שגרירות ישראל בווינה
שגרירות ישראל בווינה היא הנציגות הדיפלומטית של מדינת ישראל באוסטריה. היא נמצאת בסמטת אנטון פרנק 20, ברובע ה-18 של וינה.
מידע כללי | |
---|---|
כתובת | Anton-Frank-Gasse 20 |
עיר | וינה |
מדינה | אוסטריה |
קואורדינטות | 48°13′48″N 16°20′29″E / 48.23°N 16.3414°E |
תאריך פתיחה | מרץ 1949 (דה־פקטו: דצמבר 1948) |
דיפלומטיה | |
חלק מ | יחסי אוסטריה–ישראל |
שגריר |
דוד רוט (גר') זאב בוקר (סלובניה) דוד נוסבאום (סבא"א) |
שטח האמנה |
אוסטריה סלובניה הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) |
embassies | |
שגריר ישראל באוסטריה הוא דוד רוט. השגרירות אמונה על ייצוג דיפלומטי של ישראל בסלובניה עם השגריר (שאינו תושב) זאב בוקר, ומשמשת גם כנציגת ישראל בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) עם דוד נוסבאום כשגריר בסוכנות.
היסטוריה
עריכהדניאל קורט לוין מונה כנציג ישראל באוסטריה הכבושה כבר בסוף 1948, והוכר על ידי רשויות הכיבוש בתור הסמכות להנפקת אשרות נסיעה מאוסטריה לישראל. במסגרת תפקידו כקצין עלייה וסוכן קונסולרי, ובהמשך כקונסול, הועלו יהודים רבים ממחנות העקורים וכן במהלך כהונתו הועלו עצמות הרצל מאוסטריה לישראל. הנציגות הפכה לקונסוליה לאחר הכרתה דה פקטו של אוסטריה בישראל במרץ 1949.[1] לוין סיים את תפקידו ב-1950.
לאחר חתימת אמנת המדינה האוסטרית, נסיגת כוחות הכיבוש והקמת הרפובליקה האוסטרית השנייה ב-1955, הועלה דרג היחסים בין המדינות והקונסוליה הפכה לצירות, וב-1959 לשגרירות[2].
לאחר מינוי קורט ולדהיים לנשיא אוסטריה, ישראל מחתה על מינויו בין היתר על ידי אי־מינוי שגריר חדש לאחר תום כהונתו של מיכאל אליצור ב-1986. במקומו גדעון ירדן שימש כממונה על היחסים. בתגובה לכך, צעד דומה נעשה מצד אוסטריה בשגרירותה בישראל.
בשנת 2000, כאות מחאה על כך שראש מפלגת העם שיסל הרכיב קואליציה עם מפלגת החירות האוסטרית, הוחזר השגריר נתן מירון לישראל, וסגנו אילן בן־דב כיהן כשגריר בפועל. עד 5 בפברואר 2004, עת אברהם טולדו מסר את כתב האמנה לנשיא קלסטיל, לא היה שגריר רשמי באוסטריה מטעם ישראל.
מבנה השגרירות שימש בעבר כאחוזה של אוטו פרנץ, ארכידוכס אוסטריה, אביו של הקייזר האחרון של האימפריה האוסטרו-הונגרית, קרל הראשון.
