שיחה:יסוד כימי

לדעתי

ניתן להפוך את הערך להפניה ליסוד כימי; כל הקישורים מופיעים גם שם ואני לא רואה מה הערך הזה מוסיף. Pixie 23:12, 8 אפר' 2005 (UTC)

כן, בוודאי שאפשר. גילגמש • שיחה 06:30, 9 אפר' 2005 (UTC)

הרסו לי חלק ממה שכתבתי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

באמצע כתיבתי את סיווג כימי מחקו לי אותו בחוצפה, אני רוצה למצוא את המוחק ולחסום אותו

אל תתעצבן בבקשה. תן לי להסביר לך את הבעיה...

בוויקיפדיה יש שני מצבים תחתם אפשר לעבוד: כמשתמש רשום ומחובר ("אלון רעם" במקרה שלך) וכשאתה מנותק, ואז אתה מופיע כאנונימי.

את השינויים תחת "סיווג כימי" ערכת כשלא היית מחובר לחשבונך, ולכן התרומה התקבלה כתרומה של אנונימי, ומכיוון ששמת את תבנית:בעבודה ("הערך נמצא בשלבי עריכה") אנו משחזרים אוטומטית כל עריכה של משתמשים מלבד מי ששם את התבנית, כולל אנונימיים.

לא היה באפשרותנו לדעת שאתה הוא האנונימי, לכן הערך שוחזר למצב האחרון שאתה נגעת בו תחת חשבונך, והתרומות שלך בתור האנונימי נמחקו.

אגב, יש ביכולתך לראות את התרומות שנמחקו ולהחזירן בתוך שניות במקום לכתוב את הכל מחדש, רק לחץ על "גרסאות קודמות" ואז על העריכה שלפני השחזור.

(בנוסף לכך סקרלט חשדה שחלק מהתוספות של האנונימי מועתקות, אבל כנראה שהיא טעתה כיוון שזה נלקח מערכים אחרים מוויקיפדיה וזה חוקי)

אנא המשך בעבודתך היסודית ועמך הסליחה. בברכה, ⌠צהוב עולה⌡ 19:16, 3 אפריל 2006 (UTC)

סליחה על התעצבנותי.

קיצוץ ועריכה

הערך דורש עריכה לשונית נרחבת מאוד כמו גם קיצוץ מלל רב שלא קשור באופן ישיר - אין כל צורך להעתיק לערך זה מערכים אחרים את הגדרתם של אטום, ניוטרון, מצבי צבירה, וכדומה. לדעתי, לאחר הקיצוץ האחר יקטן בחצי לפחות. Pacman 21:12, 4 אפריל 2006 (UTC)

מסכים. מלבד זאת לא ברור לי למה הוא נכתב בצורת הרבים וצורת היחיד הפכה להפניה - צ"ל ביחיד. odedee • שיחה‏ 22:35, 4 אפריל 2006 (UTC)

הוספת ערכים מורחבים

בערך על כל נושא פה יש ערך מורחב. כדאי להוסיף את כל הערכים האלו? בשלב מסויים זה כבר מכביד על הערך כי בתחילת כל פסקה תהיה הפנייה. יאיר ח.

שמות

לא ברור לי למה לחלק מהשמות נוספו שמות בסוגריים שחלקם השם העברי (חמרן) וחלקם השם הלועזי (הידרוגן) וגם כאן פעם תרגום פונטי מאנגלית ופעם מלטינית (נטריום) לדעתי השמות צריכים להיות קודם כל בעברית גם אם השם העברי לא בשימוש ובמידה ושם עברי לא קיים להשתמש בתרגום שלו. אם רוצים ניתן להוסיף את השם שנמצא בשימוש בסוגריים. בנוסף לכך לא מצאתי ממצאים באינטרנט המעידים על השם "מזוריום" (Tc) --Clausius - שיחה 23:58, 30 במאי 2008 (IDT)

השם הראשי הוא תמיד השם שנמצא בשימוש רחב. זה הכלל המנחה אותנו במתן שמות לערכים, וזה גם הכלל ברשימה זו. זוהי נגזרת של העובדה שאנחנו משקפים את המציאות, ולא יוצרים אותה. ציבור דוברי השפה בוחר באיזה שמות להשתמש, ואנחנו לא מנסים לחנך אף אחד, ולכן לא נעדיף את השם העברי, ה"נכון" לכאורה, כאשר הוא לא בשימוש (כמו חמרן). לכן השם בסוגריים הוא לאו דווקא השם העברי או הלועזי, אלא פשוט השם הפחות נפוץ.

השמות בסוגריים בסה"כ מיועדים לפרט מה השמות הנוספים של היסוד, ולכן כאשר יש הבדל בין השם הלטיני לשם באנגלית (אי התאמה בין השם האנגלי לסמל הכימי), נותנים את שניהם (סודיום ונטריום לנתרן, קליום ופוטסיום לאשלגן, וכו').

