שיחה:כתלה חריפה

תודה על תוספת המידע, התיקונים והשיכתוב. הערכה אחת: החוקר מתיחס לארבע "כמוטיפים" - כלומר ההבדלים ביניהם הוא בהרכב בכימי וזה מה שמעניין את חוקרי השימוש הכלכלי בצמחים. אין זה "פנוטיפ" שזה מושג ביולוגי מתחום אחר. אבקש להחזיר את המונח למקומו. "משנכנס אדר מרבים בשמחה" מאחל דניאל ונטורה - שיחה 03:03, 5 במרץ 2009 (IST)

לא הכרתי את המושג. חשבתי שחל בלבול בין המושגים פנוטיפ או כמופיט (בן-שיח יובשני) וטעיתי. אוריה אורן - שיחה 10:25, 5 במרץ 2009 (IST)

הוספתי גם את תוכן הסוגריים כדי למנוע אי-הבנות. תודה על הכל. "משנכנס אדר מרבים בשמחה" מאחל דניאל ונטורה - שיחה 10:55, 5 במרץ 2009 (IST)

מה זה 'אתנו בוטני' ומיהו הגוף שחקר את אוכלוסיית הכתלה? חיפשתי לו איזכור כלשהו באינטרנט ולא מצאתי. נת- ה- - שיחה 22:26, 5 במרץ 2009 (IST)

אתנו-בוטניקה הוא ענף באנתרופולוגיה שחוקר את הקשר בין האדם ותרבותו לבין מיני הצומח. מושג זה מוכר גם בצורה 'פלנטלור' (פלנט-פולקלור) בצורה פחות מקובלת. אתנו-בוטניקאים ישראליים מוכרים הם נסים קריספיל, נגה הראובני, זהר עמר, עארף אבו-רביע וכן הלאה. אוריה אורן - שיחה 22:56, 5 במרץ 2009 (IST)

הרסתי לי עוד ערך. לך תלמד בוטיניקה, כמוני, ואחר-כך נדבר. לא כל המידע נמצא בויקיפדיה !"משנכנס אדר מרבים בשמחה" מאחל דניאל ונטורה - שיחה 22:36, 5 במרץ 2009 (IST)

להיפך, חסכתי לך תבנית שכתוב. דניאל, מה ההשכלה הבוטנית שלך? נת- ה- - שיחה 22:43, 5 במרץ 2009 (IST)

הצלחתה לקלקל ערך קצר, מלא תוכן ומעורר ענין. לשאלתך - אקדמי (יחד עם עוד 5 תוארים). "משנכנס אדר מרבים בשמחה" מאחל דניאל ונטורה - שיחה 22:47, 5 במרץ 2009 (IST)

תפרט יותר, איזו השכלה אקדמית ומאיזה גוף אקדמי. נת- ה- - שיחה 22:48, 5 במרץ 2009 (IST)

פנו למשתמש:Gidip כמפשר מוסכם. אין עוררין על הידע שלו בנושא זה. חגי אדלר • שיחה • ל-86 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • י' באדר ה'תשס"ט • 22:50, 5 במרץ 2009 (IST)

יש גבול גם לחוצפה

סיימתי את המעקב על הערך. "משנכנס אדר מרבים בשמחה" מאחל דניאל ונטורה - שיחה 23:44, 5 במרץ 2009 (IST)

ציטוט מחקר

"במחקר שבוצע במרכז ופיתוח אזורי יהודה בקרית ארבע למיון אוכלוסיית הכתלה חריפה לפי רכיבי השמן האתרי, נמצא אופי שונה של ההרכב הכימי של הצמח" - ככה לא מצטטים מחקר. יש מי שביצע מחקר, ויש מי שפרסם מחקר שחובה לציין. אלו שני פרטים הכרחיים בציטוט מחקר, שבהעדרם עדיף לא לצטט כלל. ערן - שיחה 10:05, 6 במרץ 2009 (IST)

שמות החוקרים הופיעו בערך ונמחקו יחד עם שאר הפרטים, מעוררי ענין, בערך זה. חבל שערך קומפקטי כזה ירד לטימיון בשל .... שבת שלום "משנכנס אדר מרבים בשמחה" מאחל דניאל ונטורה - שיחה 13:07, 6 במרץ 2009 (IST)

תוצאות המחקר הובאו בחוברת הרשומה בפיסקה "לקריאה נוספת". המאמר מוזכר גם באתר וגם שם החוקר נמחק מהערך. היה כתוב בגירסה המקורית שלי "על-ידי דר' אמיר קיטרון בשיתוף דר' איתן רובין מ"תחנת נסיונות אזורית נוה-יער" "משנכנס אדר מרבים בשמחה" מאחל דניאל ונטורה - שיחה 13:12, 6 במרץ 2009 (IST)

תיקונים בערך

בערך זה נעשו על-ידי משכתב תיקונים. נא לשיפוטכם.

