שאו ציונה נס ודגל

שיר חלוצי-ציוני מסוף המאה ה-19

"שְׂאוּ צִיּוֹנָה נֵס וָדֶגֶל" הוא שיר שחיבר המשורר והעיתונאי היהודי-רוסי נח רוזנבלום בסוף המאה ה-19, והופיע לראשונה במאסף "האשכול" בחודש סיוון תרנ"ח (1898).

רוזנבלום חיבר את השיר בעקבות הקונגרס הציוני הראשון. באותה תקופה קמו כ-650 אגודות ציוניות, כשלכל אחת מהן מצע ותקנון משלה. בשיר מבוטא היעד העיקרי שהציב הקונגרס הציוני מאז היווסדו, והוא איחוד העם היהודי על אגודותיו השונות לתנועה גדולה שחבריה יעלו בהמוניהם לארץ ישראל.

בין השאר, השיר קיבל השראתו מספר ירמיהו, פרק ד', פסוק ו': "שאו נס ציונה, העיזו אל תעמודו". הלחן עובד מנעימה חסידית עממית (שחוברה גם לפסוק "שאו שערים ראשיכם") על ידי נח זלודקובסקי.[1]

מילות השיר המקוריות

עריכה

 שְׂאוּ צִיּוֹנָה נֵס וָדֶגֶל
דֶּגֶל מַחֲנֵה יְהוּדָה
מִי בָּרֶכֶב מִי בָּרֶגֶל
נֵעָשׂ נָא לַאֲגֻדָּה.

יַחַד נֵלְכָה נָא נָשׁוּבָה
אַרְצָה אֲבוֹתֵינוּ
אֶל אַרְצֵנוּ הָאֲהוּבָה
עֶרֶשׂ יַלְדוּתֵנוּ.
 

שׁוּבוּ, שׁוּבוּ מִמֶּרְחַקִּים,
אַרְצָה אֶרֶץ אָבוֹת!
נוּסוּ נוּסוּ מִמַּעֲמַקִּים
בְּעֶזְרַת שׁוֹכֵן עֲרָבוֹת.

אָז עַם נִהְיֶה כְּמוֹ הָיִינוּ,
מֶנּוּ יָתֵד פִּנָּה.
אָז אַךְ שְׂחוֹק יִמָּלֵא פִּינוּ,
וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה!
 

רוּח יוֹאָב תַּלְבִּישֵׁנוּ,
רוּחַ גְּבוּרַת צְדָקָה,
בְּעַד עַמֵּנוּ, בְּעַד אַרְצֵנוּ
חִזְקוּ וְנִתְחַזָּקָה!

אַל נָא יָבוֹא מֹרֶךְ בָּנוּ
מִפְּנֵי חֶרֶב יוֹנָה –
נִקַּח לָנוּ מַה שֶּׁלָּנוּ,
נִשָּׂא נֵס צִיּוֹנָה!
 

התקבלות

עריכה

אברהם משה לונץ הכניס את השיר לספרו "כינור ציון", והוא היה להמנון ציוני. באותה תקופה היה שלטון הטורקים בשלבי גסיסה והשלטונות החשדניים האשימו את לונץ כנושא מסר של בגידה ומרידה. ללונץ, שהיה עיוור, נערך משפט, ונגזר עליו לסגור את בית הדפוס.

השיר היה להמנון ארגון אגודת העשרות וכן הגדוד עברי "מחנה יהודה" שהוקם בנס ציונה על ידי מיכאל הלפרן.[2] בהשראת השיר הונף דגל דמוי דגל ישראל בחנוכת המושבה נס ציונה כאשר במרכזו הופיעו המילים "נס ציונה" רקומות בזהב.

נכלל בין השירים האהודים שהומלצו בספרון פנקסי אשר הוענק לכל חבר וחברה בתנועת הנוער "השומר הצעיר", בשנותיה הראשונות.

לאור היותו שיר לכת ובשל זיקתו הרבה לתודעה והמורשת הציונית משמש השיר באופן מסורתי כפתיח מחרוזת שירי לכת לאומיים המושמעים במהלך טקס הדלקת המשואות בהר הרצל בו נפתחים אירועי יום העצמאות בעת כניסת דגלני צה"ל וביצועי תרגילי הסדר.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ יעקב מזור, מן הניגון החסידי אל הזמר הישראלי, קתדרה, 115, תשס"ה עמ' 120.
  2. ^ שובו, שובו ממרחקים: גלגוליו של השיר 'שאו ציונה נס ודגל' (א), אליהו הכהן 24 באפריל 2020, ע"פ ירמיהו הלפרין, אבי מיכאל הלפרן, הדר, תשכ"ד, עמ' 198-197
  ערך זה הוא קצרמר בנושא ציונות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.