יהושע שמר

רופא ומנהל רפואי
(הופנה מהדף שוקי שמר)

פרופ' יהושע (שוקי) שמר (נולד ב-7 בדצמבר 1947) הוא רופא ומנהל רפואי ישראלי, המכהן כיושב ראש מועצת המנהלים של חברת אסותא מרכזים רפואיים בע"מ. עומד בראש המועצה המינהלית של בנק ישראל. בעבר שימש בין היתר כקצין רפואה ראשי של צה"ל בדרגת תת-אלוף, כמנכ"ל מכבי שירותי בריאות וכמנכ"ל משרד הבריאות. פרופסור מן המניין (אמריטוס) לרפואה פנימית בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב.

יהושע שמר
לידה 7 בדצמבר 1947 (בן 76)
חולון, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
כינוי שוקי
השכלה

דוקטור לרפואה מבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה ירושלים. פרופ' מן המניין (אמריטוס) לרפואה פנימית, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב.

מומחה לרפואה פנימית ולמינהל רפואי, מטעם המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית ומשרד הבריאות.
השתייכות צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 19731997 (כ־24 שנים)
דרגה תת-אלוף תת-אלוף
תפקידים בשירות
  • קצין רפואה גדודי בשריון בסיני 1973-1974
  • קצין רופא חטיבתי בסיני – 1974-1975
  • קצין רופא אוגדת 252 בסיני – 1978-1979
  • קצין רפואה אוגדתי במנמ"ש – 1979-1982
  • ראש ענף רפואת אב"כ, מפקדת קצין הרפואה הראשי – 1982-1984
  • מפקד רפואה פיקוד צפון – 1987-1989
  • סגן קצין הרפואה הראשי – 1989-1991
  • קצין רפואה ראשי, צה"ל – 1994-1997
פעולות ומבצעים
מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה, מלחמת יום הכיפורים, מלחמת לבנון הראשונה, המערכה ברצועת הביטחון, מלחמת לבנון השנייה
תפקידים אזרחיים

משנה מנכ"ל משרד הבריאות – 1992-1994

מנכ"ל משרד הבריאות – 1999-2000

מנכ"ל מכבי שירותי בריאות – 2001-2007

יו"ר אסותא מרכזים רפואיים – 2005 - הווה

יו"ר אסותא אשדוד הציבורי – 2011-2019

יו"ר המועצה המנהלית בנק ישראל – 2017 - הווה

חברות בדירקטוריונים:

מכבי שירותי בריאות: 2001 - הווה

מכבידנט – 2004 - הווה

בית בלב – 2001 - הווה

ביוגרפיה

עריכה

יהושע שמר נולד וגדל בחולון. בוגר בית ספר תיכון קוגל בעיר. התגייס בשנת 1966 לצה"ל ויצא ללימודי רפואה באוניברסיטה העברית בירושלים במסגרת העתודה האקדמית. בתקופת הלימודים שירת במוצב המזח בזמן מלחמת ההתשה. ב-1972 החל סטאז' בבית חולים סורוקה. באפריל 1973 כיהן כרופא במוצב דרגש בתעלת סואץ ובמלחמת יום הכיפורים גויס לשירות סדיר בפלוגת רפואה קדמית של אוגדה 162, במערב תעלת סואץ. את ניתוח השדה הראשון שלו עשה בשבוי מצרי. בהמשך שירת כרופא גדודי ורופא חטיבתי בחיל השריון. את התמחותו עשה ברפואה פנימית במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא - תל השומר ולאחר מכן השלים התמחות נוספת במנהל רפואי. ב-1978 מונה לרופא אוגדה 252 בסיני.

