שיחה:יפו

הכיתוב המתאר את מסגד חסן בק

הכיתוב המתאר את מסגד חסן בק מכיל אינפורמציה לא רלוונטית. אין זה ממין ההעניין לתאר את המסגד בתור המקום שממנו ירו על יהודים במלחמת 1948. על כך ישנה הרחבה בהמשך הדף. Elazargo - שיחה 11:57, 22 ביולי 2017 (IDT)

חידוש הקהילה

האם נפוליאון הבריח את הקהילה מן העיר? ב-1725 גרו כמאה יהודים באופן קבוע, זאת לדברי עולה לרגל נוצרי, ועסקו במסחר ומתורגמנות.

שאלה, בדף הויקי כתוב שב1830 12,000 מהגרים מצרים הגיעו בעקבות הצבא של מוחמד עלי. יש למישהו את המקור של המספר הזה?

הערך הורחב

בעקבות סיור שערכתי אתמול ביפו. מי שרוצה להזדעזע מוזמן לקרוא את הערך האנגלי. אם יש מישהו שדובר אנגלית מספיק טובה ועם מעמד מספיק טוב בויקי האנגלית על מנת לערוך את השינויים הדרושים ולעמוד עליהם, מוזמן לשנות פיסה קטנה זו של תעמולה אנטי ישראלית, ולתפארת מדינת ישראל! אלמוג 07:31, 7 מאי 2005 (UTC)

איך יכול להיות שליפו יש היסטוריה שונה לחלוטין מזו של תל אביב? זה לא הגיוני, תל אביב התפתתחה מיפו, זאת אותה היסטוריה! טרול רפאים 18:55, 7 מאי 2005 (UTC)

נו, באמת... ההיסטוריה של תל אביב מתחילה במאה ה-20 בעוד שההיסטוריה של יפו במאה החמש עשרה לפני הספירה. ותראה איפה יפו היום ואיפה תל אביב היום. חבל לבזבז כאן מילים. מדובר בשתי היסטוריות שונות לחלוטין, כאשר הערך מקפיד להראות את התפתחותה של תל אביב בימי המנדט הבריטי אל מול התפתחותה של יפו. אלמוג 04:08, 8 מאי 2005 (UTC)

תל אביב לא התפתחה מתוך יפו אלא מתוך עצמה. כשתל אביב הוקמה (בעשור השני של המאה ה-20), היא היתה שכונה בודדה שנקארה "אחוזת בית", שכונה זה היתה ממוקמת כמה קילומטרים צפון מזרחית ליפו (כיום התחלת רחוב רוטשילד ומגדל שלום מאיר) ויפו כבר עמדה על טילה מאות שנים, מאז שנבנתה כעיר נמל של ירושלים.אדם אדום 01:55, 24 יוני 2006 (IDT)

נא לא לקצוב את שנות הנוכחות היהודית במרחב העיר תל אביב למאה שנה או במילים אחרות: אנחנו היינו פה קודם. שורשיו של היישוב היהודי במרחב העיר העברית הראשונה משתרגים לאחור 3000 שנה ברכס הכורכר - תל קסילה של 1000 לפנה"ס. טביעת הרגל היהודית ניכרת בתל, אם בתקופת ממלכת ישראל המאוחדת עת שריפה עזה החריבה את בתיה של שכבה X (השכבה הפלשתית המרשימה), שריפה המיוחסת לכיבוש של דוד שפתח לממלכתו פתח לים באיזור הירקון (סביבות 990 לפנה"ס), ואם בתקופת ממלכת יהודה לה מתוארכים שני שברי חרסים עליהם כתובות עבריות בכתב מימי בית ראשון, כתובות שנמצאו על התל בשנות ה-40 של המאה שעברה והובילו לחפירות בתל.

האנציקלופדיסט - שיחה 08:50, 29 במאי 2009 (IDT)

גירוש

בערך נכתב "בשנת 1917 גירשו התורכים את כל תושבי העיר". לעניות דעתי (לא טרחתי לחפש אסמכתא) גורשו רק התושבים היהודים, ולכן הוספתי את המילה "היהודים" בסוף משפט זה. דוד שי 06:34, 31 באוגוסט 2006 (IDT)

לפי זיכרוני גורשו כולם. הערבים התאכסנו בכפרים בסביבה וחזרו אחרי זמן קצר, בעוד שרוב היהודים עברו למושבות בשרון ובגליל ונשארו שם (אלה שנותרו בחיים) עד סוף המלחמה. אביהו 07:45, 31 באוגוסט 2006 (IDT)

כך כתב גם אדר בערך גירוש תל אביב. שנילי • שיחה 09:52, 31 באוגוסט 2006 (IDT)

תיקנתי בהתאם. דוד שי 10:15, 31 באוגוסט 2006 (IDT)

קטגורית יישובים מעורבים

הערך השתייך לקטגוריה הנ"ל והיא הוסרה ובמקום הוכנס אליה הערך "תל אביב-יפו". אני חושב שהגדרת הקטגוריות על ידינו דורשת דיון כלשהו לגבי הגדרתה האנציקלופדית של מערכת היחסים בין תל אביב ויפו. החלק המעורב של הישות המוניציפלית המכונה "תל אביב יפו" הוא יפו בלבד. אחוז הערבים התל אביביים (מחוץ ליפו) הוא זניח לחלוטין כמספר הערבים גם בערים רבות אחרות. אם את יפו אפשר להגדיר כעיר, ונראה לי מובן מאליו שאי אפשר להגדירה בשום צורה כשכונה או רובע של תל אביב, יפו היא זו שצריכה להיות בקטגוריית הישובים המעורבים. מצד שני אם מתייחסים ל"תל אביב-יפו" אז הישות הזו מעורבת גם כן. בסופו של דבר הערך "תל אביב-יפו" הוא ערך שמדבר רובו ככולו על העיר תל אביב, רוב הקישורים אליו הם מדף ההפנייה תל אביב וכמעט כל הערכים שבקטגוריה תל אביב עוסקים בתל אביב בלבד ולא ביפו. מסיבה זו אני חושב שיש להתייחס ליפו בלבד בהקשר של הגדרת הקטגוריה וגם בהקשרים אחרים שיועלו בעתיד. אם לא תהיה התנגדות אחזיר את הקטגוריה. השמח בחלקו (-: 16:40, 1 בדצמבר 2006 (IST)

