שיחה:חופש העיתונות

קצת לא הוגן לשים את תורכיה כדוגמא היחידה לפגיעה בחופש העיתונות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נכון, בגלל זה כתוב בראש הפרק שהפרק חסר. אולי יש לך מקורות שאפשר להוסיף לפרק לגבי הפגיעה בחופש העיתונות בסין, איראן, רוסיה ואפילו בישראל? תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 17:42, 25 בפברואר 2011 (IST)

הוספתי Mertaro • שיחה 09:50, 30 בנובמבר 2024 (IST)

פרק המינויים

הפרק הזה הוא פשוט חרפה. הפסקה הראשונה עוסקת במינוי על ידי דירוקטוריון של ערוץ פרטי ואין לו ולא כלום עם חופש העיתונות.

שאר הפרק עוסק בביקורת של מאן דהו על שני מינויים פוליטיים, כאשר במשך מעל 50 שנה כל התחום מלא במינויים פוליטיים.

ספק אם בכלל יש לנושא קשר לחופש העיתונות, אבל אם כותבים עליו יש לכתוב בצורה מאוזנת עם ראייה היסטורית. יעקב • שיחה 23:19, 23 בנובמבר 2024 (IST)

חקיקת יולי 2024

בפרק מופיע: "ביולי 2024 הוגשה הצעת חוק לאחד את רשויות רגולציית השידורים בישראל תחת גוף שמרבית המינויים שבו יהיו פוליטיים. הדבר עלול לגביר את מעורבות הממשלה והדרג הפוליטי ברגולציה ואת יכולת ההשפעה והשליטה שלהם".

זו הצגה מוטה בעליל של הנושא. ההצעה של קרעי היא לבטל את עיקר הרגולציה ולהשאיר גוף שכמעט נעדר יכולת לעסוק בתוכן. אם כבר, מדובר על הגברת חופש העיתונות. אם דנים פה בנושא זה (שלדעתי לא שייך לכאן) יש להביא את שני הצדדים ולא את העמדות של צד אחד. יעקב • שיחה 23:23, 23 בנובמבר 2024 (IST)

הורדתי את סיום המשפט והוספתי את תגובת מועצת העיתונות ותגובת ארגון העיתונאים. Mertaro • שיחה 14:58, 28 בנובמבר 2024 (IST)

ערוץ 14

בערך כתוב: "ביולי 2024 אושר תיקון בחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו הפוטר את ערוץ 14 התומך בממשלה, מחובות רגולטוריות המוטלות על הערוצים המתחרים ערוץ 12 וערוץ 13" איני מבין מה קשור עניין זה לחופש העיתונות. אבל אם הוא צריך להיות מוזכר בערך זה יש להזכיר שהחוק לא עוסק בערוץ 14 אלא ב"ערוץ זעיר" ומטרתו לקדם חופש עיתונות ולאפשר לערוצים זעירים להתחרות בגדולים. ערוץ 14 היום הוא כבר ערוץ גדול ועל כן בעתיד הקרוב הוא כלל לא ייהנה מהסטטוס של ערוץ זעיר. ייתכן שיש מי שמתנגד להטבות לערוצים זעירים וחוש שחופש עיתונות זה חופש לגדולים למנוע מהקטנים להתחרות בהם. אפשר להביא עמדה זאת במקביל לעמדה האחרת. להציג רק דיעה אחת לא יכול להעשות בויקיפדיה נייטרלית. יעקב • שיחה 23:28, 23 בנובמבר 2024 (IST)

מחיקה גורפת של סעיפים רבים הקשורים בפגיעה בחופש העיתונות

יעקב מחק סעיפים רבים שמציגים תמונה שלמה על פיה קיים תהליך פגיעה בחופש העיתונות ואשר מגובים במקורות- ההטבות הכספיות המשמעותיות המוקנות לערוץ 14, הצעת החוק בנוגע לשליטת המדינה בנתוני הרייטינג, הצעת החוק בנוגע להפסקת פעילות תאגיד השידור, הצעת החוק למימון התאגיד מכספי המדינה וסיום כהונת מועצת השידור. מדובר בהצגת עובדות. מחיקה גורפת כזו היא פעולה אגרסיבית בעיני. אם יש רצון להוסיף דעה ניתן לעשות זאת אם היא מציגה עובדות מבוססות אבל מחיקה כזאת משולה בעיני לניסיון למחיקת תופעה קיימת. Mertaro • שיחה 17:13, 27 בנובמבר 2024 (IST)

עד כמה שידוע לי אנחנו כותבים אנציקלופדיה, לא כתב טענות נגד ממשלת נתניהו.

בהתאם, הערך "חופש העיתונות" צריך לספר לנו מה הם המרכיבים של "חופש העיתונות" ולתת לנו תמונה היסטורית של התגבשות חופש העיתונות ברחבי העולם. במסגרת זאת אפשר להביא את הדעות השונות לגבי השאלה האם קיום שידור ציבורי הוא חלק מ"חופש העיתונות" והאם "חופש העיתונות" מחייב מבנה ארגוני מסויים של שידור ציבורי, אם הוא קיים. כן אפשר להביא את הדעות השונות האם חופש העיתונות מחייב את הממשלה, בנקים ותאגידים גדולים לרכוש שירותי פרסום מכלל כלי התקשורת ועל פי אלו קריטריונים לחלק את עוגת הפרסום שלהם. כן אפשר לדון האם חוק המגביל הפצת עיתון בחינם מקדם את חופש העיתונות או פוגע בחופש העיתונות. כל השאלות העקרוניות הללו ועוד הרבה כאלו הן עיקר מטרתו של ערך זה.

