שיחה:רב הונא
השחזור שלי
עריכהשחזרתי את עריכתו של שלום-עליכם-החדש, שכללה תוספת המשפט "בשונה מרוב האמוראים (שנקראו בתואר רב ככינוי בלבד), הרי שרב הונא שמו היה כך מלידתו". טענה זו תמוהה ביותר (וודאי שדורשת סימוכין...). מצינו שרב ענן, בן דורו קרא לו "הונא" (בבלי כתובות סט ע"א), ובמקומות אחדים את הביטוי "הונא חברין" (לא זוכר עכשיו איפה). בברכה, ינבושד 13:58, 11 במאי 2007 (IDT).
כך שמעתי.
אני אברר את הענין.
תודה מראש שלום-עליכם-החדש. 22:41, 19 במאי 2007 (IDT)
- ראה בערך רב הונא בר נתן ובפסחים פו ע"ב. בברכה, ינבושד • ד' באלול ה'תשס"ח.
בקשת מקור
עריכהלמשפט כי אחר פטירתו של שמואל "היו שלושה מועמדים לראשות הישיבה בסורא: רב הונא, רב ירמיה בר אבא ורב יהודה". מה המקור? בברכה, ינבושד • כ"ג בניסן ה'תש"ע.
- הוספתי מקור, מאתר בית חב"ד. אבל בהחלט יש מקום לתהות על המקור שלהם. גוונא + שיחה + התגלה פרק חדש ברמב"ם זרעים! 16:24, 7 באפריל 2010 (IDT)
- בסוף הסרתי את הטענה. יש בה טעם לפגם. גוונא + שיחה + התגלה פרק חדש ברמב"ם זרעים! 15:41, 8 באפריל 2010 (IDT)
- טוב עשית. בברכה, ינבושד • כ"ז בניסן ה'תש"ע.
- בסוף הסרתי את הטענה. יש בה טעם לפגם. גוונא + שיחה + התגלה פרק חדש ברמב"ם זרעים! 15:41, 8 באפריל 2010 (IDT)
סתירה
עריכהישנה סתירה בין הערך הזה, בו מובא כי הוא היה ראש ישיבת סורא, לבין הערך שכתבתי ישיבת נהרדעא בו מובא שהיה ראש ישיבת נהרדעא. שני הפרטים בשני הערכים, מלווים במקורות... --בברכה, טישיו - שיחה 21:27, 4 במרץ 2011 (IST)
- המקור שהבאת בישיבת נהרדעא - "שיחות לנוער" (!) - אינו כלל מקור רלוונטי. ברור שהוא עמד בראש ישיבת סורא. הלל • שיחה • ב' באדר ב' ה'תשע"א • 06:34, 8 במרץ 2011 (IST)
- טוב את האמת שאין ממש סתירה, טעות שלי, סורי. אבל האם נכון שרב נחמן היה ראש ישיבת נהרדעא? --בברכה, טישיו - שיחה 06:39, 8 במרץ 2011 (IST)
הערה
עריכהרב הונא לא התפרסם בשל היותו כהן, ולכן אין להתחיל את הערך ב"רב הונא היה כהן, מאמוראי הדור הוכו'". ראוי לתקן זאת. 13:48, 25 באוקטובר 2011 (IST)
- תוקן חביבי, ובסוף מתברר שלא היה כהן (מדובר ברב הונא השני שהיה כהן) טישיו - שיחה 15:30, 25 באוקטובר 2011 (IST)
עניותו של רב הונא
עריכהבערך מובאים אסמכתות לעניותו של רב הונא מכך שביקש שכר בטלה מהבאים להתדיין בפניו. לענ"ד אין בכך ראיה לעניות, יש בכך לכל היות ראיה שרב הונא לא היה עשיר (אחרת לא היה עוסק במלאכות פשוטות בעצמו), אבל גם לא רואים מכאן עניות יוצאת דופן. נת- ה- - שיחה 19:43, 8 בפברואר 2012 (IST)
- תוקן. טישיו - שיחה 19:58, 8 בפברואר 2012 (IST)
הערות מרשימת ההמתנה
