שבי ציון
שָׁבֵי צִיּוֹן הוא כפר שיתופי השייך למועצה אזורית מטה אשר.
 הבניין הראשון בשבי ציון, נבנה ב-1940
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | מטה אשר |
| גובה ממוצע[1] | 7 מטר |
| תאריך ייסוד | 1938 |
| תנועה מיישבת | האיחוד החקלאי |
| סוג יישוב | מושב שיתופי |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,324 תושבים |
(למפת הגליל המערבי רגילה)   שבי ציון  באדום - שבי ציון בירוק - מיקום בניין המועצה | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
9 מתוך 10 |
שטח השיפוט שלו הוא 2,000 דונם. כ-17% מתושבי היישוב חברים באגודה חקלאית שיתופית, שמחזיקה ברפת (בשותפות), גידולי שלחין, מטעי אבוקדו ובמלון "ניאה". כמו כן קיים אזור של עסקים קטנים, השייך גם הוא לאגודה השיתופית. שאר התושבים אינם שותפים לעסקים אלו והם מוגדרים כתושבי הכפר (שכונת החוף).
בקצה היישוב בית קברות, ובו טמונים שבעה (מתוך תשעה) לוחמי האצ"ל שנפלו בפריצה לכלא עכו, מאחר שמקומות יישוב אחרים בארץ סירבו לקבלם לקבורה.[3] כמו כן הוקמה בחוף היישוב אנדרטה לחללי אסון השייטת שאירע ב-1997.
תולדות היישוב
עריכההעת העתיקה
עריכהבתקופה הפרסית התקיים בשבי ציון יישוב חוף פיניקי.[4] בתוך היישוב נמצאו שני ציוני דרך (אבני מיל) רומיים, על דרך הים מעכו לצור. בשנת 1955 נמצאו ליד היישוב שרידי כנסייה מהתקופה הביזנטית. במקום נערכו חפירות ארכאולוגיות בראשות משה פראוסניץ.[5] הממצאים כללו רצפת פסיפס וקירות. נמצא גם שרידי מעיין ארטזי. הכנסייה תוארכה למאה ה-4 לספירה, והיא הייתה חלק מיישוב ביזנטי גדול בשם ניאה קומה (Nea Come).[6]
היישוב המודרני
עריכההיישוב נוסד במסגרת מבצע חומה ומגדל באפריל 1938, על ידי עולי העלייה החמישית מגרמניה (בעיקר מהקהילה היהודית ברקסינגן שבדרום גרמניה).[7][8] היישוב הוקם כמושב חקלאי שיתופי, המתבסס על חקלאות גידולי שדה ומשק בעלי חיים. שטח היישוב היה 670 דונם והוא יועד על פי התוכנית ל-50 משפחות.[9] בעלייה על הקרקע הוקמה חומה מסביב לשטח של 40 על 40 מטרים, בתוכו נבנו 5 צריפים למגורים, צריף למטבח וחדר אוכל וצריף לגנרטור. כן הוקם מגדל אשר שימש תחנת נוטרים ומפקדת ההגנה וארבעה מכלי מים.[10]
ביישוב בית כנסת שנבנה ב-1940, על פי מתכונת מדויקת של בית הכנסת בעיר המקורית בגרמניה, ובעבר נהגו בו על פי מנהג יהודי גרמניה. סמוך לבית הכנסת נמצא הצריף הראשון, אשר שוחזר. בקרבת בית הכנסת והצריף שרידים רבים מראשית התקופה הבריטית, וביניהם מתגי חשמל ישנים, גדרות מתכת ולוחות בטון.
בעת מאורעות תרצ"ח (1938), ירו ערבים מהכפר הסמוך, סמריה, אל היישוב המבודד, אחד הכדורים חדר לבית והרג את נעמי לינבר[11] (22). במלחמת העצמאות נהרג בלחימה בגוש עציון בן דודה של ההרוגה, ובית הכנסת קרוי כיום על שם שני נספים אלו.
בבית עלמין של שבי ציון קבורים שבעה לוחמים של אצ"ל שנפלו 4 במאי 1947 בפריצה לכלא עכו ביניהם דב כהן "שמשון" מפקד הפעולה.[12] הבריטים ניסו להעביר את השבעה לקבורה ביישובים בסביבת עכו, אך נתקלו בסירוב עיקש. היישוב היחיד שהסכים לקבור את חללי האצ"ל היה שבי ציון.[13]
בפברואר 1949 הוקמה במקום מועצה מקומית.[14] ב־2003 שויכה שבי ציון למועצה אזורית מטה אשר. היישוב מנוהל על ידי ועד מקומי, הכפוף למועצה האזורית.
בסמוך לחוף הרחצה קיימים מספר מבנים גדולים של מלון נטוש, "דולפין". המלון היה אחד הידועים בצפון ובשטחו נמצא בית קטן, שאליו הגיעו כמה מנשיאי ישראל להתארח, משנות ה-50 ועד ה-70. בעבר היה המלון בבעלות קופת-חולים כללית וכיום השטח בבעלות פרטית, אך נטוש כמעט לחלוטין, פרט למספר מבנים קטנים, ששופצו והפכו למלון "דולפין וילאג'".
