שיחה:המרכז לטכנולוגיה חינוכית

תרומות שנויות במחלוקת

חלק זה נכתב במקור על ידי. רון אהרוני - שיחה 11:17, 8 במרץ 2009 (IST)

קרית משה רואו

האזור בו נמצאים בנייני "הנהלת האוניברסיטה הפתוחה לשעבר" יחד עם "המרכז לטכנולוגיה חינוכית" נקרא בשם קרית משה רואו. פארוק - שיחה 08:35, 16 במאי 2010 (IDT)

זהו שם שבעלי המקום נתנו לו, ואין לו חשיבות שתצדיק אזכורו בערך. דוד שי - שיחה 21:38, 16 במאי 2010 (IDT)

העברה - 'שנויה במחלוקת'

שלום, אני מעביר מהערך את הפסקה הבאה עד לדיון בה. מכיוון שמדובר בביקורת שכרגע אינה בעלת מקור, אני חושב שראוי לדון בה ולתת לה תימוכין מטעמי דיבה. הטקסט כמובן שמור פה וניתן להחזירו כל עת.

תרומות שנויות במחלוקת

מט"ח אחראי לקידומן של שתיים מן הגישות היותר שנויות במחלוקת בחינוך בישראל. הראשונה הייתה השיטה התבניתית, פיתוח שמקורו בביקורת על המתמטיקה החדשה שהוכנסה בארצות הברית בשנות השישים, ונזנחה שם עקב כשלונות ובקורות. הרעיון של ה"גישה התבניתית", כפי שפותח במאמריה של פרופ' פרלה נשר ותלמידיה, הוא שהתלמיד שנמצא בשלב החשיבה הקונקרטית יתנסה ברעיונות מתמטיים בעזרת מערכת של עצמים מוחשיים שבאמצעותם יוכל להכליל רעיונות מופשטים.גישה זו ללימוד מתמטיקה מופיעה במרבית (אם לא בכל) ספרי הלימוד והגישות הנפוצות בעולם, החל מארצות המערב כמו אנגליה, צרפת, גרמניה, הונגריה ארה"ב וכו.. וכלה בארצות המזרח כמו סין, סינגפור, יפן ועוד. ללימוד פעולות החשבון השתמשו התלמידים בבדידים של Cuisenaire, שבהם יוצג כל מספר על ידי בדיד באורך קבוע וצבע קבוע. בגישה זו מלמדים בארצות רבות (אנגליה, שויצריה, איטליה ..)עד היום. לשיטה העשרונית פותח המודל של "זנבגופים", שבו העשרות מיוצגות על ידי גוף והאחדות על ידי "זנב" של משבצות. שברים נלמדו דרך סרגלי שברים. מט"ח פרסם ספרים על פי הגישה הזאת, שנקראו "אחת-שתיים-שלוש" ובגרסה לעבודה פרטנית - "ועוד אחת". לספרים אלה היה בין 1985 ו-2004 מונופול כמעט מוחלט בשוק ספרי הלימוד במתמטיקה בישראל. עקב ביקורת קשה הוצאו הספרים האלו משימוש, אך הגישה התבניתית מופיעה עדיין בספרים החדשים של מט"ח, "שבילים", בצורה ממותנת במקצת.

הגישה השנייה הייתה השפה כמכלול, בהוראת הקריאה. גם היא שיטה שיובאה מארצות הברית, כשהרעיון המרכזי בה (אך לא היחיד) היה צמצום העיסוק הישיר בקוד האלפביתי והשמת הדגש על על חשיפה מרובה לסוגי טקסטים טבעיים, רלוונטים ואותנטיים מעולמם של הילדים. הספרים שפותחו לפי גישה זו נקראו "בלי סודות". לקראת סוף שנת 2000 המליצה "הועדה להוראת הקריאה" בראשותה של פרופ' רינה שפירא על רכיבים שיש לכלול בכל שיטת קריאה. התוכניות החדשות של מטח לרכישת הקריאה (בעברית ובערבית) מיישמות את כל המלצות הועדה בהלימה לתוכנית הלימודים של החינוך הלשוני.

ביקורת נמתחת על מט"ח גם בעניין התמיכה הייחודית שהוא זוכה לה, מקרנות שונות ובעקיפין גם ממשרד החינוך, דרך פרויקטים עתירי מימון (למשל, ארגון בחינות המיצ"ב).

עד כאן הטקסט המקורי. לטעמי האישי, שיטת הזנבגופים נראית לי לקויה באופן יסודי, אך אני מכיר בעובדה שאני לא מוסמך לבקר אותה. יש לי גם בעיה מסויימת עם הביקורת של פרופ' אהרוני - אין אף אחד המטיל עוררין שהמדובר במתמטיקאי ברמה גבוהה ביותר, אך הייתי מרוצה יותר לו ניתן היה לייחס את הביקורת למומחה לנושאי פדגוגיה.

בכל אופן, כרגע אני מציע את הטקסט הבא במקום (מתוך הערך על אהרוני):

פרופ' רון אהרוני והעמותה הישראלית לקידום החינוך המתמטי לכל מתחו ביקורת על שיטת הוראת החשבון בישראל אשר מגולמת בספרות ובמחקרי מט"ח. לטענת העמותה, שיטת הוראת החשבון שנהגה בישראל בשנות ה-80 וה-90 של המאה ה-20, שזכתה לכינוי "שיטת הבדידים", מסבכת את לימודי החשבון שלא לצורך בדוגמאות מופשטות שמפריעות לתלמיד ללמוד במקום לסייע לו. העמותה טוענת כי שיטת הוראת החשבון של סינגפור בישראל תביא לתוצאות טובות יותר, תוך ציון הצלחתה העקבית של סינגפור במבחנים השוואתיים בחשבון.

גחנמת - שיחה 11:51, 19 ביולי 2010 (IDT)

עדכון הערך

לאחר התייעצות עם Odedee אני מתחיל בעדכון ועיבוי הערך. בתור התחלה עידכנתי את הלוגו של מט"ח. את הלוגו הישן אפשר למחוק - הוא לא עדכני, לא מקושר לכלום, ובגלל תנאי שימוש הוגן לא ניתן גם לקשר אותו למקומות אחרים. בדרך אני בטעות יצרתי עוד קובץ, שגם אותו אפשר למחוק. אני אני לא יודע איך לבצע מחיקה או לסמן קבצים למחיקה (אני כתבתי על שניהם "קובץ למחיקה") ואשמח לקבל הסבר מה עושים במקרה זה.

התמונה השנייה

כמדומני שהאוניברסיטה הפתוחה עברה מהבניין בת"א למטה החדש שלה ברעננה.

הרחבת הערך

‏	ערך זה הורחב ושופר במסגרת הקורס „סביבות מתוקשבות בהוראה” המתקיים בבית ספר לחינוך, במסגרת לימודי מסלול „טכנולוגיה ולמידה” לתואר שני באוניברסיטת תל־אביב.

לומדים ביחד

היה פרויקט של מטח יחד עם קשת (אז בערוץ 2), במהלך אחת המלחמות - נראה לי עופרת יצוקה, שקיימו שיעורים בנושאים שונים. (¯`gal´¯) - שיחה 19:02, 12 בנובמבר 2019 (IST)