שביט אטלס A3
שביט אטלס A3 (מסומן רשמית: C/2023 A3 (Tsuchinshan–ATLAS)) הוא כוכב שביט מעננת אורט שהתגלה על ידי מצפה הכוכבים הר סגול בסין ב-9 בינואר 2023 ונמצא באופן עצמאי על ידי ATLAS דרום אפריקה ב-22 בפברואר 2023. השביט עבר פריהליון במרחק של 0.39 יחידות אסטרונומיות (58 מיליון קילומטרים) ב-27 בספטמבר 2024.[1][2] כשהוא נראה בעין בלתי מזוינת,[3][4] הגיע השביט לשיא עוצמת בהירותו זמן קצר לאחר חלוף השמש ב-9 באוקטובר, עם עוצמת בהירות נראית של 4.9- לפי תצפית ממאגר תצפיות השביטים (COBS) ונראה לזמן קצר בעין בלתי מזוינת במהלך היום.[5]
 | |
| השביט אטלס A3 ב-2 באוקטובר 2024. | |
| כוכב האם | |
|---|---|
| כוכב אם | שמש |
| מידע כללי | |
| סוג | שביט |
| תאריך גילוי | 9 בינואר 2023[1] |
| מגלה |
מערכת ההתרעה האחרונה לפגיעה ארצית של אסטרואיד, Purple Mountain Observatory, Xuyi Station  |
| מאפיינים מסלוליים | |
| ציר חצי-ראשי | −2,297.208076325616±30.041 יחידה אסטרונומית |
| אקסצנטריות | 0.9999985 |
| מהירות מסלולית | |
| ‑ מקסימלית | 67.33 ק"מ/שנייה |
| נטיית מסלול | 139.118529839016±0.00022022 מעלה |
| מאפיינים פיזיים | |
| בהירות מוחלטת |
6.1 |
  | |
היסטוריה תצפיתית
עריכהגילוי
עריכה
במהלך החיפוש שביצעה מערכת ההתרעה האחרונה לפגיעה ארצית של אסטרואיד באמצעות רפלקטור 0.5-m f/2 שמידט (אנ') במצפה הכוכבים סאתרלנד (אנ') בדרום אפריקה, זוהה בתמונות, שצולמו ב-22 בפברואר 2023, עצם אסטרואידי במגניטודה מוערכת של 18.1, כאשר השביט היה במרחק של כ-7.3 יחידות אסטרונומיות (1.09 מיליארד קילומטרים) מהשמש.[6] לאחר חישובי המסלול הראשונים הבחינו שהוא זהה לעצם בגודל 18.7 שדווח למרכז כוכבי לכת מינוריים (אנ') על ידי מצפה הכוכבים הר סגול שהתגלה בתמונות שצולמו ב-9 בינואר 2023. הוא הוזן ברשימת העצמים הממתינים לאישור אך לאחר שלא דווח על תצפיות מעקב, הוא הוסר ב-30 בינואר 2023 ונחשב לאבוד.[6] בהתבסס על מוסכמות השמות של שביטים, השביט קיבל את שמם של שני מצפה הכוכבים.[6]
ב-22 בדצמבר 2022 זוהה העצם בתמונות שצולמו על ידי מתקן המעבר זוויקי (ZTF) במצפה הכוכבים פאלומר, עם מגניטודה של 19.2–19.6. תמונות אלו גם חשפו שיש לו הילה דחוסה מאוד וזנב ישר קטן באורך של 10 שניות קשת, מה שמצביע על כך שמדובר בכוכב שביט.[1] עדויות נוספות לפעילות שביט דווחו על ידי היידטקה סאטו (Hidetaka Sato), מיכאל מאטיאזו (M. Mattiazzo) וכריסטובאו ז'אק (Cristóvão Jacques).[6]
לקראת פריהליון
עריכה
בינואר 2024, השביט התבהר לעוצמה של 13.6 ולפי בוב קינג, כתב במגזין Sky & Telescope, היה נראה דרך טלסקופים של 15 אינץ' בהגדלה של 142 x.[7] השביט נע אז דרך קבוצות הכוכבים של מאזניים ובתולה.[7] עד סוף אפריל הוא התבהר לעוצמה 10 וניתן היה לצפות בו באמצעות טלסקופים קטנים, שהראו זנב קצר.[8] הספקטרום ב-31 במאי 2024, כאשר השביט היה במרחק של 2.33 יחידות אסטרונומיות מהשמש, הצביע על פליטת ציאניד חזקה וכי השביט מדולדל מפחמן.[9] לשביט היה יחס אבק לגז גדול.[10]