עריכהערך מלא ומקצועי (שאת רובו כתבתי), שחלקים נכבדים ממנו מבוססים על המחקר המודרני, שמרבה לעסוק ברב הונא ורב חסדא, וקשריהם לריש גלותא. טישיו - שיחה 02:58, 25 באוקטובר 2011 (IST)
- האם יש עוד אמוראים שלדעתך אמורים לקבל מומלצות? --כיכר השבת • שיחה • שָׁמוֹר וְזָכוֹר 16:52, 25 באוקטובר 2011 (IST)
- למה? אתה רוצה לעזור? אף ערך לא מוכן למומלצות, לפני שעובדים עליו באופן ממוקד לפני ההעלאה למומלצות. טישיו - שיחה 17:18, 25 באוקטובר 2011 (IST)
- הוספתי טקסט בין השורות - נראה לי ששאלתו של כיכר השבת הייתה בציניות (חיובית כמובן): במקום לטפטף את ערכי האמוראים אחד אחד, פשוט תן את כל הרשימה עכשיו ונצביע כבר על כולם בעד... Amir37 - שיחה 00:32, 26 באוקטובר 2011 (IST)
- בוצע הבאתי עוד ערך. טישיו - שיחה 04:49, 27 באוקטובר 2011 (IST)
- ערך פשוט מקסים ובהחלט ראוי למומלצות! הערך מושקע ביותר, כתוב היטב, קריא ובעל מקורות לרוב. כל הכבוד Amir37 - שיחה 19:10, 25 באוקטובר 2011 (IST)
- הידע שלי בנושא זה דל אבל אהבתי את הרעיון להמליץ עליהם :) --כיכר השבת • שיחה • שָׁמוֹר וְזָכוֹר 19:48, 25 באוקטובר 2011 (IST)
- אגב, אני גם חושב שהוא ראוי למומלצות. --כיכר השבת • שיחה • שָׁמוֹר וְזָכוֹר 19:49, 25 באוקטובר 2011 (IST)
- כמו הערותיי על רב פפא, גם פה יש המון טקסט מיותר ולא רלוונטי לערך. שלא לדבר על כך שבפיסקה הראשונה יש סיפור שחוזר על עצמו פעמיים... כל סיפור שלא טומן בחובו מידע אנציקלופדי מובהק -מיותר ולא מתאים. בקיצור, כל המוסיף גורע. צביה - שיחה 13:20, 3 בנובמבר 2011 (IST)
- תיקנתי את הטעות. בקשר להערותייך על כל המוסיף גורע, כבר התייחסתי לעיל בדיון על רב פפא. טישיו - שיחה 06:44, 6 בנובמבר 2011 (IST)
- אמנם לא התייחסתי בהרחבה לערך זה, אך הערותיי על רב פפה תקפים גם פה. גילגמש • שיחה 09:18, 6 בנובמבר 2011 (IST)
- כמו שכבר כתבתי למטה, הערך מבוסס על המחקר המודרני. החלקים העיקריים והמרכזיים בערך מבוססים על המחקר המודרני, בפרט הקטע הארוך והחשוב על יחסיו עם רב חסדא שמבוסס על מאמריו של ג'פרי הרמן שכולו מהמחקר המודרני, יש קישור בההערות שוליים וב'לקריאה נוספת', וגם החלקים האחרים מבוססים על מקורות מחקריים, וכמצויין בהערות שוליים. טישיו - שיחה 21:32, 7 בנובמבר 2011 (IST)
- אמנם לא התייחסתי בהרחבה לערך זה, אך הערותיי על רב פפה תקפים גם פה. גילגמש • שיחה 09:18, 6 בנובמבר 2011 (IST)
- אגב, אני גם חושב שהוא ראוי למומלצות. --כיכר השבת • שיחה • שָׁמוֹר וְזָכוֹר 19:49, 25 באוקטובר 2011 (IST)
- הידע שלי בנושא זה דל אבל אהבתי את הרעיון להמליץ עליהם :) --כיכר השבת • שיחה • שָׁמוֹר וְזָכוֹר 19:48, 25 באוקטובר 2011 (IST)
