שיחה:יחסי ישראל-ארצות הברית

קוקה קולה

אני תוהה האם לכתוב את התחלת ההפצה שלה ב-1968 בחלק ההיסטוריה, דעתכם? טרול רפאים 21:52, 18 בספטמבר 2006 (IDT)

פיצול?

פסקת ההיסטוריה הגיעה (כצפוי) לגודל ענק (טוב, מדובר למעשה בסיכום של ההיסטוריה של מדינת ישראל מנקודת המבט של היחסים), האם כדאי לפצל? טרול רפאים 22:05, 22 בספטמבר 2006 (IDT)

כל הערך 41K, אין סיבה לפצל. דוד שי 22:11, 22 בספטמבר 2006 (IDT)

כן, אבל מצד שני, זאת פסקת ההיסטוריה בלבד... טרול רפאים 22:18, 22 בספטמבר 2006 (IDT)

ערך מומלץ

האם הערך הגיע לתצורתו הסופית? הייתי רוצה להמליץ עליו לערך מומלץ. --אליזבט •• שיחה 17:27, 14 באוקטובר 2006 (IST)

הערך הגיע למצבו הסופי פחות או יותר, אמנם לקחתי את הספר המצוין לקריאה נוספת אבל מתברר כי פחות או יותר מכוסה כל מה שאמור להיות בערך הזה (יש הרבה מה לכתוב על איפא"ק אבל לא על היחסים). טרול רפאים 23:03, 16 באוקטובר 2006 (IST)

ערך טוב

אבל חסרה לי פסקה על ההשפעה הגוברת והולכת של הימין האוונגלי על יחסי ארה"ב - ישראל. אני אנסה לחפש מקור אם אין לך. --> צ'כלברה . דבר . שב . צחק 23:09, 16 באוקטובר 2006 (IST)

אכן אפשר לכתוב על זה שתי מילים בפסקה על פיגועי ה-11 בספטמבר ואילך (אני יודע שההשפעה התחילה קודם על זאת נקודת ההתחלה של ההשפעה המהותית). טרול רפאים 23:28, 16 באוקטובר 2006 (IST)

עוד בתקופת נתניהו, כשהיחסים עם הממשל האמריקני היו לא משהו (הוא בנה בהר חומה, וסירב להתקדם במו"מ) הוא ביקר בארה"ב. כדי להראות לממשל שגם הוא יכול להרע לו, הוא נפגש עם כל מני אוונגליסטים, כדי שיפעילו את קשריהם להקלת הלחצים עליו. הממשל מאוד התרגז מזה, אם כי לא נראה לי שהלחץ הצליח. (מהספר המשמים של דניס רוס, 813 עמודים של סבל, The Missing Peace). --אליזבט •• שיחה 06:10, 17 באוקטובר 2006 (IST)

לא מצאתי הרבה חומר בנושא בספר המופיע בלקריאה נוספת:

1. ב-1866 - הצליינים האמריקאים הראשונים (ממיין) מגיעים לארץ
2. ב-1891 - ויליאם בלקסטון שולח איגרת לנשאי המבקשת חסות לוועידה להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל ומגייס 43 חברי קונגרס
3. ב-1916 - ויליאם הנ"ל שולח עצומה לבית הלבן באותו נושא
4. ב-1959 - הפנטקוסליסט אורל רוברטס מבקר בירושלים ונפגש עם בן גוריון
5. ב-1962 - הפנטקוסליסטים מתכנסים בירושלים ובן גוריון נואם
6. ב-1967 - הפונדמנטליסטים רואים במלחמה את האירוע החשוב ביותר מאז המהפכה הצרפתית
7. ב-1977 - קרטר שהוא נוצרי מאמין נבחר לנשיאות, דבר הדוחף אותו לקדם את הסכם השלום
8. באותה שנה מופיעות בעיתוני אמריקה מודעות של עמוד שלם התומכות בישראל מטעם "ציונים נוצרים" בעקבות פניותו של בגין
9. ב-1981 - בגין מנצל את ג'רי פאלוול המסייע להסברה ישראלית בעקבות הפצצת הכור
10. ב-1978 - רוז תרנינג, נזירה קתולית, מארגנת מסיבת עיתונאים של מנהיגים נוצריים המביעים תמיכה בישראל
11. החל מעליית הליכוד לשלטון יוצרת ישראל קשר עם ארגונים פוטנדמנסליטיים אמריקאים
12. בתחילת שנות השמונים מוקמת סיפא"ק, "הוועד לענייני ציבור נוצרי למען ישראל" ע"י ריצ'רד הלמן שהיה שבע שנים בארץ
13. ב-1991, סוזן בייקר, אשתו של מזכיר המדינה, מבקרת ביקור ארוך בכנסיית הקבר
14. ב-1993, קלינטון מציג את הסיוע שלו להסכם אוסלו כנובע מאמונתו הדתית ומכך שאלוהים אוסר עליו להפנות את גבו לישראל
15. ב-1980, בעקבות חוק ירושלים, נוסדה השגרירות הנוצרית בירושלים המייצגות את הפוטנדמנסליטיים האמריקאיים

כאמור זה לא הרבה, אבל מספיק בשביל שיהיה צריך לדחוף את זה איפשהו. טרול רפאים 18:28, 20 באוקטובר 2006 (IST)

אם אתה רוצה, אתה יכול גם לציין כי מרבית האוונגליסטים התנגדו להתנתקות (דבריו החריפים של פאט רוברטסון, לדוגמה), וראו באירועי מלחמת לבנון האחרונה אחת מארועי "מלחמת העולם השלישית" בקץ הזמנים (דברי ניוט גינגריץ' למשל) אליזבט •• שיחה 18:36, 20 באוקטובר 2006 (IST)

הצעת הוספה למומלצים

הועבר מויקיפדיה:ערכים מומלצים/הוספה למומלצים 20:03, 27 באוקטובר 2006 (IST)

ערך מצויין של טרול רפאים, ומקיף הרבה יותר ממקבילו באנגלית. הערך מצד אחד מקצועי, מצד שני נהיר גם ללא מומחים.

