שיחה:ממד (פיזיקה)

מספר דיוקים

― הועבר מהדף שיחה:ממד (מתמטיקה)

במתמטיקה, יש סוגים רבים של ממדים ... רוב מושגי הממד הנ"ל משמשים גם בפיזיקה, שהרי המתמטיקה מספקת מודלים לפיזיקה.

בפיזיקה יש משמעות נוספת, שונה באופן מהותי, שאינה מוזכרת כאן - לעיתים משתמשים במונח ממד גם כדי לתאר את ההשתנות של גדלים עם שינוי היחידות. (למשל, אומרים שלמהירות יש ממד של אורך \ זמן).

ולבסוף כמה הערות קטנוניות יותר:

• איינשטיין בפירוש לא היה הראשון שהתייחס לממד הזמן כממד רביעי. החידוש שלו לא ממש קשור למאמר הזה בכלל - עניינו באופן שבו המרחב והזמן שלובים זה בזה; במילים אחרות - בגיאומטריה של המרחב-זמן. עצם קיומו של המרחב-זמן כישות ארבע ממדית היתה מוכרת כבר בימיו של גלילאו, גם אם לא נוסחה בצורה הזו.
• אוקלידס לא מתייחס במפורש לסוגיית הממד בגיאומטריה שלו.
• יותר נכון לומר שלנקודה יש ממד אפס, מאשר שהיא חסרת ממדים.

האם זה באמת נכון ש"רוב מושגי הממד הנ"ל משמשים גם בפיזיקה"? לירן (שיחה,תרומות) 18:59, 4 בינואר 2008 (IST)

מספר סוגיות

ראשית, אינני מבין את ההבדל המהותי בין ממד פיזיקלי לממד מתמטי. אולי כדאי שהערך הנוכחי יקרא ממדי המרחב-זמן. בנוסף, במשפט הראשון רשום "בפיזיקה, הממד משקף את מספר דרגות החופש של תנועה במרחב", ואילו אחר-כך מדובר על הזמן כממד, כלומר המשפט הראשון שמדבר רק על מרחב איננו מדויק. מלמד כץ 04:28, 22 באפריל 2007 (IDT)

כדאי להוסיף התייחסות לממדים שבריים (פרקטל). טוקיוני 18:48, 4 בינואר 2008 (IST)

העיקרון ההולוגרפי

כדאי להתייחס להעיקרון ההולוגרפי שרומז שניתן להתייחס ליקום כדו-ממדי. דניאל ב. 17:52, 31 במרץ 2010 (IDT)

איחוד

אני מציע לאחד ערך זה עם הערך ממד (מתמטיקה). נימוקים בדף שיחה:ממד (מתמטיקה). דניאל • תרמו ערך 14:56, 25 במרץ 2012 (IST)

סתירה עם ערך אחר

הערך הזה מתנגש עם הערך "אנליזה מימדית" ברור שהפגם נופל בערך הזה, הוא צר מידי. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
213.57.174.100 17:55, 23 באוקטובר 2012 (IST)

האם תוכלו לציין איפה יש סתירה? ‏Setreset • שיחה 20:15, 23 באוקטובר 2012 (IST)

קצר מידי

נחמד אבל על נושא כזה חשוב אתם צריכים להרחיב. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
84.228.148.211 16:59, 7 בינואר 2014 (IST)

נכון, בגלל זה הערך מסומן בתור 'קצרמר'. טוקיוני 17:22, 7 בינואר 2014 (IST)

משוב מ-2 במרץ 2016

זה ממאוד מעמיק הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
217.194.203.234 12:27, 2 במרץ 2016 (IST)

שחזור

בכל הכבוד למאמר שפרסם Doron Kwiat, לא מתקבל על הדעת שערך על נושא כל כך מרכזי יהיה מושפע ממאמר יחיד, מאתגר ככל שיהיה. אשמח לקבל כאן הסבר לטענה שפרמיונים "אינם יכולים להתקיים" במרחב מממד 5 ומעלה; מהו הגדרת הפרמיון במשפט הזה? עוזי ו. - שיחה 22:37, 27 בפברואר 2023 (IST)

תודה להערה.

פרמיונים הם כל החלקיקים בעלי ספין ומסה שמקיימים את משוואת דיראק.

מתוך סימטריות בתורת החבורות לגבי מטריצות דיראק ניתן להוכיח כי משוואת דירק לא יכולה להתקיים במימד גדול מ 4. בוזונים הם כל החלקיקים חסרי המסה והם חייבים לנוע עפי משוואת הגואדסה ה 4 מימדית. אין בנמצא חלקיקי יסוד שאינם פרמיונים או בוזונים.

