שביט הייל-בופ
שביט הייל-בופ, המסומל באופן רשמי כ-C/1995 O1, הוא שביט ארוך מחזור מפורסם שנחשב לשביט שנראה על ידי מספר האנשים הרב ביותר במאה ה-20 ואולי אף בהיסטוריה כולה. הייל בופ הגיע לבהירות נראית של 1.8 בערך בשל גודל הגרעין העצום שלו. ניתן היה לצפות בשביט ללא משקפת או טלסקופ במשך כ-18 חודשים. הוא כונה השביט הגדול של 1997[1].
 | |
| שביט הייל-בופ, מעט לאחר הפריהליון צולם ב-אפריל 1997 | |
| כוכב האם | |
|---|---|
| כוכב אם | השמש |
| מידע כללי | |
| סוג | שביט |
| קטגוריה | שביט ארוך מחזור |
| תאריך גילוי | 23 ביולי 1995 |
| מגלה | אלן הייל ותומאס בופ |
| מאפיינים מסלוליים | |
| מרחק ממוצע מהשמש |
27,825,203,950 ק"מ (186 AU) |
| אפואפסיד |
55,470,890,455 ק"מ (370.8 AU) |
| פריאפסיד |
136,732,454 ק"מ (0.914 AU) |
| ציר חצי-ראשי | 177.4333839117583±0.0082992 יחידה אסטרונומית |
| אקסצנטריות | 0.995086 |
| זמן הקפה |
2,533 - 2,520 שנים כ-873,313 ימים |
| נטיית מסלול | 89.4° |
| מאפיינים פיזיים | |
| רדיוס קו משווה | 60 ק"מ |
| ממדים | 60±20 קילומטר |
| אלבדו |
0.04  |
| בהירות מוחלטת |
4.8 |
  | |
השביט נקרא על שמם של מגליו אלן הייל ותומאס בופ חובבי אסטרונומיה מארצות הברית, אשר גילו אותו בנפרד זה מזה. מסלולו של השביט אליפטי מאוד, ובמרחקו המקסימלי הוא מגיע למרחק הגדול פי 9.25 מהמרחק הממוצע של פלוטו מהשמש. זמן ההקפה המשוער שלו תלוי אם כן במידה רבה בהשפעות גופים בחגורת קויפר ועננת אורט. השביט צפוי לחזור לקרבת השמש בשנת 4385.
במרץ 1997 התאבדו 39 חברים בכת שער גן עדן, בהם מנהיג הכת, מרשל אפלוויט,[2] בכוונה לבצע טלפורטציה לחללית שלטענתם טסה מאחורי השביט[3].
גילוי השביט
עריכההשביט נתגלה במרחק של למעלה משבע יחידות אסטרונומיות מן השמש. זהו המרחק הגדול ביותר בו חובבים גילו שביט. כבר בשלב זה נצפתה הילת השביט אשר לרוב מופיעה רק במרחק של חמש יחידות אסטרונומיות או פחות. הייל חיפש שביטים זמן רב לפני כן וכאשר צפה בכתם מטושטש באזור בו צפה, וידא תחילה שלא היה בסביבה זו גרם שמים מוכר. לאחר שהבחין שמיקומו של העצם משתנה הבין שמדובר בשביט. בופ צפה בשמי הלילה מבעד לטלסקופ של חבר בגלקסיות וגרמי שמים אחרים, כשהבחין בכתם במקום שבו לא סומן גרם שמים במפות אסטרונומיות.
אנליזה גילתה בהמשך כי לשביט גרעין בקוטר של 60±20 ק"מ, בערך פי שש מגודלו של שביט האלי.[4]
פריהליון
עריכההייל-בופ הפך גלוי לעין בלתי מזוינת במאי 1996, ולמרות שקצב התבהרות שלו הואט במידה ניכרת במהלך המחצית השנייה של אותה שנה, מדענים עדיין גילו אופטימיות זהירה שהוא יהפוך לשביט בהיר מאוד.[5] בינואר 1997 הוא כבר היה בהיר מספיק כדי להיראות לכל מי שחיפש אותו, אפילו מערים גדולות עם שמיים מזוהמים באור.[6] אתרי אינטרנט רבים עקבו אחר התקדמות השביט וסיפקו תמונות יומיות מרחבי העולם. האינטרנט מילא תפקיד גדול בעידוד העניין הציבורי חסר התקדים בהייל-בופ.[7]
כאשר השביט התקרב לשמש, הוא המשיך להתבהר. בפברואר הוא הגיעה בדרגת בהירות 2 ופיתח שני זנבות מרשימים:, זנב הגז הכחול מצביע היישר מהשמש וזנב האבק הצהבהב מתעקל לאורך מסלולו. ב-9 במרץ, בעת ליקוי חמה בסין, מונגוליה ומזרח סיביר ניתן היה לצפות בשביט בשעות היום.[8] ב-22 במרץ 1997 היה הייל -בופ לקרוב ביותר לכדור-הארץ במרחק של 1.315יחידות אסטרונומיות.[9]
כשעבר את הפריהליון ב-1 באפריל 1997, הפך השביט למרהיב ביותר. הוא האיר בבהירות רבה יותר מכל כוכב בשמים, מלבד סיריוס, וזנב האבק שלו נפרש לרוחב השמיים על פני 40–45 מעלות.[10] השביט נראה בכל לילה הרבה לפני שהשמיים החשיכו לחלוטין.
קישורים חיצוניים
עריכה
- שביט הייל-בופ, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ השביט האלי והשביט הייל בופ, באתר lib.cet.ac.il
- ^ Elizabeth Howell, Daisy Dobrijevic last updated, Hale-Bopp: The Bright and Tragic Comet, Space.com, 2022-02-09 (באנגלית)
- ^ "First autopsies completed in cult suicide". CNN. 28 במרץ 2016. נבדק ב-2007-10-06.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Yanga R. Fernández, The Nucleus of Comet Hale-Bopp (C/1995 O1): Size and Activity, Earth Moon and Planets 89, 2002-10-01, עמ' 3–25 doi: 10.1023/A:1021545031431
- ^ M. R. Kidger, G. Hurst, N. James, The Visual Light Curve Of C/1995 O1 (Hale-Bopp) From Discovery To Late 1997, Earth Moon and Planets 78, 1997-07-01, עמ' 169–177 doi: 10.1023/A:1006228113533
- ^ Browne, Malcolm W. (1997-03-09). "Comet Holds Clues to Birth of Time". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2024-07-27.
- ^ The Trail of Hale-Bopp, Scientific American (באנגלית)
- ^ H. W. McGee, P. Poitevin, The total solar eclipse of 1997 March 9, Journal of the British Astronomical Association 107, 1997-06-01, עמ' 112–113
- ^ Comet Hale-Bopp, solarsystem.nasa.gov
- ^ B, Shylaja, What's New With Hale Bopp, Bulletin of the Astronomical Society of India 25, 1997, עמ' 155