שגרירות ישראל בווינה

הנציגות הדיפלומטית של מדינת ישראל באוסטריה

שגרירות ישראל בווינה היא הנציגות הדיפלומטית של מדינת ישראל באוסטריה. היא נמצאת בסמטת אנטון פרנק 20, ברובע ה-18 של וינה.

שגרירות ישראל בווינה
Israelische Botschaft in Österreich
מידע כללי
כתובת Anton-Frank-Gasse 20 עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר וינהוינה וינה
מדינה אוסטריהאוסטריה אוסטריה
קואורדינטות 48°13′48″N 16°20′29″E / 48.23°N 16.3414°E / 48.23; 16.3414
תאריך פתיחה מרץ 1949 (דה־פקטו: דצמבר 1948)
דיפלומטיה
חלק מ יחסי אוסטריה–ישראל
שגריר דוד רוט (גר')
זאב בוקר (סלובניה)
דוד נוסבאום (סבא"א)
שטח האמנה אוסטריהאוסטריה אוסטריה
סלובניהסלובניה סלובניה
הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומיתהסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א)
embassies.gov.il/vienna
(למפת וינה רגילה)
 
שגרירות ישראל בווינה
שגרירות ישראל בווינה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שגריר ישראל באוסטריה הוא דוד רוט. השגרירות אמונה על ייצוג דיפלומטי של ישראל בסלובניה עם השגריר (שאינו תושב) זאב בוקר, ומשמשת גם כנציגת ישראל בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) עם דוד נוסבאום כשגריר בסוכנות.

היסטוריה

עריכה

דניאל קורט לוין מונה כנציג ישראל באוסטריה הכבושה כבר בסוף 1948, והוכר על ידי רשויות הכיבוש בתור הסמכות להנפקת אשרות נסיעה מאוסטריה לישראל. במסגרת תפקידו כקצין עלייה וסוכן קונסולרי, ובהמשך כקונסול, הועלו יהודים רבים ממחנות העקורים וכן במהלך כהונתו הועלו עצמות הרצל מאוסטריה לישראל. הנציגות הפכה לקונסוליה לאחר הכרתה דה פקטו של אוסטריה בישראל במרץ 1949.[1] לוין סיים את תפקידו ב-1950.

לאחר חתימת אמנת המדינה האוסטרית, נסיגת כוחות הכיבוש והקמת הרפובליקה האוסטרית השנייה ב-1955, הועלה דרג היחסים בין המדינות והקונסוליה הפכה לצירות, וב-1959 לשגרירות[2].

לאחר מינוי קורט ולדהיים לנשיא אוסטריה, ישראל מחתה על מינויו בין היתר על ידי אי־מינוי שגריר חדש לאחר תום כהונתו של מיכאל אליצור ב-1986. במקומו גדעון ירדן שימש כממונה על היחסים. בתגובה לכך, צעד דומה נעשה מצד אוסטריה בשגרירותה בישראל.

בשנת 2000, כאות מחאה על כך שראש מפלגת העם שיסל הרכיב קואליציה עם מפלגת החירות האוסטרית, הוחזר השגריר נתן מירון לישראל, וסגנו אילן בן־דב כיהן כשגריר בפועל. עד 5 בפברואר 2004, עת אברהם טולדו מסר את כתב האמנה לנשיא קלסטיל, לא היה שגריר רשמי באוסטריה מטעם ישראל.

מבנה השגרירות שימש בעבר כאחוזה של אוטו פרנץ, ארכידוכס אוסטריה, אביו של הקייזר האחרון של האימפריה האוסטרו-הונגרית, קרל הראשון.

שגרירים ונציגים

עריכה
שם תקופה הוסמך בידי מסר את כתב האמנה לידי
דניאל קורט לוין דצמבר 1948–1950
אריה אשל[א] 1950–1955
שמואל בנצור [ב] 1955–1958
יחזקאל סהר 1958–1960 יצחק בן-צבי אדולף שרף
נתן פלד 1961–1963 יצחק בן-צבי
מיכאל סימון יוני 1963[3]–1967 זלמן שזר
זאב שק (גר') 1967–1971 זלמן שזר פרנץ יונאס
יצחק פטיש[4] 1971–1974 זלמן שזר
אביגדור דגן יוני 1974[5]–1977 אפרים קציר ברונו קרייסקי[ג]
יעקב דורון 1977–1979 אפרים קציר רודולף קירכשלגר
יששכר בן יעקב 1979–1983 יצחק נבון
מיכאל אליצור 1984–1986 חיים הרצוג
גדעון ירדן[ד] 1986–1990
אוריאל פיטר ארן (גר')[דרוש מקור][מפני ש...] 1990–1993
יוסף גוברין 1993–1995 עזר ויצמן תומאס קלסטיל
יואל שר 1995–1998 עזר ויצמן
נתן מירון[6][ה] 1998–2000 עזר ויצמן
אילן בן-דב[ו] 2000–2001
אברהם טולדו[7][8] 2001–2004 משה קצב תומאס קלסטיל
דן אשבל[9] 2005–2009 משב קצב היינץ פישר
אביב שיר-און 2009–2013 שמעון פרס
צבי חפץ 2013–2015 שמעון פרס
טליה לדור פרשר 2015–2019 ראובן ריבלין
מרדכי רודגולד 2019-2023 ראובן ריבלין אלכסנדר ואן דר בלן
דוד רוט אפריל 2023- מכהן יצחק הרצוג אלכסנדר ואן דר בלן

ביאורים

עריכה
  1. ^ קונסול כללי
  2. ^ קונסול כללי; קודם לדרגת ציר במהלך הכהונה
  3. ^ ממלא מקום הנשיא
  4. ^ ממונה על היחסים; עקב מינוי קורט ולדהיים לנשיא, ישראל לא מינתה שגריר חדש.
  5. ^ מירון הוחזר לישראל בעקבות ממשלת שיסל שהורכבה עם מפלגת החירות האוסטרית
  6. ^ התחיל כסגן ראש המשימה, ואז סגן שגריר; מ-2000 היה ממלא מקום השגריר ושגריר בפועל

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ אוסטריה הכירה בישראל, הצופה, 16 במרץ 1949
  2. ^ משה יגר, ראשיתו של שירות החוץ 1948 - 1967, ירושלים: הוצאת כרמל, תשפ"א 2021, עמ' 106
  3. ^ ⁨שגריר ישראל יגיע מחר לווינה ⁩ | ⁨מעריב⁩ | 23 יוני 1963 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
  4. ^ אורי דרומי, בכרם הלא רנטבילי הרסתי את גבי, באתר הארץ, 22 בינואר 2002
  5. ^ ⁨ דיוקנו של שגריר כסופר ומשורר | ⁨מעריב⁩ | 14 יוני 1974 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
  6. ^ ממשלת ישראל: לעקור מן השורש מילים פייסניות המכסות על שנאה, באתר גלובס, 7 בפברואר 2000
  7. ^ דקלו, שמואל (2004-10-11). "בג"ץ: שגריר ישראל באוסטריה אברהם טולדו יסיים את כהונתו בסוף השנה". Globes. נבדק ב-2022-09-10.
  8. ^ קודם לדרגת שגריר רק בדצמבר 2003. מסר את כתב האמנה בפברואר 2004
  9. ^ בשל דרישת שרים: שגריר ישראל הבא באוסטריה יוותר על אזרחותו הגרמנית, באתר ynet, 28 בנובמבר 2004