יוסף שאול נתנזון

רבי יוסף שאול הלוי נתנזון (ה'תק"ע, 1810 – ליל כ"ז באדר א' ה'תרל"ה, 3 במרץ 1875) היה רבה של למברג, מן הבולטים בקרב המשיבים בעולם היהודי בזמנו. מחבר שו"ת שואל ומשיב.

יוסף שאול נתנזון

שו"ת שואל ומשיב, חלק חמישי, למברג, 1879
לידה	1808 בז'ז'ני, אוקראינה
פטירה	1875 (בגיל 67 בערך) לבוב, האימפריה האוסטרו-הונגרית
תקופת הפעילות	?–1875

ביוגרפיה

נולד בברז'אן שבגליציה, בן בכור לרבי אריה לייביש נתנזון מחבר הספר "בית אל". אמו הייתה בתם של הרב דב בעריש הלפרין ומרים בתו של רבי מרדכי זאב אורנשטיין רבה של למברג (היא לבוב). בשנת ה'תקפ"ה נישא לבת דוד-אמו, הרב יצחק אהרן הלוי איטינגא, חתנו של רבי מרדכי זאב. לאחר נישואיו התגורר בלמברג ולמד עם גיסו רבי מרדכי זאב איטינגא.

בשנת ה'תרי"ז (1857) התמנה כרבהּ של למברג, ובמהרה נודע כאחד מגדולי ההלכה שבדורו, עקב ידיעותיו הרחבות בתלמוד וספרי הפוסקים. כרב עסק גם במעשי צדקה וחסד, וייסד בית תבשיל בעירו, שבו נהג לאכול מדי פעם עם העניים. הוא לא לקח משכורת מהקהילה עבור משרת הרב, מאחר שהיה לו הון פרטי משלו ממנו התפרנס.

בשנת תרי"ח בחן מכונה להכנת מצות מכונה ונתן לה הכשר. בעקבות זאת פרסמו כנגדו כתבי פלסתר בטענה שהוא גרם לציבור לאכול חמץ בחג הפסח.

בשנת תרי"ג עסק בפרשיית תקיפות מיניות שביצע מלמד בשנים מתלמידיו הקטנים. תשובתו שדרשה בתוקף להעבירו מתפקידו למרות העדר שני עדים כשרים על המקרים, נחשבת מאבני היסוד של העיסוק ההלכתי בנושא קבלת עדות על תקיפות מיניות מצעירים ומנשים.

הרב נתנזון כתב חיבורים רבים, חלקם עם גיסו, הרב מרדכי זאב הלוי איטינגא, שיחסיהם עלו על שרטון בפולמוס מצות מכונה. ספרם "מפרשי הים" על ספר "ים התלמוד" קיבל הסכמות מהרב מרדכי בנט ומהרב משה סופר (החת"ם סופר). סדרת תשובותיו בשם "שואל ומשיב", המורכבת משישה כרכים עבי כרס, נודעת כחיבור בעל סמכות הלכתית חשובה. באחת מתשובותיו התיר להשתמש בשעון שמדליק נר באופן אוטומטי בשבת ותשובה זאת מהווה בסיס לשימוש בשעון שבת. כמו כן התיר הדלקת אש ביום טוב על ידי גפרור, משום שאינה כיצירת אש חדשה מעצים ואבנים.

חיבר ספרים גם על התנ"ך, השולחן ערוך והמשנה. כתב כשלוש מאות הסכמות לספרים שונים בדורו.

אף על פי שלא השתייך לתנועת החסידות, היה ביחסים טובים עם ראשי החסידות ואף נתן הסכמה לספרים חסידיים, כמו "שער היחוד והאמונה" של רבי אהרן מסטרשלה.

הרב נתנזון נפטר בליל יום חמישי כ"ז באדר א' ה'תרל"ה, 3 במרץ 1875, ולא השאיר אחריו צאצאים.

מספריו

• שואל ומשיב - שו"ת בשישה חלקים, הקדמה לשו"ת שואל ומשיב, כרך א' (בחוסר הקדמת המחבר), כרך ב', כרך ג', כרך ד', כרך ה', כרך ו' (כרך ז' - ליקוט שנערך על ידי מכון הררי קדם).
• מגן גיבורים - על שולחן ערוך אורח חיים, עם גיסו רבי מרדכי זאב איטינגא.
• נר מערבי - ציונים והערות על התלמוד הירושלמי. נדפס ברוב המהדורות על הדף. חובר עם גיסו הרב מרדכי זאב איטינגא.
• שי למורה - הערות על שולחן ערוך אבן העזר, מודפס בצידי הדף בשולחן ערוך
• תורת משה - להגנת הרמ"א מהשגות רבי חיים בן בצלאל אחי המהר"ל על ספרו תורת חטאת
• בית שאול - חידושים למשנה
• דברי שאול, ספר יוסף דעת, חידושים על יורה דעה, חלקים א-ב, תרל"ח-תרל"ט, באתר היברובוקס
• דברי שאול - על התורה וחמש מגילות, באתר היברובוקס
• דברי שאול - הגדה של פסח, באתר היברובוקס
• דברי שאול - חידושי אגדות, באתר היברובוקס
• ביטול מודעה, באתר היברובוקס - ספר המגן על שימוש במצות מכונה
• ידות נדרים, באתר היברובוקס
• יד שאול - יד יוסף על שו"ע יו"ד, באתר היברובוקס
• עדות ביוסף חלק א חלק ב באתר HebrewBooks
• אמרות טהורות, באתר היברובוקס

הגהות ממנו נדפסו לספרים רבים, כפתור ופרח, סדר הדורות

• דברי שאול - דרשות

לקריאה נוספת

• יהושע הורוביץ (י. הו.), "נתנזון, יוסף שאול", האנציקלופדיה העברית (כרך כה, עמ' 405), חברה להוצאת אנציקלופדיות, תשל"ד.
• הרב אברהם יצחק ברומברג, הגאון רבי יוסף שאול נתנזון מלבוב, בעל "השואל ומשיב", בסדרת "מגדולי התורה והחסידות", באתר אוצר החכמה

קישורים חיצוניים

• "נאטאנזאהן, יוסף שאול", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ז, עמוד 4, באתר היברובוקס
• לדמותו של מאור הגולה ר' יוסף שאול הלוי נאטאנזאהן, אור המזרח, ניסן ה'תשכ"ד, עמודים 18–30
• דוד הלחמי, רבי יוסף שאול הלוי נתנזון אב"ד לבוב (בעל שו"ת „שואל ומשיב”), חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' שי"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
• יוסף שאול בן אריה ליבוש נאטאנזאן (1808-1875), דף שער בספרייה הלאומית
• "יוסף שאול נתנזון", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)

• "Joseph Saul Nathanson". Encyclopaedia Judaica (באנגלית). Macmillan Publishers. 2004. ISBN 9780028660974.