עד כה המדיניות הייתה שהולכים לפי ההגדרות של משרד הפנים והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. כיוון שכך, היישוב הוא "תל-אביב-יפו", והוא אכן יישוב מעורב. אם אנחנו מחליטים לייסד שיטה משלנו ולא ללכת לפי ההגדרות הרשמיות - יש לדבר השלכות גם על יישובים אחרים. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 17:59, 1 בדצמבר 2006 (IST)

אם היינו הולכים באופן עיוור לפי הגדרות משרד הפנים הערך היה צריך להתחיל ב"יפו היא רובע בעיר תל אביב-יפו" ולא "יפו היא עיר נמל עתיקה" כפי שנראה מובן מאליו שכך צריך להיות. עד כמה שאני יודע אין עוד דוגמאות זהות למצב זה בארץ. על מעלות-תרשיחא יש ערך אחד גם ככה. אני חושב שבדוגמא הספציפית של יפו זה מאוד חורה. השמח בחלקו (-: 18:07, 1 בדצמבר 2006 (IST)

אמרתי שעד כה הלכנו לפי ההגדרות של משרד הפנים. לא אמרתי: באופן עיוור. קודם כל, אם הולכים לפי ההגדרות הרשמיות, יפו היא לא רובע, אלא חלק מהעיר תל-אביב-יפו שהתקיים כעיר נפרדת עד לשנת 1949. שנית, העובדה שאנחנו משתמשים בהגדרות של משרד הפנים לא מחייבת אותנו לכתוב ערך אחד על כל רשות מקומית ותו לא. אם יש מה לומר על שכונות, אתרים וכיוצא באלה בתוך רשויות מקומיות - אפשר לכתוב ערך מיוחד עליהם. אני מניח שאפשר לכתוב ערך מיוחד על שכונות ירושלמיות כגון משכנות שאננים או מאה שערים, ואפשר אפילו לכתוב ערך מיוחד על הקריה בתל אביב (אזור צבאי/עירוני משמים בהווה, אבל בעל היסטוריה מיוחדת במינה). יפו ללא ספק ראויה לערך משלה, גם אם היא חלק מתל-אביב-יפו, ואפשר אפילו לקרוא לה "עיר", כיוון שהיא באמת הייתה עיר נפרדת ברוב שנות קיומה. השאלה היא האם אפשר להגדיר אותה כ"יישוב מעורב", בשעה שאנחנו מגדירים "יישוב" לפי הגדרת תחומי הרשויות המקומיות הרשמיות. האמת? לא יקרה שום אסון אם כך ואם אחרת. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 00:09, 2 בדצמבר 2006 (IST)

אם ככה אין פה שום ויכוח ואני אחזיר את הקטגוריה. בברכה, השמח בחלקו (-: 00:11, 2 בדצמבר 2006 (IST)

בית הדין הצבאי ביפו

אם מישהו בסביבה, אנחנו מחפשים תמונה של בניין בית הדין הצבאי ביפו לשימוש בויקיפדיה האנגלית (ראו בקשה). תודה. El C 12:41, 29 בדצמבר 2006 (IST)

תפוזי יפו

בערך נכתב: "כעשר שנים משנת 1830 שלטו המצרים ביפו, ושנים אלו היו טובות לעיר ולהתפתחותה. השליט המצרי איברהים באשא נטע בסביבת העיר פרדסים רבים, אשר העיר הייתה ידועה בהם במשך שנים רבות, ושהיוו את תחילתו של המותג "Jaffa Oranges"."

לפי מיטב ידיעתי, זוהי טעות. המותג "תפוזי יפו" הוקם ע"י משפחת ריכפריד מהמושבה הטמפלרית שרונה, אשר שיווקה תפוזים אשר גודלו בשרונה עצמה ובוילהלמה.

סימוכין ניתן למצוא בערך וילהלמה ובערך האנגלי.

בברכה, ASL 23:38, 18 בפברואר 2007 (IST)

מנין שיפת בנה את יפו?

בסעיף "מקור השם יפו" כתוב: שמה, יפו, הוא לפי אחת האגדות הוכחה לכך שנבנתה על ידי יפת בנו של נח. האם אגדה זו מופיעה במקורות היהודיים? היכן היא מופיעה (פרט לסיפור "שבועת אמונים" של ש"י עגנון)?

זאב וילנאי אגדות ארץ ישראל. הוא מצטט "אגדה מצויה בכתבי עולי רגל נוצריים בימי הביניים."‏Daniel Ventura‏ 20:54, 25 בפברואר 2008 (IST)

חיים אמזלאג בהנהגת הקהילה

הנה הקטע שנמחק מהערך - אכן אין לו כל רלוונטיות לערך יפו

ערך מורחב – חיים אמזלאג

חיים אמזלאג הגיע ליפו בשנות החמישים המאוחרות של המאה ה-19. כאשר הגיע ליפו, העיר הייתה בעיצומה של התפתחות: בתור נמל ששרת את עולי הרגל והעולים היהודים לירושלים ולארץ ישראל וכן הפכה למרכז הולך וגדל של העורף החקלאי, של פרדסי פרי הדר ושיווקם לחו"ל.

ביפו הייתה קהילה יהודית, תחילה של יוצאי צפון אפריקה ואחרכך אשכנזים. בעשור שלאחר-מכן זכתה יפו להתפתחות כלכלית ופיסית מהירה, שצברה תנופה עם תום מלחמת קרים בשנת 1856 וההסכמים של מעצמות אירופה עם האימפריה העות'מאנית אשר הנהיגן את משטר הקפיטולציות. יפו היתה זירה של התערבות אירופית מתעצמת, דבר שבא לידי ביטוי בהקמת נציגויות קונסולאריות, כנסיות, בתי-ספר, שירותי-רווחה ומוסדות-מסחר. חיים אמזלאג הפך לדמות בולטת בקהילה היהודית של יפו. עוד בטרם נתמנה לסגן קונסול בריטניה בעיר.