וכמובן,  בעד אליזבט •• שיחה 18:29, 17 באוקטובר 2006 (IST)

• נגד. הכרונולוגיה ההיסטורית מרשימה בהיקפה, אך אין בכלל נגיעה ברקע, בסיבות ובשורשי היחסים המיוחדים בין המדינות. הנצרות הפרוטסטנטית הפונדמנטליסטית, על תפקידה המרכזי ביחסים, כלל לא נזכרת, וגם המושגים קומוניזם, מלחמה קרה ואסלאם בולטים בהעדרם. בנוסף, נדרשת עריכה לשונית (עם דגש על פיסוק). מגיסטר 23:16, 17 באוקטובר 2006 (IST)
• נגד כמו מגיסטר. גילגמש * שיחה 19:58, 18 באוקטובר 2006 (IST)
• נמנע יכול להיות ערך נהדר - אבל עדיין דורש עבודה מסוימת בשיפורי ניסוח והבהרת נקודות מרכזיות. לב - שיחה 13:39, 27 באוקטובר 2006 (IST)

לא הוסף

כפילות ערכים

באינדקס הערכים הערך הזה קיים שלושה פעמים בשלושה שמות שונים, (יחסי ארצות הברית-ישראל, יחסי ישראל-ארה"ב ויחסי ישראל ארצות הברית). מה לעשות? לא עברתי על שלושתם (אבל בהחלט קראתי אחד מהם), וזה נראה כאילו כולם זהים. גלובוס 21:57, 24 בדצמבר 2006 (IST)

הם לא זהים, מדובר בהפניות. טרול רפאים 22:24, 24 בדצמבר 2006 (IST)

ערך עם יותר מדי סוגריים

בדרך כלל לא נחוצים. כדאי גם מילה של המבקרים בישראל של הקשר בין ישראל לארה"ב, ועל הטענה כאילו ישראל היא המדינה ה51. שמילה 18:11, 27 בפברואר 2007 (IST)

כרגיל, אתה מוזמן להרחיב בעצמך. טרול רפאים 09:24, 19 ביוני 2007 (IDT)

ברק אובמה

אין מילה על יחסי ישראל - ארה"ב לאחר שאובמה עלה לשלטון?79.180.145.223 19:23, 3 ביוני 2009 (IDT)

טרי מדי. עוד לא ברור כיצד יתפתחו היחסים הללו. כדאי להמתין מספר חודשים, לפני התחלת הכתיבה. --אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 14:07, 15 ביוני 2009 (IDT)

רציונל מדיניות החוץ של ארצות הברית

האם לא כדאי ( באיזכור , או בהפנייה), לציין מהן תפישות היסוד של מדיניות החוץ של ארה"ב, אשר לפיהן פועלים הממשלים השונים?

ראה: מחלקת המדינה של ארצות הברית#מדיניות החוץ של ארצות הברית-תפישות יסוד

לשיקול Assayas - שיחה 15:54, 22 באוקטובר 2009 (IST)

אינני חושב שהיחס לישראל באמת מתאים לרציונל מדיניות החוץ האמריקאית, אשמח לשמוע סיכום על איך לדעתך הדברים מתקשרים, אבל ככל הנראה לא נוכל להכניס את זה לוויקיפדיה מכיוון שיש יותר מדי דעות. טרול רפאים - שיחה 17:51, 22 באוקטובר 2009 (IST)

תלות ישראלית

אנונימי כתב:

"יש הגורסים שהיחסים כה קרובים עד כדי כך שישראל פיתחה תלות בארה"ב ומטיפים לפתח עצמאות כלכלית של ישראל כדי להפחית את ההשפעה של הממשל האמריקאי על השלטון בישראל, שפעמים רבות דעתו מנוגדת לדעת הציבור בישראל וכיוצא בזאת משפיע על דעת הממשל בישראל לפעול בניגוד לעמדת הציבור והממשל עצמו."

נאלצתי אמנם למחוק את הטענה משום שלא ברור מי טוען והניסוח נוראי, אבל בהחלט יש מקום לציין את הסיפור הזה. טרול רפאים - שיחה 14:45, 3 בדצמבר 2009 (IST)

מקור מפוקפק

בפסקה זו:

ממשלת ארצות הברית מעניקה כל שנה לישראל סיוע כלכלי גדול (ממוצע של 2.55 מיליארד דולר בשנה בחמש השנים האחרונות) שהחל מ-2008 מגיע כולו כסיוע ביטחוני.^[1] כמו כן, ארצות הברית מעניקה כיום לישראל ערבויות בסך כולל של עשרה מיליארד דולר בהן יכולה ישראל להשתמש על מנת ללוות כסף בשוקי העולם בריבית הקרובה יותר לריבית בה ממשלת ארצות הברית לווה (מסכום הערבויות מנוכה ההשקעה בהתנחלויות אולם בכל מקרה הסכום ברובו איננו מנוצל בשל חוסר צורך).

יש הפנייה למקור מפוקפק. הנתונים שלו מוטים ולא מדויקים. האם לא עדיף להשתמש במקור מדויק יותר כמו זה שכאן? אורי רדלר - שיחה 18:17, 12 באפריל 2010 (IDT)