שושנת הרוחות
שושנת הרוחות היא תרשים רוחות השמים: צפון, דרום, מזרח ומערב. השרטוט מורה גם את כיווני הביניים צפון-מזרח, דרום-מזרח, דרום-מערב, וצפון-מערב.
לעיתים יש שושנות רוחות המראות כיוונים משניים נוספים, הנותנים מידע אודות זווית בקפיצות של 22.5 מעלות או 11.25 מעלות. למעשה צורתו של המצפן האנלוגי היא בצורת שושנת הרוחות.
שושנת הרוחות היא כלי גרפי המשמש מטאורולוגים כדי להציג באופן תמציתי את מהירות וכיוון הרוח במיקום מסוים. מבחינה היסטורית, שושנת הרוחות קודמת לשושנת המצפן, שכן לא היה הבדל בין הכיוון הקרדינלי לרוח שנשבה מכיוון זה. באמצעות רשת של מערכת קואורדינטות קוטבית, תדירות הרוחות על פני תקופה מסומנת לפי כיוון הרוח, עם פסי צבע המציגים טווחי מהירות הרוח. כיוון החישור הארוך ביותר מציג את כיוון הרוח בתדירות הגבוהה ביותר.
היסטוריה
עריכהשושנת הרוחות בעלת 16 הכיוונים, היא פרי המצאתו של טימוסתנס מרודוס, ספן ומלומד שחי במאה השלישית לפנה"ס. תלמי השני, מלך מצרים מינה אותו לנתב ראשי בצי האוניות שלו, מכיוון שתלמי אהב מאוד טכנולוגיה ומדע, ובימיהם התקדמה מצרים בתחומים רבים בצעדי ענק, וביניהם הניווט.
טימוסתנס חיבר ספר של הוראות שיט לטובת הצי המצרי. בנוסף לכך היו בספר הנחיות לניווט, שהתבססו על שושנת הרוחות בעלת 16 כיוונים. בעקבות ספר זה יצאו במשך השנים עוד ועוד ספרי שיט, שנהיו חיוניים לספנים וליורדי הים.
שושנת הרוחות בימי הביניים
עריכהלפני פיתוח שושנת המצפן, שושנת הרוחות נכללה במפות על מנת ליידע את הקורא באילו כיוונים נשבו 8 הרוחות העיקריות (ולפעמים 8 חצאי רוחות ו-16 רבעי רוחות) בתצוגת התוכנית. לא נעשה הבדל בין כיוונים קרדינליים לבין הרוחות שנשבו מאותם כיוונים. הצפון הוצג באמצעות פלר דה ליס, בעוד המזרח הוצג כצלב נוצרי כדי לציין את כיוון ירושלים מאירופה.
השימוש
עריכהשושנת הרוחות המודרנית, המוצגת בפורמט מעגלי, מציגה את תדירות הרוחות הנושבות מכיוונים מסוימים לאורך תקופה מוגדרת. אורך כל "חישור" מסביב למעגל קשור לתדירות שבה הרוח נושבת מכיוון מסוים ליחידת זמן. כל מעגל קונצנטרי מייצג תדר שונה, הנובע מאפס במרכז לתדרים גדלים במעגלים החיצוניים. תצוגת שושנת הרוחות עשויה להכיל מידע נוסף, בכך שכל חישור מחולק לרצועות המקודדות בצבע ומציגות את טווחי מהירות הרוח. בשושנת הרוחות יש בדרך כלל ב-16 כיוונים קרדינליים, כגון צפון (N), NNE, NE וכו', למרות שהם עשויים להיות מחולקים ל-32 כיוונים. מבחינת מדידת זווית במעלות, צפון מתאים ל-0°/360°, מזרח ל-90°, דרום ל-180° ומערב ל-270°.
אחד הצעדים המקדימים שננקטים בבניית מסלולי המראה בשדה התעופה הוא היעזרות בשושנת הרוחות, מכיוון שלמטוסים יכולה להיות מהירות קרקע נמוכה יותר גם בנחיתה וגם בהמראה כשהם פונים נגד הרוח.
שושנת הרוחות בתנ"ך
עריכהבתנ"ך השמות "קדם", "קדים", "קדמה" ומזרח מכוונים למזרח[3], המונח "ימה" מכוון למערב, המונחים צפון ושמאל מכוונים לצפון והשמות "נגבה", "ימין" ו"דרום" מכוונים לדרום.
שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם, צָפֹנָה וָנֶגְבָּה וָקֵדְמָה וָיָמָּה
מנקודת מבטו של אדם הניצב ופניו קדימה אל כיוון זריחת השמש במזרח.
נַחֲלָתָם מֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרֵחוֹ, קֵדְמָה מִזְרָחָה
ובגבו הים התיכון, הנקרא לעיתים גם הים האחרון, ייתכן מלשון אחורי.
וְאֵת כָּל נַפְתָּלִי, וְאֶת אֶרֶץ אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה, וְאֵת כָּל אֶרֶץ יְהוּדָה, עַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן
בנקודת מבט זו, בה הפנים למזרח והגב למערב, התקבעו גם הכיוונים בהתאמה ימין (=תימן) ודרום ושמאל וצפון[4]
בֶּן אָדָם, שִׂים פָּנֶיךָ דֶּרֶךְ תֵּימָנָה, וְהַטֵּף אֶל דָּרוֹם, וְהִנָּבֵא אֶל יַעַר הַשָּׂדֶה נֶגֶב
וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה, הוּא וַעֲבָדָיו, וַיַּכֵּם וַיִּרְדְּפֵם עַד חוֹבָה אֲשֶׁר מִשְּׂמֹאל לְדַמָּשֶׂק
קישורים חיצוניים
עריכה- כיוונים, ארבע רוחות השמיים, שושנת הרוחות, באתר לרגו
הערות שוליים
עריכה- ^ Amber Kanuckel, Why Are Roosters On Weathervanes?, Farmers' Almanac - Plan Your Day. Grow Your Life., 2016-11-14 (באנגלית אמריקאית)
- ^ What Is the Significance of the Rooster Atop a Weathervane?
- ^ השורש "קדמ" משמש גם במשמעות "עבר" ("זמן קדום")ייתכן כיוון שבשלב התקבעות שם לכיוון זה התנועה הייתה מאזור מזרח
- ^ בערבית, המילה "שַמָאל" (شمال) משמשת לתיאור הן הכיוון צפון והן לצד שמאל