לעומת זאת, הבאת טענות של צד אחד בלא להביא את הצד השני, על שינויים מינוריים בהסדרים של כלי התקשורת במדינה נידחת אחת במזרח התיכון, בנקודת זמן ספציפית, איננו יכול להיות חלק מערך אנציקלופדי על חופש העיתונות. יעקב • שיחה 17:51, 27 בנובמבר 2024 (IST)

על פי ההודעה בויקיפדיה:לוח המודעות נראה שהייתה טעות והדברים הוספו לערך במחשבה שזה ערך על חופש העיתונות בישראל. אולי ניתן על כן לארכב את הדיון. עם זאת, אציין שלדברים אין מקום גם בערך חופש העיתונות בישראל ובשום מקום באנציקלופדיה. יעקב • שיחה 18:24, 27 בנובמבר 2024 (IST)

אציין גם שפתחתי שלושה דיונים על שלוש מחיקות במעלה דף זה. אפשר לדון שם או לפתוח דיונים חדשים כמה שרוצים. יעקב • שיחה 18:26, 27 בנובמבר 2024 (IST)

הטיעונים של יעקוב למעלה נראים לי הגיוניים, למרות שאל העמקתי עד הסוף, אני בהחלט יכול לשנות את דעתי. בכל מקרה כמו שיעקוב אומר זה לא רלבני לערך הכללי "חופש העיתונות". זה יכול להית רלבנטי לערך תקשורת ההמונים בישראל או עיתונות בישראל. אני לא חושב שיש מקום לערך חופש העיתונות בישראל. רמי (Aizenr) • שיחה 22:12, 27 בנובמבר 2024 (IST)

בבקשה תיגו אותי אם יהיה דיון באחד הערכים האלו, ואז אנסה להתעמק. רמי (Aizenr) • שיחה 22:12, 27 בנובמבר 2024 (IST)

@יעקב, @Mertaro, @Aizenr, זוהי ויקיפדיה העברית, ולכן בערך על תקשורת המונים יש מקום להוסיף מה ההסטוריה של ישראל בנושא הזה ומה קורה כעת. יעקב, יתכן באמת שיש מקום לכתוב את הערך שהצעת, חופש העיתונות בישראל - ערכים מורחבים זה דבר מבורך. עד אז, אתה יכול לדון בסעיפים השונים של מרטרו ולשפר אותם. אבל למחוק את המידע מהערך באופן גורף בשעה שהוא מגובה במקורות - זה לא לעניין. Kulli Alma • שיחה 18:24, 29 בנובמבר 2024 (IST)

הרחבתי על פי הערך באנגלית Mertaro • שיחה 15:05, 28 בנובמבר 2024 (IST)

מחקתי שוב את כל העריכות בנושא ישראל שכן הן בעליל בלתי נייטרליות. בדיון על שידור ציבורי אין רק צד אחד, יש שני צדדים, ואולי יותר. יש להביא את מגוון הדעות בצורה נייטרלית ולא להציג רק את ההאשמות של צד אחד. כך גם בנושא המדרוג ובשאר הנושאים. מי שלא יכול להביא בהגינות את דעות כלל הצדדים שלא יערוך.

בכלל, כל הדיון הזה לפי מדינות אינו במקום. הערך צריך להיות מסודר לפי נושאים. אם הנושא הוא שידור ציבורי צריך להביא את הדעות בעד ונגד שידור ציבורי מבחינת חופש העיתונות ואז לספר איך מדינות שונות מתמודדות עם הדאגה לעצמאות השידור הציבורי. כך גם לגבי מדרוג. יש להביא את כלל הדעות לגבי מי צריך לנהל את המדרוג ולספר איך מדינות שונות דואגות לכך. כך גם לגבי הנחות לכלי תקשורת קטנים. יש להביא את מגוון הדעות בעד ונגד וכיצד מדינות שונות דואגות לכך שהגדולים לא יבלעו את הקטנים (או שלא דואגות לכך).

ואם מדברים על חופש העיתונות יש להביא גם את חוק ישראל היום והשאלה לגבי מגבלות על הפצת עיתונים בחינם, וכן את הסגירה של ערוץ 7 והערוצים הפירטיים החרדים ואת פסק הדין שחייב את קול ברמה להעלות נשים לשידור. יש בעניין של חופש העיתונות הרבה דילמות ותפקידנו להביא את הדילמות. איננו אתר תעמולה, אנו אנציקלופדיה. יעקב • שיחה 22:08, 28 בנובמבר 2024 (IST)

העריכות נייטרליות ומבוססות על מחקרים מכל העולם. אבקש לא למחוק בכזאת ברוטליות כל המידע שנכתב מבוסס Mertaro • שיחה 22:19, 28 בנובמבר 2024 (IST)

הסברתי בדיוק מה צריך לעשות. הויקיפדיה איננו אתר תעמולה. יש בארץ חופש עיתונות וניתן לכתוב תעמולה באיזה אתר עיתונות שרוצים. כאן כותבים אנציקלופדיה. יעקב • שיחה 22:25, 28 בנובמבר 2024 (IST)

ביססתי את הכתוב על מקורות מהימנים רבים ומדדים של חופש העיתונות. מחיקה כזאת היא היא ההטיה ולא המידע שהצגתי. אני לא ממהרת להתרגז אבל זה מוגזם Mertaro • שיחה 22:28, 28 בנובמבר 2024 (IST)

את באמת חושבת שבנושאים במחלוקת ניתן לכתוב רק את עמדת צד אחד? אם כן, המקום הוא לא הויקיפדיה. כאן אנו כותבים אנציקלופדיה נייטרלית. יעקב • שיחה 22:58, 28 בנובמבר 2024 (IST)

אין סיבה לציין בערך הצעות חוק פרטיות שעברו בקריאה טרומית, נראה מה יצא מזה (וקל וחומר לא להזכיר "הצעות חוק שהוגשו"). לצד זאת, ההכללה בערך של הפרטה של תאגידי שידור ממשלתיים נראית לי חוסר הבנה מוחלט בשאלת חופש העיתונות. איש עיטי - הבה נשיחה 23:45, 28 בנובמבר 2024 (IST)

אם יש חוקרי תקשורת באקדמיה שזו עמדתם, זו לא חוסר הבנה. אם תמצא מחקר\מאמר רלוונטי שמציג את הדברים אחרת יהיה ניתן לדון באיך להציג את הדברים. אנחנו כותבים פה בהסתמך על מקורות ולא לפי הערכתנו אנו. NilsHolgersson2 • שיחה 07:13, 29 בנובמבר 2024 (IST)

יעקב, האם אתה קורא את מה שכותב מרטארו (שהדברים שכתב מבוססים על מחקרים בעולם), או שאתה נצמד למנטרה שלך שהוויקי אינה אתר תעמולה? אני מציע שתענה לעצם העניין. TsviDeer • שיחה 12:03, 1 בדצמבר 2024 (IST)