הקהילה היהודית ביפו החלה להתארגן בשנת 1863, כאשר יזם ר' יהודה הלוי את הוועד הציבורי הראשון, שנקרא "ועד העיר יפו". פעולתו הראשונה של הוועד היתה הקמת סניף של חברת "כל ישראל חברים", וחיים אמזלאג היה נשיאה. לימים פנה הוועד אל חברת "כל ישראל חברים" בפאריס בבקשה לפתוח בית-ספר ביפו, וב-12 במארס 1868 אכן נוסד שם בית-ספר לבנים.

אביו של חיים אמזלג, יוסף אמזלג, שגיע ליפו מעיר גיברלטר היה ידיד אישי של משה מונטפיורי אשר התארח אצלו בביקוריו בארץ.

הוא אירח את משה מונטיפיורי בעת ביקורו בעיר. בשנת 1855 משה מונטיפיורי רכש פרדס, על מנת לספק תעסוקה ליהודים תושבי יפו.

בשנת 1900 ביקר ר' יעקב שאול אלישר, הראשון לציון ןהחכם באשי בעיר יפו. חיים אמזלאג, שהיה מארחו וליווה את הרב הראשי בביקורו בעיר.

באמת כל שאר הפרטים על העת החדשה הרבה יותר חשובים מ הקהילה היהודית ביפו - כל הכבוד לויקיפדיה העברית ‏Daniel Ventura‏ 06:11, 19 בפברואר 2008 (IST)

‏Daniel Ventura‏ 06:11, 19 בפברואר 2008 (IST)

שיניתי את נוסח הפרק ומעט הקטנתי אותו, אני מקווה שיהיה ראוי להכלל בפרק. ‏Daniel Ventura‏ 11:50, 20 בפברואר 2008 (IST)

שאלה:

בערך כתוב שיפו היתה בשלטון מצרי עד לשנת 800 לפנה"ס, ואילו בהמשך כתוב שהעיר היתר בשלטון שבט דן/פלשתי, ונראה לי שהתקופה חופפת (לפחות בחלקה). האם ראוי לשנות זאת? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אם קראת היטב את ספר יהושע וספר שופטים לא תתפלא. יפו הייתה בחלקו של שבט דן. אבל השבט לא הצליח לכבוש את השטח ולכן נטש ועלה לצפון הארץ, היכן בהיום דן. ‏Daniel Ventura‏ 00:46, 21 בפברואר 2008 (IST)

אבהיר את הקטע. ‏Daniel Ventura‏ 00:47, 21 בפברואר 2008 (IST)

עדכוני הערך

העדכונים בערך מבוצעים מספריה ציבורית כאשר תבנית בעריכה היא שלי. דניאל ונטורה 11:04, 21 בפברואר 2008 (IST)

העברת תולדות העיר לערך נפרד

כמקובל במקומותינו. הערך הגיע לגודל מבהיל איתן • שיחה 19:40, 25 בפברואר 2008 (IST)

מסכים 100%. בפעם שעברה שעשיתי זאת על דעת עצמי, ביצעו "איחזור" וקבלתי על הראש. אני משאיר מלאכה זו לזולתי. אני מסיים את עדכון הערך הערב. למדתי כבר ולא בדרך הקלה שכדאי להפסיק אפילו את המעקב אחריו כדי להימנע מכל ... יעשו המומחים המפעילים ב"ערך" כל אשר יחפצו לעשות - מימלא ימחקו לי את כל "הפרטים הלא-אנציקלופדיים" . אני בערך הבא. ‏Daniel Ventura‏ 20:51, 25 בפברואר 2008 (IST)

כתוב תקציר על תולדות העיר. אני אעבירו לאחר שהתקציר ייכתב איתן • שיחה 20:58, 25 בפברואר 2008 (IST)

אין להיחפז. כפי שציין דניאל, לאחר שיסיר את תבנית "בעבודה" מהערך, יהיה צורך לבדוק את התוצאה, ולא בהכרח יישאר הערך בגודלו הנוכחי. לאחר שהערך יתייצב, יהיה מקום לדון בסעיף העוסק בתולדות העיר. דוד שי - שיחה 21:09, 25 בפברואר 2008 (IST)

אתה רואה, אני כבר יודע מה מצפה לערך חמוד זה. מוטב שלא אראה מה שיעולולו. ‏Daniel Ventura‏ 21:20, 25 בפברואר 2008 (IST)

מה רע בתמונה עתיקה זו של יפו שהוסרה מהערך

נפוליאון מבקר את חייליו במנזר הארמני

שבוע טוב. ‏Daniel Ventura‏ 19:04, 8 במרץ 2008 (IST)

