Elico

ארכיונים

ארכיון 1

לא נעלמתי

ערב טוב, אלי
אני רק עכשיו חזרתי מהצבא, ואני ממש עייף, אבל קראתי את ההודעות שהשארת לי. הסיבה שלא עניתי לך כל השבוע היא, שכאמור, כל השבוע הייתי בצבא. אודה לך, אם תתאזר בסבלנות עוד טיפה (לפחות עד מחר בערב) ואני אקרא יותר בעיון את כל מה שכתבת ואתייחס. תודה על הסבלנות.--Metalholic 20:47, 10 ביוני 2007 (IDT)

גם לך תודה על ההיענות...

Elico 01:45, 11 ביוני 2007 (IDT)

מרסל דיבואה

שלום, שים לב בבקשה שנפתח הערך הזה. לאור עבודתך היפה בערך ישעיהו ליבוביץ חשבתי שיכול להיות שתוכל להרחיב אותו. בברכה, ‏pacman • שיחה 22:33, 11 ביוני 2007 (IDT)

נעניתי לבקשתך, אבל שמתי זאת שם בהערת שולים. אם אתה חושב שזה חשוב/מיותר - אז אתה רשאי לשנות את מעמדה של ההערה הנ"ל - לפי שיקול דעתך.

Elico 23:40, 11 ביוני 2007 (IDT)

תודה. אני חושב שלעת עתה זה יכול להשאר בהערת-שוליים. ‏pacman • שיחה 23:49, 11 ביוני 2007 (IDT)

בבקשה (אגב, כעת פניתי לדבריי הקודמים אליך, ושיניתי שם הרגע את הביטוי "חשוב" לביטוי "חשוב/מיותר" - כדי להגדיל עוד יותר את חופש התמרון שלך מבלי שתצטרך להרגיש לא נעים).

Elico 00:18, 12 ביוני 2007 (IDT)

לא, בוודאי שיש צורך להתייחס לכך בערך. לדעתי כדאי להזכיר את הידידות בניהם גם בערך על ליבוביץ. ‏pacman • שיחה 21:04, 12 ביוני 2007 (IDT)

מסכים.

Elico 23:21, 12 ביוני 2007 (IDT)

העברה לארכיון של שיחות התנכלות שכללו מעשי ונדליזם. Elico 09:57, 12 בנובמבר 2007 (IST)

בקשה

שלום אליקו. שמתי לב (קראתי חלק מאחת התגובות שלך אצל מגיסטר - אין לי זמן לקרוא את כל התגובה) שאתה מתייחס אל החבר עמנואל בשם עימנואל. כדאי להימנע משגיאה בעת כתיבת שם פרטי פשוט - זה עלול לעשות רושם של זלזול. ‏Gridge ۩ שיחה 01:21, 31 באוגוסט 2007 (IDT).

לפי כללי הכתיב הבלתי מנוקד של האקדמיה ללשון העברית - כשזה בלי ניקוד אז זה עימנואל. Elico 01:26, 31 באוגוסט 2007 (IDT)

יפה. אך ידוע לי שהוא עמנואל בלי יו"ד בכל מקרה. תשתדל להקפיד. ‏Gridge ۩ שיחה 01:31, 31 באוגוסט 2007 (IDT)

איך אתה יודע? אתה מכיר אותו?Elico 01:32, 31 באוגוסט 2007 (IDT)

ידוע לי. לא די בכך? אני לא אומר סתם. ‏Gridge ۩ שיחה 01:33, 31 באוגוסט 2007 (IDT).

כבר מלכתחילה האמנתי לך ואין צורך להתנצל, אבל סתם שאלתי מתוך סקרנות איך אתה יודע, אסור? Elico 01:36, 31 באוגוסט 2007 (IDT)

מותר. אבל התחמקתי מהשאלה ומיותר לשאול שוב. ‏Gridge ۩ שיחה 01:41, 31 באוגוסט 2007 (IDT).

תשובתך מגדילה את הסקרנות עוד יותר, אבל רצונו של אדם זהו כבודו. לילה טוב. Elico 01:54, 31 באוגוסט 2007 (IDT)

...לילה טוב. ‏Gridge ۩ שיחה 01:57, 31 באוגוסט 2007 (IDT).

באי. Elico 01:59, 31 באוגוסט 2007 (IDT)

הערות בזמן ביצוע הסקר

שלום Elico, ראינו את הערתך לאביעד. חשוב שבזמן ביצוע הסקר תנסה להימנע מלהעיר למשתתפים על הערותיהם, גם אם אינן מוצאות חן בעיניך. בתור מציע ההצעות אתה נמצא במעמד קצת אחר, מעמד שמאפשר להם לבקר אותך. זכור שגם אלו שמתנגדים לדעתך, מכבדים אותך ואת דעותיך. א&ג מלמד כץ • שיחה 17:31, 12 בספטמבר 2007 (IDT)

שלום מלמד: בכוונה נמנעתי מלהשחיל את הערתי לאביעד בתוך דף הסקר, על מנת לא להשפיע על הדיעות של קוראי הסקר.

מאידך, על אביעד עצמו - לא אשפיע לשנות את דעתו - כי מתוך הערתו זה ברור לגמרי מהי מידת נחרצותו; אבל לדעתי היה חשוב שיקבל פידבק על אופי הערתו, שלדעתי לא היתה עניינית כלל, ואף היתה מנוגדת במאה ושמונים מעלות לכל רעיון של "מכבדים אותי ואת דיעותיי" (כלשונך): אכן, ברגע שמאן-דהו חושב שבהצעה המועלית יש "אג'נדה פוליטית שקופה" - אז זה מעיד כאלף עדים אודות מידת הכבוד שאותו מאן-דהו רוחש למי שהעלה את ההצעה ולדיעותיו של מי שהעלה את ההצעה. אז העמדתי אותו במקום - אך רק בדף השיחה שלו ולא בדף הסקר - על מנת לא להשפיע על קוראי דף הסקר. לדעתי מה שעשיתי הוכן ולגיטימי לגמרי, ואינו מנוגד לאף כללי ויקיפדיה, כתובים או שאינם כתובים.

כנראה שלא נתראה אלא רק בתחילת השבוע הבא. להתראות מלמד. Elico 17:41, 12 בספטמבר 2007 (IDT)

door to door

אתה הולך לפי האלפבית? (אגב, לשש"ז אין זכות הצבעה). ‏Gridge ۩ שיחה 23:34, 25 בספטמבר 2007 (IST).

אגב, גם אתה מוזמן. Elico 23:38, 25 בספטמבר 2007 (IST)

שלום Elico, לא מקובל לפנות לכמות גדולה של משתמשים בדף שיחתם. עדיף להציב הודעה בלוח המודעות. א&ג מלמד כץ • שיחה 23:47, 25 בספטמבר 2007 (IST)

שלום אריה וג'ודי:

תודה על ההערה.

