מבצעי הטיל עליו רע"ן מבצעים יעקב נבו, לתכנן מחדש מבצע להשגת עליונות אווירית של חיל האוויר הישראלי מול חילות האוויר הערבים, המבצע שתכנן היה גלים של הפצצת מסלולי ההמראה של שדות התעופה הערביים ולאחר מכן יעפי צליפה במטוסי הקרב על הקרקע בעודם לכודים בשדה המופצץ. המבצע נקרא מבצע מוקד. תכנון המבצע ארך כשנה וחצי והסתיים בקיץ 1965 המבצע יושם בהצלחה ב-5 ביוני 1967 והוא זה שפתח את מלחמת ששת הימים. באוקטובר 1965 החל בלימודי כלכלה והיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים. בתום הלימודים הוצב בבית ספר לטיסה בבסיס חצרים.
ביומה הראשון והשני של מלחמת ששת הימים, השתתף כטייס מסוק במטס להנחתת כוחות חי"ר לכיבוש שארם א-שייח'. ב-9 ביוני, יומה השלישי של המלחמה עלה לגליל כנציג מחלקת מבצעים של חיל ההאוויר כדי לרכז את פעילות המסוקים לכיבוש רמת הגולן. ב־10 ביוני הוביל כנווט וכטייס המשנה של אליעזר כהן (צ'יטה) את כוח המסוקים, שכלל שתי טייסת מסוקי S-58, וסופר פרלון, להנחתת כוחות חי"ר לכיבוש דרום רמת הגולן ובהמשך לכיבוש צומת בוטמייה (רפיד). צומת זו מהווה עד היום את הגבול הדרום-מזרחי של רמת הגולן. ב־11 ביוני, יומה האחרון של המלחמה, הוזנק לחלץ מרמת הגולן את מפקד חטיבת השריון משה בר כוכבא (בריל) שנפצע. בר כוכבא סירב להתפנות בטרם תושלם המשימה של כיבוש צפון רמת הגולן. לכן, הצטרפו סברון וטייס המסוק הנוסף בג'יפ לפעולה הקרקעית לכיבוש צפון רמת הגולן ולאחר סיום הכיבוש ללא קרב והגעת הכוחות לקוניטרה פונה בר כוכבא.
בשנת 1968 מונה למפקד טייסת אמנ"ט (אימון נווטים), ובשנת 1969 מונה למפקד בי"ס לאימוני קרקע ונווטים, במסגרת בית הספר לטיסה, וזאת במגמה להכשיר מספר גדול של נווטים למטוסי הפנטום[4]. במלחמת ההתשה, במקביל לשירותו בבית הספר לטיסה, שימש כנווט במטוס סקייהוק דו-מושבי שהוכשר להכוונת ארטילריה בטייסת 102. וכן המשיך כטייס משנה ונווט בטייסת מסוקים 123 בעיקר לצורכי חילוץ נפגעי המלחמה. בשנת 1971 מונה לראש ענף מבצעים משולבים. במלחמת יום הכיפורים מונה למפקד החפ"ק האווירי בפיקוד הצפון ופיקד בין השאר על תקיפות חיל האוויר לבלימת הכוחות הסורים ברמת הגולן[5][6]. לאחר המלחמה מונה ליועץ כספי למפקד חיל האוויר, ובמסגרת זו הקים את מת"ב (מינהל תקציבים וביקורת משק).
בתפקידו האחרון בצה"ל שירת במשך כארבע שנים, משנת 1976 ועד 1980 כנספח צה"ל ומשרד הביטחון בבריטניה ובמדינות סקנדינביה.
לאחר שחרורו ניהל חברת מחשוב ולאחר מכן בשנים 1988 ועד 1999 כיהן כראש אגף שליטה מבצעית בחברת אל על.
סברון נשוי ואב לחמישה ילדים. מתגורר בתל אביב.
לקריאה נוספת
עריכה- אהוד יונאי, עליונות אווירית: סיפורו של חיל האוויר הישראלי, תרגום ועריכה: יפתח ספקטור, ירושלים: כתר, 1995 עמ' 166 - 168, 183 - 186, 266 - 269
- בני פלד, ימים של חשבון, הוצאת מודן, 2004 עמ' 350 - 356, עמ' 363 – 364
- Steven Pressfield, "The Lion's Gate", Sentinel, 2014, pp. 103-109, 111-114, 143-144, 151-153
- עזר ויצמן, לך שמים לך ארץ, הוצאת מעריב, תל אביב 1975 עמ' 210 - 211
- אליעזר (צ'יטה) כהן, צבי לביא, "השמיים אינם הגבול", הוצאת ספריית מעריב, 1990 עמ' 233, 271, 330, 335 - 337
- איתן הבר, "ידיעות אחרונות" – "האיש שהפיל 376 מטוסי אויב", 05.06.1992
- פליקס פריש, "מעריב" – "אדריכל הניצחון", 06.04.2007
- יוסי פורת, "מבצע מוקד", ביטאון "צוות" גיליון 81, עמ' 38–41, מאי-יוני 2007
- טל זגרבה, "צומת גיבור", גיליון "במחנה", גיליון 22 (2944 ), עמ' 54 - 55 06.06.2008
- אבירם ברקאי, בשם שמיים: טייסת "האחת" במלחמת יום הכיפורים, הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2013 עמ' 124, 149, 195, 216, 232, 315
קישורים חיצוניים
עריכה
- עיטור המופת שהוענק לרפאל סברון, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל
- רפאל סברון, באתר הגבורה
- סרן רפאל סברון, באתר הגבורה
- מירב הלפרין, ארבע שנים בחמש מדינות, בטאון חיל האוויר 122, אפריל 1981, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר
- נועם אופיר, כרעם ביום בהיר, אתר חיל האוויר
הערות שוליים
עריכה- ^ דני שפירא, לבד בשחקים, עמ' 157–158, 161-162
- ^ מבצעים מיוחדים, עמותת חיל האוויר, דפי מורשת
- ^ עופר בן פרץ, הקמת ביה"ס לטייסי מסוקים אל מגמת מסוקים בביה"ס לטיסה, באתר "מרקיע שחקים"
- ^ דני שלום, רוח רפאים מעל קהיר, באוויר - פרסומי תעופה וחלל, עמ' 48-50
- ^ שמואל גורדון, 30 שעות באוקטובר, ספריית מעריב, 2008, עמ' 413-414
- ^ יפתח ספקטור, רם וברור, הוצאת ידיעות אחרונות, 2008 עמ'317-320