שדה אופיר
שדה אופיר היה שדה תעופה אזרחי באופירה. בחלקו הדרומי היה בסיס חיל האוויר הישראלי בח"א 29.
 סמל הבסיס | |||||||||||||||
 | |||||||||||||||
| נמל התעופה הבינלאומי שארם א־שייח', בעבר שדה אופיר, בצילום מאוקטובר 2004. ברקע מצרי טיראן והאי טיראן. | |||||||||||||||
| נתוני השדה | |||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| סוג השדה | ציבורי וצבאי | ||||||||||||||
| מפעיל | רשות שדות התעופה, חיל האוויר הישראלי | ||||||||||||||
| עיר סמוכה | אופירה | ||||||||||||||
| קואורדינטות | 27°58′38″N 34°23′41″E / 27.977222°N 34.394722°E | ||||||||||||||
| גובה מעל פני הים | 44 מטר (143 רגל) | ||||||||||||||
| מסלולי טיסה | |||||||||||||||
| |||||||||||||||
היסטוריה
עריכהשדה אופיר נחנך ב־14 במאי 1968. מיקומו של השדה היה כ־20 קילומטרים צפונית לבתי היישוב אופירה, ומסלולי הבסיס נסללו בכיוון כללי צפון–דרום. בחלקו הצפוני של המסלול נבנו בתחילת שנות ה־70 של המאה ה־20 טרמינל אזרחי ושכונת מגורים לכ־40 אנשי צוות לתפעול השדה. במקור התכנון היה ששדה אופיר יוכל לשמש בעתיד הרחוק יותר גם לתנועה אווירית בינלאומית.
בבסיס חיל האוויר כנף 29 היו מטוסי קרב, יחידות תובלה אווירית ויחידת בקרה אזורית, יב"א 528, במערך הבקרה בחיל האוויר הישראלי.
ב־6 באוקטובר 1973, בתחילת מלחמת יום הכיפורים, נערך סביב שדה זה, עליו פיקד אל"ם יעקב נבו, קרב האוויר הראשון במלחמת יום הכיפורים, שבמהלכו הפילו שני מטוסי F-4 פנטום של חיל האוויר הישראלי, שהמריאו משדה אופיר, 7 מטוסי מיג מצריים מתוך 28 מטוסים שתקפו את השדה. שלוש פצצות שהטילו המטוסים המצריים פגעו במסלול ובמתקני השדה והשביתו אותו עד לשעות הערב שבו הושמש השדה.
ב־3 ביולי 1976 המריאו משדה אופיר ארבעה מטוסי הרקולס של חיל האוויר לביצוע מבצע אנטבה. השדה שימש כנקודת התדלוק האחרונה למטוסים שהשתתפו במבצע[1] מאחר ששדה אופיר היה הנקודה הקרובה ביותר ליעד הרחוק וכל טיפת דלק הייתה חיונית.[2]
לאחר יישום הסכם השלום בין ישראל למצרים, פונה שדה התעופה (מתקני הבסיס הצבאי פוצצו על ידי לוחמי חיל ההנדסה הקרבית) ונמסר למצרים, שמפעילה אותו כשדה תעופה אזרחי – נמל התעופה הבינלאומי שארם א־שייח', לא לפני שקיבל גם לזמן קצר את השם "נמל התעופה ראס נצרני".
קישורים חיצוניים
עריכה- יקיר אלקריב, בסיס המראה לאנטבה, בטאון חיל האוויר 128, מאי 1982, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר (כתבות נוספות באותו גיליון)
הערות שוליים
עריכה- ^ דני שלום, כנפי מלחמה כנפי שלום, עמוד 350 - בסיס האוויר הדרומי ביותר
- ^ אליעזר (צ'יטה) כהן, צבי לביא, השמים אינם הגבול סיפורו של חיל־האוויר הישראלי, ספרית מעריב, 1990, עמוד 537
ערך זה הוא קצרמר בנושא שדות תעופה ובנושא חיל האוויר הישראלי. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.