מה רע בתאור האוטנטי שהוסר מהערך

" ופתאם קם עליהם רוח סערה לפנות בקר, הוא הנקרא בפי יורדי הים הזה בשם "רוח הצפון השחור", והטביע ספינות רבות בהתנגחן אשה עם רעותה וספינות אחרות קפץ אל הסלעים. ורבים לא מצאו עצה בלתי-אם להמלט נגד הזרם אל לב הים, כי יראו יצוקי הסלעים אשר בחוף ומהרומאים העומדים עליהם ושם כסו עליהם גלי הים, אשר עלו למרום בסערה. הנמלטים לא מצאו מקום מנוס וגם הנשארים על עמדם לא הצילו נפשם, כי כח הסערה דחף אותם מתוך הים אל החוף, והרומאים הדפו אותם מן העיר. ונוראה הייתה צוחת האנשים בהתנגח הספינות ביניהן, ונורא היה קול נפץ הספינות ורבים מן ההמון הגדול מצאו להם קבר בגלי הים, ורבים נפצו במפלת המפינות, ורבים נפלו על חרבם, כי קל היה להם המות הזה מרדת אל מצולת הים. אולם רב האנעים נסחפו בזרם הים ונפצו אל צוקי הסלעים, עד אשר אדם הים מדמם למרחוק, והחוף מלא חללים. וכאשר חתרו פליטים והגיעו אל ההוף. קמו עליהם הרומאים והמיתום. ומספר הפגרים, אשר הקיא הים, היה ארבעת אלפים ומאתים. ואחרי אשר כבשו הרומאים את העיר בלי מלחמה והפכו אותה לשממה.
ואשר להמשך גורל העיר:
ככה נפלה העיר יפו בידי הרומאים שנית, אחרי עבור זמן קצר. ולמען אשר לא יתקבצו שודדי-הים במקום הזה שנית, הקים אספסינוס מחנה במקום מצודת העיר והציג שם חיל רוכבים עם רגלים. על הרגלים צוה להשאר במקום ההוא ולשמור את.המחנה, ואת הרוכבים שלח לפשט על הכפריס הסמוכים וערי הפרזות מסביב ליפו להשחיתם . הם מלאו אחרי מצותו.

שבוע טוב. ‏Daniel Ventura‏ 19:07, 8 במרץ 2008 (IST)

לא כותבים ככה באנציקלופדיה. ‏odedee • שיחה 03:05, 9 במרץ 2008 (IST)

אכן. לא. גילגמש • שיחה 03:10, 9 במרץ 2008 (IST)

תןכל לבוא בטענות רק ליוסף בן מתתיהו. ‏Daniel Ventura‏ 05:25, 9 במרץ 2008 (IST)

יוסף בן מתתיהו עשה עבודה מצוינת. Daniel Ventura, שהחליט לצטט אותו באריכות, נכשל בשיקול הדעת. דוד שי - שיחה 07:19, 9 במרץ 2008 (IST)

יפה, אז תבחר את הקטע הרלונטי ותשאיר אותו !‏Daniel Ventura‏ 10:01, 9 במרץ 2008 (IST)

שכתוב

לאחר יום של עבודה מאומצת, סיימתי את עיקר הפרדת העיקר מן הטפל ונאלצתי להסיר מהערך חצי מהטקסט שהיה בו. לצערי תבנית השכתוב עדיין נדרשת כאן, לאור גילוי אגבי של מספר שגיאות, אף שלא התחלתי אפילו לבדוק את נכונות התוכן. בדיקת נכונות של התוכן היא הכרחית לאור הנסיבות, ואינני רוצה למנוע מאחרים לסייע בכך. לפיכך הסרתי מהערך את תבנית "בעבודה", ואקווה שאנשים אחרים יוכלו לסייע במאמץ, שכן אין להסיק מהיות הערך נאה לעין ורהוט, שהוא גם נכון. אשמח אם מתנדבים יקחו על עצמם פרקים מסוימים ויבדקו את תוכנם - אין לי כל ספק שהעבודה עוד לא מאחורינו. ‏odedee • שיחה 10:02, 9 במרץ 2008 (IST)

מי שרוצה להנות מהערך המקורי, לאחר שעדכנתי אותו ולפני השיכתוב - יוכל למצוא אותו כאן יפו]. ‏Daniel Ventura‏ 10:08, 9 במרץ 2008 (IST)

אין מידע על כלכלת העיר והדמוגרפיה שלה

למשתמש:עודדי: יפו ותל אביב הן עיר אחת. הנתונים האלה מופיעים בערך תל אביב. אם תרצה התייחות נפרדת, בקש מישהו שיש לו גישה לשנות הסטטיסטי העירוני וא למידע דומה, יקבץ את הנתנוים על השכונות של יפו ותקבל מידע על כלכלת העיר והדמוגרפיה שלה. ‏Daniel Ventura‏ 10:05, 9 במרץ 2008 (IST)

אין התייחסות ליחסי יהודים-ערבים בעיר כיום

זו הערה לעניין. אם יש למישהו התמחות בנושא, ינסה לכתוב את הפרק, שאת סיומו עדיין לא רואים עוד. תחילתו ב"בספטמבר 1947 התבקשה משלחת ארצות הברית לאו"ם "לעשות הכל כדי שתמצא פתרון לבעיית ארץ ישראל". כך הוצע כי יפו, שאמורה הייתה להיכלל במדינה היהודית, תהיה מובלעת השייכת למדינה הערבית. ואכן, כך נקבע בסופו של דבר בתוכנית החלוקה, על אף שהתנאי לא התקיים: הערבים לא ראו במחווה "פתרון לבעיית ארץ ישראל". לקראת ההצבעה באו"ם על החלטת החלוקה הקים הוועד הערבי העליון, המוסד העליון של ערביי ארץ ישראל, "ועד לאומי" למען המאבק על ארץ ישראל." לכן הבאתי בערך את מפת החלוקה. המשכו בפליטי יפו שהגיעו לדרום לבנון ולרצועת עזה - בלי סיכוי להתאוששות. בעיר נשארו , לטיפול המדינה, אלפים אחדים וזכו ל.... לאחר מלחמת ששת הימים נוספה לעיר אוכולסייה ערבית לא קטנה. התוצאות היום ניכרות ביפו ומחוצה לה: רקטות על שדרות וסתם הפגזות בצפון הארץ. וככל הסוגיות, הבעיה רחוקה מפתרון. מי שיצליח להפיק פרק על כך תבוא עליו ברכה. ‏Daniel Ventura‏ 10:17, 9 במרץ 2008 (IST)

שלטון מצרי או פלישתי?