	הנושא	המקור	השיכתוב
1	סווג הצמח	Iphionoides Boiss	נמחק
2	המקור	לפי מגדיר חדש לצמחי ישראל של מיכאל זהרי	נמחק
3	סוגי משנה קיימים	יש שני סוגי-משנה : Boiss. et Blanche Brullo‏	נמחק
4	הגדרה של מדריך צמחים - מעשית	מוגדר כ"צמח כתלים, סלעים ומצוקים" ‏אבי שמידע, דוד דרום , מדריך פרחי בר בישראל- הצמחיה הים-תיכוניתמהדורת 1986 עמ' 94‏	הומצאו מונחים לערכים שלא קיימים ולא יהיו קיימים - פשוט אין כאלה
5	איתור הצמח	הוא אותר על-ידי מיכאל זהרי ‏‏. 4 מתוך 20 מקומות להתמצאות	נמחקו כל המקומות
6	שמות החוקרים	על-ידי דר' אמיר קיטרון בשיתוף דר' איתן רובין מ"תחנת נסיונות אזורית נוה-יער"	נמחקו
7	תאור כמוטיפים	ארבע במספר	אין צורך - נמחקו
8	אחד מיוחד	אולי אפילו ניתן יהיה להגדירו כמין נפרד בשל תכונה זו.	נמחק
9	חידוש	אין לי מקור	" הצמח נפוץ במיוחד באזורים הסובלים מרעיית יתר, שכן הצאן אינם אוכלים את השיח, כנראה בגלל ריחו."

נדמה לי שזה זלזול מוחלט בכותב הערך. שבוע טוב. "משנכנס אדר מרבים בשמחה" מאחל דניאל ונטורה - שיחה 01:01, 8 במרץ 2009 (IST)

הערות לשיכתוב

סיווג כימי של סוגי הצמח

הסבר: הקטע להלן - נמחק - כנראה הייתי צריך להוסיף כי "על המשמעות לגבי בחירת מקורות ההפקה של השמן האתרי" -

במחקר שבוצע במרכז ופיתוח אזורי יהודה בקרית ארבע למיון אוכלוסיית הכתלה חריפה לפי רכיבי השמן האתרי, נמצא אופי שונה של ההרכב הכימי של הצמח. לאחר דגימת אוכלוסיות בר ברחבי הארץ הוגדרו ארבע כמוטיפים, הנבדלים בהרכב השונה של השמן האתרי, הנפוצים בבתי גידול שונים.

שימושים

לקטע להלן הוספה הערה שחסר מקור - ובכן המקור הוא בפיסקה לקריאה נוספת שנמחק.

"מחקרים אתנו-בוטניים הצביעו על השימוש בכתלה כנגד חרקים מזיקים, כמו עש הבגדים וחרקים במזון. כן נמצא שיש לו פוטנציאל לשימוש בתור כצמח מרפא למטרות ויסות רמת הסוכר בדם, זירוז התחדשות כלי דם ופעילות נוגדת קרישת דם."

לקריאה נוספת

• אמיר קיטרון , כתלה חריפה - אפיון הרכבים ייחודיים לספר המדבר - הכנס השנתי הרביעי הספר והמדבר בארץ ישראל - סוסיא, דצמבר 2008.

וְתֵן בְּרָכָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְשבְּעֵנוּ מִטּוּבָהּ, דני - שיחה 05:55, 7 במאי 2009 (IDT)

עבודת מחקר על כתלה חריפה

כדאי להוסיף את הקישור הבא-עבודת מחקר לתואר שני-שמנים אתריים בכתלה חריפה

https://www.agri.gov.il/download/files/TamirHilla2009MSc_1.pdf הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
93.173.87.61 22:47, 21 באוקטובר 2021 (IDT)