לגבי מזוריום - אנא ראה כאן, בפסקה השלישית (בטקסט מודגש). עופר קדם - שיחה 00:14, 31 במאי 2008 (IDT)

טעות על ההתחלה

"יסוד כימי או בקיצור, יסוד, הוא חומר שלא ניתן להרכיבו, לפרקו או לשנותו לחומר אחר בתהליכים" וכו' זוהי השורה הראשונה בערך, בעוד שהיסוד משתנה אפילו בתהליכים כימיים טבעיים! (כגון קשר יוני, המשנה את מס' האלקטרונים באטום לגמרי)

שנת גילוי

האם שנת גילוי היא השנה בו חשדו/גילו ביסוד את השנה בה הצליחו לבודד אותו?--Lanqner - שיחה 13:00, 9 במאי 2009 (IDT)

אין תשובה מוחלטת. פעמים רבות זו שנת הפירסום על הצלחת הבידוד. יש יסודות שחזו את קיומם שנים לפני שהצליחו לבודד, ויש יסודות עם זמן מחצים חיים קצר במיוחד (כמה פמטו שניות, אאל"ט), כך שאי אפשר לומר בהכללה. yanshoof • שיחה • בואו לאמץ ערכים יתומים 13:08, 9 במאי 2009 (IDT)

כמה יסודות יש?

דבר יסודי כל כך, כמו מספר היסודות הקיימים בטבע, לא כתוב בערך. הערך זקוק לתיקון יסודי! ברי"א • שיחה • כ"ח בסיוון ה'תש"ע • 00:02, 10 ביוני 2010 (IDT)

הנתון הוסף, השכתוב בשאיפה אחרי הבחינות. תודה. yanshoof • שיחה • מיזמון ערכים שאינם במעקב יצא לדרך! 10:23, 10 ביוני 2010 (IDT)

שיחזור

שיחזרתי את העריכות של משתמש:Ofekgillon10. ניראו לי כשינוי מהותי לנתונים שהיו קיימים זמן ממושך בגירסה הקודמת וללא כל אסמכתא בתקציר העריכה ובדף השיחה.אם טעיתי אני מתנצל מראש.כ.אלון - שיחה 18:11, 2 בינואר 2011 (IST)

השחזור שלך נכון. ראה טבלה מחזורית עם המבנה האלקטרוני כאן. עופר קדם - שיחה 18:29, 2 בינואר 2011 (IST)

יש הבדל בין "משקל" לבין "מסה".

בערך מצוי המשפט הבא: "המשקל האטומי הוא הממוצע המשוקלל של מסות האטומים של כל האיזוטופים של אותו יסוד..." לעניות דעתי - משקל אינו יכול'טקסט מודגש' להיות שקלול של מסות. מדובר בשני מושגים שונים זה מזה.

השם מטעה, אך משקל אטומי הוא מדד מסה ולא משקל. דניאל • תרמו ערך 00:00, 25 בספטמבר 2011 (IDT)

משוב מ-1 באוקטובר 2011

הטקסט לא כתוב טוב, והוא לא מסמל את המציאות  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
77.126.45.18 16:24, 1 באוקטובר 2011 (IDT)

מה לדעתך שגוי בערך? בברכה, --איש המרק - שיחה 16:46, 1 באוקטובר 2011 (IDT)

אני צריך עזרה בבקשה

איפה אני מוצא דגם של אטום (מצוייר במחשב) של מגנזיום בבקשה אם תוכלו לעזור לי הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
213.151.52.244 20:16, 5 בדצמבר 2011 (IST)

מחמאה

מאוד אהבתי את הערך הזה , עזר לי המון בשיעורי הבית , בכללי אני תמיד נעזרת בויקפדיה ולדעתי זהו אתר אמין וכל דבר כאן נכון ואפילו יותר מנכון ! הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
217.132.154.170 17:18, 11 בדצמבר 2011 (IST)

מה הצבע של היסודות

מה הצבע של היסודות תכתבו את זה לכל היסודות שאנשים ידעו הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
93.172.172.200 13:41, 24 במאי 2014 (IDT)

משוב מ-20 בדצמבר 2016

מדוע זרחן לא נמצא ביונים

 הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
89.237.68.215 22:35, 20 בדצמבר 2016 (IST)

יש להוסיף אוגאנסון לרשימת הגזים האצילים

שלום רב, יש להוסיף אוגאנסון לרשימת הגזים האצילים. לא עשיתי זאת בעצמי, כי זה מחייב גם קישור לערך. בברכה, ר"מ

רעיון לפרק בשם - היסודות המוזכרים בתנ"ך

• חלק מהיסודות ידועים כבר משכבר הימים, ומופיעים גם בתנ"ך, למשל : ברזל, זהב, נחושת, גופרית.
• הפסוק שמרכז את רוב היסודות המופיעים בתנ"ך נמצא בספר במדבר פרק ל"א פסוק כ"ב: "אַךְ אֶת-הַזָּהָב וְאֶת-הַכָּסֶף אֶת-הַנְּחשֶׁת אֶת-הַבַּרְזֶל אֶת-הַבְּדִיל וְאֶת-הָעֹפָרֶת".
• בפרק הראשון של ספר בראשית המספר על בריאת העולם, אמנם לא מופיעים היסודות, אבל אם משמיטים את כל המילים הכפולות , והמילים בעלות שורש זהה, כך שנשארת מילה אחת מהן, נשארים עם 92 מילים כנגד 92 היסודות.