לתשומת לבכם: בתור משתמש ותיק בויקיפדיה (בעיקר בזו האנגלית) - אני תמיד תמיד מקפיד להתנהל בכפוף לחובות ולאיסורים החקוקים בכללי ויקיפדיה (וכמובן גם באופן אתי והגון), ובדרך כלל גם משתדל להתנהל לפי מה שמקובל בויקיפדיה. "משתדל" - דהיינו שזה לא חייב להיות תמיד, אלא רק בדרך כלל; אכן, יש גם מקרים חד-פעמיים החורגים מן ה"מקובל" - שקורים במודע, ואחד מהם קרה היום (במודע) כשפניתי לאותו סט של משתמשים במקום לתלות מודעה על לוח המודעות, ובהחלט גם בעתיד עשויים מן הסתם להתרחש עוד כמה אירועים חד-פעמיים (מודעים) מעטים כאלו - שאינם מלמדים על התנהגותי הרגילה לפי ה"מקובל". כיון שזה חד-פעמי (כגון מה שקרה היום) - ואין בזה פגיעה בכללי ויקיפדיה (ולא באתיקה) - אז כמובן שאין בזה בעיה ואין להתרגש מזה יותר מידי; בעיה היתה יכולה להיווצר - רק אילו הייתי חורג (אפילו רק פעם אחת) מהכללים החקוקים של ויקיפדיה (או מהאתיקה וההוגנות).

איך שלא יהיה, תודה על תשומת הלב.

Elico 00:13, 26 בספטמבר 2007 (IST)

תיקונך ביהדות חרדית

תוכן ברבים - תכנים. צורת הסמיכות ברבים היא תָכני-, בקמץ קטן - ועל פי היחיד, תֹכן, מקובל להוסיף ו' לצורת הסמיכות רבים: תוכנֵי. קרא בבקשה את החטיבה האחרונה בדף השיחה שלי: שיחת משתמש:אלדד#נוהל בסמיכות. אלדד • שיחה 23:51, 24 בנובמבר 2007 (IST)

עוד לא הסתכלתי בדף השיחה שלך אבל הסתכלתי במילון אבן שושן ואתה צודק. מצד שני, קשָיי, ולא קושיי. Elico 23:58, 24 בנובמבר 2007 (IST)

אם תקרא את החטיבה הרלוונטית בדף השיחה שלי, תראה שהתייחסתי גם לכך (ואתה צודק, כמובן - ראה הסבר שם). אלדד • שיחה 23:59, 24 בנובמבר 2007 (IST)

עוד לא הסתכלתי בדף השיחה שלך אבל אני מנחש ש"קשיי" זה בגלל היו"ד. Elico 00:04, 25 בנובמבר 2007 (IST)

לא התייחסתי בחטיבה הנ"ל למילה "קשיים" ולצורת הסמיכות שלה. אלדד • שיחה 00:08, 25 בנובמבר 2007 (IST)

ואני לתומי חשבתי כי - כשכתבת שאני: "צודק, כמובן, ראה הסבר שם" - אז התכוונת לטעון כי אני צודק לגבי "קשיי" וכי בדף השיחה שלך יש הסבר לכך שאומרים קשיי ולא קושיי. אבל אם אתה אומר שאין שם התיחסות אל "קשיי" - אז אל מה התכוונת כשאמרת שאני "צודק, כמובן - ראה הסבר שם"? Elico 00:13, 25 בנובמבר 2007 (IST)

בוא נסכם שכאשר יהיה לך פנאי, תגיע לדף השיחה שלי ותקרא את כל הפסקאות שכתבתי שם :) האמן לי, השקעתי לא מעט זמן בהתמודדות עם סוגיית הסמיכות בהמשך לשינויים שונים בערכים בוויקיפדיה בימים האחרונים. לשאלתך, חשבתי שכתבת שאומרים קְשָיַי ("הקשיים שלי"), ולכן כתבתי שתראה שהתייחסתי לכך. התייחסתי להבדל בצורת הסמיכות בין מספר כינויים חבורים. האמת היא שהנושא מטריד את מנוחתי בגלל השגיאות הרווחות בציבור - רווחות עד כדי כך שצורות נכונות נשמעות כבר "שגויות" לאוזנו של הישראלי הממוצע (ואז השאלה היא, כמובן, אם שבשתא כיוון דעל, על). לכן השקעתי לא מעט בכתיבת הסברים שם, ואשמח אם ויקיפדים נוספים יתייחסו ויכתבו את הידוע להם (בתקווה שהדברים גם יהיו מבוססים דיים, על הכתובים, על אתרים וכו'). אלדד • שיחה 00:20, 25 בנובמבר 2007 (IST)

כשאתפנה, אשתדל למלא את מבוקשך ולעיין בדף השיחה שלך.

Anyway (ובעברית: "איך שלא יהיה" - על משקל דברי חז"ל: "על כל צרה שלא תבוא"), אני מקוה שאתה ער לכך שמצד אחד אומרים "צָרכֵי" אך מאידך: "קשָיֵי" (כנראה בגלל היו"ד). Elico 00:33, 25 בנובמבר 2007 (IST)

ער לכך בהחלט (דרך אגב, בעברית אומרים "אניווייז" ;-)) אלדד • שיחה 00:38, 25 בנובמבר 2007 (IST)

תלוי לפי איזו עגה. אצלנו בשכונה מעדיפים את הגרסה של Anyway. מה לעשות. Elico 01:15, 25 בנובמבר 2007 (IST)

זו הייתה, כמובן, סתם בדיחה. גם אצלנו מעדיפים anyway. אם יש לך זמן להגיב כאן, נסה להציץ בחטיבה הנ"ל, העוסקת בסמיכות - נראה לי שהתייחסתי שם למילים הדומות למילה "תֹכן" ולצורה שבה תיראה צורת הסמיכות שלהן. אלדד • שיחה 01:23, 25 בנובמבר 2007 (IST)

כבר מלכתחילה הבנתי שמדובר בבדיחה ולכן ניסיתי לענות באותה רוח מבודחת: עגה, שכונה, וכו'.

כבר הבטחתי לך שברגע שאתפנה אעיין בדף השיחה שלך. Elico 02:18, 25 בנובמבר 2007 (IST)

אקסיומות ההפרדה

אודה לך אם תענה לי על כמה שאלות פשוטות מאד בטופולוגיה:

א. נניח מטריקה בעלת איזשהו קבוע ק' כך שהמרחק בין כל שתי נקודות שונות הוא הקבוע ק' הנ"ל (וכך שהמרחק בין שתי נקודות זהות הוא מאופס). האם קוראים לזה מטריקה דיסקרטית או מטריקה טריויאלית?

ב. האם לפי המטריקה הנ"ל תיתכן יותר מקבוצה פתוחה אחת שאינה ריקה? לכאורה לא, שהרי מהסעיף הקודם עולה שבהינתן: נקודה א', וכדור פתוח שרירותי סביב א', וזוג נקודות שרירותיות שאינן א', אז המרחק שבין א' לבין כל אחת מזוג הנקודות השרירותיות הנ"ל הוא אותו מרחק ("הקבוע" ק' הנ"ל), וממילא אם אחת מזוג הנקודות השרירותיות הנ"ל שייכת לכדור הפתוח השרירותי הנ"ל אז גם הנקודה השניה שייכת לכדור הפתוח השרירותי הנ"ל, ומכיון שזוג הנקודות הנ"ל נבחר שרירותית אז ממילא יוצא שהכדור הפתוח השרירותי הנ"ל מכיל כל נקודה אפשרית, ומכיון שהוא נבחר שרירותית אז ממילא יוצא שאין כדורים פתוחים נוספים, ולסיכום: לא תיתכן יותר מקבוצה פתוחה אחת שאינה ריקה. האם אני צודק?