בערך כתוב "העיר הייתה תחת שלטון מצרי עד המאה ה-8 לפנה"ס." אני זוכר שהעיר היתה תחת שלטון פלישתי (גויי הים) החל במאה ה-11 ועד תבוסתם בימי דוד. אין לי כאן מקור זמין לבדיקה. ליז'אנסק - שיחה 15:54, 9 במרץ 2008 (IST)

זאת לא הטעות היחידה בערך. כמובן שלא היה שלטון מצרי בארץ ישראל או בחלקים ממנה בתקופה זו. גילגמש • שיחה 15:56, 9 במרץ 2008 (IST)

תודה, אתקן ליז'אנסק - שיחה 15:58, 9 במרץ 2008 (IST)

ניסיתי להבהיר בערך . לא מן הנמנע כי השלטון הפלישתי היה תחת חסות מצרית ברוב התקופה. המצרים ניסו לשמור על השליטה בדרך הים . כולל עד המאה ה-7 לפנה"ס כאשר יאשיהו המלך נהרג בקרב מגידו. ‏Daniel Ventura‏ 21:51, 9 במרץ 2008 (IST)

למה הטבלה נעלמה מהערך

הנה הטבלה שהייתה בערך והוסרה. היא נערכה על ידי ממקורות אחדים.

מאורעות חשובים בתולדות העיר

מראה יפו מהים - 1917

• המאה ה-18 לפנה"ס - שרידי חלקלקה של גבעת יפו
• 1470 לפנה"ס - כיבוש העיר על ידי הפרעה תחותמס השלישי.
• המאה ה-13 לפנה"ס - יהושע בן נון מנחיל אותה לשבט דן.
• המאה ה-10 לפנה"ס - שלמה המלך מביא דרך נמל יפו את ארזי הלבנון .
• 750 לפנה"ס - יונה הנביא בורח דרך נמל יפו .
• 520 לפנה"ס - הבאת עצים לבית המקדש השני.
• 301 לפנה"ס - תלמי הראשון כובש את העיר ומתיישבים בה יוונים .
• 140 לפנה"ס - שמעון התרסי ויונתן הוופסי כובשים את יפו.
• 67 לפנה"ס - מרד התושבים ברומיים וטביעתם בים.
• 1743 - 1776 - קהילה יהודית ראשונה ביפו.
• 1776 - הרג רב בתושבים על ידי מוחמד בי אבו-דהב.
• 1799 - כיבוש העיר על ידי נפוליאון בונפרטה.
• 1800 - 1,000 - 1,500 תושבים
• 1810 - 1820 - מושל העיר אבו-נבו.
• 1827 - 4,000 תושבים
• 1833 - חידוש היישוב היהודי בעיר - העדה ספרדית.
• 1836 - 10,000 - 15,000 מזה 600 יהודים
• 1840 - 5,000 תושבים, מהם 120 יהודים. * 1853 - התיישבות האשכנזים .
• 1848 - 13,000 נפש מהם 300 יהודים
• 1856 - 65 משפחות יהודיות ספרדיות ו-3 אשכנזיות.
• 1865 - 15,000
• 1870 - 12,000 תושבים מהם 1,500 יהודים
• 1886 - 20,000 תושבים
• 1888 - הריסת חומות העיר ובעקבותיה הקמת השכונות נווה צדק ונוה שלום
• 1890 - פתיחת משרד חובבי ציון לטיפול בעולים.
• 1892 - הרכבת הראשונה יצא לירושלים]: 23,000 תושבים.
• 1898 - 35,000 תושבים, מהם 700 יהודים.
• 1903 - מגיפת חולירע בעיר שהפילה קרבנות רבים. החללים נקברים בבית הקברות החדש, רחוק ממקום מגורים - היום בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב
• 1907 - 40,000 תושבים, מהם 8,000 יהודים.
• 1907 - יסוד המשרד הארץ ישראלי.
• 30 במרץ 1917 - ז' בניסן - שבוע לפני חג הפסח - גירוש תושבי העיר, יהודים וערבים במלחמת העולם הראשונה
• 6 בנובמבר 1917 - כיבוש העיר על ידי ההבריטים: 8,740 יהודים ביפו ועוד 1,248 - בתל אביב.
• 1921 - מאורעות דמים, יוסף חיים ברנר נרצח.
• 1922 - 32,000 תושבים, מהם 4,960 יהודים.
• 1931 - 51,366 תושבים, מהם 7,132 יהודים.
• 19 באפריל 1936 - פריצת המרד הערבי הגדול ביפו.
• 13 במאי 1948 - כיבוש יפו. רוב תושבי העיר הערביים עזבו אותה.
• 1950 - יפו אוחדה עם תל אביב
• 1999 - הוקמה המינהלה של יפו לשיקומה ופיתוחה של יפו.
• 2006 - 46,500 תושבים: 30,000 יהודים, 16,000 ערבים.

מקור לחלק ניכר מהנתונים: זאב וילנאי ו-רות קרק. ‏Daniel Ventura‏ 11:05, 10 במרץ 2008 (IST)

הערות שוליים

בערך התאריך למניין התושבים הוא 2008, בגרסה האנגלית של הערך כתוב Jaffa currently has 46,000 residents, of whom 30,000 are Jews and 16,000 are Arabs.[ ] עם קישור: http://universaljerusalem.eu/sites-and-attractions-holy-land/jaffa.html, טעון בדיקה. אלון • אלון • כ' בחשוון ה'תשע"ז • 21:26, 20 בנובמבר 2016 (IST)

תמונת המגדלור

יש לי יסוד להניח שהמגדלור שמוצג בתמונה בגלרית התמונות של יפו אינו המגדלור של יפו ואינו ממוקם כלל בארץ. בתמונת הנמל בערך נמל יפו אפשר לראות את חלקו העליון של המגדלור ולהווכח בהבדל.Eyal72 - שיחה 21:08, 10 במרץ 2008 (IST)

אכן, מדובר ברשלנות: הייתה זו תמונה של מגדלור באוסטרליה. הסרתי אותה, תודה. אני חוזר על דברי למעלה על הצורך בשכתוב מדוקדק ובדיקת כל משפט. ‏odedee • שיחה 21:37, 10 במרץ 2008 (IST)

הרחבת יחסי יהודים ערבים

בעקבות החוסר הקיים, הרחבתי לגבי המצב הנוכחי וטענות שני הצדדים בכל הנוגע ליחסים בין יהודים וערבים בעיר. אירועי יום האדמה 2008, לצד טענות רבים מהתושבים היהודיים ופירסומים בנושא בתקשורת, הם שהיוו את הבסיס להוספה שכתבתי