כאן לא אתר שמביא בכל נושא "שני צדדים" כאן מביאים דעת מומחים. אם יש לך מקורות רלוונטיים אתה בהחלט מוזמן להרחיב בנושא חוק ישראל היום, קול ברמה או כל נושא אחר. זו לא סיבה למחוק הרחבה שנכתבה בהתאם לדעת מומחים, בטח לא שאיפה ל"איזון" בהצגת עמדות אם יש להן קונצנזוס אקדמי. NilsHolgersson2 • שיחה 07:11, 29 בנובמבר 2024 (IST)

אנחנו לא מביאים דעת "מומחים", אלא מביאים מידע רלוונטי. הבעיה כאן היא בעיקר המסגור וחוסר האיזון. אכן, התערבות ממשלתית בשוק התקשורת פוגעת בחופש העיתונות. אבל ההתערבות הזאת קורית בכל המדינות כל הזמן. קביעת מספר מוגבל של ערוצים ופיקוח עליהם היא התערבות, בין אם המועצה המפקחת היא מינויים של הממשלה או סתם מינויים מבחוץ. חוק לשון הרע הוא התערבות. צנזורה ביטחונית היא התערבות. כתבי אישום נגד עיתונאים על "הטרדת עד" הם התערבות. ההתערבויות הללו קורות כל הזמן ויש מי שתומך בהם. צריך להביא את הנימוקים של אלו התומכים בהתערבויות אלו, יחד עם עמדות אלו המתנגדים להם שיסבירו למה הם לא חוששים לנזקים הנטענים. ואת כל זה יש לעשות במסגרת בלתי תלוייה בזמן נתון ובמדינה נתונה. אפשר להביא דוגמאות ישראליות ובינלאומית כדי להדגים את הדילמות, לא ככתב האשמה נגד גורם מאוד ספציפי. המסגור של הדברים בצורה כזאת אינו מאפשר אפילו תחילה של עבודה ולכן הדברים נמחקו. יעקב • שיחה 09:16, 29 בנובמבר 2024 (IST)

זה מה שאתה כותב וחושב. הערך צריך להתבסס על מקורות חיצוניים מקצועיים. אם הם מזהים פגיעה בחופש העיתונות אז צריך לכתוב זאת אפילו אם לדעתך מדובר במשהו שקורה כל הזמן בכל המדינות. לגבי ההיקף - זו כבר שאלה. NilsHolgersson2 • שיחה 09:22, 29 בנובמבר 2024 (IST)

ואוסיף שהתגובה הזו, כמו התגובה הקודמת שהגבתי לה, נדמה שלוקה בוואטאבאוטיזם. אתה אומר - מה לגבי פגיעות אחרות בחופש העיתונות? - ובכן, ניתן להוסיף בהינתן מקורות מתאימים, אבל זו לא סיבה למחוק דברים ממוסמכים. NilsHolgersson2 • שיחה 09:56, 29 בנובמבר 2024 (IST)

כפי שכבר כתבתי כמה פעמים, אנו כותבים אנציקלופדיה, לא כתב האשמה. כל כתיבה שאינה מיועדת להרחבת האנציקלופדיה אין לו מקום ודינו להמחק. יעקב • שיחה 10:18, 29 בנובמבר 2024 (IST)

מסכים עם הכל אבל לא מבין איך זה מתייחס לדיון. NilsHolgersson2 • שיחה 14:59, 29 בנובמבר 2024 (IST)

לא מדובר בדעה ולא בכתב האשמה אלא בתיאור מצב המגובה במקורות מאוד מהימנים. תחילה כתבת שזה לא בסדר שהמקורות שלי הן בעיקר כתבות מהעיתונות ובכללם הארץ . קיבלתי את טענתך וצירפתי מקורות רבים מאוד הכוללים מקורות אקדמאים ומכוני מחקר בינלאומיים. בנוסף טענת שאני צריכה להרחיב ולנמק בעזרת מקורות מהימנים למה כל הצעת חוק פוגעת בחופש העיתונות. גם את זה קיבלתי והצגתי תמונה מקיפה ומבוססת מקורות. ציינת שני משפטים שצרמו לך- בחרתי לא להיכנס לפולמוס ומחקתי אותם. כתגובה מחקת הכל. אתה רוצה להוסיף מקור מהימן המראה שהצעת חוק כלשהי אינה פוגעת החופש העיתונות בבקשה. אבקש שתחזיר את כל החלק שמחקת Mertaro • שיחה 21:20, 29 בנובמבר 2024 (IST)

החלק שנמחק באופן לא סביר ושיש להחזירו:

זאת תיקון בחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו הפטר בעלי רישיון זעיר מחובות רגולטוריות המוטלות על הערוצים המתחרים, בשווי שיכול להגיע לעשרות מיליוני שקלים בשנה. הטבות כלכליות לכלי תקשורת התומכים בממשלה עלולות לפגוע משמעותית בחופש העיתונות כיוון שתמיכה סלקטיבית יוצרת יתרון לא הוגן לכלי תקשורת פרו-ממשלתיים על פני אלה הביקורתיים יותר.

ביולי 2024 הוגשה הצעת חוק שתאפשר לממשלה לקבוע את התקציב השנתי של תאגיד השידור הציבורי ואף לקצצו. תלות כלכלית בממשלה מערערת את תפקיד התקשורת כ"כלב השמירה של הדמוקרטיה" ומאיימת על עצמאות התקשורת. כלי תקשורת עלולים להדגיש נושאים המועדפים על הממשלה ולהתעלם מסוגיות ביקורתיות, ועיתונאים עלולים להגביל את הדיווח שלהם מחשש לאבד מימון ממשלתי.תמיכה לא מאוזנת עלולה גם להוביל להיעלמות של קולות מגוונים בתקשורת.

