שבט טאירה

שבט טָאִירָה (Taira-shi 平氏) הוא אחד ממשפחות האצולה היפניות מתקופת הייאן.

אָגֵהַא-צ'וֹ (揚羽蝶) מון הפרפר של טאירה

יחד עם שבט מינאמוטו, היה טאירה שם משפחה אשר הוענק כתואר כבוד מהקיסר לבניו ונכדיו אשר לא עמדו בתור לרשת את תוארו. שבט טאירה נקרא גם שבט הֵיישִׁי (平氏) או הֵייקֶה (平家, מילולית בית טאירה), תוך שימוש בקריאה הסינית של הסימניות של טאירה (הֵיי) ושבט (氏, שי).

כנצר למשפחה הקיסרית, מספר נכדים של הקיסר קאמוּ, הקיסר ה-50, היו הראשונים לקבל את השם טאירה בשנת 825 או מאוחר יותר. לאחר מכן, צאצאיהם של הקיסרים נימְיוֹ, מוֹנטוֹקוּ וקוֹקוֹ קיבלו גם הם את שם המשפחה. מענפים תורשתיים אלה, אשר יצאו מקיסרים שונים, התהוו משפחות שונות אשר שמן יוחס לשמו של הקיסר בתוספת התואר היישי, למשל קאמו היישיי.

שבט טאירה היה אחד מארבעת השבטים אשר שלטו בפוליטיקה היפנית במהלך תקופת הייאן - האחרים היו מינאמוטו, פוג'יווארה, וטָצִ'יבָּאנַה.

משפחת קאמו היישי, אשר נוסדה בשנת 889 על ידי טאירה נו טָקַמוֹצ'י, נינו של הקיסר אקמו, הוכיחה עצמה כמשפחה החזקה ביותר בשבט לקראת סוף תקופת הייאן, כאשר טאירה נו קיומורי ייסד את הממשלה הראשונה בהיסטוריה של יפן שהונהגה על ידי סמוראים. נינו של טקמוצ'י, טאירה נו קוֹריהירָה, עבר למחוז איסֶה (כיום חלק ממחוז מיאֶה), וייסד שושלת דאימיו. נכדו טאירה נו מָסַמוֹרי, ונינו, טאירה נו טָדַמוֹרי הפכו לתומכים נאמנים של הקיסרים שירקאווה וטוֹבָּה, בהתאמה. טאירה נו קיומורי, בנו ויורשו של טדמורי, עלה לדרגת השר העליון במדינה עקב ניצחונותיו במרד הוגֶן ובמרד הייג'י. קיומורי הכתיר את נכדו אָנְטוֹקוּ לקיסר בשנת 1180, צעד שהוביל למלחמת גֶנפֵּיי. בניו של קיומורי, האחרונים לעמוד בראש משפחת קאמו היישי, נהרגו במהלך המלחמה על ידי צבאותיו של מינאמוטו נו יוריטומו בקרב דאן נוֹ אוּרה, הקרב האחרון במלחמה. סיפור סופה של המשפחה מסופר באפוס עלילות הייקה.

ממשפחת קאמו היישי צמחו ענפים רבים, בהם הוג'ו, הָטַקֵיָאמַה, מיאוּרָה וצ'יבָּה.

אנשי שבט אוֹדָה, ממנו הגיע אודה נוֹבּוּנאגַה (1534-1582) טענו כי הם צאצאי שבט טאירה, מטאירה נו צ'יקנאזֶה.

ראו גם

• שבט מינאמוטו
• תקופת הייאן
• היסטוריה של יפן

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שבט טאירה בוויקישיתוף

• שבט טאירה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)