מה לעשות ובמאמר המצוטט זו ההוכחה היחידה ל מגבלת 4 המימדים. מי שמעונין יכול לקרוא המאמר וכן לראות שם רפרנס לנושא. KwiatDoron - שיחה 19:04, 28 בפברואר 2023 (IST)

נצטרך לחכות עד שהספרות הקנונית בתחום תעלה על החידוש. עוזי ו. - שיחה 23:01, 28 בפברואר 2023 (IST)

כיוון שלא מצאתי ערך על כתב העת International Journal of Theoretical and Mathematical Physics, אין לי דרך לעמוד על איכותו.

זהו מאמר כל כך פורץ דרך, שכדאי להמתין להענקת פרס נובל למחברו. דוד שי - שיחה 06:42, 1 במרץ 2023 (IST)

המאמר השני הוא ספקולטיווי.

לגבי המאמר הראשון, תוכל לקוראו בתקוה שתצליח להבינו. אם לא תבין אשמח להסבירו. KwiatDoron - שיחה 10:07, 1 במרץ 2023 (IST)

שלום דורון. לכתב-העת International Journal of Theoretical and Mathematical Physics ככל הנראה אין אימפקט פקטור, ופרסם לפחות מאמר אחד שהוא ללא ספק בדיחה: http://article.sapub.org/10.5923.j.ijtmp.20221202.02.html
ההוצאה של כתב-העת Scientific & Academic Publishing מוזכרת ברשימה הזו https://beallslist.net/ כטורפת פוטנציאלית.
בנוסף, להבנתי אתה הוא מחבר המאמרים המדוברים. זה בעייתי בויקיפדיה כאשר עורך מקדם את העבודה האישית שלו.
לאור הנ"ל אני חושב שאנחנו צריכים סימוכין יותר רציניים כדי לקבל את העריכות. H. sapiens - שיחה 22:33, 5 במרץ 2023 (IST)

שלום רב

אכן אין לי אלא להסכים אתך וגם התלוננתי בפניהם על השערורייתיות שבפרסומים עלובים. הם מצהירים שהם כביכול Peer Reviewed.

יחד עם זאת, המאמר שפרסמתי שם הועבר למספר מדענים מהשורה הראשונה, כולל אחד ממכון וייצמן. שלא מצאו בו פגם.

אני משוכנע שכל מה שפירסמתי שם יעמוד במבחן מול כל מי שמתמצא בתחום.

אני סבור שבערך של מימדים בפיזיקה, חובתי לפרסם את עובדת היותנו בעולם 4 מימדי וכי כל התאוריות שטוענות לריבוי מימדים מעבר ל 4 אינן תקפות. ההוכחה שלי מתמטית לחלוטין ולכן ניתנת לבדיקה על ידי כל מי שמתמצא בתחום.

אגב, הוכח כבר בעבר כי חייב להתקיים יחס מסוים בין מספר המימדים של עולמנו וגודלן של מטריצות דיראק. כל מה שהוכחתי שהמגבלה הזאת מצטמצמת ל 4 מימדים.

ראה עבדותיהם של Paul West:

West P.C., Supergravity, Brane Dynamics and String Duality. Cambridge |University Press, 1999

ושל Holger Nielsem:

H B Nielsen S.E. Rugh, "Why do we live in 3+1 dimensions?", https://arxiv.org/abs/hep-th/9407011v1, 1994. KwiatDoron - שיחה 09:35, 6 במרץ 2023 (IST)

האם הפרסום הבא תואם לדרישת ההכרה בעתון?

Journal of High Energy Physics, Gravitation and Cosmology > Vol.8 No.3, July 2022

D Dimensions and N × N Matrix Representations of Fermions KwiatDoron - שיחה 09:54, 6 במרץ 2023 (IST)

כתב-העת Journal of High Energy Physics, Gravitation and Cosmology נראה סביר במבט ראשון. לפחות יש לו אימפקט פקטור, אמנם נמוך (0.6). כמובן שיש להגביל כל טענה בערך שמסתמכת על המאמר למה שאכן נטען בו. האם יש סיבה שלא הסתמכת על מאמר זה עד עתה?

פרהפרינטים בארקיב עדיין לא עברו ביקורת עמיתים מסודרת, ולכן אין להסתמך עליהם לדעתי. H. sapiens - שיחה 17:11, 10 במרץ 2023 (IST)

שלום רב

מכיון שעלי להתעקש על הדברים שפרסמתי , על היותם נכונים ועל אמיתותם ובייחוד על החובה שאני חש שהקוראים יידעו שעולמנו הוא בן 4 מיימדים פיסיקליים ולא יותר (בניגוד לתאוריות שונות ומשונות), ולאחר שהערך שפרסמתי נמחק שוב ושוב, הרי שאני מעביר זאת לערך שבמחלוקת.