ג. אם אני צודק - אז לכאורה זה סותר את מה שכתוב בתוך הערך טופולוגיה דיסקרטית, שבכל מטריקה שבה המרחק בין שתי נקודות הוא קבוע - כל קבוצה היא פתוחה. הלא כן?

ד. כמו כן, אם אני צודק (בסעיף ב הנ"ל) - אז יוצא שלפי המטריקה הנ"ל לא ניתן להפריד בין שתי נקודות ע"י שתי קבוצות פתוחות זרות. האם אני צודק?

ה. אם אני צודק - אז יוצא שהמטריקה הנ"ל אינה בעלת תכונת האוסדורף, וממילא אינה מקיימת את כל אכסיומות ההפרדה. האם אני צודק?

ו. אם אני צודק - אז איך מישבים בין זה לבין מה שכתוב בערך אקסיומות ההפרדה שמרחבים מטריים מקיימים את כל אקסיומות ההפרדה (מה עוד שבגרסה קודמת של הערך הנ"ל כתבת ישירות שמרחב מטרי מקיים את תכונת האוסדורף)?

אודה לך על תשובה (אל תצא מנקודת הנחה שיש לי ידע בטופולוגיה). בתודה מראש. Elico - שיחה 21:40, 18 במרץ 2008 (IST)

א. אם הקבוע הוא, במקרה, 1, קוראים למטריקה "המטריקה הדיסקרטית". במקרה אחר, זו כפולה בסקלר של המטריקה הדיסקרטית - ללא שם מיוחד.

ב. לפי המטריקה הזו, כל קבוצה (ריקה או לא ריקה) היא פתוחה. אם רדיוס הכדור סביב א' גדול מהקבוע, אז הוא שווה למרחב כולו; אבל אם הוא קטן מהקבוע (או שווה לו), אז הכדור (הפתוח!) כולל רק את הנקודה א'. מכאן שכל נקודה היא קבוצה פתוחה.

ג. כאמור, מה שכתוב בערך נכון.

ד-ו. כנ"ל. עוזי ו. - שיחה 23:56, 18 במרץ 2008 (IST)

תעתיק מערבית-יהודית

שלום. רציתי להודות לך על התיקון בהערת השוליים בערך בית הכנסת אלגריבה. לא הייתי שלם עם עם מה שנכתב שם ע"י אחד המשתמשים (ביחוד לגבי המקור העברי של ההגייה), ובשל דלות ידיעתי בשפה זו (למרות שהיא שפת אבותיי עד אבי הביולוגי) השארתי אותה כך עד שאלמד יותר. נושא התעתיק הוא חשוב, ובהמשך ארצה גם להמחיש את 'הוריות' ההגייה. מנין לך 'ערבית-יהודית' ? (במסגרת ה'בלשנות' שלך ?). כל טוב, בנצי - שיחה 19:50, 30 במרץ 2008 (IDT)

שלום גם לך. לגבי שאלתך: במסגרת ה'בלשנות' שלי - אני גם דובר את שפת אביך הביולוגי (כולל בניב היחודי של שפת אביך הביולוגי). Elico - שיחה 23:39, 30 במרץ 2008 (IDT)

ניחשתי שכך. אבל אז אתה אמור להיות בגיל של בני הדור הקודם. באיזו עיר נולדת ? (אני בג'רבה, והגעתי לארץ בהיותי ממש בן שנה). דובר גם צרפתית ? מלבד זאת, ניחוש נחמד לגבי הניב היחודי; אני מניח שהיסקת זאת מהערך שכתבתי. אני מתכוון מתישהו (בקיץ) להתחיל ללמוד אותה, מכיוון שזוהי הדרך היחידה לעיין בחומרים אותנטיים (כמו מכתבים) לצורך כתיבת ביוגרפיה. אשמח אם אוכל להיוועץ בך אז. יש לי עוד ערכים בתחום על הכוונת. אם תרצה - אעדכן אותך. אני מוכרח להודות שנשארתי מסוקרן. לילה טוב, בנצי - שיחה 21:31, 31 במרץ 2008 (IDT)

תשובות לשאלותיך: א. אני בגיל של בני הדור הנוכחי (בשנות השלושים לחיי). ב. נולדתי בפתח תקוה ומעולם לא עזבתי את הארץ. ג. במסגרת הבלשנות שלי - אני קורא צרפתית וגם כותב, אך לא מעבר לכך. ד. כשכתבתי "הניב הייחודי" התכוונתי לניב של ג'רבה (על ניב זה כתבתי מאמר בלשני בהיותי כבן 14), אבל כמובן שבמסגרת הבלשנות שלי אני מעודכן גם במאפייני הניב של הדיגת (מאפיינים שעליהם יש מאמר של חוקרת צרפתייה בשם לוסיין סעדה ששלחה לי את מאמרה לפני כעשרים שנה - אחרי שביקשתי זאת ממנה - לאור העובדה שמאמרה אינו קיים בשום ספריה בישראל). מקוה שתשובותיי סיפקו איכשהו את סקרנותך (לפחות חלקית). לילה טוב. Elico - שיחה 04:50, 2 באפריל 2008 (IDT)

א. הסקרנות באה ממקום של הפתעה מסוימת. מה מביא יליד הארץ ללמוד שפה שאינה פעילה כאן (למעשה 'עולם הולך ונעלם'), מלבד עניין אקדמי, או עניין אישי מאוד מיוחד, שזה נדיר (בודאי לגבי בן 14) ? זו הסיבה לכך ששאלתי על שייכות דורית. ד. זה אומר שהיו בג'רבה תת-ניבים ? מה בין הניב של ג'רבה שאתה מציין כיחודי, לבין זה של 'דיגת' ? ואם כבר: אני מניח שיש גירסאות מקבילות מלוב ועד מרוקו. האם הן התפתחו במקביל, בשל אילוצים וצרכים דומים, או ששפה זו התפתחה במקום אחד והתפשטה משם ? יום טוב, בנצי - שיחה 17:21, 2 באפריל 2008 (IDT)

אני נוטה לבלשנות - לפחות כבר מגיל בית הספר (ואפשר שכבר מגיל הגן). הבלשנים מוצאים עניין מיוחד בשפות שהולכות ונכחדות, כשם שאנתרופולוגים מוצאים ענין רב מאד מאד בשבטים הולכים ונעלמים, כשם שזואולוגים מוצאים ענין גדול ביצורים הולכים ונכחדים, כשם שפיזיקאים מתעניינים מאד דוקא בחלקיקים אלמנטאריים בעלי אורך חיים של מיליארדיות השנייה, כשם שאסטרופיזיקאים מוצאים ענין מיוחד בכוכבים קורסים שהולכים ונעלמים, כשם שמתמטיקאים מוצאים ענין גדול בכמויות אינפיניטזימליות הולכות ונעלמות, וכל כיוצא בכך. אדרבא, העובדה שמדובר בשפה שהולכת ונעלמת - היא עבור הבלשנים מקור של אטרקציה, לא מקור של שיעמום. זה האבסורד הקלאסי של האקדמיה: נושא שמשעמם אקדמאים העוסקים בתחום רחוק - מעניין מאד מאד את האקדמאים העוסקים בתחום קרוב.

