שיחה:איסור עריות

מעשה אבשלום

הגמרא בסנהדרין (כא,א) אומרת (לפי הגירסה שלפנינו; אמנם יש בראשונים גם גרסאות אחרות) שפילגשים זה "בלא כתובה ובלא קידושין", ולפי זה אבשלום לא עבר על איסור אשת איש, ומן הסתם גם לא על איסור אשת אב (שהרי הם לא היו נשות דוד). [לגבי מעשה ראובן שהיה לפני מתן תורה אין הבדל בין אשה רגילה ופילגש]. בנילה - שיחה 23:12, 17 בדצמבר 2009 (IST)

אכן שאלה טובה. קודם כל כתוב לאחר מעשה דוד ובת שבע, שדוד נענש מידה כנגד מידה על שנאף, "כֹּה אָמַר ה' הִנְנִי מֵקִים עָלֶיךָ רָעָה מִבֵּיתֶךָ וְלָקַחְתִּי אֶת נָשֶׁיךָ לְעֵינֶיךָ וְנָתַתִּי לְרֵעֶיךָ וְשָׁכַב עִם נָשֶׁיךָ לְעֵינֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַזֹּאת. כִּי אַתָּה עָשִׂיתָ בַסָּתֶר, וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל וְנֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ." (שמואל ב' יב יא-יב). אם לפלגשות המכונות בפסוק נשיך אין מעמד דומה לאשת איש, איזה מידה כנגד מידה יש בדבר? וזוהי טענה שטוען הרא"ם (בראשית כ"ה ו), שכל הפלגשות של המקרא היו על ידי קידושין. בפלגש בגבעה כתוב שאבי הפלגש נקרא חותנו, שם שמורה על כך שהיו קידושין. ובירושלמי (מובא ברד"ק שמואל ב' ה יג) יש דעה אחרת של חכמים לגבי פלגש ממה שהבאת: "אחד זו ואחד זו יש להם כתובה, אלא אשה יש לה כתובה ותנאי כתובה, פלגש יש לה כתובה ואין לה תנאי כתובה" ואף רבי מאיר שחולק עליהם אומר שההבדל הוא רק לעניני כתובה, אבל לא לעניין קידושין. על כך שדוד הפרישן ממנו לאחר המעשה על הפסוק "ואליהם לא בא" רש"י כותב: "רבותינו ז"ל (ירושלמי סנהדרין ב ג) נחלקו בדבר מהם אמרו שהיה אסור בהן על שבא אבשלום עליהן, ומהם אמרו שמעצמו מנע מהן לא בעבור איסור". ואני מניח שמחלוקת זו בהתאמה למחלוקת הקודמת במעמד פלגש. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 09:37, 18 בדצמבר 2009 (IST)

כוונתי היתה שראוי להוריד את אבשלום מהערך, משום שיש מחלוקת עם מה שעשה הוא גילוי עריות או לא. אם אתה לא רוצה לוותר עליו, צריך לכל הפחות לכתוב בהערה שעניין זה תלוי במחלוקת לגבי מעמד הפילגש. וכעת הערות על דבריך:

1. אתה מביא ראיות מפסוקים שפילגש היא אשה, אך כמובן גם הראשונים שגרסו בגמרא "פילגשים בלא כתובה ובלא קידושין" (למשל רמב"ם מלכים ד,ד, רמב"ן בראשית כה,ו) ידעו פסוקים אלה, ולדבריהם הכוונה היא שהפילגש היתה נתפסת בחברה כאשתו של האדם, כיון שהיא היתה מיוחדת לו, ולכן היא נקראת אשה, ואביה נקרא חותן (ראה רדב"ז הל' מלכים ד,ד).

2. לגבי הירושלמי - אכן זו דעת הירושלמי (וייתכן שזו גם דעת המדרש, בראשית רבה לח,א, שקורא למעשה אבשלום גילוי עריות), אבל כידוע הלכה כבבלי. לכן הנקודה החשובה בעיני היא שיש ראשונים שגורסים בבבלי אחרת מכפי שהוא לפנינו: נשים בכתובה פילגשים בלא כתובה, ומשמע ששתיהן בקידושין (למשל רש"י בראשית כה,ו), ואם כן זוהי מחלוקת, ויש לציין זאת.