שגרירים ונציגים
עריכהשם | תקופה | הוסמך בידי | מסר את כתב האמנה לידי |
---|---|---|---|
דניאל קורט לוין | דצמבר 1948–1950 | ||
אריה אשל[א] | 1950–1955 | ||
שמואל בנצור [ב] | 1955–1958 | ||
יחזקאל סהר | 1958–1960 | יצחק בן-צבי | אדולף שרף |
נתן פלד | 1961–1963 | יצחק בן-צבי | |
מיכאל סימון | יוני 1963[3]–1967 | זלמן שזר | |
זאב שק (גר') | 1967–1971 | זלמן שזר | פרנץ יונאס |
יצחק פטיש[4] | 1971–1974 | זלמן שזר | |
אביגדור דגן | יוני 1974[5]–1977 | אפרים קציר | ברונו קרייסקי[ג] |
יעקב דורון | 1977–1979 | אפרים קציר | רודולף קירכשלגר |
יששכר בן יעקב | 1979–1983 | יצחק נבון | |
מיכאל אליצור | 1984–1986 | חיים הרצוג | |
גדעון ירדן[ד] | 1986–1990 | ||
אוריאל פיטר ארן (גר')[דרוש מקור][מפני ש...] | 1990–1993 | ||
יוסף גוברין | 1993–1995 | עזר ויצמן | תומאס קלסטיל |
יואל שר | 1995–1998 | עזר ויצמן | |
נתן מירון[6][ה] | 1998–2000 | עזר ויצמן | |
אילן בן-דב[ו] | 2000–2001 | ||
אברהם טולדו[7][8] | 2001–2004 | משה קצב | תומאס קלסטיל |
דן אשבל[9] | 2005–2009 | משב קצב | היינץ פישר |
אביב שיר-און | 2009–2013 | שמעון פרס | |
צבי חפץ | 2013–2015 | שמעון פרס | |
טליה לדור פרשר | 2015–2019 | ראובן ריבלין | |
מרדכי רודגולד | 2019-2023 | ראובן ריבלין | אלכסנדר ואן דר בלן |
דוד רוט | אפריל 2023- מכהן | יצחק הרצוג | אלכסנדר ואן דר בלן |
ביאורים
עריכה- ^ קונסול כללי
- ^ קונסול כללי; קודם לדרגת ציר במהלך הכהונה
- ^ ממלא מקום הנשיא
- ^ ממונה על היחסים; עקב מינוי קורט ולדהיים לנשיא, ישראל לא מינתה שגריר חדש.
- ^ מירון הוחזר לישראל בעקבות ממשלת שיסל שהורכבה עם מפלגת החירות האוסטרית
- ^ התחיל כסגן ראש המשימה, ואז סגן שגריר; מ-2000 היה ממלא מקום השגריר ושגריר בפועל
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של שגרירות ישראל בווינה (בגרמנית, בעברית ובאנגלית)
- שגרירות ישראל בווינה, ברשת החברתית פייסבוק
- שגרירות ישראל בווינה, ברשת החברתית אינסטגרם
- שגריר ישראל באוסטריה, מרדכי רודגולד, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- שגרירות ישראל באוסטריה, ברשת החברתית אינסטגרם
- מ. אבי גילי, "צירות" שאיננה צירות בוינה, זמנים, 27 באוגוסט 1954
הערות שוליים
עריכה- ^ אוסטריה הכירה בישראל, הצופה, 16 במרץ 1949
- ^ משה יגר, ראשיתו של שירות החוץ 1948 - 1967, ירושלים: הוצאת כרמל, תשפ"א 2021, עמ' 106
- ^ שגריר ישראל יגיע מחר לווינה | מעריב | 23 יוני 1963 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ אורי דרומי, בכרם הלא רנטבילי הרסתי את גבי, באתר הארץ, 22 בינואר 2002
- ^ דיוקנו של שגריר כסופר ומשורר | מעריב | 14 יוני 1974 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ ממשלת ישראל: לעקור מן השורש מילים פייסניות המכסות על שנאה, באתר גלובס, 7 בפברואר 2000
- ^ דקלו, שמואל (2004-10-11). "בג"ץ: שגריר ישראל באוסטריה אברהם טולדו יסיים את כהונתו בסוף השנה". Globes. נבדק ב-2022-09-10.
- ^ קודם לדרגת שגריר רק בדצמבר 2003. מסר את כתב האמנה בפברואר 2004
- ^ בשל דרישת שרים: שגריר ישראל הבא באוסטריה יוותר על אזרחותו הגרמנית, באתר ynet, 28 בנובמבר 2004