בחודשים מאי ויוני קצב ההבהרה של השביט הואט, כאשר השביט נשאר בין דרגות 10 ל-11, בעוד שזנב מאובק באורך של 5 עד 15 דקות קשת נצפה חזותית והתרחב מזרחה.[11] האסטרונום זדנק סקאנינה הציע שהדבר מצביע על כך שגרעין השביט עבר פיצול, כשהפיצול החל בסוף מרץ, כפי שצוין על ידי עלייה בקצב ההבהרה והירידה שלאחר מכן בייצור האבק, זנב האבק הצר בצורת דמעה, וללא שינויי כבידה במסלול. הוא חזה שהשביט יתפורר לפני הפריהליון.[12] תצפיות על השביט עם הטלסקופ הרובוטי TRAPPIST (אנ') מצביעות על כך שייצור האבק הגיע למינימום במאי, כאשר השביט היה קרוב לזווית פאזה (אנ') של אפס, והחל לעלות שוב כעבור חודש, בעוד שקצב ייצור הגז גדל באיטיות לאורך אותה תקופה.[10] באמצע יוני נכנס השביט לקבוצת הכוכבים אריה, בשמי הערב.[7] בתחילת יולי נצפה בצילום זנב יון קלוש באורך של מעלה וחצי בערך.[13] לאחר אמצע יולי אבד השביט בזוהר השמש עד לספטמבר.[7] באוגוסט נצפה השביט על ידי חלליות STEREO (אנ') והאיר בהתמדה עד לעוצמה לכאורה של 7.[14][15]
פריהליון
עריכההשביט אוחזר על ידי טרי לאבג'וי בדמדומי הבוקר ב-11 בספטמבר 2024, כאשר אותר בקבוצת הכוכבים של סקסטנים, בעוצמה של 5.5.[16] ב-20 בספטמבר, זוהה השביט בעין בלתי מזוינת וצולם על ידי האסטרונאוט מתיו דומיניק בעת שהותו בתחנת החלל הבינלאומית, ויומיים לאחר מכן על ידי עמיתו, האסטרונאוט דונלד פטיט.[17] התצפית הראשונה בעין בלתי מזוינת בכוכב השביט מכדור הארץ דווחה ב-23 בספטמבר, כאשר מגניטודת השביט מוערכת ב-3.3, בעוד שזנבו דווח באורך של 2.5 מעלות כאשר הוא נצפה במשקפת.[18]
במהלך השבוע האחרון של ספטמבר היה ממוקם בשמי הבוקר, נראה טוב יותר מחצי הכדור הדרומי, ונחזה שהוא התבהר לדרגה שנייה. הפריהליון התרחש ב-27 בספטמבר.[7] עד 1 באוקטובר השביט התבהר לעוצמה של 2[18] וזנבו הוערך ב-10-12 מעלות[19] לאחר מכן הוא התקבץ שוב עם השמש.[7] ב-7 באוקטובר השביט נכנס לשדה הראייה של SOHO קורונגרף (אנ'), והיה גלוי לו עד 10 באוקטובר.[20] פטר הוראלק הצליח לצלם את השביט לאור יום ב-8 באוקטובר.[21] ב-9 באוקטובר 2024 היה השביט במרחק של 3.5 מעלות מהשמש.[22] נראה כי השביט התבהר לעוצמה של 4.9- באותו יום,[18] והפך לאחד השביטים הבהירים ביותר במאה הנוכחית.
הוא יופיע בשמי הערב עד אמצע אוקטובר.[7] ב-12 באוקטובר, התקרב Tsuchinshan-ATLAS לכדור הארץ עד לכדי מרחק של 71 מיליון קילומטרים.[23]
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 "MPEC 2023-D77 : COMET C/2023 A3 (Tsuchinshan–ATLAS)". minorplanetcenter.net. Retrieved 1 March 2023.