בעניין אחר - כתבת שבני יעקב עברו על גילוי עריות לפי רבי יהודה, אולם הרמב"ן בראשית לח,ב כותב שלפי רבי יהודה צ"ל שכל אחד נשא את אחת הבנות שהיתה אחותו מן האב ולא מן האם, שכן אחות מן האב ולא מן האם מותרת לבן נח. כנ"ל לגבי עמרם ויעקב - לפי דיני בני נח אדם מותר בדודתו ובשתי אחיות.בנילה - שיחה 15:00, 21 בדצמבר 2009 (IST)

במקום הנ"ל יש להוסיף את אמנון, שמוזכר בקישורים בסוף הערך, ובגוף הערך לא הוזכר. בנילה - שיחה 15:07, 21 בדצמבר 2009 (IST)

ועוד משהו: שם הערך צריך להיות איסורי עריות, שהרי מדובר בקבוצה שמה של איסורים. איסור עריות זה כמו "איסור אכילת אוכל לא כשר". בנילה - שיחה 14:33, 22 בדצמבר 2009 (IST)

אני מסכים עם רוב דבריך. ניתן לתרץ את רוב המקרים המצויינים בתנ"ך, שמדובר לפני מתן תורה. אבל בכל זאת היו כאלו שדעתם לא הייתה נוחה מתירוץ זה לגבי יעקב שנשא שתי אחיות, הדבר בין היתר התנגש עם מאמר חז"ל שהאבות קיימו את כל התורה כולה מדעתם. ואולי על כך שעם ישראל מבוסס ובנוי על דבר שאסור על כולם באיסור חמור. ובאמת לא ברור על מה החמירו לפני מתן תורה. דוגמה אחת לכך היא שיהודה גזר לשרוף את תמר על כך שזינתה, כאשר בשבע מצוות בני נוח אין איסור כזה, (והוא עצמו מבקר אצל זונה). האיסור שמנסים הפרשנים לתת שזהו דינה של בת כהן שזינתה, אם כי הוא שייך לאחר מתן תורה. לגבי אמנון אפשר להוסיף, אבל לגביו יש הסבר שדוד בא על אימה לפני שנתגיירה, ולכן היא מותרת לו (רש"י על הפסוק "וְעַתָּה דַּבֶּר נָא אֶל הַמֶּלֶךְ כִּי לֹא יִמְנָעֵנִי מִמֶּךָּ" (שמו"ב יג יג)), וצריך לציין זאת. גם אני חושב שהערך צריך להיות קרוי איסורי עריות. אתה מוזמן להוסיף את הערותיך ולשנות בהתאם. ועניין נוסף הייתי שמח לעזרה בציון המחלוקות השונות בשניות לעריות בין הרמב"ם ופוסקים אחרים. ועוד דבר. לטעמי, בתנ"ך ראוי להבדיל בין השכבה של פשט המקרא לבין השכבה של דרשות חז"ל. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 23:50, 22 בדצמבר 2009 (IST)

לגבי שריפת תמר - נראה שיהודה ציוה לשורפה לא משום שזינתה סתם, אלא משום שהיתה שומרת יבם, והתייחסו אז לשומרת יבם כמו לאשת איש גמורה (כך פירשו רמב"ן בפירושו על דרך הפשט ורד"ק). לכן, כשנתברר שהיא מעוברת ממנו - לא נענשה, כי המקובל היה שייבום יכול להיעשות גם על ידי קרובים אחרים, כמו האבא, ולא רק על ידי האחים.בנילה - שיחה 09:41, 23 בדצמבר 2009 (IST)

הוספתי כמה דברים, ושיניתי כמה דברים על פי המדובר לעיל. כמו כן השמטתי את עניין השבטים ואחיותיהם, משום שזה עניין שכל יסודו באגדה, ואם באנו להביא כל המקרים שיש באגדה - נוכל לעשות רשימה ארוכה מאד. אני מקווה שהשינויים יהיו מקובלים עליך.בנילה - שיחה 10:12, 23 בדצמבר 2009 (IST)