מתחם נוסף בסמוך לחוף הוא "גן אוטו הירש". אוטו הירש היה מנהל הנציגות הארצית של יהודי גרמניה בתקופת המשטר הנאצי. הירש היה עורך דין בשירות הציבורי בעיר שטוטגארט שגרמניה. הוא היה בין מנהיגי האגודה המרכזית של אזרחים גרמנים בני הדת היהודית, והיה בין הציונים שבאגודה זו. בחייו סייע אוטו הירש בהצלת יהודים רבים, עד אשר נרדף ונשלח לאושוויץ שם נרצח ע"י הנאצים. בשנות השישים הוקמה אנדרטה לזכרו של אוטו הירש ולציון תרומתו להצלת חיי יהודים בזמן מלחמת העולם השנייה .
באמצע העשור השני של המאה ה-21, פעילות הנוער במושב נעשית כחלק מ"בני המושבים" לאחר שבעבר הייתה שייכת לתנועת הנוער של האיחוד החקלאי.
בצידו הדרומי של חוף הרחצה נמצאת אנדרטה לחללי אסון השייטת לזכר חללי אסון השייטת שהתרחש באנסרייה שבלבנון במסגרת מבצע "שירת הצפצפה" (ספטמבר 1997). בקרב זה נהרגו 11 מלוחמי השייטת ועוד לוחם מכוח החילוץ, בינהם סרן רם לוינס בן שבי ציון שנהרג בקרב זה.
בית העם אולם לוינגרט – נמצא בכניסה לישוב. אומנות הקיר המעטרת את קירות האולם, נעשתה על ידי האומן רולף(רודא) ריילינגר שעלה מגרמניה לקיבוץ הזורע ומראה את יופיו של החקלאי החדש והשמש הארץץ ישראלית .אותו אומן עיצב בתוך אולם לוינגרט את חדר רקסינגן להנצחת בני המשפחות המייסדות שלא הצליחו להגיע ארצה ונרצחו ע"י הנאצים. שמותיהם חקוקים בקיר, ניתן אף לראות את ספר התורה שניצל מבית הכנסת בליל הבדולח ובו סימני חדירת הסכין .
גלריית תמונות
עריכה-
עמדת ביטחון נטושה בקצה הדרומי של היישוב -
רצפת פסיפס של הכנסייה הביזנטית -
שדירת העמודים של הכנסייה הביזנטית -
הכנסייה הביזנטית ומבט אל החוף -
בית הכנסת בשבי ציון -
שרידי בית המלון הנטוש בית דולפין -
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של שבי ציון- שבי ציון, באתר הרשות לפיתוח הגליל
עמוס פרויליך (תרגום), אדמות שבי ציון, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח, מתוך: "מקום מפלט וחוף מבטחים: שבי ציון 1938-2008", עמותת ידידי בית הכנסת לשעבר ברקסינגן, 2008- נדב מן, תולדות היישוב: 70 שנה למושב שבי ציון, באתר ynet, 24 ביולי 2008
- נדב מן, תולדות היישוב: 70 שנה למושב שבי ציון (חלק ב'), באתר ynet, 1 באוגוסט 2008
- סיון אורנאי, כנסייה ושרידי יישוב ביזנטי: פרוגרמה ראשונית לשימור האתר ולפיתוח התיירות, באתר האינטרט של מינהל שימור, רשות העתיקות, 2008
- מידע על אתר שבי ציון, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
- תמונות מאוסף שבי ציון מתוך האוספים הדיגיטליים של ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה
שבי ציון (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
נעמה ריבה, כאן התארחו סופיה לורן ופול ניומן, ונכתב "אקסודוס". המלון בדרך להריסה, באתר הארץ, 17 במאי 2023
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ לפי "טיול נוסטלגי בשבי ציון", באתר האינטרנט של מיזם "אוצרות הגליל"
- ^ נטלי מסיקה, קברים מן התקופה הפרסית בקרבת תל אל־סמרייה (לוחמי הגטאות), עתיקות 29, 1996, עמ' 38*; Natalie Messika, Persian Period Tombs and Graves near Tell Es-Sumeiriya (Loḥamé Hageta'ot), עתיקות 29, 1996, עמ' 109
- ^ העבר שב לשבי ציון, דבר, 13 בדצמבר 1957
- ^ מינהל השימור - שבי ציון כנסייה ושרידי יישוב ביזנטי
- ^ עובדי אדמה, הצופה, 25 במאי 1939
- ^ מרקסינגן עד שבי ציון, הצופה, 16 ביולי 1944
- ^ נקודה חקלאית חדשה בצפון, דבר, 14 באפריל 1938
- ^ ב"שבי ציון" בונים ומתקדמים, דבר, 14 באפריל 1938
- ^ (אורכב 03.01.2019 בארכיון Wayback Machine)
- ^ קובץ:שבי ציון (8).jpg – עמוד ענן, באתר amudanan.co.il
- ^ עמוס גלבוע, על האיבה: השנאה הפכה מרכיב מרכזי בהוויה החברתית כיום, באתר מעריב אונליין, 16 במאי 2019
- ^ פקודת המועצות המקומיות, 1941: צו בדבר מועצות מקומיות, קובץ התקנות 345, עמ' 791–794, כ"ה באדר התשי"ג, 12 במרץ 1953
.jpg){kind=link}