הערך הזה, כמו הערכים האחרים אודות האמוראים אינו קריא. הכמות העצומה והמוגזמת לחלוטין של ההפניות לתלמוד היא בעוכריו. גרוע מכך, לא ברור כלל אילו "חלקים מרכזיים" של הערך מבוססים על מחקר אקדמי מודרני - זה לא בא לידי בהערות השוליים. אני מבקש לא להעביר את הערך להצבעה עד אשר יתוקנו כל הליקויים שעלו בדיון. גילגמש • שיחה 20:29, 13 בנובמבר 2011 (IST)
- מסכים. אי אפשר להגיד ישנם מקורות חוץ מהתלמוד כאשר המקור היחידי הוא לא תלמודי הוא אטלס כרטא (אני לא הייתי חולם לבסס ערך שלם על המקור הזה בלבד). הערך הזה, כערכי התנאים האחרים שאנו דנים בהם בזמן האחרון, רחוק מלהיות מומלץ הן מבחינת תוכנו (הבדלה בין עיקר לתפל), שפתו (ארכאית ומליצית) ומקורותיו. דבר אחד שיותר הכי הפריע לי הוא פסקת המבוא, 3 שורות מבוא? זה ערך מומלץ? • עודד (Damzow) • שיחה • לימין שור! • 21:37, 13 בנובמבר 2011 (IST)
- אורך המבוא אינו קובע מומלצות ואטלס כרטא חובר על ידי מומחה בתחומו, עודד תתקן אותי אם אני טועה בבקשה, יעל י 21:45, 13 בנובמבר 2011 (IST)
- וזה לא טוב? טישיו - שיחה 05:46, 14 בנובמבר 2011 (IST)
- לגבי אטלס כרטא: מדובר במקור טוב לבירור טענה ספיפית, אך קשה לבסס טענה על ספר כזה. הוא מתומצת מדי. לגבי המקור השני של ג'פרי הרמן - זה לא רע. יש להביא מקורות נוספים ברוח זו והעיקר לערוך את הערך על פיהם. להוריד את ההפניות המיותרות לתלמוד ולהשאיר רק את החשובות. להוריד את הטקסט המיותר והטפל ולערוך את הערך לשפה עברית מודרנית וקולחת כדי שאפשר יהיה לקרוא אותו. גילגמש • שיחה 06:05, 14 בנובמבר 2011 (IST)
- וזה לא טוב? טישיו - שיחה 05:46, 14 בנובמבר 2011 (IST)
- אורך המבוא אינו קובע מומלצות ואטלס כרטא חובר על ידי מומחה בתחומו, עודד תתקן אותי אם אני טועה בבקשה, יעל י 21:45, 13 בנובמבר 2011 (IST)
- יעל, לגבי אורכו של המבוא - כן - זו אחת האינדיקציות שלי. המבוא תפקידו לתמצת לי את הערך לכדי פסקה שתוסבר או שתיים שתוסבר בהן מהותו של הערך, מה יחודו, "היי לייטס" וכד'. מה שכרגע כתוב שם זה המשפט הראשון של הפסקה. לגבי אטלס כרטא, כפי שציין גלגמש היטב, הוא מקור נהדר להוכחת טענה כזו או אחרת. לא בתור מקור כמעט יחיד • עודד (Damzow) • שיחה • לימין שור! • 15:26, 14 בנובמבר 2011 (IST)