לגבי שאלתך השניה: כשכתבתי שהניב של ג'רבה "ייחודי" - התכוונתי שהוא ייחודי יחסית לערבית של שאר תוניסיה (כגון שבג'רבה מחליפים בין המבטא של א לבין המבטא של ה וכן בין המבטא של ש לבין המבטא של ס ועוד כמה הבדלים קלים בדקדוק ובאוצר מלים), אבל בכל מקרה כל תוניסאי יכול להבין כל תוניסאי אחר. אכן יש בג'רבה מעין תת-ניבים (כמו שלמשל יש בישראל הבדלי מבטא בין תימנים לאשכנזים, וכן הבדלי סלנג קלים ממקום למקום), אבל לא ברמה שאינה מאפשרת הבנה הדדית בין כל התושבים. למשל, כמו בכל מקום אחר בעולם - גם בג'רבה היהודים מדברים קצת שונה מהגויים (רק קצת וכמובן יש הבנה הדדית). כמו כן, בג'רבה הנשים מדברות קצת שונה מהגברים (למשל הדקדוק של כינויי-הגוף החוברים לפועל - מעט שונה אם כי לא באופן משמעותי, וכן יש הבדלים קלים באוצר מלים), ותושבי הרובע הגדול מדברים במבטא קצת שונה מזה של הרובע הקטן - אם כי שוב - ההבדלים לא משמעותיים: למשל, תושבי הרובע הקטן נוטים לבטא צ כמו ס גמורה (בעוד שתושבי הרובע הגדול מבטאים צ כפי שהיא מבוטאת בכל העולם הערבי, דהיינו כמו ס נחצית), וכן לעיתים נוטים לערבב בין כּ לבין ג, כגון במילה "שַלְלוּגִי" (=איטר) אשר לעיתים מבוטאת כמו שַלְלוּכּי, ועוד הבדלי מבטא קלים.

לגבי שאלתך הכללית על התפתחות הערבית: זו שאלה כללית שבה דנים הבלשנים גם בהקשר לשפות אחרות, והיא אינה אופיינית רק לערבית: למשל, שואלים האם האנגלית התפתחה רק במקום מסויים באנגליה ומשם התפשטה לכל רחבי אנגליה או שהיו כל מיני ניבים דומים מאד שהתפתחו במקביל במקומות שונים ברחבי אנגליה? השאלה הזו קשורה קשר עמוק לשאלת דרך התפתחותן של שפות טבעיות, ויש על כך דיונים רבים בבלשנות. התפיסה הרווחת היא שיש השפעה הדדית של ניבי אזורים שונים על ניבי אזורים אחרים (נניח בשל קרבה גיאוגרפית), אבל בסופו של דבר נוצר איזשהו ניב דומיננטי שמשתלט על שאר האזורים בעלי ניבים דומים (וגם קצת מושפע מהם) - בעיקר מסיבות סוציולוגיות של מעמד חברתי גבוה (וכדומה) בקרב תושבי הניב שיהפוך עקב כך לדומנננטי, וכל כיוצא בכך (וכמובן שאזורים מבודדים - כגון הרריים או מוקפים בְיַם - פחות יושפעו מהניב הדומיננטי). אגב, תופעה דומה קיימת גם בתחומי מחקר אחרים, כגון לגבי התפתחות של אורגניזמים מסויימים על פני כדור הארץ, וכדומה.

Elico - שיחה 18:31, 2 באפריל 2008 (IDT)

אני מודה לך על התשובה המפורטת, וגם על סדרת האנלוגיות. מאחר ואני פיזיקאי, זה היה מעניין לראות את הדוגמאות שציינת מנקודת המבט שלך, למרות שקיים הבדל מהותי מאוד בין שתי הדיסציפלינות, לפחות במובנים מסוימים. בכל אופן, אני מבין שאתה עוסק במחקר בלשני ? איך הגעת לבחור בניב הזה דווקא ? איפה זה 'תפס' אותך ? אלא אם כן אתה ממוצא תוניסאי או ג'רבאי, שאז הבחירה מתבקשת יותר.

שאלתי כוונה לערבית-יהודית ולא לערבית בכלל. התכוונתי לתופעה 'המקומית' שהתרחשה בקרב יהודי צפון-אפריקה (או באזור אירן ועירק), בדומה לאידיש וללאדינו (אם האנלוגיה אכן מתאימה). באשר לערבית, או לשפות נפוצות בכלל, הרי שהתפתחותן מתרחשת ממש לפי כללי האבולוציה (אבולוציה של לשונות. יש תחום כזה), ואפילו קצת עסקתי בכך, בנסיון להמחיש תהליכים אבולוציוניים בביולוגיה (כן, אני שולח ידי גם בזה). זה כולל גם את הדוגמה המצויינת שלך, לגבי אזורים הרריים מבודדים שמהוות מובלעות אבולוציוניות, ולא רק מהבחינה הלשונית. תודה על השיחה המעניינת, בנצי - שיחה 21:36, 2 באפריל 2008 (IDT)

אשיב לפי הסדר:

• כפיזיקאי - גם אני לגמרי מודע להבדלים בין הדיסציפלינות, אבל התכוונתי להצביע על איזושהי תכונה המשותפת לכל תחומי האקדמיה: התעניינותו של האקדמאי (ויהא תחום עיסוקו אשר יהא) באוביקטים הנתפסים ע"י אדם מבחוץ כביזאריים. בכך התכוונתי להדוף את תמיהתך אודות התעניינותי בתחום שהנו (כלשונך) "עולם הולך ונעלם".
• לשאלתך: אכן אני עוסק (בין השאר) גם במחקר בלשני.
• לשאלותיך הבאות אודותיי: הן מניחות הנחה שגויה; האמת היא שלא הגעתי לניב הזה דווקא. כבלשן, אני חוקר שפות רבות, אפילו רבות מאד, כולל שפות אינדיאניות, אתיופיות, סיניות, סודאניות, אינדונזיות, טורקיות, ועוד ועוד. בקיצור: אני לא מתמקד דווקא בניב של ג'רבה. יתר על כן, תחום המחקר הבלשני שלי אינו מתמקד דווקא בשפות אנושיות, אלא מטפל בכל התופעות הבלשניות לסוגיהן, וזה כולל - אגב - גם את סיווגן המעין-טקסונומי של השפות השונות ל...ממלכות, מערכות, מחלקות, סדרות, משפחות, סוגים, מינים (אלא שבבלשנות - המונחים קצת שונים). למשל: השפות האנושיות הן ממלכה בפני עצמה, ושפות המחשב הן ממלכה אחרת, ושפת ה-DNA היא דוגמה לפריט מממלכה שלישית. אני עוסק בכל אחד מהתחומים האלה (ומכיון שאני גם איש מחשבים אז הידע הבינתחומי מאד עוזר לי). ממש כמו שהזואולוג (שאינו רק זואולוג חובב) אינו מתמקד רק בזנבנים או רק בצבי הגלפגוס. לסיכום: זה לא הניב של ג'רבה - אלא מדובר במשהו הרבה יותר רחב.
• לגבי שאלתך על הערבית-יהודית: יש להבחין בין השפה המדוברת לשפה הכתובה. למשל, נניח שאנחנו בוחנים את השפה הכתובה: ובכן, בג'רבה - כמו בכל צפון אפריקה ובכל ארצות האיסלאם - נהוג ללמד (בבית הכנסת) את התרגום של התורה לערבית יהודית. בגדול, זהו תרגום עתיק יומין, המבוסס ביסודו על תרגום רב סעדיה גאון (מלפני יותר מאלף שנה) לערבית-יהודית כתובה, אבל ניתן בבירור לראות הבדלים בין התרגום של התימנים לתרגום של העירקים לתרגום של הצפון אפריקאים: למשל, בתרגום-התורה של יהודי צפון אפריקה (כולל ג'רבה) לערבית יהודית - יש מלים שאופייניות רק לצפון אפריקה (ושאינן קיימות בתרגום של רב סעדיה גאון). מאידך: בג'רבה עצמה - התרגום הזה של התורה לערבית יהודית - כולל גם תופעות לשוניות שאופייניות רק לג'רבה (כגון בתרגום של "דוכיפת" או של "העטופים ללבן" או של "אפילות הנה" ועוד). לסיכום: הבסיס של הערבית יהודית הכתובה - הוא עתיק יומין, ושורשיו בערבית היהודית הכתובה של רב סעדיה גאון, אבל השפיעו שם גם פקטורים אבולוציוניים - שגרמו: הן לשינויים בין צפון אפריקה לבין עירק לבין תימן וכו', והן לשינויים פנימיים יותר בתוך צפון אפריקה עצמה - וזה כולל גם שינויים בין ג'רבה למרוקו וכו'. זה באשר לערבית יהודית הכתובה. מאידך, הערבית יהודית המדוברת - זה אופרה אחרת לגמרי: בגדול, מה שמכונה "ערבית-יהודית מדוברת" - זה תמיד במישור הלוקאלי: למשל, יש הבדלים (קלים) בין הערבית היהודית של ג'רבה לבין הערבית המוסלמית של ג'רבה - כשם שיש הבדלים (קלים) בין הערבית היהודית של קזבלנקה לבין הערבית המוסלמית של קזבלנקה, אבל תמיד מדובר בשינויים מקומיים: אזור אזור והשינויים המתאימים לו: ניתן לסכם את הענין כך: ליהודי מג'רבה יותר קל להבין גוי ג'רבי - מאשר להבין יהודי מרוקאי. לכן: לא ניתן לדבר על ערבית יהודית כללית של כל צפון אפריקה; להוציא תחום אחד בלבד, והוא כמובן התחום של אוצר המלים העבריות שבהן מתובלות לשונותיהם הנוכריות של כל היהודים ברחבי העולם (למשל גם באידיש וגם בערבית יהודית מדוברת קיימת המילה "טלית" שאינה קיימת בשפות המקומיות של הגויים), אבל זו נקודה משותפת לכל שפות היהודים ברחבי העולם, לא רק של הערבית היהודית.
• אכן צדקת בטענתך שהתפתחותן של שפות טבעיות - מצייתת לכללי האבולוציה (כמובן כולל מוטציות לשוניות לסוגיהן). ההרחבה הקודמת שלי (לגבי הניב הדומיננטי שמשתלט ולגבי מובלעות של אזורים מבודדים וכדומה) - היתה מיועדת למי שאינו מכיר את התחום. אילו ידעתי שאתה מצוי בתחום - הייתי יכול להשתמש בשפה יותר ברורה ויותר מקוצרת.

שיהיה לך לילה טוב.

Elico - שיחה 23:03, 2 באפריל 2008 (IDT)

בנוגע ליהדות החרדית

יש מספר נקודות שאני חולק עליהן בקשר למה שתיקנת: תעיין בבקשה בהשוואת הגירסאות כאן

בשורה 10:

• לא הבנתי מה רע בלשון "ואף אלו..." --‏BigJon‏ • שיחה 14:31, 27 באפריל 2008 (IDT)

כל הרעיון של המשפט הוא, שלמרות שהם לומדים תורה - הם עדין נחשבים רק כברירה שבדיעבד, משום שהם עמלי-יום. לכן, המלים "הלומדים תורה" צריכות להיות חלק מהמשפט העיקרי - דהיינו להיות מחוץ לסוגריים (מה שבתוך הסוגריים נותן רק מידע טכני אשר גם בלעדיו מובן מה הפואנטה של המשפט). Elico - שיחה 19:49, 27 באפריל 2008 (IDT)

צודק.--‏BigJon‏ • שיחה 00:41, 28 באפריל 2008 (IDT)

• הלשון "מלהעניק לימודי חול" היא לא כ"כ תיקנית לא מעניקים לימודי חול - לומדים אותם, אולי תעודת בגרות מעניקים, בכל אופן, יותר מתאים "ללמד לימודי חול". --‏BigJon‏ • שיחה 14:31, 27 באפריל 2008 (IDT)

לדעתי זה סטנדרטי לגמרי להגיד: "המדינה מעניקה לאזרחיה לימודי תיכון בחינם", וכדומה. עם זאת, אין לי בעיה עקרונית שתחליף את "להעניק" ב"ללמד". מטרתי היתה לתקן את המשפט המקורי, שבו כתבת: "כמו כן...נמנעים החרדים כמעט לגמרי מללמד במוסדות החרדיים המיועדים לגברים לימודי חול". בגירסה זו שלך - היה מרחק גדול מידי (בן ארבע מלים) בין המילה "ללמד" לבין המושא "לימודי חול", מה שצורם מבחינה תחבירית, ולכן שיניתי אל: "כמו כן...נמנעים מוסדות החינוך החרדיים מלהעניק לגברים לימודי חול", אבל כאמור אין לי בעיה אם תחליף את "להעניק לגברים לימודי חול" ב"ללמד את הגברים לימודי חול" (למרות שכאמור זה לדעתי סטנדרטי גם להגיד "להעניק"). Elico - שיחה 19:49, 27 באפריל 2008 (IDT)

לגבי התחביר אתה צודק ואכן הניסוח הנכון של המשפט צריך ליהיות "כמו כן...נמנעים החרדים כמעט לגמרי מללמד לימודי חול במוסדות...",לגבי להעניק אני עדיין חולק עליך, בקשר למשפט שהבאת, זה לא דומה כי אם המדינה נותנת בחינם זה בהחלט נשמע טוב לומר "מעניקה" מה שאין כן כאן.--‏BigJon‏ • שיחה 00:41, 28 באפריל 2008 (IDT)

• "שכן" עדיף על "אשר כן". --‏BigJon‏ • שיחה 14:31, 27 באפריל 2008 (IDT)

הבעיה עם המונח "שכן לומדות" - היא, שיש לו שני מובנים (מה שיוצר בלבול מסויים): 1. "בגלל שלומדות" (השוה: "אכלתי שכן הייתי רעב"), 2. "אשר כן לומדות". לכן העדפתי את: "אשר כן לומדות" - שזה חד-משמעי (למרות הסירבול הקל), בפרט שהמובן היותר נפוץ של "שכן" הוא מובן מס' 1. Elico - שיחה 19:49, 27 באפריל 2008 (IDT)

אתה צודק שיש דו משמעות, אך הוא מתברר לקורא לפי המשך המשפט, וכעיקרון בחיבור הכלל הוא לא להכביר במילים כמו "אשר כן" אלא "שכן".--‏BigJon‏ • שיחה 00:41, 28 באפריל 2008 (IDT)

