שבו-שבו
שַבּוּ-שַבּוּ (ביפנית: しゃぶしゃぶ) הוא מאכל יפני ממשפחת מאכלי הנאבה (תבשילי קדירה). הוא מוגש כבשר וירקות הפרוסים דק. המאכל מבושל במים ומוגש עם רטבים לטבילה. המונח שַבּוּ-שַבּוּ נלקח מהצליל "סוויש סוויש" - הנשמע כאשר בוחשים את הרכיבים בסיר הבישול.
 | |
| מאכלים | |
|---|---|
| סוג |
nabemono, מנה על בסיס בקר, תבשיל חזיר  |
| מוצא |
יפן |
| מרכיבים עיקריים |
בשר |
  | |
השבו-שבו נאכל בצורה שיתופית על ידי קבוצת אנשים. הסועדים טובלים באמצעות מקלות אכילה פרוסות דקות של בשר בקר בסיר מים מחומם (לרוב החימום מתבצע באמצעות פלטה חשמלית או פתילייה כוהלית) במשך כדקה, עד להתבשלותו של הבשר. הסיר נשמר בטמפרטורה הקרובה לרתיחה ומכיל תערובת של מיני ירקות ותבלינים המעשירים את טעמו של הבשר. לאחר בישול הבשר בסיר הוא נטבל שנית בקערה המכילה רוטב סויה ובממרח שומשום (מעין טחינה יפנית) ונאכל מיד.
משך הזמן הדרוש לבישול ולאכילת כל פרוסת בשר הוא ארוך יחסית ולעיתים קרובות אובדת האחיזה בפרוסת הבשר בתוך הסיר המהביל ויש לאתרה מחדש בעזרת מקלות האכילה. מאפיינים אלו של המנה הופכים את אכילת השבו-שבו בצוותא למעין בילוי חברתי, אשר נמשך לעיתים שעות מספר.
מקורו של המאכל במאה ה-13, בצבאותיו של ג'ינגיס חאן, אשר היו מבשלים פרוסות דקות של בשר על ידי טבילתן במים רותחים, כדי לקצר את משך הבישול. המאכל הפך פופולרי ביפן רק באמצע המאה ה-20, אך במהרה הותאם למטבח היפני והפך למזוהה איתו. ביפן השבו-שבו נחשב למאכל חורפי המסייע לסועדים להתחמם ולבלות יחדיו.
היסטוריה
עריכההמאכל "שַבּוּ-שַבּוּ" הומצא ביפן במאה ה-20 עם פתיחתה של מסעדת "סואהירו" באוסקה, שם הומצא השם. מקור השם הוא מהסיר החם הסיני המכונה "בשר כבש מבושל מיידית" (Shuàn Yángròu). בעלי מסעדת "סואהירו" באוסקה, "צ׳ואיצ׳י מיאקי" רשם את השם כסימן מסחרי בשנת 1952. שבו-שבו הפך ליותר ויותר פופולרי באזור קנסאי ובשנת 1955, הוא נוסף גם לתפריט המסעדות בטוקיו, ולאחר מכן התפשט ברחבי יפן.