1. לא מקובלת עלי הטענה הגורפת שלא ניתן לפרסם ערך המתבסס על מאמר אחד בלבד
2. לא מקובלת עלי הטענה שהפרסום הוא בעתון מגוכח

מה שעשוי להיות נכון לגבי טענות לגבי תוצאות, מדידות והשערות אינו יכול להיות מקובל לגבי תאוריה מתמטית.

או שהיא נכונה או שהיא שגויה.

1 מה לעשות והתאוריה שפירסמתי נכונה ומדוייקת ועד כה לא הצליח איש לסותרה (פורסמה בגרסאות שונות במספר כתבי עת ש שונים.)

2 התאוריה שפרסמתי, פורסמה בחלקה כבר על ידי מספר פיסיקאים בעלי שם, אם כי לא הצליחו להוכיחה בשלמות.

אני מעביר פנייה/ערעור ל "ערך שבמחלוקת" כי לעניות דעתי הפסילה נובעת מחוסר התמצאותם של המוחקים בנימוקיי (יכולים היו לקרוא את המאמר שבמחלוקת, ולו הבינו אותו יכולים היו להעיר עניינית למידת היותו שגוי). פסילה של ערך רק בשל היותו מבוסס על מאמר יחיד כביכול, כשלעצמו הטיעון לא מתקבל על הדעת בייחוד שאינו מנומק.

בכבוד רב,

דורון קויאט KwiatDoron - שיחה 15:22, 8 במרץ 2023 (IST)

@KwiatDoron, האם היית מקבל קביעה שסיגריות מועילות למניעת סרטן על בסיס מאמר אחד? מאמר אחד הוא לא מספיק כדי ליצור שיטה חדשה בתחום מסוים. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 15:26, 8 במרץ 2023 (IST)

תודה להערתך.

בוודאי שלא. זו לא טענה בדבר נכונות של משוואה מתמטית. זו טענה בדבר תועלת של הליך ניסויי (יעיל/לא יעיל).

הוכחתי משהו בנושא פיסיקלי המתבסס על משוואה מסויימת.

הוכחת המשפט של פרמה לדוגמא מתבססת על מאמר אחד של מי שהצליח להוכיחה. לא נדרשות במקרים כאלו מאמרים נוספים. KwiatDoron - שיחה 15:39, 8 במרץ 2023 (IST)

החברה האנושית לא תקרוס גם אם תאמין שקיימים יותר מארבעה מימדים, ופיזיקאים (אני מקווה) ממילא לא מסתמכים על ויקיפדיה, לכן אין מה להילחץ. עצתי היא שתחזור עוד כמה שנים, ואם המאמר יתפוס תאוצה עד אז, לא נראה לי שתהיה התנגדות משמעותית להכניסו לערך. מיכאל.צבאן • שיחה • ט"ו באדר ה'תשפ"ג • 17:02, 8 במרץ 2023 (IST)

אני לא תומך בגישה הזו, שהיא נימוק גנרי לרפיון ידיים. "מה כבר יקרה, השמש לא תזרח מחר?", תזרח אבל פחות. עוזי ו. - שיחה 17:56, 8 במרץ 2023 (IST)

דורון, גם אם אין מחלוקת על נכונות המשפטים המתמטיים שהוכחת, אי אפשר לקבל את הפרשנות הפיזיקלית שאתה נותן להם על סמך פרסומים בכתבי עת נידחים. הייתי חושד גם בפרשנות שהתפרסמה ב-Nature Physics או ב-Physics Review Letters. עוזי ו. - שיחה 17:56, 8 במרץ 2023 (IST)

שלום עוזי

אין לי אלא להיצר על כך. לא אמשיך לחכות עד שהקהילה המדעית תכיר בעובדת מוגבלותנו ל 4 מימדים ולכן אני נוטש ועובר לעולם המקביל. http://article.sapub.org/10.5923.j.ijtmp.20190905.02.html

שומר לעצמי הזכות לשוב מדי פעם. KwiatDoron - שיחה 16:45, 14 במרץ 2023 (IST)

לפי המאמר בכוונתך לעבור לעולם ניצב (ממדים נוספים) ולא לעולם מקביל (אותם ממדים עם הבדל בממד אחר). בהצלחה. ויקיפדיה היא לא המקום להפצת תאוריות חדשות. עוזי ו. - שיחה 00:11, 15 במרץ 2023 (IST)