ביולי 2024 הוגשה הצעת חוק לאחד את רשויות רגולציית השידורים בישראל תחת גוף שמרבית המינויים שבו יהיו פוליטיים. מועצת העיתונות והתקשורת בישראל הודיעה כי היא תומכת בחופש רשות השידור מהשפעה פוליטית. המועצה ציינה כי שיקולי השידור הציבורי חייבים להיות מנותקים מכל השפעה פוליטית, להתבסס על אמות מידה מקצועיות וממלכתיות בלבד, ולממש, הלכה למעשה, את עקרונות חוק רשות השידור. נשיאת מועצת העיתונות הביאה דאגה רבה לגורל השידור הציבורי ואמרה שחובה לשמר אותו. היא ציינה כי לשידור הציבורי תפקיד ייחודי של הפצת מידע אמין ונטול פניות פוליטיות וכלכליות, המאפשר הערכה ביקורתית של פעולות רשויות השלטון, וקידום ערכיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הכול תוך מתן ביטוי להשקפות ודעות שונות בציבור. נשיאת המועצה הדגישה את חשיבות קיומו של שידור ציבורי עצמאי, פלורליסטי ומאוזן הוא אינטרס עליון של כל חברה דמוקרטית. היא ציינה כי יש להיזהר ולהזהיר מפני החלשת אחד משומרי הסף החשובים של הדמוקרטיה המגשים את זכות הציבור לדעת את הנעשה במדינתנו.

בדצמבר 2022 הוגשו הצעת חוק להפרטת גלי צה"ל והצעת חוק להפרטת תאגיד השידור הציבורי. חוק הפרטת תאגיד השרות הציבורי, על פיו התאגיד יסגר בתוך שנתיים, עבר בנובמבר 2024 קריאה טרומית. סגירת שידור ציבורי עלולה להוביל לפגיעה משמעותית בחופש העיתונות שכן היא מובילה לאובדן מקורות מידע מהימנים ובלתי תלויים. הדבר מגביר את ההשפעה של רשתות מוטות פוליטית ושל מקורות מידע לא אמינים. ללא שידור ציבורי חזק ובלתי תלוי, נפגעת היכולת לפקח על השלטון ולדווח לציבור באופן אובייקטיבי. סגירת ערוצי שידור ציבוריים מונעת גישה לעיתונות אמינה והדבר מוביל אנשים להסתמך יותר על רשתות חברתיות ומקורות מידע מוטים. שגיאת ציטוט: תג ה־<ref> הפותח פגום או בעל שם שגוי.

עקב כך התריע ארגון העיתונאים והעיתונאיות על הסכנה הגדולה של הצעת החוק, לחופש הביטוי ולדמוקרטיה, וקרא לכל עובדי מערכות התקשורת "להתאחד עכשיו ולהצטרף למאבק נחוש לעצירת הפגיעה הקשה, האנטי-דמוקרטית, בחופש העיתונות".

באוקטובר 2024 אושרה בקריאה טרומית הצעת החוק המאפשרת לממשלה לשלוט בנתוני הרייטינג. שליטה ממשלתית במדידת נתוני דירוג עלולה לפגוע משמעותית בחופש העיתונות. כאשר ממשלות שולטות במידע על צפייה ודירוגי תקשורת, הן יכולות להשתמש בכוח זה כדי להשפיע על תוכן ולדכא ביקורת. השליטה בנתוני הדירוג גם עלולה לפגוע בשקיפות, דבר שמקשה על הציבור לקבל החלטות מושכלות, להגביל את זרימת המידע החופשי ולפגוע בזכות הציבור לדעת, להוביל לכך שעיתונאים יחושו מאוימים ויבצעו צנזורה עצמית מחשש לתגובות הממשלה, ויפגע בעצמאות התקשורת. שקיפות ועצמאות במדידת נתוני הרייטינג חיוניות לשמירה על חברה חופשית ודמוקרטית.

מינויים בעלי זיקה פוליטית

דירקטוריון "חדשות 13" מינה את יוליה שמאלוב-ברקוביץ׳ לתפקיד מנכ״לית החברה. כתבי ועורכי חדשות 13 וארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל הביעו חשש רב כי המינוי אדם בעל זיקה פוליטית חזקה לתפקיד יוביל לפוליטיזציה ולפגיעה בחופש העיתונות.

מינויו של זיו מאור למועצת הרשות השנייה שמפקחת על שידורי הטלוויזיה והרדיו. מאור הצהיר על זיקה אישית לקרעי ועל זיקה פוליטית לראש הממשלה בנימין נתניהו, והוביל קבוצת מתפקדים בליכוד.

מינוי של השופט בדימוס משה דרורי לתפקיד יו"ר ועדת האיתור למועצת תאגיד השידור הציבורי, הגוף הקובע את תוכניות השידורים ומינויים בכירים ואחראי על הביקורת על תאגיד השידור. דרורי הוא שיבחר את חברי מועצת התאגיד, שרובם מסיימים את כהונתם בשנת 2024. בעקבות המינוי פנה מכון זולת ליועצת המשפטית גלי בהרב מיארה בבקשה לבטל את המינוי כיוון שלדבריהם מדובר במשרת אג'נדה פוליטית מובהקת ובחוסר התאמה קיצוני לתפקיד לאור התבטאויותיו נגד התקשורת. התנועה לרגולציה הוגנת ביקשה מוועדת המינויים לבדוק מחדש את נסיבות מינויו של דרורי לתפקיד וציינה כי החוק ותכליותיו אינם מאפשרים לאשר מועמד זה וכי חיוני שהמינוי יבטיח חברי מועצה ראויים ובלתי תלויים. Mertaro • שיחה 21:58, 29 בנובמבר 2024 (IST)

המקורות עליהם מתבסס הקטע שנמחק:

1. צבי זרחיה, עוד דרך לסתום פיות: הצעת חוק - הממשלה תוכל לקצץ את תקציב התאגיד, באתר כלכליסט, 15 ביולי 2024
2. ^ [https://rm.coe.int/guaranteeing-media-freedom-and-the-safety-of-journalists/1680adc988 Guaranteeing media freedom and the safety of journalists: an obligation of member States], ‏5.1.2024
3. ^ Paul Clemens Murschetz, Government Subsidies to News Media. Theories and Practices, Wiesbaden: Springer Fachmedien, 2022, עמ' 1–21, ISBN 978-3-658-34048-3. (באנגלית)
4. ^ The Government and the News Media – USC Public Policy and Funding the News, fundingthenews.usc.edu
5. ^ Public financing of news media in the EU .Final report
6. ^ ^{לקפוץ מעלה אל:1 2}  יסמין גואטה, ההשתלטות על התקשורת נמשכת: השר קרעי זומם לקחת לכם את שלט הטלוויזיה, באתר TheMarker‏, 4 ביולי 2024
7. ^ הצעת חוק התקשורת יוצרת קרבה פסולה בין רגולציה לפוליטיקה, באתר www.idi.org.il, ‏2023
8. ^ חוות דעת בעניין הצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ג - 2023
9. ^ מועצת העיתונות תומכת בחופש רשות השידור מהשפעה פוליטית, באתר מועצת העיתונות והתקשורת בישראל
10. ^ נשיאת מועצת העיתונות: חובה לשמר את השידור הציבורי, באתר מועצת העיתונות והתקשורת בישראל
11. ^ יובל אלבשן, כך נראית מהפכה: 141 הצעות החוק לשינוי סדרי השלטון | הרשימה המלאה, באתר ynet, 25 במרץ 2023
12. ^  רפאלה גויכמן, קרעי הגיש הצעת חוק להפרטת התאגיד: "לא צריך להיות שידור ציבורי", באתר TheMarker‏, 6 בדצמבר 2022
13. ^ Kristian Porter, CEO of the Public Media Alliance, Public media and press freedom, public Media Alliance, ‏3.5.24
14. ^ "חיסול חופש הביטוי בישראל": הכנסת אישרה בטרומית את החוק להפרטת תאגיד השידור, באתר וואלה, ‏2024-11-27
15. ^ ^{לקפוץ מעלה אל:1 2} Press freedom under fire as political pressure on journalists intensifies worldwide, rankings reveal - ICIJ, ‏2024-05-03 (באנגלית אמריקאית)
16. ^ ^{לקפוץ מעלה אל:1 2} 2024 World Press Freedom Index – journalism under political pressure | RSF, rsf.org (באנגלית)
17. ^ [https://www.v-dem.net/media/publications/C4D_PB_34_final.pdf The Case for Democracy: Democracies Produce More Transparent and Higher-Quality Data], v-dem institute, ‏ינואר 2022
18. ^ Press Freedom : World Press Freedom Day 2024 - Why It Matters and the State of Press Freedom in Asia-Pacific, www.freiheit.org, ‏2024-05-03 (באנגלית)
19. ^ ״הרפורמה הלא-שקטה״ משתלטת בהדרגה על עבודת הכנסת והממשלה, באתר www.idi.org.il, ‏2024-11
20. ^ דוד ורטהיים‏, עיתונאי חדשות 13 לבג"צ: פסלו את מינוי יוליה שמאלוב-ברקוביץ', באתר וואלה, 20 ביוני 2024
21. ^ דרמה בערוץ 13 - המאבק נגד המנכ"לית עולה שלב: "לא ניתן לזה יד", באתר אייס, 20 ביוני 2024
22. ^  יסמין גואטה, ניגוד עניינים ואפס ניסיון: אושרו המועמדים של קרעי לרשות השנייה, באתר TheMarker‏, 15 במאי 2024
23. ^  יסמין גואטה, אושר מינויו של השופט בדימוס משה דרורי לוועדת האיתור של התאגיד, באתר TheMarker‏, 10 באפריל 2024
24. ^ עדיאל איתן מוסטקי, פנייה ליועמ"שית: לבטל את מינוי השופט לשעבר דרורי לוועדת האיתור של התאגיד, באתר כלכליסט, 20 במאי 2024
25. ^ דוד ורטהיים‏, אחרי חשיפת וואלה!, התנגדות נוספת למינוי השופט דרורי ליו"ר איתור התאגיד, באתר וואלה, 13 במרץ 2024

Mertaro • שיחה 22:06, 29 בנובמבר 2024 (IST)

שני מקורות נוספים שעמדתי להוסיף רגע לפני שהקטע נמחק

2. Learning about Politics from Mass Media and Social Media: Moderating Roles of Press Freedom and Public Service Broadcasting in 11 Countries | Semantic Scholar
3. [PDF] GERMAN PUBLIC BROADCASTING MODEL: CONSTITUTIONAL AND LEGAL ASPECT | Semantic Scholar

Mertaro • שיחה 22:07, 29 בנובמבר 2024 (IST)

העריכה של Mertaro עניינית ומגובה במקורות טובים. כיוון שכך, אין פה עניין של "טענות מצד שני". עם זאת, אתה מוזמן להביא מידע מוצק המתקף את מה שאתה תופס כנראה כ"הצד השני" (על פי הבנתי זה יהיה ככל הנראה נסיון להביא מקורות שמצדיקים פגיעה בחופש העיתונות או מקורות שמראים שאין כאן פגיעה בחופש העיתונות), אבל אין הצדקה למחיקה של מידע עובדתי ענייני שמגובה במקורות טובים, וההקשר הישראלי לגמרי רלוונטי בערך שנמצא בויקיפדיה העברית, כפי שנעשה בערכים רבים אחרים.

יתרה מזאת, חופש העיתונות, כמו בחירות חופשיות, שוות והוגנות יכול להתקיים רק במסגרת של מבנה פוליטי שמאפשר אותו. כלומר, חופש העיתונות לא צף בחלל, יש לו הקשר פוליטי מעצם מהותו, ולא ניתן להתעלם מכך. Meteratz • שיחה 15:10, 30 בנובמבר 2024 (IST)

השיטה הזו של משתמש יעקב למחוק באופן גורף אינה ראויה ואינה מקובלת, והוא אף הושעה על כך בעבר, ושוב חזר לסורו. זו שיטה שבמכוון או שלא במכוון מנסה להתיש עורכים מלהוסיף מידע שלא מוצא חן בעיניו, גם אם הוא ממוסמך ואובייקטיבי.