• כנ"ל "אשר במקומם" ממש לא נשמע טוב, זה צורה מסורבל ל"כתחליף". --‏BigJon‏ • שיחה 14:31, 27 באפריל 2008 (IDT)

אכן, נפלה שם טעות דפוס בלתי מכוונת, וצריך כמובן להשמיט לגמרי את המלים: "עוברות הבנות אשר במקומם". תיקנתי. Elico - שיחה 19:49, 27 באפריל 2008 (IDT)

אני לא התכוונתי לטעות הזו, המילים "אשר במקומם" שוב נשמעות מסורבלות (כמו "אשר כן"), עדיף לקצר ולכתוב מילה אחת, לדעתי "כתחליף" יכול להוות להן תחליף מצויין, אם כי "שבמקום" גם יכול לבוא במקומן.--‏BigJon‏ • שיחה 00:41, 28 באפריל 2008 (IDT)

• נרשמים ללימודים בישיבה גדולה - לא ללימודי ישיבה גדולה. --‏BigJon‏ • שיחה 14:31, 27 באפריל 2008 (IDT)

אין לי בעיה עקרונית שתשנה את זה אל "לימודי ישיבה גדולה" (לטעמי זה היינו הך). Elico - שיחה 19:49, 27 באפריל 2008 (IDT)

• בעניין הכולל, באת לתקן ונמצאת מקלקל - מדוע שינית את הלשון?, בנוסף אין צורך להדגיש את עניין חו"ל - זה לא קשור למאפיינים. --‏BigJon‏ • שיחה 14:31, 27 באפריל 2008 (IDT)

שיניתי אז את הלשון שלך - משום שהשתמע ממנה שכל (או כמעט כל) החרדים הולכים לכולל, אבל זה כמובן לא מדוייק: כמעט כל החרדים נרשמים לישיבה גדולה, אבל כל הרעיון שלהם הוא להישאר בלימודים עד שעובר גיל הגיוס (נדמה לי 26). כמובן, מי שמתחתן לפני שעובר גיל הגיוס - מקפיד גם להירשם לכולל (המיועד כידוע לנשואים), אבל מי שמתחתן אחרי שעובר גיל הגיוס - לא צריך את הכולל. אמנם, נכון שרבים פונים לכולל, אבל אחרים פונים לעבודה, ובאמת רואים שככל שגיל הגיוס מתרחק - כך יותר ויותר פונים לעבודה (סופרות סת"ם, חינוך, הוצאת ספרים, וכדומה).

ראשית אין זה נכון שזוהי מטרתם, זה הסתכלות סובייקטיבית לחלוטין, תשאל כל חרדי ממוצע והוא ישיב לך בכנות, שהוא נרשם כדי ללמוד, מה שנכון, שלמעשה בעקבות הפטור, רבים מאלו שנרשמו כבר, ממשיכים ללמוד עד לאחר גיל הגיוס. שנית זה נכון שכמעט כל החרדים עוברים לכולל אחרי הישיבה ואתה מוזמן לבדוק זאת בכל ישיבה.--‏BigJon‏ • שיחה 00:41, 28 באפריל 2008 (IDT)

בענין חו"ל - בכוונה הכנסתי זאת לסוגריים, משום שזה באמת לא קשור למאפיינים. עם זאת התוספת הזו שבסוגרים בענין חו"ל - חיונית להבין למה המאפיין הנ"ל של הירשמות לישיבה גדולה - אופייני רק לישראל: פשוט בחו"ל אין חובת גיוס, ולכן רוב החרדים שבתפוצות פונים בגיל 18 לעבודה ולא לישיבה. לדעתי זה מידע חשוב, אבל בגלל שהוא לא מאפיין את החרדיות (אלא נועד רק להבהרה שלדעתי היא חשובה) - אז הוא התווסף רק בסוגריים. Elico - שיחה 19:49, 27 באפריל 2008 (IDT)

גם כאן אני חולק על עצם העניין, ההבדל בין חרדים מיהודי התפוצות לחרדים מישראל, נעוץ בעובדה ששם יותר מצויים "חרדים מודרנים" אבל אם תבדוק בקרב החרדים החזקים (סאטמר וכד') תראה שאין הבדל וכולם נרשמים לישיבות גם לאחר גיל הגיוס.--‏BigJon‏ • שיחה 00:41, 28 באפריל 2008 (IDT)

• לגבי הפרנסה, צדקת לגבי תיקון הלשון בתחילת הקטע, אבל שוב, עדיף "שבדרך כלל" מאשר "אשר בדרך כלל". --‏BigJon‏ • שיחה 14:31, 27 באפריל 2008 (IDT)

זה ענין של סגנון אישי, ואין כאן חוקים חלוטים. לכתוב "שכן הבעל - שבדרך כלל..." לא מצטלצל לי טוב, בגלל הכפל של "ש". אבל זה באמת סוביקטיבי. עקרונית אין לי בעיה אם תשנה את זה ל"שבדרך כלל". Elico - שיחה 19:49, 27 באפריל 2008 (IDT)

• מדוע שינית הלשון "הגורם" ל"המביא" - מה עדיף זה מזה? --‏BigJon‏ • שיחה 14:31, 27 באפריל 2008 (IDT)

כנ"ל, זה ענין של סגנון אישי שמצטלצל לי יותר טוב. אם לך נשמע יותר טוב "הגורם" - אתה מוזמן לשנות ולא תהיה לי עם זה בעיה עקרונית. Elico - שיחה 19:49, 27 באפריל 2008 (IDT)

לא הבנתי בשני המקרים הללו: אם יש עדיפות מסויימת מבחינה תחבירית ללשון שכתבת אתה צודק, אבל אם לא - למה לשנות?, עקרונית אני שיניתי רק דברים שאחזתי שהם מדוייקים מקודמם מבחינה תחבירית, לא לפי מה שמצטלצל לי.--‏BigJon‏ • שיחה 00:41, 28 באפריל 2008 (IDT)

• לגבי הסמכות הרבנית, עדיף להמנע מסוגריים מיותרות ומשימוש בלשון כמו "דה-יורה", אני חושב שהלשון שאני הצעתי טובה יותר מהלשון שהבאת אתה, ומה זה משנה "אפילו לא לסימוכי ציטטות"? --‏BigJon‏ • שיחה 14:31, 27 באפריל 2008 (IDT)

לא הבנתי מה הבעיה שלך עם "דה יורה": זה בא להבהיר שאותו כבוד לרבנים - אינו בהכרח מתרחש בשטח, דה פקטו (כלומר למשל גם בחדרי חדרים כשאף אחד לא רואה), אבל כן ניתן להבטיח שהכבוד הזה מוענק לפחות דה-יורה (כלומר במוסדות החינוך החרדיים מלמדים באופן רשמי שמה שאומר הרב זה קדוש ושאסור להמרות את פיו וכו' כו' עד כדי כך שהממרה את פיו נחשב ככופר וכו' כו'. בחדרי חדרים - עשויים לקרות דברים אחרים).

לא נראה לי שאתה צודק, ככלל הרבנים שלהם רוחשים כבוד עד כדי כניעה מוחלטת להם, נחשבים בכל מקום ובכל מצב, גם בחדרי חרדים (!), לכן זה לא נראה לי שייך.