תיקנתי את הכתוב שהישיבה הוקמה השנה בעקבות "תחושות" של הציבור היהודי הדתי. איך מודדים תחושות? והיכן הם נמדדו שכתבתי שמעתי ישירות מראש הישיבה הרב מאלי. לטענתו הישיבה הוקמה על מנת להפיץ יהדות בין יהודי יפו ולפעול להחזרת המצב הדתי בעיר כפי שהיה בעבר--213.151.45.164 21:10, 29 בדצמבר 2008 (IST)

האם יש מקורות ברשת האינטרנט לחלק הנוגע לטענות תושביה היהודיים של יפו על "הצקות מילוליות ואף פיזיות לתושבים יהודיים" ובנוגע ל"כוונה ערבית...לשנות את אופייה של יפו לעיר ערבית וזאת באמצעות שיפוץ מסגדים ... קניית נכסים מיהודים ועוד" ? יוסאריאן • שיחה 18:05, 31 בדצמבר 2008 (IST)

הסרתי עד להבהרה. יוסאריאן • שיחה 13:47, 5 בינואר 2009 (IST)

מסתבר שדוד שי הקדים אותי. יוסאריאן • שיחה 13:49, 5 בינואר 2009 (IST)

מתי הוקם מסגד חסן בק?

אלמוני שינה את שנת הבנייה מ-1914 ל-1916. חיפוש קצר מעלה דעות שונות:

• אתר חברת "דן", הדס קרמזין וצור שיזף טוענים שזה ב-1914.
• בי"ס כלשהו לתיירות ואתר ריקושט טוענים שזה ב-1915.
• אתר מפה טוען שזה ב-1916.

מה האמת? איתמר ק. - שיחה 22:39, 11 באפריל 2008 (IDT)

ועוד על מסגד חסן בק

• לא נראה לי שצריך שתי תמונות שלו (ושתיהן חדשות, לאחר ה"שיפוץ") באתר אחד.
• הוספתי את הכיתוב בנושא ה"שיפוץ", מפני שלכל קורא נראה כאילו זאת צורת המסגד המקורית - ולא היא. אחפש תמונה חופשית של המסגד המקורי. (דעות בנושא לגיטימיות השיפוץ, כפי שנעשה, באיזור שהוא ללא אוכלוסייה ערבית אותנטית, ועל רקע ההימנעות מתפילה במסגד גם בתקופת הקמתו - ייחסכו מהקוראים...)נלביא - שיחה 08:05, 29 באפריל 2008 (IDT)

מדוע הערך לשכתוב?

לאחר שקראתי את הערך, טרם הבנתי מדוע הערך לשכתוב. אם ישנם פרטים השנויים במחלוקת או חוסר דיוקים- נא לציין זאת כאן בדף השיחה על מנת שניתן יהיה לתקנם. אני דוקא התרשמתי שהערך מלא ומגובש, ולא הבחנתי בחורים בתיאור ההסטורי. --Hmbr • שיחה 13:47, 24 בספטמבר 2008 (IDT)

זו בדיוק הסכנה כשיש עורך טוב... זו בעיה שיש עם הרבה ערכים שנכתבו ללא אימות ובדיקה זהירים, ועברו אח"כ ויקיזציה. אני עברתי על הערך באופן סגנוני וביקורתי, אך לא וידאתי את נכונותו. כל שטות שזיהיתי, מחקתי, כל תקלדה - תיקנתי, וכל משפט מסורבל - החלפתי. האם זה אומר שכל מה שנותר בערך הוא נכון? למרבה הצער, לא. במהלך העריכה אמנם בדקתי בכל מיני מקורות מקבילים וסילקתי שטויות שעליתי עליהן, אך אין די בכך. עדיין צריך לבדוק כל משפט בערך במקורות בלתי-תלויים, ולבדוק שהוא נכון. ‏odedee • שיחה 21:19, 27 בספטמבר 2008 (IDT)

הבנתי. כרגע תבנית השכתוב מנומקת כ"אי דיוקים, "חורים" ברצף הכיסוי ההיסטורי, אין מידע על כלכלת העיר ". ראשית, האם עדין יש חורים בכיסוי ההסטורי? שנית, חוסר מידע על כלכלת העיר אינו סיבה לתבנית "לשכתוב". מכאן, שלדעתי יש לשנות כך את הכתוב בתבנית כל שיוסבר כי "ייתכן ויש בו אי-דיוקים היסטוריים." בנוסף, מכיוון שסביר להניח שרוב הערך כן מכיל דברים בעלי ערך (כך נראה לי לפחות), היה מצוין אם היית יכול להצביע על משפטים מסוימים המדליקים אצלך חשד שהם אינם נכונים- להעלות אותם לדף השיחה, או לחילופין לסמן אותם בתבנית מקור, כך שניתן יהיה להבחין בין מידע בעל ערך, לבין מידע שיש לפקפק בנכונותו, וניתן יהיה לבדוק אותו בהתאם. מה דעתך? --Hmbr • שיחה 21:49, 27 בספטמבר 2008 (IDT)

אה, את הנימוק לשכתוב כדאי לעדכן לאזהרה כללית כלשהי, משהו כמו "חשש לטעויות עובדתיות". לצערי אני לא יכול להצביע על משפטים כאלה, אבל אין לי די ידע בנושא יפו שיידלקו אצלי נורות כאלה. יש פסקאות היסטוריה שלמות שאין להן אף אסמכתה, וגם במקומות שיש אסמכתות, נדרש לדעתי לבדוק אותן ולוודא שהן אכן תומכות בכתוב. כרגע אמינות הערך לא טובה. ‏odedee • שיחה 21:59, 27 בספטמבר 2008 (IDT)

ראה גם למעלה - #שכתוב. ‏odedee • שיחה 22:20, 27 בספטמבר 2008 (IDT)