מהתבוננות ברשימת המקורות האיכותיים, אין כאן שום ספק שיש מקום למידע הזה בערך. מי שמעוניין להציג דעת נגד מוזמן להוסיף דעת נגד ממוסמכת ולא לרטון על כך שאין דעת נגד ואף להשתמש בכך כטיעון למחיקת מידע לגיטימי. Rosielev • שיחה 11:36, 30 בנובמבר 2024 (IST)

אני מחקתי את הקטעים האמורים, לא יעקב, וכיוון שכך אני רואה צורך לשוב ולהסביר את דעתי. כאמור לעיל, הצעות חוק אינן ראויות לאזכור כל עוד לא הושלמה חקיקתם, וגם אז - יש צורך בהוכחה שיש קשר לחופש העיתונות. סגירת/הפרטת תאגיד השידור וגלצ אינן פגיעה בחופש העתונות - יותר סביר לטעון כי תקשורת בבעלות ממשלתית מהווה פגיעה בחופש העיתונות, ובכל מקרה למידע האמיתי שאולי יש מקום להזכיר היכן שהוא נצמדה פרשנות מחמירה ומזגימה עד מאוד שאינה ראויה.

לצד זאת מחקתי פסקה משונה (צר לי, אבל זה ההגדרה היחידה שמצאתי) על "מינויים בעלי זיקה פוליטית" שעסקה במינויה של מנכ"לית רשת - מינויו של מנכ"ל, כשלעצמו, אינו עניין לכאן, כיוון שלכל גוף תקשורת ובכלל למרבית החברות שאני מכיר יש מנכ"ל. הדיון על מינויה של מנכ"לית ספציפית שייך לערך העוסק בה ואולי גם לכלי התקשורת המדובר.

כמו כן הובאה ביקורת על מינוי חבר ספציפי למועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו. מה שמצחיק זה שיו"ר המועצה (לא חבר, יש 15 כאלה) בין 2017 ל־2022 הייתה אותה יוליה שמאלוב-ברקוביץ', וכמה מי"רי המועצה ויו"ר הרשות לשעבר היו מזוהים פוליטית, ומבין חברי המועצה - מה לעשות - תמיד יש כמה שמזוהים פוליטית, כך שמדובר בחפירת יתר. כך גם דעתי לגבי מינויו של השופט בדימוס דרורי ליו"ר איזוהשהי ועדת איתור. איש עיטי - הבה נשיחה 20:30, 30 בנובמבר 2024 (IST)

נכון שאין לכתוב ערכים העוסקים בהצעות חוק שעוד לא עברו אבל זה לא המצב. במקרה שלפנינו מוצגות הצעות חוק רבות שעל פי הספרות המקצועית יש בתוכנן כדי לפגיע בחופש העיתונות. הדבר רלוונטי וחיוני לנושא הערך Mertaro • שיחה 12:17, 1 בדצמבר 2024 (IST)

מקור 5, הובא כדי לתמוך בטענה ש"תמיכה לא מאוזנת עלולה גם להוביל להיעלמות של קולות מגוונים בתקשורת", בהקשר של "ביולי 2024 הוגשה הצעת חוק שתאפשר לממשלה לקבוע את התקציב השנתי של תאגיד השידור הציבורי ואף לקצצו." אולם, הדו"ח המדובר בכלל מתייחס לתמיכה לא מאוזנת בכלי תקשורת פרטיים, ולא לתמיכה לא מאוזנת בזמן. בנוסף, הדו"ח קובע:

• "Due to concerns about media freedom, media capture and historical experiences, interviewees’ attitudes as regards public financing vary considerably. However, where state adverting is seen as a substantial indirect support mechanism for news media, there is a consistent call for transparency in allocation."
• "Some countries view public funding of news media as key for supporting media pluralism, while others consider substantial public funding for private news media incompatible with the principle of media freedom."

זו דוגמה אחת אבל מייצגת היטב את ההטייה החריפה וחוסר המקצועיות של העריכות שנעשו. לא נעשה בהם שום ניסיון לתאר את הדילמות איתן מדינות מתמודדות ובמקום זאת הועמס הערך בתעמולה במסווה של מקצועיות. יעקב • שיחה 12:55, 1 בדצמבר 2024 (IST)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

הוספתי לערך כמה פרקים בהם אני מנסה להתוות דרך כיצד ערך על חופש העיתונות צריך להראות. הערך צריך לעסוק בעקרונות:

• מי מנסה לפגוע בחופש העיתונות?
• מה הם הדרכים שנטען שבהם פוגעים בחופש העיתונות?
• בשם אלו ערכים נעשות הפגיעות בחופש העיתונות? מה הן הדעות השונות לגבי האיזון הנכון?

העריכות שנעשו בערך אין להם ולא כלום עם מטרת ערך זה וכל כולם אוסף של האשמות בנקודת זמן ספציפית נגד גורם ספציפי. אין להם מקום לא בערך זה ולא בערך על חופש העיתונות בישראל. כמו טענות אלו יש אלפי טענות על פגיעה בחופש העיתונות רק בישראל. דומה הדבר לכך שבערך צה"ל נביא רשימה של תלונות על התנהלות צה"ל. השאלה אם התלונות מובאות ב"מקור מהימן" או "מקור לא מהימן" אינו רלוונטי. ערך על צה"ל אינו מקום לתלונות ספציפיות על מקרה ספציפי. אפשר להסתכל על הערך הזכות לפרטיות. האם הגיוני שבערך נביא רשימה של פגיעות בפרטיות? או האם בערך כליאת שווא נביא רשימות של פעמים שבהם אנשים נעצרו במעצרי שווא?

באנציקלופדיה אנו מביאים מידע עקרוני וכללי שעוסק בנושאים העקרוניים של מושא הערך לא האשמות ספציפיות נקודתיות. יעקב • שיחה 19:13, 30 בנובמבר 2024 (IST)

• אנא ראה ויקיפדיה:נקודת מבט נייטרלית, סעיף 5 - "הציגו בצורה מדויקת את החשיבות היחסית של דעות מנוגדות. " אין זה מספיק להביא "את שני הצדדים" אלא יש חשיבות למשקל היחסי של כל צד.
• כתבת "אנחנו לא מביאים דעת "מומחים", אלא מביאים מידע רלוונטי". המידע באתר צריך להיות מגובה בסימוכין של מומחים, אחרת הרלוונטיות שלו נמוכה או לא קיימת.
• "יש בארץ חופש עיתונות" - אולי כן אולי לא. הקביעה הזו צריכה להיות מבוססת על מקורות איכותיים - לא על "דעה שניה" ולא על "איזון". כשם שלא נרצה להביא "את שני צידי הויכוח" בויכוחים בין חברות הטבק לבין מומחי סרטן. Mertaro , הקטע שהבאת ארוך מידי וצריך להיות בערך ייעודי, עם יותר סדר - נניח מהו שידור ציבורי, למה הוא חשוב לחופש העיתונות וכו'. אחרי שיהיה ערך כזה אפשר יהיה להבין יותר טוב מה אפשר להכניס כאן בערך הכללי. האזרח דרור • שיחה 11:51, 1 בדצמבר 2024 (IST)