לאחר ההתמחות שירת כראש ענף רפואת אב"כ במפקדת קצין רפואה ראשי, יצא להתמחות במשך שלוש שנים בתחום הסוכרת במכון הלאומי לבריאות בבת'סדה שבארצות הברית. עם שובו, מונה למפקד רפואה בפיקוד צפון בזמן כהונתו של יוסי פלד כאלוף הפיקוד. בהמשך, חזר לשנות שבתון ב-NIH כמדען אורח בשנים 1991-1992 ובשנים 2000-2001.

בעת מלחמת המפרץ, שימש כסגן קצין רפואה ראשי והיה שותף לפיתוח הברדס הפסיבי שהוכנס לערכות המגן שחולקו לאזרחי ישראל, על פי רעיון של סגן הרמטכ"ל באותה עת, אהוד ברק.[1] לאחר מכן, הושאל למשרד הבריאות כמשנה למנכ"ל המשרד ובשנת 1994 חזר לשירות צבאי כקצין רפואה ראשי, בדרגת תת-אלוף. בשנת 1997 סיים את שירותו. בין הנושאים שקידם בזמן שפיקד על חיל הרפואה היו: העברת הטיפול בחיילים המשרתים בעורף למסגרות אזרחיות, הכנסת רופאות לתפקיד "רופא גדודי" ומתן אפשרות לחיילים בעלי מוגבלויות רפואיות לשרת בצה"ל.[1]

מיד עם שחרורו מצה"ל מונה לתפקיד המשנה למנכ"ל משרד הבריאות והקים את המינהל להערכת טכנולוגיות ברפואה ולתשתיות. משנת 1999 ועד שנת 2001 היה שמר מנכ"ל משרד הבריאות. עם סיום תפקיד זה, מונה למנכ"ל "מכבי שירותי בריאות" (20022007). כיום נמשכת פעילותו בקופת החולים "מכבי" כסגן וממלא מקום ליושב ראש ההנהלה, חבר ועדת הכספים ומשנת 2005, מכהן כיו"ר מועצת המנהלים של רשת בתי החולים "אסותא מרכזים רפואיים" שבבעלות הקופה.

במסגרת האקדמיה, מכהן שמר כפרופסור מן המניין בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב, משמש כעורך משנה בכתבי העת הרפואיים "הרפואה" ו-IMAJ. מ-1992, שימש כמרצה למינהל עסקים באוניברסיטת תל אביב, עמד בראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת תל אביב ובראש החוג לטיפול במצבי אסון. פרופ' שמר פרסם למעלה מ-250 מאמרים בספרות הרפואית המקצועית ו-7 ספרים.

במהלך השנים, החזיק בתפקידים נוספים במגזר הציבורי והפרטי. שמר מוביל את נושא הערכת טכנולוגיות רפואיות ותרופות בישראל, משנת 1992 עד שנת 2017, עמד בראש המרכז הישראלי להערכת טכנולוגיות ושירותי הבריאות במכון גרטנר, הקים ועמד בראש מינהל טכנולוגיות ותשתיות רפואיות של משרד הבריאות, וכן יצק את יסודות ההתנהלות של הוועדה להרחבת סל שירותי הבריאות הלאומי, עמד בראשה והיה חבר בה במשך כעשור. וחזר לעמוד בראשה בשנת 2021 למשך שנה. שמר חבר ומרצה בפורומים לאומיים ובינלאומיים בתחום זה. כמו כן, היה חבר בדירקטוריונים ציבוריים בחברות גרנית הכרמל, אל על, תחנת הכוח דוראד, קומפיוג'ן, ושטראוס.

בשנת 2008 כיהן פרופ' שמר כיו"ר הוועדה להענקת פרס ישראל על מפעל חיים, תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה, בו זכו המוסדות: הסוכנות היהודית, התאחדות התעשיינים, עזר מציון, מועצת תנועת הנוער, פר"ח - פרויקט חונכות, ושלוש תנועות הנשים בישראל (נעמ"ת, ויצו ואמונ"ה).

מסוף 2017 עומד פרופ' שמר בראש המועצה המינהלית של בנק ישראל.