- עודד, רשמתי לפני שעבורך זו אחת האינדיקציות. בעניין "אטלס כרטא" כבעיה עקרונית - כתבתי אמש לגילגמש, וחטיבת הדיון הזו נלקחה מכאן - שספרות המחקר האקדמית על כל אמורא בנפרד מצומצמת ביותר, זעיר פה וזעיר שם, על מחלוקות מפתח או אירועים מעניינים, ורובם של כותביה הם יהודים וישראלים. טישיו יוצר למעשה כחלוץ נמרץ ושיטתי סדרת מונוגרפיות על אמוראים, מבלי שעומדת לרשותו ספרות מחקר רחבה. הוא אינו עורך מחקר - אלא סקירות מסודרות לפי נושאים. והמונוגרפיות הללו הרי הן ראויות להמצא בארון הספרים העברי, והלועזי כמובן גם, אם וכאשר יתורגמו לוויקיות הזרות; ובוודאי שיש להן ביקוש אצל קוראי הוויקי באשר הם. ואיני דנה בדברי אלה על ניסוחים שצריך לשפר ועל מחקרים קיימים (הקומץ הקיים) שיש להטמיע בערך ועל ארגון וסדר ושיטה במלל, שעשויים להתחולל בטווח קצר הנראה לעין. בברכה, יעל י 15:47, 14 בנובמבר 2011 (IST)
- אם הערותיי לא יתוקנו, אצביע נגד הפיכת הערך למומלץ. לבסס ערך מומלץ על אטלס כרטא זה רמה של חטיבת ביניים. זה לא רציני. גילגמש • שיחה 21:31, 14 בנובמבר 2011 (IST)
- יעל, אכן, זה אחד הפרמטרים אבל בפירוש לא היחידי. אני בטוח שישנם מקורות נוספים חוץ מאטלס כרטא השופכים אור על הנושא. כי אחרת לכתוב ערך על אישיות מהתלמוד בהתבסס על הכתוב בתלמוד שקול מבחינתי למחקר ראשוני. אני בטוח שטישו משקיע בנושא רבות ורואים שהוא אוהב את הנושא, אבל בטוח שישנם חיבורים אקדמים בחקר מחשבת ישראל אשר יוכלו לסייע לו • עודד (Damzow) • שיחה • לימין שור! • 22:19, 14 בנובמבר 2011 (IST)
- השקעתי בערך בימים האחרונים עמל רב. בסיוע משתמש:אביהו (שהשקיע מזמנו זמן רב להגהת הערך) תיקנתי מילים רבות מהשפה הישיבתית ועברית מובנת, הוספתי מחקרים נוספים, צמצמתי הערות שוליים מיותרות (כמידת האפשר). תודה גם ליעל שהשקיעה עמל רב. אני מקווה שהערך ראוי למומלצות. טישיו - שיחה 01:35, 22 בנובמבר 2011 (IST)
- אני ממליץ עדיין לחכות, הספקתי לעבור רק על חלק קטן מהערך, ורק מחלק זה היו לי לא מעט שאלות והערות, כך שאני משער שיש עוד לא מעט עבודה. אביהו • שיחה 07:14, 22 בנובמבר 2011 (IST)
- אם זה המצב, אכן צריך לחכות. גילגמש • שיחה 08:30, 22 בנובמבר 2011 (IST)
- אני מסכים עם אביהו - הערך זקוק לקריאה ביקורתית. דוד שי - שיחה 08:25, 30 בנובמבר 2011 (IST)
- בעד ערך גדול ומכובד על גדול חכמים. בנימין - שיחה - תרמו לויקיפדיה בכתיבת ערכים על המגוון הביולוגי והזואולוגי! 14:32, 4 בדצמבר 2011 (IST)
- נגד חסרה לי תמונה... רועי • שיחה 19:01, 14 בדצמבר 2011 (IST)
- בעד ערך גדול ומכובד על גדול חכמים. בנימין - שיחה - תרמו לויקיפדיה בכתיבת ערכים על המגוון הביולוגי והזואולוגי! 14:32, 4 בדצמבר 2011 (IST)
- אני מסכים עם אביהו - הערך זקוק לקריאה ביקורתית. דוד שי - שיחה 08:25, 30 בנובמבר 2011 (IST)
- אם זה המצב, אכן צריך לחכות. גילגמש • שיחה 08:30, 22 בנובמבר 2011 (IST)