ET - שיחה 12:35, 20 באוגוסט 2019 (IDT)

בהחלט יש מקום להערה על מקורותיהם של השמות העבריים ליסודות. הפסוק שציטטת יכול להשתלב בהערה כזו כמקור. עוזי ו. - שיחה 13:25, 20 באוגוסט 2019 (IDT)

עוזי ו., המקור לשמות זה דבר אחד. אולם הפסקה המוצעת היא דבר אחר לגמרי:

1. מה הרלוונטיות האנציקלופדית בערך זה לציין שאם סופרים את המילים באחד הפרקים שנבחר שרירותית (עם השמטות מתאימות, כמובן), יש 92 מהן, שזה במקרה מספר היסודות היציבים בטבע (יש כמובן יותר יסודות)? האם נוסיף כאן גם פרק על זה שבספר אחר כלשהו בפרק כלשהו יש 92 מילים? על כך שבספר אחר יש 92 עמודים? ומה עם פרקים בהם יש 118 מילים (מספר היסודות הידועים היום)? 118 אותיות?
2. מעבר לאנקדוטה האקראית של מספר המילים, אין צידוק אנציקלופדי לפרק מסוג זה. בערך עץ אין לנו פרק "עצים המוזכרים בתנ"ך". בערך רהיט אין לנו פרק "רהיטים המוזכרים בתנ"ך", וכו'. זה פשוט לא רלוונטי למושג הראשי שעליו הערך.

Dovno - שיחה 13:39, 20 באוגוסט 2019 (IDT)

לא התייחסתי לחידוד על מספר המלים בפרק א' של בראשית משום שזה (אכן) לא רלוונטי לערך. הערות בלשניות הן חלק מהנושא; לא בתור "עצים המוזכרים בתנ"ך" (אני מבין שזו האלרגיה) אלא "שמות עצים בעברית". עוזי ו. - שיחה 15:00, 20 באוגוסט 2019 (IDT)

פרק על אטימולויגיה של מילים הוא כמובן בעל חשיבות אנציקלופדית בערכים רבים. אולם אני לא בטוח שהערך "יסוד כימי" הוא המקום. בערך "זהב" אפשר (וכדאי) לכתוב על מקור השם (כולל מהתנ"ך). כנ"ל בערך "כסף (יסוד)" או "נחושת" וכו'. אם היה אזכור בתנ"ך למושג "יסוד כימי" זה היה משהו אחר, כמובן, אולם לא זה המצב. כנ"ל, באנלוגיה שלך, אפשר לכתוב על מקורות שמם של עצים מסויימים בעברית בערכים על אותם עצים, ולא בערך הכללי "עץ". Dovno - שיחה 15:04, 20 באוגוסט 2019 (IDT)

אלו יסודות היו מוכרים בתקופת התנ"ך? זו שאלה מעניינת ורלוונטית לערך הזה, לא פחות מאשר לכל ערך פרטני. עוזי ו. - שיחה 15:45, 20 באוגוסט 2019 (IDT)

עם זה אני מסכים לגמרי (והציטוט מספר "במדבר" יכול להיות בהערת שוליים הנותנת מקור, כדבריך). כמובן שזה בפני עצמו לא מצדיק פרק נפרד כפי שהוצע כאן. Dovno - שיחה 15:48, 20 באוגוסט 2019 (IDT)

נדחה הרעיון לשים את מה שכתבתי בפתיח. אז תציעו או פשוט תשימו, כי לא הבנתי איפה. והבנתי את ההערה של המקור, רק שהמקור שעליו אני נסמך, לא מציין את המקור שלו. ET - שיחה 23:19, 20 באוגוסט 2019 (IDT)

תאור בעייתי

שלום לעורך. התיחסות זו היא לפסקה עם הכותרת: מתכות אלקליות עפרוריות. התאור בפיסקה מעיד על צבעם האפור של אותן המתכות, ומקיש שאפור זה כמו עפר. האם מותר לך לעשות את הקפיצה הזו רק בגלל שא" וע" הן היחידות שמתחלפות בין המילים וצלילן בהגייה דומה? it's called lazy reasoning. קח בחשבון את שתי הנקודות הבאות: 1. כל גאולוג יעיד שעפר על כדור הארץ מגיע בקשת צבעים מלבן ועד שחור, מצהוב, חום, עד אדום. 2. האלכימאים של ימי הביניים לא דיברו עברית. בלטינית המילים earth and gray לא מצדיקים את טיעונך. אנה הסבר. תודה הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
Oreny73 • שיחה 01:25, 6 באוגוסט 2024 (IDT)

שלום אורן,

אם תקרא שוב את הפסקה, תראה שהיא לא טוענת לקשר בין הצבע האפור, לבין עפר. ה"עפר" בעברית הוא תרגום של earth, כי השם הישן של מתכות אלה הוא alkaline earths. ראה פסקת אטימולוגיה בערך האנגלי. עופר קדם • שיחה 03:50, 6 באוגוסט 2024 (IDT)