מ-2010 מוביל פרופ' שמר את הקמת בית החולים האוניברסיטאי אסותא אשדוד, אשר נפתח ביוני 2017 ושימש כיו"ר בית החולים עד 2019. לאחר מכן, המשיך להיות חבר במועצת המנהלים של בית החולים. החל מה-1 בינואר 2024, משמש שמר גם כחבר בוועד המנהל של עמותת בית החולים.

ביולי 2020 מונה לחבר במטה המקצועי של הממונה על המאבק בנגיף הקורונה בישראל פרופ' רוני גמזו.[2]

בשנות הקורונה, היה מהמומחים המובילים בישראל בתחום ורואיין רבות על ידי התקשורת על משמעויות מגפת הקורונה, דרכי הטיפול בה ומצבי תחלואה שונים.[3][4][5][6][7]

ביולי 2023 מונה כחבר בוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה.

חיים אישיים

עריכה

שמר נשוי ואב לחמישה ילדים. מתגורר עם משפחתו בתל אביב.

ספרים שהוצאו בעריכה משותפת

עריכה
  1. J. Shemer and Miko Viononen, “Technology assessment in health care - From theory to practice”, 1995, Gefen
  2. J. Shemer and Tore Schersten, “Health care system reform”, 1995, Gefen
  3. Y.L. Danon and J. Shemer, “Chemical warfare Medicine: Aspects and perspectives from Persian Gulf War”, 1994, Gefen
  4. J. Shemer and Yehuda Shoenfeld, “Terror Medicine”, 2003, Past
  5. יהודה שיינפלד (עורך ראשי), י. שמר וגד קרן (עורכי משנה), האנציקלופדיה הישראלית לרפואה (10 כרכים), 2007, הוצאת ידיעות אחרונות.
  6. יהושע שמר, ברונו לביא, משה אקשטיין, "מחשבים ומחשבות בבית החולים", 2014, הוצאת רמות, אוניברסיטת תל אביב.
  7. סיגל שפרן תקוה, יהושע שמר, יוסי וייס, "מפגשים בעולם הבריאות: מטפל, מטופל ומה שביניהם", 2019, הוצאת אקדמון ואסותא.
  8. יהושע שמר, שמוליק בן יעקוב, יוסי וייס, "חוק זכויות החולה, המהפכה שטרם הושלמה", 2001, הוצאת ידיעות אחרונות, ספרי חמד.
  9. יהושע שמר, ויטה בראל, "היפגעות בישראל", 2001, הוצאת מגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא יהושע שמר בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 על פי ראיון עם טלי ליפקין שחק בתוכנית הרדיו "על אזרחי" בגלי צה"ל, 22 באוקטובר 2011
  2. ^ בועז אפרת‏, המתנגדים לסגר, ואלו שאינם אופטימיים: כוורת הקורונה של גמזו, באתר וואלה, 29 ביולי 2020
  3. ^ סקר הנוגדנים לקורונה | פרופ' שוקי שמר - קורונה גל שני | ערוץ 13 תאריך שידור 7.7.20, נבדק ב-2024-04-09
  4. ^ פרופ' שוקי שמר - מתראיין בנושא קורונה | ערוץ 13 תאריך שידור 23.6.20, נבדק ב-2024-04-09
  5. ^ פרופ' שוקי שמר על חיסון הקורונה | #דעת_מומחה פרופ' שוקי שמר, יו"ר אסותא מרכזים רפואיים, על חיסון הקורונה >> | By אסותא מרכזים רפואייםFacebook, נבדק ב-2024-04-09
  6. ^ מרב בטיטו, פרופ' שוקי שמר: "אם כולנו היינו עוטים מסכה - לא היה נגיף", באתר ynet, 27 ביולי 2021
  7. ^ פרופ' שוקי שמר: "ההחלטה על רכש החיסונים אמיצה, צריך ללכת עליה", באתר Doctors Only, ‏31 במרץ, 2021