אני דוקא בעד פתיחת פסקה נוספת של התייחסות האגדה היהודית לעניין זה, ובו לצרף את עניין השבטים כמו גם דברים אחרים. למשל מדוע יוצא שמלכות בית דוד כרוכה דוקא באיסורי עריות כמו רות המואביה ונעמה העמונית שבאו מלוט ובנותיו. ההרחבה בטעמי האיסור שעשית יפה בעיני. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 13:18, 23 בדצמבר 2009 (IST)

תודה. בנילה - שיחה 13:43, 23 בדצמבר 2009 (IST)

סתירה בטקסט

פתיח: "איסור גילוי עריות הוא איסור על קיום יחסי מין בין קרובי משפחה, דהיינו, קיום יחסי מין בין אב לבתו, בין אם לִבנהּ, בין אח לאחות, וכן יחסי מין בין אישה נשואה ובין מי שאינו בעלה, אף שאינם קרובים. ... יש להבחין בין איסורי עריות לאיסורי ביאה אחרים שבתורה, כגון איסור זנות (יחסי מין שלא במסגרת הנישואים)..." -- ענבל • ה' בתמוז ה'תשע"א • 12:28, 7 ביולי 2011 (IDT)

תיקנתי. ינון גלעדי - שיחה 20:41, 31 בדצמבר 2016 (IST)

זכר ונקבה

"אחד משלוש העברות" ??? יש כאן בעיה של זכר ונקבה. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
84.111.189.104 14:21, 11 בספטמבר 2014 (IDT)

אינני יודע האם יש בעיה, אבל ניסחתי אחרת. דוד שי - שיחה 08:05, 12 בספטמבר 2014 (IDT)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

בפסקה של סוגי האיסורים השונים נכתב: "ראוי לציין שבתו לא נזכרת בשתי הרשימות, ונלמדת מכך שאסור לשאת אשה ובתה."

עפ"י הרמב"ם בהלכות איסורי ביאה פרק ב הלכה ו הלימוד הוא אחרת: "...ואף על פי שלא נאמר בתורה ערות בתך לא תגלה מאחר שאסר בת הבת שתק מן הבת ואיסורה מן התורה..."

מקור:משנה תורה לרמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק ב הלכה ו דווח על ידי: 212.179.159.253 11:28, 12 באוקטובר 2015 (IDT)

הוספתי. ‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 12:42, 12 באוקטובר 2015 (IDT)

איסורי ביאה

הקישור לערך בוויקיפדיה באנגלית מוביל לערך Forbidden relationships in Judaism, שמפרט את כל איסורי הביאה למיניהם, שאיסור עריות הוא רק אחד מהם.

מן הראוי שיהיה גם בעברית ערך נפרד לאיסורי ביאה, וממנו יהיה קישור לערכים מורחבים על איסור עריות, ביאה כזו או אחרת, איסור משכב זכר וכיו"ב. -- ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 18:40, 15 בדצמבר 2020 (IST)

הוספת קישור חיצוני

נראה לי שהמאמר דלהלן (בתוך הספר 'מסירות נפש - הקרבת היחיד להצלת הרבים') "עוסק בהרחבה בנושא משמעותי בערך" ולכן נראה לי שמתאים להוסיף אותו.

• פרופ' נחום רקובר, מסירות נפש - הקרבת היחיד להצלת הרבים התרת גילוי עריות - עבור הצלת הרבים, 134. הוצאת ספרית המשפט העברי; משרד המשפטים ומורשת המשפט בישראל, תש"ס-2000.

מה דעתכם, מתאים? מורשת המשפט - שיחה 22:21, 21 ביולי 2022 (IDT)

לא. המאמר, אולי, רלוונטי ל"יהרג ואל יעבור". המאמר ביסודו לא נוגע לאיסורי עריות, אלא להצלת רבים.david7031 • שיחה • כ"ג בתמוז ה'תשפ"ב • 11:15, 22 ביולי 2022 (IDT)