שדובה
שדובה (בליטאית: ⓘⒾ; בפולנית: Szadów, שדוב; ביידיש: שאַדעווע) היא עיירה במחוז שאולאי שבליטא, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
 סמל שדובה | |
 | |
| אנדרטה באתר רצח יהודי שדובה ביער ליודישקיאי | |
| מדינה |
 ליטא |
|---|---|
| מחוז | מחוז שאולאי |
| מחוז משנה | רדווילישקיס |
| תאריך ייסוד | 1654 |
| גובה | 87 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 2,365 (1 בינואר 2023) |
| קואורדינטות | 55°46′00″N 23°45′00″E / 55.766666666667°N 23.75°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
שדובה נוסדה כיישוב חקלאי לצד הדרך שבין קובנה וריגה, ובראשית המאה ה-16 נבנתה בה כנסייה. בשנת 1654 הוענקו לשדובה זכויות עיר.
יהודי שדובה
עריכההתיעוד הראשון לישיבת יהודים בעיירה הוא מהמאה ה-15. בתחילת המאה ה-20 נמנו בעיירה 2,513 יהודים, וערב מלחמת העולם השנייה נמנו בה כ-800 יהודים, ופעלו בה בית ספר עברי ותנועות נוער ציוניות. פעילות זו נאסרה עם סיפוח ליטא לברית המועצות בשנת 1940.
עם כיבוש העיירה בידי הגרמנים במהלך מבצע ברברוסה, ב-26 ביוני 1941, הועבר השלטון בה לידי לאומנים ליטאים, ואלו הטילו על יהודי היישוב גזירות שונות, ובהן חובת ענידת סרט זרוע וחובת ביצוע עבודות כפייה, תוך רצח חלק מהיהודים.
באמצע יולי 1941 רוכזו יהודי העיירה בגטו קטן ומגודר שהוקם בכפר הסמוך פוורטיצ'יאי (Pavarticiai), בו סבלו מתנאי מחיה קשים וממעשי שוד מצד שומריהם הליטאים.
ב-3 באוגוסט 1941 רצחו הליטאים 10 יהודים מהגטו. כעבור כשבועיים רצחו הליטאים 62 יהודים נוספים מהגטו. ב-25 באוגוסט 1941 נלקחו כ-650 היהודים שנותרו בגטו ליער ליודישקיאי (Liaudiskiai) הסמוך, נורו שם ונקברו בקבר אחים.
קישורים חיצוניים
עריכה
- שדבה (Šeduva), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- "שדובה", באתר JewishGen (באנגלית)
- אלכסנדר קרוגלוב (רו') ומרטין דין, שדובה, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1116), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
שדובה (ליטא), דף שער בספרייה הלאומית