  אין לי שמץ של מושג למה אתה מפנה לויקיפדיה:נקודת מבט נייטרלית. מה הטענה שלך? שיש דוגמה הקובעת שאלו הסוברים ששידור ציבורי מקדם את חופש העיתונות צודקים ואלו הטוענים ששידור ציבורי פוגע בחופש העיתונות הם כמו אלו המטיפים שעישון בריא? על סמך מה אתה טוען את זה? יש לך מחקרים עם סמיות כפולה המעידים ששידור ציבורי מוסיף לחופש העיתונות? "מומחים" שטוענים שינוי מר X לתפקיד Y מסכן את חופש העיתונות מביעים דעה, ואינם מביאים מומחיות. בסוף דבריך אתה מודה שמה שהוסף לערך אינו אנציקלופדי, וטוב שכך. יעקב • שיחה 12:33, 1 בדצמבר 2024 (IST)

  יש ענף אקדמי של חקר תקשורת, מחקריו אינם מחקרים שסמיות כפולה רלוונטית לגביהן ולמרות זאת המומחים לתחום הינם מומחים וערך אנציקלופדי צריך לסכם את ממצאיהם. בדיוק כמו כל מדעי הרוח והחברה - אין מחקרים עם סמיות כפולה ועדיין אנחנו כותבים ערכים בנושאי היסטוריה, סוציולוגיה וכיוצ"ב, ומסתמכים בהם על מחקרים של מומחים. הניסיון שאתה עושה להציג כל מיני דעות באופן שווה מבלי להסתמך על מקורות חיצוניים מקצועיים ובעלי מומחיות לתחום - הוא רעיון אנטי-אנציקלופדי. 13:03, 1 בדצמבר 2024 (IST) NilsHolgersson2 • שיחה 13:03, 1 בדצמבר 2024 (IST)

  למעלה יש רשימה של 27 מקורות. תוכל להצביע את המקור שלשיטתך מביא ממצאים של חוקרים מהענף האקדמי של חקר התקשורת? יעקב • שיחה 14:39, 1 בדצמבר 2024 (IST)

  לדוגמא - מאמר שכתבו ד"ר איה ידלין וד"ר אורנית קליין וכותרתו - שלוש עובדות על הקשר שבין שידור ציבורי חזק ודמוקרטיה. במאמר שלל מקורות חיצוניים למחקרים בתחום התקשורת, שאת תמציתם מביאות החוקרות כסימוכין לדבריהן. NilsHolgersson2 • שיחה 14:45, 1 בדצמבר 2024 (IST)

  תודה. אין שם ולו מחקר אחד על הקשר בין שידור ציבורי לחופש עיתונות. יש טענה לקורלציה בין שידור ציבורי ובין רמת הדמוקרטיה. אפשר אולי להביא את הדברים בערך על שידור ציבורי, לא כאן. יעקב • שיחה 15:26, 1 בדצמבר 2024 (IST)

  ביקשת "מקור שלשיטתך מביא ממצאים של חוקרים מהענף האקדמי של חקר התקשורת". למה אתה עונה על "הקשר בין שידור ציבורי לחופש עיתונות"?
  התייחסתי לדבריך לפיהם זהו תחום נטול מומחים, וכל דעה שווה לכל דעה אחרת. זו טענה שגויה במפגיע ואסור שתנחה את הכתיבה כאן. NilsHolgersson2 • שיחה 15:31, 1 בדצמבר 2024 (IST)

  אז לא הסברתי את עצמי היטב. תלונתי הייתה על התוכן שהוסף לערך. בוודאי שיש מידע מקצועי ואת המידע הזה יש להביא. התחלתי בהצגת מספר פרקים ואני רואה שלפרקים אלו הוסף חומר רב. צריך לחלק לתת פרקים כדי שהדברים יהיו קריאים ולדאוג שמגוון הדעות מובאות. יעקב • שיחה 15:51, 1 בדצמבר 2024 (IST)

  יעקב יש מקרים בהם לא מדובר ביחסיות של האמת נוסח- יש דעה כזאת ומצד שני יש גם דעה כזאת. מדובר במקרים בהם דעות המומחים בתחום תומכות באופן ברור וחד משמעי בתיאור מסויים של המציאות. בעיני זה המצב שלפנינו. אתה מוזמן כמובן להוסיף מקורות מהימנים הגורסים כי סגירת שידור ציבורי, חסימת אתרי אינטרנט וכולי מחזקים את חופש העיתונות. אם אין כאלה המושג גיוון לא רלוונטי לעניינינו Mertaro • שיחה 16:34, 1 בדצמבר 2024 (IST)

  השאלה איננה "סגירת שידור ציבורי" אלא שאלת קיום השידור הציבורי והאם חופש עיתונות מחייב קיום שידור ציבורי.

  אניח כרגע לערך ואחזור עוד שבוע שבועיים לראות מה קרה לו ומה יש לתקן. יעקב • שיחה 17:02, 1 בדצמבר 2024 (IST)

  בנוסף - במאמר של שתי החוקרות נכתב בפתיח כי "כלי תקשורת ציבוריים בדמוקרטיות נוטים להיות חופשיים יותר מהטיות כלכליות ופוליטיות לעומת כלי התקשורת בבעלות פרטית" כך שכן הרשם שם מפורשות שישנו "קשר בין שידור ציבורי לחופש עיתונות". במחקר הזה שמקושר מהמאמר שלהן מסכמים נתונים במשפט:
  This correlation indicates that higher PSM funding per capita tends to go along with greater press freedom
  - ובעברית - מימון גבוה יותר של שידור ציבורי נמצא במתאם מובהק עם חופש עיתונות גדול יותר. NilsHolgersson2 • שיחה 17:01, 1 בדצמבר 2024 (IST)

  יופי. תביא את המידע הזה בפרק המתאים. אנו מתקדמים. יעקב • שיחה 17:05, 1 בדצמבר 2024 (IST)