לגבי הלשון שבה נקטת "שרק הרבנים החרדיים יהוו את המשקל הפסיקתי" - היא נראית לא מספיק מדוייקת: רבנים - הם בני אדם, ואינם "משקל פסיקתי", ולכן כתבתי "המשקל הפסיקתי יהיה על טהרת וכו" (דהיינו כדי שהמילה "יהיה" תתפרש במובן של "ישען" - כפי שמעידה המילה "על" שבאה אחריה).

רבנים הם בני אדם, ובני אדם הם אלו המהווים משקל פסיקתי (משקל פסיקתי - הכוונה למה שמכריע אצל הציבור איך לפסוק).--‏BigJon‏ • שיחה 00:41, 28 באפריל 2008 (IDT)

לגבי סימוכי ציטטות: זה נועד להבהיר למה המשקל הפסיקתי מאפיין את החרדים דווקא, שעה שגם בוגרי ישיבת מרכז הרב פוסקים רק לפי מה שרבם אומר ולא לפי מה שהרב אלישיב אומר, ולכן הוספתי את הענין של סימוכי הציטטות: אכן, כשבוגר מרכז הרב יכתוב שו"ת בענייני כשרות או תפילין - הוא לא יתנזר מציטוט פסקי הרב אלישיב בסוגיה (גם אם לבסוף יעדיף את פסקו של הרב שפירא על פני פיסקו של הרב אלישיב), אבל החרדי - פשוט "לא יספור" את פסקי הרב שפירא - בבואו לכתוב פסק הלכה בענייני כשרות או תפילין, ולכן התוספת הנ"ל של "סימוכי הציטטות" מחזקת את הטענה שאכן מדובר כאן ב"מאפיין" של החרדים (לעומת בוגרי מרכז הרב למשל). Elico - שיחה 19:49, 27 באפריל 2008 (IDT)

זה נכון אבל זה פרט שולי, יש הרבה דברים שהחרדים "לא יספרו" את הלא-חרדים, עדיף לכתוב כלל, בלי להוציא דברים מן הכלל.--‏BigJon‏ • שיחה 00:41, 28 באפריל 2008 (IDT)

• אתה טועה לגבי המחיצה, כמעט כל החרדים משתמשים במחיצה כמפריד בין הנשים לגברים (ולא ידוע לי על מנהג אחר). --‏BigJon‏ • שיחה 14:31, 27 באפריל 2008 (IDT)

דומה שלא פירשת נכונה את הכתוב: לדעתי בטעות פירשת את המלים "קבוצות אורתודוקסיות מקפידות אחרות" - כמתייחסות אל אי-אילו קבוצות חרדיות, ולא היא: הכוונה היתה אל קבוצות אורתודקוסיות מקפידות אחרות, כלומר לא חרדיות (אלא נניח אורתודוקסים בוגרי ישיבת מרכז הרב וכדומה), ולכן הודגש שם "לעומת...אחרות". התוספת הזו שבתוך הסוגריים על הקבוצות האורתודוקסיות הנ"ל - נועדה להבהיר שענין ההפרדה בין האולמות הוא בהחלט מאפיין של החרדים, משום שקבוצות אורתודוקסיות מקפידות אחרות - דהיינו לא חרדיות - מסתפקות בהפרדה באותו אולם. עם זאת, בגלל הערתך, ולמען הסר ספק גם אצל קוראים אחרים, החלפתי כעת את "אחרות" ב"לא חרדיות". Elico - שיחה 19:49, 27 באפריל 2008 (IDT)

לא דיברתי לגבי הנכתב, התכוונתי שהמציאות בשטח היא שגם החרדים (אפילו החזקים), משתמשים רק במחיצה כהפרדה, ולא באולמות נפרדים, לכן שיניתי את זה בזמנו לאולמות מופרדים

• הגמ"חים הם לא מאפיין של היהדות החרדית, הם תכונה טובה שיש להם, קשה לומר שהם סימן שמגדיר אותם, לכן הורדתי את הפסקה. --‏BigJon‏ • שיחה 14:31, 27 באפריל 2008 (IDT)

בכל החברות בישראל יש תרבות של חסד, ויש בישראל עשרות אלפי עמותות שפועלות שלא לשם כוונת רווח: החל מקרן לבי, הועד למען החייל, ועד אגודות לטיפול בחתך חברתי מסויים, והאגודות לטיפול באנשים הלוקים במחלות מסויימות. אבל...וכעת שים לב: אצל החרדים, לא מדובר ב"תרבות של חסד" סתם, אלא "תרבות של גמחים (כתרבות של חסד המובנה חברתית)", ואכן כיום כמעט כל בית חרדי (לפחות ברמת מובהקוּת של 80%-90%) מנהל איזה גמ"ח קטן: בין אם גמ"ח להשאלה זמנית של תפילין למאבדי תפילין, בין אם גמ"ח לאספקת חומוס ל"שלום זכר", בין אם גמ"ח להשאלת כסאות לנכים, ובין אם גמ"ח להשאלת שמלות כלה, ואם אתחיל למנות את כל סוגי הגמחים - יכלה הזמן והמה לא יכלו, כי רבים המה - לאלפים ולרבבות! עד כדי כך הגיעה תרבות מובנית זו - שכאשר אתה פותח את ספר הטלפונים של איזושהי עיר חרדית (כגון בני ברק וכדומה) - אז אתה מוצא בעמודים הראשונים (אחרי מספרי טלפון החרום של המשטרה ושל מד"א וכדומה) - את העמודים (הרבים) של "טלפונים של גמחים", ורק אחר כך מתחילים העמודים הרגילים של הטלפונים של התושבים. האם ידוע לך שגם בחברה החילונית קיימת תרבות הגמחים? (כתרבות של "חסד המובנה חברתית"?), זאת בעוד שאצל החרדים זה קיים כאמור כמעט בכל בית! לכן אותה "תרבות של גמחים כתרבות של חסד המובנה חברתית" (ולא "תרבות של חסד" סתם) - בהחלט מאפיינת את החרדים. Elico - שיחה 19:49, 27 באפריל 2008 (IDT)

אתה צודק שזה משהו מיוחד לחרדים, אבל זה לא דבר שאפשר לתאר בו את החרדים, למשל, אם ישאלך אדם מיהו חרדי? לא תאמר לו: חרדי הוא אדם שחי חיי גמ"ח. זה פרט שלא מגדיר חרדי אלא רק קיים שם.--‏BigJon‏ • שיחה 00:41, 28 באפריל 2008 (IDT)

בשורה 35:

• רציתי לתקן את הסגנון בקטע הזה אבל לא הצלחתי להבין מה המחבר רצה להביע בו, אם תועיל לבאר לי את כוונתו, אני אשמח. ככלל, נראה לי שאפשר להתחיל מהקטע שאחרי, אבל אם אתה חושב אחרת, לפחות תתקן את הסיגנון. --‏BigJon‏ • שיחה 14:31, 27 באפריל 2008 (IDT)

בגדול, המטרה של הקטע היא להצדיק את הטענה שהשסע בין החרדים לבין שאר פלגי היהדות - אכן החל רק במאה ה-19 (כפי שטוענת הפיסקה שבאה אחרי הקטע הנ"ל), ולא החל כבר בתקופת המשנה, שבה היה שסע אחר: בין "חברים" לבין "עמי הארץ"; כלומר מטרת הקטע היא להבהיר שאין קשר בין שני השסעים הנ"ל.