לאחר שקראתי את הערך, אני סבור שהחשש לטעויות עובדתיות בו אינו גדול מבערך אחר בגודל כזה, ולכן הסרתי את תבנית השכתוב. מובן שהוספת אסמכתאות וביסוס המידע יתקבלו בברכה, בערך זה כמו בכל ערך אחר. דוד שי - שיחה 16:26, 27 בפברואר 2009 (IST)

העדרותו של הרב קוק

נכתב בערך שרב העיר, הרב קוק, לא שהה בה בשנים תרע"ד-תרע"ט, ללא הסבר, ומשתמע כאילו לא מילא את תפקידו כהלכה. הוספתי "עקב פרוץ מלחה"ע הראשונה". הרב קוק נסע לאירופה לועידת אגודת ישראל, ו"נתקע" שם בגלל המלחמה.עזר - שיחה 10:37, 26 בנובמבר 2009 (IST)

טענה מפוקפקת

כתוב ואני מצטט:

"לאחר תבוסת הפלשתים, דוד המלך ובנו שלמה המלך שלטו ביפו, ודרכה הגיעו הארזים ששימשו לבניין בית המקדש (דברי הימים ב ב' ט"ו). " - נתחיל בכך שאין ערובה לקיומה של ממלכת דוד ושלמה. גם אילו התקיימה, מהיכן ההודעה החד משמעית שדווקא דרך יפו הגיעו הארזים? האם מצאו תעודה כלשהי שבה זה כתוב במפורש? אני דווקא חושב שהובילו את הארזים דרך היבשה. כך או כך, אין לכתוב את זה במפורש אם אין מקור סביר שתומך בכך. המקרא, לצורך העניין, לא יכול לשמש כמקור לטענה שכזאת.

למעשה כל הפסקה שם בעייתית. מסעו של יונה הנביא הוא עובדה? האשורים פולשים דרך הים? מה זה? אם לא יהיו מקורות מהימנים תוך פרק זמן סביר, אמחק. גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 19:53, 28 בנובמבר 2009 (IST)

מרשימת ההמתנה למומלצים

― הועבר מהדף ויקיפדיה:ערכים מומלצים/הוספה למומלצים/רשימת המתנה

ערך טוב מאוד. חובבשירה - שיחה 22:30, 25 בנובמבר 2009 (IST)

בהחלט! --Galoren.com - שיחה 01:02, 26 בנובמבר 2009 (IST)

לחלוטין לא, נא לקרוא את דף השיחה. לא בא בחשבון להמליץ על הערך הזה לאור ההיסטוריה שלו, נדרשת בדיקה מדוקדקת של התוכן. ‏odedee • שיחה 01:16, 26 בנובמבר 2009 (IST)

טוב, רפרפרתי והערך זקוק לבדיקה מעמיקה על ידי מישהו שמבין קצת בהיסטוריה עתיקה. לא בדקתי חלקים אחרים. גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 19:59, 28 בנובמבר 2009 (IST)

סוף העברה • עודד (Damzow) • שיחה • פרוייקט המלחמה הגדולה 21:35, 16 בדצמבר 2009 (IST)

" סח'נאות " או " סכ'נאות "

אם אינני טועה אז הפרדסים של יפו שהיו ביחד עם בתי הערבים העשירים נקראו בשם : סח'נאות או סכ'נאות . מודי בר-און סיפר על זה בתוכנית על תולדות תל אביב-יפו בערוץ 8. פארוק - שיחה 14:43, 11 באפריל 2010 (IDT)

ראשי עיריית יפו

ראש עיריית יפו האחרון היה ד"ר יוסף הייקל. שעבר עם משפחתו לירדן מייד לאחר קום המדינה. בשנת 2004 החליטה עיריית תל אביב לקרוא על שמו רחוב ביפו. ראש העיר שהיה לפני היה עבד אל ראוף אל ביטר שיש גם על שמו רחוב ביפו. פארוק - שיחה 14:40, 7 בדצמבר 2010 (IST)

כיבוש יפו ב 1776

היי, אין לי מושג איך לעשות מה אבל עברתי על הערך וקראתי שורה על כיבוש יפו בידי הממלוכים ואני מצטטת: "בשנת 1776 כבשו את העיר צבאות "מוחמד בֶּךּ אבו דהב" הממלוכי, וטבחו בתושביה.". לי אין מושג על מה מדובר, 1776  ???? לא הצלחתי למצוא לזה שום סימוכים בשום מקום, לא שחיפשתי שעות. איך אפשר לדעת האם זה מידע נכון או מוטעה ? תודה מראש וסליחה על ההתפרצות לדלת פתוחה.

קיצור הערך

צריך קצת לקצר את הערך לדעתי. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
109.67.199.228 20:45, 9 ביוני 2012 (IDT)

סתירה של 2 שנים בין שני ערכים

בערך זה על יפו כתוב שראש העיר הערבי האחרון שלה ד"ר יוסוף הייכל נמלט מיפו לירדן מיד לאחר האיחוד עם ת"א ב-1950 ובערך הנפרד על ד"ר יוסוף הייכל עצמו כתוב שהוא נמלט לירדן ב-1948 עם תחילת השתלטות האצ"ל על יפו. כדאי ליישב ולתאם פער זה של שנתיים בין הערכים.

תודה. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
77.126.250.32 19:07, 26 ביוני 2012 (IDT)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.hebrewbooks.org/root/data/pdfs/as/ohrhamiz1966.pdf
  • In יפו on 2011-11-23 00:10:32, 404 Not Found
  • In יפו on 2011-11-28 00:18:30, 404 Not Found
  • In יפו on 2013-05-04 08:02:39, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 11:03, 4 במאי 2013 (IDT)

קישור שבור 2

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.elirozner.com/israel_tour/tlv_01.htm
  • In יפו on 2013-09-13 02:40:58, 404 Not Found
  • In יפו on 2013-09-16 00:00:40, 404 Not Found
  • In יפו on 2013-09-25 04:49:22, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 07:49, 25 בספטמבר 2013 (IDT)

מה עם בתי הכנסת של יפו?