- אני ממליץ עדיין לחכות, הספקתי לעבור רק על חלק קטן מהערך, ורק מחלק זה היו לי לא מעט שאלות והערות, כך שאני משער שיש עוד לא מעט עבודה. אביהו • שיחה 07:14, 22 בנובמבר 2011 (IST)
- עודד, רשמתי לפני שעבורך זו אחת האינדיקציות. בעניין "אטלס כרטא" כבעיה עקרונית - כתבתי אמש לגילגמש, וחטיבת הדיון הזו נלקחה מכאן - שספרות המחקר האקדמית על כל אמורא בנפרד מצומצמת ביותר, זעיר פה וזעיר שם, על מחלוקות מפתח או אירועים מעניינים, ורובם של כותביה הם יהודים וישראלים. טישיו יוצר למעשה כחלוץ נמרץ ושיטתי סדרת מונוגרפיות על אמוראים, מבלי שעומדת לרשותו ספרות מחקר רחבה. הוא אינו עורך מחקר - אלא סקירות מסודרות לפי נושאים. והמונוגרפיות הללו הרי הן ראויות להמצא בארון הספרים העברי, והלועזי כמובן גם, אם וכאשר יתורגמו לוויקיות הזרות; ובוודאי שיש להן ביקוש אצל קוראי הוויקי באשר הם. ואיני דנה בדברי אלה על ניסוחים שצריך לשפר ועל מחקרים קיימים (הקומץ הקיים) שיש להטמיע בערך ועל ארגון וסדר ושיטה במלל, שעשויים להתחולל בטווח קצר הנראה לעין. בברכה, יעל י 15:47, 14 בנובמבר 2011 (IST)
- יעל, לגבי אורכו של המבוא - כן - זו אחת האינדיקציות שלי. המבוא תפקידו לתמצת לי את הערך לכדי פסקה שתוסבר או שתיים שתוסבר בהן מהותו של הערך, מה יחודו, "היי לייטס" וכד'. מה שכרגע כתוב שם זה המשפט הראשון של הפסקה. לגבי אטלס כרטא, כפי שציין גלגמש היטב, הוא מקור נהדר להוכחת טענה כזו או אחרת. לא בתור מקור כמעט יחיד • עודד (Damzow) • שיחה • לימין שור! • 15:26, 14 בנובמבר 2011 (IST)
בעד. ערך מרשים ומושקע שראוי להיות מומלץ. לגבי מה שהעירו למעלה שצריך מקורות נוספים, יש להוכיח שאכן הם קיימים, ולא סתם לטעון "אני בטוח שיש מקורות נוספים...". יוסי2 - שיחה 08:09, 1 בינואר 2012 (IST)
- בעד ערך ארוך ומלא. רועי, אין תמונה ולא תהיה גם כי אין (ניתן לבקש ממישהו שיצייר כיצד הוא רואה בדמיונו את רב הונא, אבל אין לציור כזה ערך אנציקלופדי). אורח פורח - שיחה 19:47, 10 בינואר 2012 (IST)
- עדיין נגד, ואסביר למה:
- שוב, כערכי הרבנים הקודמים שהובאו להמלצה (רב פפא ורבי יוחנן) גם ערך זה מלא באנקדוטות וסיפורים שוליים. (דוגמאות? חפשו בערך את המלה "מסופר" ותמצאו 14 דוגמאות לכך, מתוכן - 3 ברצף בפסקה השנייה של הפרק הראשון, ויש עוד נוספים שמסתתרים בערך גם ללא הקידומת "מסופר") בעוד שסיפורים מעין אלו עשויים לשפוך אור על התקופה/האישיות עודף של סיפורים ואנקדוטות מעייף. (אנחנו לא פה על מנת לספר סיפורים, אלא להביא עובדות)
- הערך הזה, כערכי הרבנים הקודמים (אף כי פחות מהם) לוקה בבעיית השפה התלמודית, עושה הרושם שאכן נעשתה פה עבודה לתרגום הערך לעברית מדוברת, אך עדיין המלאכה טרם הושלמה.
