שביל הסנהדרין

שביל הסנהדרין הוא טרק בצפון הארץ באורך של כ־100 ק"מ^[1] העובר בנקודות ציון בתולדות הסנהדרין. השביל הוא יוזמה משותפת של רשות העתיקות, פרויקט ציוני דרך במשרד ירושלים ומורשת, רשויות רבות שהשביל עובר בתחומן, וגופים ירוקים. השביל מתחיל בבית שערים, עובר דרך האתר הארכאולוגי של אושא העתיקה, ממשיך ועובר בתוך העיר שפרעם, ממשיך לתל יודפת, משם לציפורי, ממשיך לארבל, ומסתיים בעיר טבריה.
לסימון השביל יועד סימון מיוחד המורכב משלושה צבעים: ירוק המסמל את נופי הגליל, ארגמן במרכז המסמל את ארגמן המלכות - מנהיגים של העם היהודי, וכחול המסמל את הכנרת. הצבעים ירוק וכחול, מצוירים בצורת 3 חיצים. החץ ירוק מורה על הכיוון לבית שערים, החץ הכחול מורה על הכיוון לטבריה.

היסטוריה

השביל הוכשר לקראת חגיגות שנת ה-70 למדינת ישראל^[2] בעזרת עשרות אלפי תלמידים, בני נוער ומתנדבים מכלל המגזרים ומכל רחבי הארץ^[3]^[4]^[5]. מנהל "פרויקט שביל הסנהדרין" ברשות העתיקות הוא יאיר עמיצור, שהוביל את הפרויקט ומנהל בשנים האחרונות את החפירות הקהילתיות באושא העתיקה.^[6]^[7]^[8] .

הסנהדרין

הסנהדרין הייתה בית דין של שבעים ואחד (ולדעת רבי יהודה שבעים) דיינים שהיווה ערכאה עליונה לפסיקת הלכה ומשפט בעם היהודי.

לאחר חורבן בית המקדש השני נדדה הסנהדרין ממקום למקום:

גלתה סנהדרין… מלשכת הגזית לחנות ומחנות לירושלים, ומירושלים ליבנה, ומיבנה לאושא, ומאושה ליבנה, ומיבנה לאושה, ומאושא לשפרעם, ומשפרעם לבית־שערים, ומבית־שערים לציפורי, ומציפורי לטבריא.

— תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף ל"א, עמוד א'-עמוד ב

מסלול השביל

סימון שביל הסנהדרין

הנתיב חופף בחלקו לשביל ישראל, לשביל ישו, ולדרך הנוף הצופה על הכנרת^[9].

מסלול השביל מחולק לחמישה מקטעים:

מבית שערים לאושא - מקטע זה מתחיל באתר העתיק של בית שערים, עובר דרך פסל אלכסנדר זייד הנמצא בסמוך, ממשיך דרך נחל ציפורי ומגיע לאושא העתיקה.
מאושא לתל יודפת - במקטע זה של השביל, הוא עובר בקברו של רבי יהודה בן בבא שהיה אחד מעשרת הרוגי מלכות, הנמצא בסמוך למחלף סומך, משם השביל ממשיך לעיר שפרעם, השביל עובר ליד בית הכנסת בשפרעם.
מתל יודפת לציפורי העתיקה - במקטע זה השביל עובר השביל בבקעת בית נטופה ומגיע לציפורי, מקום ישיבתו של רבי יהודה הנשיא חותם המשנה.
מהעיר העתיקה ציפורי לארבל העתיקה - במקטע זה עובר השביל ביער קיבוץ לביא, ממשיך לקרני חיטין, מקום קרב קרני חיטין של צלאח א-דין עם הצלבנים, ומגיע לשרידי היישוב העתיק ארבל שם ישב ניתאי הארבלי. השביל עובר בהמשך במצוק הר ארבל הנמצא בסמוך, וממנו משקיפים על הכנרת.
מארבל העתיקה לטבריה - מקטע זה מסתיים בפארק הארכאולוגי של טבריה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שביל הסנהדרין בוויקישיתוף

שביל הסנהדרין, ברשת החברתית פייסבוק
שביל הסנהדרין, באתר רשות העתיקות
ynet, 70 ק"מ בגליל: "שביל הסנהדרין" האינטראקטיבי, באתר ynet, 6 באפריל 2017
דביר עמר, פה עשו חכמינו, באתר ערוץ 7, 24 במאי 2018
שביל הסנהדרין, באתר המכון ללימודי הגליל
שביל הסנהדרין באתר משרד החוץ באנגלית

הערות שוליים

^ השביל ב־Israel Hiking Map
^ שביל הסנהדרין - סרטון תדמית, באתר יוטיוב
^ תנועת בני המושבים על שביל הסנהדרין, באתר יוטיוב
^ תלמידי חמד בשביל הסנהדרין, באתר יוטיוב
^ תלמידי השלח בשביל הסנהדרין, באתר יוטיוב
^ סיכום ממצאי החפירה באושה 2019, באתר יוטיוב
^ מורי השלח בחפירות ארכיאולוגיות באושה העתיקה, באתר יוטיוב
^ עמיצור ח', פה עשו חכמינו - הלוך אחר חכמים בשביל הסנהדרין, עת מול 262, יד בן צבי, תשע"ט, עמ' 29 - 33
^ משה גלעד, עוד שביל צץ בצפון, הפעם לכבוד דייני הסנהדרין. לא תלכו?, באתר הארץ, 7 במאי 2018

[1] השביל ב־Israel Hiking Map

[2] שביל הסנהדרין - סרטון תדמית, באתר יוטיוב

[3] תנועת בני המושבים על שביל הסנהדרין, באתר יוטיוב

[4] תלמידי חמד בשביל הסנהדרין, באתר יוטיוב

[5] תלמידי השלח בשביל הסנהדרין, באתר יוטיוב

[6] סיכום ממצאי החפירה באושה 2019, באתר יוטיוב

[7] מורי השלח בחפירות ארכיאולוגיות באושה העתיקה, באתר יוטיוב

[8] עמיצור ח', פה עשו חכמינו - הלוך אחר חכמים בשביל הסנהדרין, עת מול 262, יד בן צבי, תשע"ט, עמ' 29 - 33

[9] משה גלעד, עוד שביל צץ בצפון, הפעם לכבוד דייני הסנהדרין. לא תלכו?, באתר הארץ, 7 במאי 2018

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]