לא ברור לי מה הבעיה שלך עם הסגנון, אז אתה מוזמן לתקן. Elico - שיחה 19:49, 27 באפריל 2008 (IDT)

בסדר.--‏BigJon‏ • שיחה 00:41, 28 באפריל 2008 (IDT)

חוץ מכל הנ"ל, תשתדל לא להשתמש במקפים ( - ) במקום פסיקים. מקפים נועדו להפסיק את רצף הקריאה (בדרך כלל הם משמשים להסבר צדדי), ולא לשימוש שוטף. --‏BigJon‏ • שיחה 14:31, 27 באפריל 2008 (IDT)

יעודו של המקף (שבין שני רווחים) הוא לשמש מעין חצי פסיק. למשל, "כאשר אני - שיש לי היכולת לשחק כדורסל גם במגרשים קטנים - מגלה שמישהו מקטין לי את המגרש בכוונה, אז זה נורא מתסכל אותי". Elico - שיחה 19:49, 27 באפריל 2008 (IDT)

בדיוק במשפט שהבאת המקף ראוי, אבל לא במשפטים המובאים בערך. תעיין בערכים אחרים, ותראה שכמעט לא נעשה שימוש במקפים.--‏BigJon‏ • שיחה 00:41, 28 באפריל 2008 (IDT)

מצטער אם פגעתי בטירחה שלך, כל כוונתי היא לטובת הקורא.--‏BigJon‏ • שיחה 14:31, 27 באפריל 2008 (IDT)

לא פגעת בשום דבר. יישר כח על הערותיך. הן נחלקות לשלושה סוגים: עם חלקן הסכמתי (ותיקנתי בגוף הערך), עם חלקן אין לי העדפה לכאן או לכאן (ולכן אודותיהן כתבתי לך שמבחינתי אין לי בעיה עקרונית שתתקן לפי ראות עיניך), אך עם חלקן לא הסכמתי כלל (ולכן אך טבעי הוא שנמשיך לדון עליהם עד שנגיע לעמק השוה). זהו טיבו של שיח רגוע בין שני ויקיפדים, שכל מטרתם היא טובת הקורא. Elico - שיחה 19:49, 27 באפריל 2008 (IDT)

אכן אכן, חן חן...--‏BigJon‏ • שיחה 00:41, 28 באפריל 2008 (IDT)

• ראיתי גם שינויים נוספים שמשום מה לא הופי בהשוואת הגירסאות הנ"ל, למשל בפיסקה על הלבוש - אני תיקנתי את הקטע הזה (כמו גם שאר הקטעים), כדי להחליק את הלשון המסורבלת, והחזרת את הכול לקדמותו.
• כ"כ ברצוני להסב את תשומת לבך שעל הערך הופיעה תבנית "לשכתב" כך שזה מראה שהלשון הקודמת לא הייתה מנוסחת כדבעי, לכן חושבני שראוי לבחון יותר לעומק את הלשון הראשונית לעומת הלשון המתוקנת (לפני שיכתובך) כדי להחליט מי מהם טובה, וניתן לבקש את שיקול דעתו של אחד הוויקפדים.--‏BigJon‏ • שיחה 00:52, 28 באפריל 2008 (IDT)

אנליזה מרוכבת

Elico, שלום. אחרי עיכוב מסויים, עניתי חלקית לשאלותיך האחרונות בשיחת משתמש:עוזי ו.#הנורמה המרוכבת (סוף פרק ו'). נדמה לי שיהיה חסר טעם לענות עכשיו על כל מיני דקויות שלא זכו לתגובה; אם הנושא עדיין מעניין אותך ותסכים לנסח את השאלות שוב, אתה מוזמן לפתוח פרק חדש. עוזי ו. - שיחה 01:21, 29 באפריל 2008 (IDT)

תודה רבה. דרך אגב, האם גילית לבד את השקילות - של הגדרת הערך המוחלט הסטנדרטי - אל המשפט האומר שכל מספר מקיים כי התכנסות טור חזקותיו שקולה להיות ערכו המוחלט של המספר קטן מאחד? Elico - שיחה 02:50, 16 במאי 2008 (IDT)

נא לשים לב, שוב בקשר ליהדות חרדית

בעקבות אי-הענותך לשאלותיי, החזרתי חלק מן עריכות הסגנון שבצעתי, תוך שילוב התיקונים שלך, אשמח אם לא תבצע שינויים בלי להוועץ עמי תחילה.

ביטול של העריכות שלי לא יועיל לעניין, כיוון שיש בעיה בסגנון של הגרסאות הקודמות (וכפי שהופיע בעבר תבנית השכתוב).

כל השינויים בוצעו כשמאחריהם עמדה סיבה מסויימת, תשאל אותי ואפרט לך על כל אחד מן הדברים.

בקשר לגמחים (ובקשר לכל מה שאנו חלוקים) אני חושב שראוי לדון על כך עם וויקפדים נוספים.

בברכה--‏BigJon‏ • שיחה 11:37, 29 באפריל 2008 (IDT)

רק היום חזרתי מחופשה, אז למה לא המתנת לי? או לפחות היית משאיר לי הודעה שאם תוך שבוע לא תקבל ממני תשובה אז תראה את עצמך משוחרר מההסכמה המשותפת שהיתה לנו בענין (שלא לשנות דבר עד שתתקבל החלטה משותפת); אבל לצערי לא נהגת כך, ואפילו יומיים לא המתנת, ואפילו הודַעַת-התרעה לא השארת לפני שהחלטת לשנות את הגירסה המקורית היציבה (מה שאני מעולם לא עשיתי לשום גירסה מקורית יציבה שהוצעה על ידיך ושקדמה לגירסה המקורית היציבה שהוצעה על ידיי), אלא נחפזת לסגת מההסכמה המשותפת. על התנהגות שכזו אין מחילה, אלא אם כן תמהר לתקן את המעשה (למשל ע"י שתשחזר את הגירסה החדשה שאותה הבאת לעולם רק יומיים אחרי ההסכמה המשותפת בין שנינו שלא לשנות דבר), ובקשת התנצלות כנה, ואז נחזור לללבן יחדיו את הדברים מתוך כבוד הדדי, תוך שימור הגירסה היציבה - עד לקבלת החלטה משותפת, כפי שהסכמנו. Elico - שיחה 03:07, 16 במאי 2008 (IDT)

העריכה שלך במרגלית הר-שפי סותרת את פסק הדין

העריכה הזו שלך טוענת שהר-שפי לא מסרה לעמיר מידע על הנשקייה, בעוד שבפסק הדין היא מעידה שאכן מסרה לו מידע כזה.

איך זה ייתכן?

אשמח אם תשיב בדף שיחה:מרגלית הר-שפי, שם יוסאריאן גילה את אי ההתאמה.

תודה, -- ‏גבי‏ • שיח 14:21, 10 בדצמבר 2008 (IST)

הגבתי שם כבקשתך. Elico - שיחה 14:41, 10 בדצמבר 2008 (IST)