- עד כאן, בינתיים • עודד (Damzow) • שיחה • לימין שור! • 22:44, 29 בינואר 2012 (IST)
- לא הבאת דוגמאות לאנקדוטות או סיפורים שוליים, רק כתבת שקיימת קידומת של "מסופר", ובמקרה של אמוראים - סיפורים בתלמוד הם בעצם עובדות, כך מתייחסים לזה חוקרי התלמוד, אלא אם כן מדובר בסיפור לא מציאותי שאז יתכן לפרשו כמשל וכדומה. לא מצאתי בערך סיפורים שהם בגדר "אנקדוטות", אך מצאתי כמה דברים שלא קשורים לאישיותו של רב הונא (שאותם מחקתי כעת). אם תוכל להביא גם דוגמאות ל"שפה תלמודית" - זה יעזור מאוד. בברכה. יוסי2 - שיחה 09:50, 31 בינואר 2012 (IST)
- ”בצעירותו למד תורה אצל רב ואצל שמואל. בתקופה זו היה עני מרוד, ומסופר כי פעם אחת אף לא היה לו יין להבדלה, ולכן מכר את חגורתו, חגר במקומה חבל, וכך הלך ללמוד אצל רב. למחייתו עסק בתחילה בחקלאות, אך מעבודה זו התפרנס אך בדוחק. מצוקתו הכלכלית נודעה למרחוק, ומסופר בתלמוד הירושלמי כי אדם אחד ביקש ממנו לבוא ולהעיד לטובתו בפני בית הדין, אך רב הונא, שהיה עסוק במרעה, התנה זאת בכך שישולם לו "שכר הבטלה" תמורת הזמן שיפסיד כשילך להעיד. בתלמוד הבבלי מסופר שכאשר באו לפניו לדין תורה היה אומר למתדיינים לפניו: השיגו לי אדם שידלה במקומי מים מהנהר (להשקות את השדות) ואדון ביניכם.” דוגמא אחת שמאד צרמה לי היא הסיפור של החבל... • עודד (Damzow) • שיחה • לימין שור! • 11:26, 31 בינואר 2012 (IST)
- ”...פטירתו הייתה פתאומית, והחכמים חששו שעל מיתה כזו נאמרה הברייתא..., עד שבאו לפניהם שני חכמים...” זה נשמע לי כמו פסקה מתוך ההגדה של פסח. זו לא כתיבה אופיינית לאנציקלופדיה אלא לתלמוד • עודד (Damzow) • שיחה • לימין שור! • 11:59, 31 בינואר 2012 (IST)
- נו, כל הסיפורים כאן ממחישים בצורה נהדרת את עניותו, בפרט הסיפור עם החבל. מה אתה מציע? למחוק את כל הסיפורים האלו לגמרי? זה הרי חלק מתיאור האיש על פי חז"ל. או אולי אתה רוצה לנסח זאת באופן אחר. כי יהיה חבל למחוק את זה.
- לגבי הפיסקה על פטירתו, העיקר שזה מובן בקלות לכל אחד - אף למי שאינו בקי בלשון תלמוד. יש לך הצעה או אפשרות אחרת - כיצד יש לנסח זאת? יוסי2 - שיחה 13:45, 31 בינואר 2012 (IST)
- סלח לי, אבל אני לא רואה תיאור מציאות באמצעות סיפורים כתיבה אנציקלופדית. זה יפה וטוב לסיפורי חז"ל, אבל לא לאנציקלופדיה. ולא, אני לא אשב עכשיו ואשכתב את הערך הזה על מנת שיתאים לסטנדרטים שאני מאמין כיוון ואני לא מתעניין/מבין בנושא מספיק, ולמען האמת הנושא לא מעניין אותי. אולי ניתן למצוא אדם אחר שכן ממביר ומבין על מנת שיוכל לשכתב את הערך (אריאל? נחי?) • עודד (Damzow) • שיחה • לימין שור! • 10:15, 3 בפברואר 2012 (IST)
- לא הבאת דוגמאות לאנקדוטות או סיפורים שוליים, רק כתבת שקיימת קידומת של "מסופר", ובמקרה של אמוראים - סיפורים בתלמוד הם בעצם עובדות, כך מתייחסים לזה חוקרי התלמוד, אלא אם כן מדובר בסיפור לא מציאותי שאז יתכן לפרשו כמשל וכדומה. לא מצאתי בערך סיפורים שהם בגדר "אנקדוטות", אך מצאתי כמה דברים שלא קשורים לאישיותו של רב הונא (שאותם מחקתי כעת). אם תוכל להביא גם דוגמאות ל"שפה תלמודית" - זה יעזור מאוד. בברכה. יוסי2 - שיחה 09:50, 31 בינואר 2012 (IST)
- עדיין נגד, ואסביר למה:
פסיקה כ"אחרים"
עריכההוספתי מה שאני מכיר. האם לעוד מישהו יש ידע בנושא? בברכה דרדל - שיחה 02:30, 5 בינואר 2018 (IST)
דיווח על טעות
עריכהפרטי הדיווח
עריכהיש בהתחלה הודעת שגיאה אדומה על loop שנכשל. בעיה טכנית שאני לא לגמרי יודע איך לפתור דווח על ידי: ים • שיחה • ב' בשבט ה'תש"ף • 07:48, 28 בינואר 2020 (IST)