ראיתי שציינו יפה שיש כ10 מסגדים וכ10 מנזרים/כנסיות. מה לגבי כ60 בתי הכנסת שנמצאים בעיר? רבים מהם פעילים וצומחים.

אתמהה, ואנסה להרים את הכפפה בעצמי..

משוב מ-7 במרץ 2015

למה אין שום תזכורת על עג'מי (רחוב שישים) ושער דרום נמל יפו והבית שהיה ליד המסגד אם ציור של טווס גדול בתוכ הבינין והרחוב שמוביל אל השער האמצעי של הנמל ותקופת הדייג של הסרדינים שהקונה העיקרי היה תנובה איפוה התמונות האלה  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
109.65.178.86 10:47, 7 במרץ 2015 (IST)

קטגוריה:קהילות ויישובים ערביים שנחרבו במלחמת העצמאות

מה בדיוק נחרב ביפו? העיר שוקקת והומה ערבים ויהודים. מה הקטגוריה הזו עושה שם? בורה בורה - שיחה 14:58, 7 באוקטובר 2016 (IDT)

מהערך: ”מאוכלוסייה של כ-70,000 אלף ערבים לפני המלחמה נשארו בעיר כ-4,000 ערבים בלבד, 1400 מהם גברים, מכל שכבות החברה”. אליסף · שיחה 15:00, 7 באוקטובר 2016 (IDT)

מילא אם בשם הקטגוריה היה רק "ישובים". אבל יש גם קהילות. הקהילה הערבית בהחלט נחרבה, כפי שאליסף העיר מעלי. eman • שיחה • ♥ 15:04, 7 באוקטובר 2016 (IDT)

למה התמונה של יפו לא תורמת הרבה?

אמנם בהגדלה רואים שהאיכות לא יצאה טובה, אבל דווקא קבלתי עליה שבחים ממשתמשים אחרים. שנה טובה. יאיר הנווט - שיחה 23:33, 23 בספטמבר 2017 (IDT)

אינני מזלזל בהישג של הצילום דרך חלון המטוס. בתמונה רואים הרבה אורות, אבל חוץ מאשר קו החוף של יפו, לא רואים בתמונה מאפיין כלשהו של יפו - אלה אורות שמתאימים לכל עיר בישראל. זו בוודאי לא התמונה שראוי לתת בראש הערך, ולטעמי אין צורך בה גם בגוף הערך. דוד שי - שיחה 06:17, 24 בספטמבר 2017 (IDT)

כיכר חאג' כחיל

האם זהו שמה המקורי של הכיכר או שאולי היה לה כנראה שם אחר, לא נראה לי שמישהו ירשה לקרוא לצומת מרכזית שהיא הייתה פעם כיכר בתור: " שם מסחרי " של מתחם המסעדות שנמצא מסביב. אולי מישהו יודע את ההיסטוריה של הפינה הזאת ויוכל להרחיב קצת בנושא ולשפוך קצת אור ? .... פארוק - שיחה 17:27, 5 ביולי 2018 (IDT)

היציאה מן החומות והקמת העיר החדשה

בדומה אל ירושלים - הקמת "כיכר השעון" עם "רחוב יפת" היו הסימנים הראשונים של היציאה מן החומות והקמת העיר החדשה. מהיכן מצאתם סימוכין לכך ש-"שדרות ירושלים" היו הרחוב הראשי ? ... כי הם הוקמו לאחר הקמתו של רחוב יפת על תוואי החומות שנהרסו. תוכנית המתאר הראשונה סימנה את "העיר העתיקה" במרכז ולא בצפון יפו כפי שזה כיום, ביחד עם "נווה צדק" ועם "מנשייה". פארוק - שיחה 21:53, 5 במרץ 2019 (IST)

העת העתיקה

1. פפירוס האריס ידוע בשם אגרת סנהאת. האם לא כדאי להוסיף ?

2. להגיד ששר הצבא של תחותמס ה-3, תוטיאי, השתמש בתחבולת "סוס טרויאני" כמה מאות שנים לפני מלחמת טרויה, זה לא מתאים.

Zemer.margolin - שיחה 18:50, 14 באוקטובר 2019 (IDT)

שגיאה מספרית במספר התושבים ביפו

תחת הכותרת יפו בתקופת המנדט הבריטית מופיע המשפט "ב-1946 מנתה אוכלוסיית העיר 101,580 נפש: 43,930 מוסלמים, 30,820 יהודים ו-16,800 נוצרים". שלושת המספרים מסתכמים ב 91,550 איש. 79.180.31.43 21:27, 18 ביולי 2022 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר ביפו שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• https://sites.google.com/a/tlv100.net/tlv100/researchers/giler נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20160913075238/https://sites.google.com/a/tlv100.net/tlv100/researchers/giler לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 04:45, 16 בנובמבר 2022 (IST)

בעיה בקישורי ארכיון בערך (אוקטובר 2023)

שלום. בתהליך הארכוב, החזיר הארכיון שגיאות לאחד או יותר מהאתרים ששלחתי לארכיון. להלן קישורים שהחזירו שגיאה והשגיאה המתאימה.

• https://www.tel-aviv.gov.il/Transparency/Documents/עיקרי הנתונים והמגמות 2022.pdf עם שגיאה
• https://www.tel-aviv.gov.il/Transparency/Documents/מצגת -שנתון סטטיסטי 2022.pdf עם שגיאה
• https://www.tel-aviv.gov.il/Transparency/DocLib/תקציר מגמות ונתונים לשנת 2008.pdf עם שגיאה

בכל מקרה זו תהיה ההודעה היחידה לגבי קישורים אלו, ולא יעשה ניסיון נוסף לארכוב קישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 18:24, 29 באוקטובר 2023 (IST)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (יולי 2024)

שלום,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר ביפו שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.oldjaffa.co.il/ נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20161226232527/http://www.oldjaffa.co.il/ לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 03:42, 12 ביולי 2024 (IDT)