שיחה:מי

לדעתי הערך באמת לא חשוב וכפי שכבר נאמר - עדיף להעביר את התוכן לתווים. תומר 16:08, 30 במאי 2007 (IDT)

מכל הערכים על תווים דאוקה למנות את ה"מי"? איפה העקביות? ‏Gidonb‏ • שיחה 16:21, 2 ביוני 2007 (IDT)

אניח דווקא חושב שיש להעביר את כולם לתווים, אם האורך של כולם זהה בערך. תומר 07:17, 3 ביוני 2007 (IDT)

בוודאי שיש חשיבות, וניתן להרחיב את הערך. איחוד יסרבל מאוד, וימנע את הפיתוח בהמשך. עידן ד 11:01, 6 ביוני 2007 (IDT)

אני דווקא חולק על כך. זה לא שיש סימבוליות מיוחדת אוניברסלית לתו הזה... לדעתי אין יותר מדי מה להרחיב דווקא בנושא מי ושיש מקום לאחדו עם "תווים". אלא אם כן תראו לי היבטים שלא חשבתי עליהם. HansCastorp 11:03, 6 ביוני 2007 (IDT)

לחץ להשמעת התו?! את מי צריך להוציא מחוץ לחוק? דורית 11:08, 6 ביוני 2007 (IDT)

דווקא אני בעד השמעת התו, כי תו הוא (כביכול) דבר אבסולוטי. על פי מדד תדירות מוסכם מראש (דבר תקופתי ומשתנה) יכול להיות נחמד לשמוע כל תו ותו. מכל מקום, יש לציין על פי איזה כוונון התו מושמע. אני מציע שהתווים יושמעו על פי הסטנדרד המקובל של "לה - 440 הרץ" (אף על פי שהתדירות כבר עלתה בקרב רוב הגופים המבצעים מאז). HansCastorp 11:16, 6 ביוני 2007 (IDT)

האנסי, הדגש הוא לא על השמעה אלא על המילה לחץ. יש לכתוב להשמעת התו ניתן ללחוץ כאן או כל ניסוח אחר עוקף מגדר. לך תקראי ספר של תיאוריה קווירית כעונש. דורית 11:47, 6 ביוני 2007 (IDT)

שוב יאיר קידר ועמליה זיו משהו? HansCastorp 11:57, 6 ביוני 2007 (IDT)

משוכזה. דורית 12:03, 6 ביוני 2007 (IDT)

דרוש הסבר

"מבחינה הרצית התו שווה לפה אך הוא שונה ממנו מבחינה הרמונית."?!?!1 יוסאריאן • שיחה 13:01, 29 ביולי 2007 (IDT)

ההפרש הטוני בין מי לפה הוא חצי טון, לכן מי דיאז הוא בעצם פה מבחינה הרצית (יש להם את אותה התדירות) אבל למעשה הם שונים זה מזה במושגים של תורת המוסיקה. נינצ'ה 14:38, 29 ביולי 2007 (IDT)

מה השוני במושגים של תורת המוסיקה? הרי זה משמיע אותו הדבר - אם אני מבין נכון, אפילו המוסיקאי המחונן ביותר לא יוכל להבדיל בינהם עיניים עצומות. כמו כן, הניסוח של "מבחינה הרצית" ו"מבחינה הרמונית" כלל לא מוגדר היטב. כדאי לנסח במילים בעלות משמעות מוכרת. יוסאריאן • שיחה 15:14, 29 ביולי 2007 (IDT)

בעיניין הניסוח ייתכן ואתה צודק, אני אנסח את זה מחדש. בדבר ההבדל: יש מספר הבדלים, אבל הדוגמא הכי ברורה היא סולם, סולם צריך להיות מורכב מכל התווים עם תוספת, כלומר דיאז או במול (לפעמים גם כפולים). לכן אם תסתכל על הסולם דו דיאז מאז'ור למשל:

דו דיאז, רה דיאז, מי דיאז, פה דיאז, סול דיאז וכו'. אילו הייתי כותב במקום המי דיאז פה הייתי מקבל: דו דיאז, רה דיאז, פה, פה דיאז, סול דיאז וכו'. שים לב אין כאן מי ויש פעמיים פה, עכשיו ברור שזה היה הסבר פשטני שלא דיבר על הסיבות התיאורטיות המורכבות יותר, אבל אני מקווה שהמחשתי את ההבדל. בדבר מוסיקאים, זה תלוי אם התו עומד לבדו, אף אחד לא יכול לדעת ונהוג לקרוא לו פה, אבל אם הוא בתוך אקורד, או בתוך יצירה בכלל אז אפשר לזהות אותו בקלות. נינצ'ה 15:27, 29 ביולי 2007 (IDT)

בקשר למי דיאז

למיטב ידיעותיי, דיאז הוא, בכוונון יחסי, הוא הגבהה קטנה יותר מחצי טון. והבמול בהתאמה, הנמכה קטנה יותר מחצי טון. אני אסביר ע"י כמה דוגמאות:

טרצות גדולות מצלצלות "רחב" וטבעי יותר כשהן על הצד הנמוך. אפשר לשמוע זאת אם מנגנים אוקטבות וקווינטות על כלים מלודיים, כך שמתקבלת טרצה עילית זכה ביותר, והיא נשמעת יחסית קטנה לטרצות גדולות שאנחנו מכירים מהפסנתר. טרצות גדולות "קטנות" מתקבלות בסולמות עם דיאזים באופן טבעי מכיוון שהצליל שהוא דיאז יהיה גם צליל טרצה של אקורד כלשהו (משולש לה מז'ור ומשולש רה מז'ור בסולם רה מז'ור). אותו דבר מקבלת כשהבמול הוא קטן מחצי טון. לדוגמא הסולם סי במול מז'ור: כאשר סי במול מנוגן על הצד הגבוה, זה גורם להפרש בינו לבין רה להצטמצם, ובכך ליצור טרצה גדולה "קטנה".

אמנם מבחינה הרמונית עדיף שהדיאזים יהיו נמוכים, אך יש לקשתנים נטייה להגביה צלילים מובילים, שהם לעיתים דיאזים. זוהי הגישה של אסכולה שהיא לדעתי מעט מיושנת, על-אף שיש בזה משהו. הבעיה היא שמבחינה הרמונית זה עובד פחות טוב, וצריכים גם להגביה את הקווינטה על מנת שהטרצה של משולש הדומיננטה תהיה זכה ונעימה.

באין התנגדות, אני אשנה את מה שנכתב כאן. Jab-jab - שיחה 15:19, 19 במרץ 2009 (IST)