- ^ "Horizons Batch for C/2023 A3 (Tsuchinshan–ATLAS) on 2024-Sep-27" (Perihelion occurs when rdot flips from negative to positive). JPL Horizons. Archived from the original on 4 April 2023. Retrieved 1 September 2023. Perihelion as defined at epoch 2024-Sep-01 is QR= 3.91402E-01 (0.3914 AU).
- ^ "New comet – C/2023 A3 – could be bright in 2024". earthsky.org. 3 March 2023. Retrieved 8 April 2023.
- ^ King, Bob (16 March 2023). "Anticipating Comet Tsuchinshan-ATLAS (C/2023 A3)". Sky and Telescope. Retrieved 8 April 2023.
- ^ COBS - Comet OBServation database, cobs.si
- ^ 1 2 3 4 "Electronic Telegram No. 5228". Central Bureau for Astronomical Telegrams. 28 February 2023. Retrieved 1 March 2023.
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 King, Bob (31 January 2024). "The best comets in 2024". Sky and Telescope. Retrieved 3 February 2024.
- ^ Atkinson, Stuart (26 April 2024). "Have you seen Comet C/2023 A3 (Tsuchinshan–ATLAS) yet? We've been keeping an eye on it..." BBC Sky at Night. Retrieved 13 May 2024.
- ^ "ATel #16637: Molecular gas production rates of Comet C/2023 A3 (Tsuchinshan – ATLAS)". The Astronomer's Telegram. Retrieved 6 June 2024.
- ^ 1 2 Jehin, E.; Vander Donckt, M.; Hmiddouch, S.; Manfroid, J. (12 July 2024). "ATel #16705: TRAPPIST bright comets production rates: 13P/Olbers, C/2023 A3 (Tsuchinshan – ATLAS) and C/2021 S3 (PanSTARRS)". The Astronomer's Telegram. 16705.
- ^ Green, Daniel (17 June 2024). "Electronic Telegram No. 5404: COMET C/2023 A3 (TSUCHINSHAN–ATLAS)". Central Bureau for Astronomical Telegrams. Retrieved 21 June 2024.
- ^ Sekanina, Zdenek (8 July 2024). "Inevitable Endgame of Comet Tsuchinshan–ATLAS (C/2023 A3)". arXiv:2407.06166 astro-ph.
- ^ Kizer Whitt, Kelly; Eddie, Irizarry (10 July 2024). "Comet Tsuchinshan–ATLAS may be disintegrating". earthsky.org. Retrieved 18 July 2024.
- ^ Thomson, Jess (28 August 2024). "NASA reveals doomed comet survived—may become visible to the naked eye". Newsweek. Retrieved 28 August 2024.
- ^ "Spaceweather.com Time Machine: Wednesday, Aug. 28, 2024". spaceweather.com. Retrieved 28 August 2024.
- ^ King, Bob (12 September 2024). "Update: Comet Tsuchinshan–ATLAS Might Outshine Predictions". Sky&Telescope. Retrieved 13 September 2024.
- ^ Todd, Iain (25 September 2024). "'Totally awesome to see a comet from orbit'. Astronauts photograph Comet C/2023 A3 from the Space Station". BBC Sky at Night. Retrieved 25 September 2024.
- ^ 1 2 3 "Observation list for C/2023 A3". cobs.si. COBS – Comet OBServation database. Retrieved 24 September 2024.
- ^ "Spaceweather.com Time Machine: Tuesday, Oct. 1, 2024". Spaceweather.com. Retrieved 2 October 2024.
- ^ "Comet Tsuchinshan-ATLAS Comes into View of Coronagraph Imagery - NOAA / NWS Space Weather Prediction Center". www.swpc.noaa.gov. Retrieved 9 October 2024.
- ^ "Comet Tsuchinshan-ATLAS And The Sun". spaceweathergallery2.com. Retrieved 9 October 2024.
- ^ "Horizons Batch for C/2023 A3 (Tsuchinshan–ATLAS) Solar elongation on 2024-Oct-10". JPL Horizons. Retrieved 3 March 2023.
- ^ Plait, Phil (27 September 2024). "Will This Comet Be the Brightest of 2024?". Scientific American. Retrieved 2 October 2024.
קישורים חיצוניים
עריכה
- C/2023 A3 at the JPL Small-Body Database