  אדם מיכלשווילי, ד"ר מרדכי קידר: "מימון התאגיד פוגע בשוויון בשוק התקשורת", באתר עכשיו 14 - כאן מובעת הדיעה הנוגדת. כמובן ללא ההילה האקדמית, אבל גם את זה נמצא. יעקב • שיחה 17:07, 1 בדצמבר 2024 (IST)

  אמנם אין לו שום מומחיות בתחום - הוא מזרחן ואינו חוקר תקשורת - אבל שים לב שממילא - הוא כלל לא אומר את הדעה הנוגדת. הוא לא טוען כי מימון שידור ציבורי פוגע בחופש העיתונות או שהפסקת המימן תשפר את חופש העיתונות. הוא אומר שם כי מדובר בפגיעה בשיוויון ובתחרות הוגנת, וכלל לא מתייחס לחופש העיתונות. NilsHolgersson2 • שיחה 17:20, 1 בדצמבר 2024 (IST)

  במקום הילה אקדמאית ניתן לומר מקור ברמת מהימנות גבוהה מאוד. כזכור ביקשת שלא אשתמש רק המאמרים מהעיתונים, ובצדק רב. ויקיפדיה מבוססת על העדפת מקורות עם הילה אקדמית Mertaro • שיחה 17:20, 1 בדצמבר 2024 (IST)

  זאת לא מקור אמין מספיק Mertaro • שיחה 17:52, 1 בדצמבר 2024 (IST)

  מקור ממש מצויין. תודה Mertaro • שיחה 17:18, 1 בדצמבר 2024 (IST)

  הרחבתי קצת על הנושא של שידור ציבורי. אין כמעט שום מדינה לא דמוקרטית שיש בה שידור ציבורי (כלומר שידור שאינו בשליטת הממשלה) - רוסיה אולי (למרות שהיא לא מופיעה ברשימות בויקי האגנלי וספק אם אם היא עומדת בקריטוריונים), אולי פקיסטן. בסין, איראן, כל מדינות ערב - אין שידור ציבורי. לעומת זאת כמעט בכל או בכל המדינות הדמוקרטיות יש שידור ציבורי. [1] האזרח דרור • שיחה 17:41, 3 בדצמבר 2024 (IST)

מחיקה

המחיקה הזאת, מטילה בספק את הכוונה לכתוב בצורה אנציקלופדית.

הדברים שנמחקו הם: "במדינות דמוקרטיות עם הפרדת רשויות, ישנם שלל גורמי כוח שעשויים לפגוע בחופש העיתונות, בהם הממשלה - הרשות המבצעת, וגם הרשות המחוקקת עם חוקים הפוגעים בחופש העיתונות, והרשות השופטת - לדוגמא דרך פסקי דין שפוגעים בחופש העתונות." אכן הובא רק מקור אחד, אבל יש לדברים אלפי מקורות ודוגמאות. כתיבה אנציקלופדית מנסה לכסות את כל האפשרויות ותחפש ותביא מקורות וכאלו יש למכביר. נראה שהכתיבה הנוכחית נועדה לתמוך בכתיבה האנטי-אנציקלופדית שאיתה התחלנו. כפי שכתבתי אחזור לדף בשבוע הבא ואם כך הדברים יימשכו אשחזר את הערך חזרה למצבו לפני התחלת הכתיבה האנטי-אנציקלופדית. מצער מאוד שיש גורמים שחושבים שהויקיפדיה היא המקום לנהל את התעמולה שלהם, תוך הרס ערכים אנציקלופדיים. יעקב • שיחה 08:58, 3 בדצמבר 2024 (IST) יעקב • שיחה 08:58, 3 בדצמבר 2024 (IST)

שים לב להסבר למחיקה: מבוסס על מאמר דעה אשר מביע דעה על מקרה ספציפי ולא על תופעה כללית Mertaro • שיחה 15:38, 3 בדצמבר 2024 (IST)

יצרתי פרק שכותרתו הוא: "גורמים הפוגעים בחופש העיתונות". נראה לי שהכותרת מאוד ברורה. הפרק נועד למנות את הגורמים השונים שכלפיהם עולות טענות לפגיעה בחופש העיתונות. במסגרת העריכה, הוכנס לפרק מידע על "דרכי הפגיעה הנטענות" ונמחקו כל הגורמים שהיו מנויים בו למעט "הממשלה" ו"פוליטיקאים". כך לא כותבים ערך אנציקלופדי. אם הדברים לא יושבו על כנם אשחזר את הערך לגרסה של 10 בספטמבר. יעקב • שיחה 09:51, 3 בדצמבר 2024 (IST)

ראשית טוב מאוד שיצרת פרק שכותרתו "גורמים הפוגעים בחופש העיתונות". זה נושא חשוב מאוד. הפרק הורחב מאוד ולא צומצם. יש בו התייחסות לא רק לממשלה ולפוליטיקאים אלא גם לארגוני פשיעה, תאגידי ענק וטייקונים . אם אתה חושב על עוד גורמים מרכזיים אשמח שתוסיף , כמובן בצירוף מקורות מהיימנים ולא דעה ספציפית איזוטרית של ממאמר דעה. זאת כיוון שלקיחת דעה אחת והצגתה כתופעה, אינה מציגה את המציאות בצורה מדוייקת. יעקב אני מאוד מקפידה לא למחוק סתם ועושה זאת במשורה. בתקווה לשיתוף פעולה פורה ורגוע, מירב Mertaro • שיחה 15:49, 3 בדצמבר 2024 (IST)

1. צריך להוסיף לרשימת הגורמים גם ארגוני טרור - לדוגמה בערך שימוש במגן אנושי על ידי חמאס. 2. טענות כמו "ההרס בערך נמשך."או "מטילה בספק את הכוונה לכתוב בצורה אנציקלופדית." נראות כמו פגיעה בכללי ההתנהגות בקהילה. ראו "ויקיפדיה:הנחת כוונה טובה" האזרח דרור • שיחה 17:46, 3 בדצמבר 2024 (IST)

תודה רבה, הוספתי Mertaro • שיחה 21:39, 3 בדצמבר 2024 (IST)

הסרתי חלק מהדברים. יעקב • שיחה 21:53, 3 בדצמבר 2024 (IST)